ח״י הערות על מבטא

אינני יודע כיצד נשמעה השפה העברית לפני אלפי שנים וכיצד נכון חד משמעית לדבר עברית. מבטאים הם חלק מכל תרבות אנושית. אבל כאשר הבדלים בין כל כך הרבה אותיות נמחקים וכאשר עושר הופך לעוני – משהו הולך לאיבוד. אל תתביישו במבטא שלכם

1.

״שני שקל ולא שתי שקל״. כמה פעמים שמעתם אנשים מתקנים אחרים במין של המספר המוצמד לשם עצם? כמה פעמים שמעתם אנשים מצקצקים בשפתיהם ומקוננים כמה קשה להם לשמוע אנשים מדברים כך? כמה פעמים תיקנו אתכם? כמה פעמים אתם תיקנתם אחרים?

2.

כמה פעמים שמעתם אנשים שמתקנים אחרים כאשר הם מבטאים ח׳ כמו כ׳, ע׳ או ה׳ כמו א׳, ק׳ כמו כ׳ דגושה ו-ט׳ כמו ת׳? כמה פעמים שמעתם אנשים מצקצקים בשפתיהם ומקוננים כמה קשה להם לשמוע עברית שטוחה שמוחקת את העושר הצלילי הטמון בה? כמה פעמים תיקנו אתכם? כמה פעמים אתם תיקנתם אחרים?

3.

בישראל מלמדים עולים חדשים עברית באולפן. בעבר הטיפו להפסיק לדבר בשפות האם ה״לועזיות״ ולדבר אך ורק עברית. אפילו שיכנו ביישובים חדשים בכוונה תחילה עולים חדשים מארצות שונות כדי שיאלצו לדבר בינם לבין עצמם עברית. אבל, לומר שאנחנו כיום מדברים עברית ותו לא, הוא למחוק הבדלים קיימים בין ניבים שונים של עברית. הניב הדומיננטי בישראל כיום הוא ניב אשכנזי. לא ניב אשכנזי של דוברי יידיש, אלא של צאצאיהם של דוברי יידיש שכבר לא יודעים יידיש בעצמם. ניב שצמח בפיהם של אשכנזים וצאצאי אשכנזים שהתקשו בביטוי ההבדלים בין העיצורים ח׳ ו-כ׳. זהו ניב ישראלי-אשכנזי.

4.

כשהשתתפתי בקורס צרפתית בארץ קרה אחרת לפני כעשור, בין השאר היו מפגשים במעבדת הגייה שבה התלמידים חבשו אוזניות ודיברו לתוך מיקרופון כשהמורה האחראית הייתה יכולה לשמוע אותנו הוגים את המלים ולתקן אותנו כדי שנלמד להגות את המלים בצורה מדויקת. זה היה חשוב הן מתוך כבוד של דוברי הצרפתית לשפה שלהם ולתרבות שלהם והן כדי לאפשר ללומדי השפה הצרפתית לדבר בצורה שתהיה מובנת. שיוכלו לבטא את עצמם בצורה מדויקת. קשה לי להאמין שבאולפן בישראל שבו לומדים עברית מתקנים את המבטא של לומדי השפה כך שיבטאו בצורה מדויקת את ההבדלים בין ח׳ ל-כ׳.

5.

שגיאות כתיב בעברית הן תופעה נפוצה למדי. פעמים רבות הן קשורות להחלפה בין האותיות שנשמעות בניב הדומיננטי זהות א׳, ה׳ ו-ע׳, ח ו-כ׳, ק ו-כ׳ דגושה ו-ט׳ ו-ת׳. אילו היינו מקפידים על הגייה מדויקת שמבחינה בין אותיות אלה, סביר להניח שכמות שגיאות הכתיב הייתה מצטמצמת מאד. זה נכון בעיקר בתקופה שבה אנשים (וילדים) כבר לא פותחים ספרים וקוראים עברית תקנית אלא קוראים בעיקר טקסטים קצרים שמתפרסמים ברשת והם כתובים בשפה מדוברת בניב ישראלי-אשכנזי עם שגיאות; בתקופה שבה אפילו כתבות בעיתונות הכתובה לעתים קרובות אינן עוברות עריכה והגהה ראויות לשמן.

6.

(הארכיון הציוני)
(הארכיון הציוני)

מה שמבדיל בדרך כלל בין דוברים אותנטיים בשפה מסוימת לבין אלה שלמדו אותה בבגרותם הוא פעמים רבות ההגייה. ההגייה מבדילה את אלה ששייכים למקום מאלה שזה מקרוב באו, את בעלי הפריבילגיות מחסרי הפריבילגיות, את אלה שמגדירים את התרבות המקומית מאלה שצריכים להשתלב בתרבות המקומית ולהתאמץ כדי לשמר משהו מתרבות המקור שלהם או אולי לשלב ביניהן. ההגייה של הראשונים נחשבת לנכונה ותקנית ואילו של האחרונים לזרה, מעוותת, מצחיקה לעתים, שמקשה אף על הבנת כוונתו של הדובר. בישראל מאז ועד היום לעומת זאת, ההגייה שמאפשרת להבחין בין ״תועה״ ל״תוהה״, בין ״עין״ ל״אין״ – כלומר, הגייה שמבטאת בבירור את כוונת הדובר – מסמנת באופן אבסורדי דווקא את הנחותים. ההגייה השגויה והשטוחה שמביאה לבלבול, שגיאות ואי הבנות בדיבור ובכתיבה מסמנת דווקא את העליונים.

7.

אינני יודע כיצד נשמעה השפה העברית לפני אלפי שנים. סביר להניח שאחרת מכל מה שאנחנו יכולים לדמיין לעצמנו כיום. אינני יכול לומר איך נכון חד משמעית לדבר עברית. אין סיבה להניח שתמיד היתה דרך אחת נכונה לדבר עברית. מבטאים שונים הם חלק מכל תרבות אנושית. כך שפות משתנות וזה טיבן של שפות חיות. אבל, כאשר הבדלים בין כל כך הרבה אותיות נמחקים וכאשר עושר הופך לעוני, כאשר מגוון מצטמצם, ברור שמשהו שהיה קיים עד זה לא מכבר הולך לאיבוד וחבל על כך. אבל, בעיקר כאשר מחיקת המגוון קשורה באופן אבסורדי, כמו שתואר בהערה הקודמת, בנסיון לסמן כנחותים דווקא את אלה ששימרו את המגוון, ברור שמדובר בשינוי מזיק ובעייתי.

(הארכיון הציוני)
(הארכיון הציוני)

8.

בעבר, הקריינים ברדיו ישראל הקפידו על הגייה מלאה של ההבדלים בין העיצורים הנידונים כאן. כיום, תחנות רדיו בישראל מאפשרות לכל עילג ללהג.

9.

הניב הישראלי-אשכנזי אינו רק עניין יהודי-ישראלי. לפני כמה שנים ״הופעתי״ בבית קפה יפואי עם חבר פלסטיני. לא זוכר בדיוק על מה דיברנו. אבל אני זוכר שהוא סיפר שכילד כאשר הגיע לבית ספר יהודי מסוים בתחילה הוא דיבר עברית עם ח׳ ו-ע׳ גרוניות אבל לאט לאט למד להיפטר מהמבטא הערבי. כיום הוא מדבר עברית בניב ישראלי-אשכנזי. בערבית הוא כמובן שמר על העושר הצלילי.

10.

בכתבה ששודרה לאחרונה בטלוויזיה על התופעה המוזרה לכאורה של יהודי חרדי ששר בערבית והוא אהוב בקרב קהלים ערבים רבים בישראל ומחוצה לה נאמרו הדברים הבאים מפיו של זיו יחזקאל:

״כשקראתי להם קודם בתורה, וכולם שמו לב על ההגייה העיראקית המסורתית, ה-ק׳, ה-צ׳, ה-ט׳, וואו במקום ו׳. הייתי מתבייש בזה בתור ילד להגיד ק׳. כאילו זה כל כך זקן. וקיבלתי את הבעיטה לבטן הזאת מהשירה הערבית. הערבית חידדה לי את הקריאה בתורה והחזירה אותי ל…״

הוא מחפש את המילה המדויקת. אביו בא לעזרו: ״לשורשים״. זיו מהנהן בהסכמה: ״לשורשים. להגייה נכונה.״

כך, אמנם יהודים אשכנזים הצליחו להחיות את השפה העברית במסגרת הלאומיות היהודית המודרנית, אולם זו נותרה נכה. על רקע נכות לאומית זו, מי שיכול לחבר כיום את היהודים לשורשים העבריים היא דווקא הערבית. כן. זו שנחשבת לאויבת. הערבית היא בו זמנית אויבת ואחות.

11.

דמיינו יהודי שמדבר ערבית בניב ישראלי-אשכנזי (כזה שרוצה לומר ״מה נשמע״ – ״כּיף חאלכּ?״ ויוצא לו ״איך דוד שלך״ – ״כּיף כלאכּ?״) מול ערבי שמדבר עברית במבטא נכון (כזה שמבחין בין ח׳ ל-כ׳). אתם מבחינים בהבדלים? מה זה עושה לכם? או אפשר גם, אתם מבכינים באבדלים? ומה זה אושה לחם?

12.

לאחרונה נתקלתי בדיסק עם שירים מקוריים שמשלבים עברית בערבית באופן שאפשר ללמוד ממנו כמה וכמה מלים בערבית. המוזיקה נעימה, קצבית וקליטה, המלים מתאימות לילדים ובכלל פרויקט יפה, ראוי ומשובח! הדיסק מתנגן אצלנו בבית לעתים קרובות. אולם, כאשר בוחנים את המשמעות של המבטא, מתברר שהביטוי של מלים דומות בניב ישראלי-אשכנזי מדגישות את ההבדל בין העברית לערבית ומציבות אותן כשפות נפרדות ושונות. אילו הזמרת היתה שרה בניב ישראלי-מזרחי, הקשר בין שתי השפות היה ברור יותר.

13.

לפני כמה שנים הופעתי בבית קפה יפואי עם חבר פלסטיני. הוא סיפר שכילד כאשר הגיע לבית ספר יהודי מסוים בתחילה הוא דיבר עברית עם ח׳ ו-ע׳ גרוניות אבל לאט לאט למד להיפטר מהמבטא הערבי. כיום הוא מדבר עברית בניב ישראלי-אשכנזי. בערבית הוא כמובן שמר על העושר הצלילי

אשכנזים מתמזרחים שמנסים לבטא את ההבדלים בין ח׳ ל-כ׳ כראוי לא אחת עושים טעויות שנשמעות מצחיקות. מבטאים ע׳ איפה שצריך לבטא א׳, מבטאים ח׳ איפה שצריך לבטא כ׳. כך, גם ניסיון לתקן מוביל לעיוותים נוספים. אבל ראוי לסלוח להם. הם לומדים שפה חדשה. לא יפה ללעוג לאנשים עם מבטא לא מדויק. בואו לא נלך בדרכיהם של אשכנזים מתנשאים. אחרי הכל, כוונתם טובה והם מבקשים להביא תיקון ועושים מאמץ לא פשוט. אולי הגיע הזמן להקים אולפן להגייה נכונה של העיצורים בעברית.

14.

כאשר הייתי בן כ-19, במהלך שירותי הצבאי, התיידדתי עם בחור מבוגר ממני במקצת שהיה בשירות מילואים ראשון שלו בבסיס שבו עשיתי את מרבית שירותי הסדיר. נותרנו חברים עד היום. בשלב מסוים דיברנו על מוצא ואמרתי לו שאני ממוצא אשכנזי. הוא לא האמין לי. הסיבה היחידה היתה שהוא שמע אותי לפעמים מבטא ח׳ ו-ע׳ שונות מ-כ׳ ו-א׳. כמה שזה יישמע מצחיק, לא שמתי לב לכך כלל עד שהוא שם לב לכך. ניסיתי להבין מנין זה בא. אמרתי לו שאולי נדבקתי מחברים עיראקים. אבל זה היה הסבר חלש כי גם הם כבר עברו חינוך מחדש ודיברו בניב ישראלי-אשכנזי. לא יודע.

15.

כדי לעזור לילדיי להימנע בעתיד מחלק משגיאות הכתיב האופייניות לדוברי הניב הישראלי-אשכנזי של העברית בת זמננו, כשאני קורא להם סיפורים אני מקפיד להבחין בין ח׳ ל-כ׳, בין ה׳, א׳ ו-ע׳. כל שאר ההבדלים זה יותר מדי עבורי. לעתים אפשר לשמוע אותם אומרים ח׳ ראויה לשמה.

16.

אם אתם הורים ורוצים לסייע לילדיכם להימנע משגיאות כתיב ואולי גם השפה העברית והתרבות היהודית חשובה לכם, שאפו לקרוא להם סיפורים ולדבר אליהם באופן שמבחין בין העיצורים הדומים. אולי אף לימדו ערבית. זה עשוי להקל עליכם לבטא את העיצורים באופן מדויק בעברית.

17.

אם אתם אנשי הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, משרד החינוך, משרד התרבות: אולי תשקלו הקמת אולפנים להקניית מבטא מדויק הן לעולים חדשים, אבל בעיקר לישראלים מן השורה. חוץ מאלה כמובן שהמבטא העשיר יותר בא להם באופן קל וטבעי.

18.

אם אתם מזרחים עם מבטא עיראקי, מרוקאי, פרסי, תימני: אל תתביישו במבטא שלכם. שימרו עליו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מאיה

    מסכימה שראוי שהעברית התקנית וזו שמלמדים את הילדים בישראל תבחין בין ע' ל א', ח' ל כ', ט' ל ת', שתבטא ר' כמו שצריך וכו'. מה שכן תיקון קטן להערה 14. הניב הישראלי הוא לא אשכנזי. כמו הרבה דברים ישראלים אחרים הוא שילוב: כמו בהגייה האשכנזית לא נוהגים לבטא עיצורים גרוניים ונחציים. אבל בניגוד להגייה האשכנזית, וכמו בהגייה הספרדית: ההטעמה המקובלת בעברית מודרנית היא במלרע ולא במלעיל. וכמובן התנועות: בניגוד להגייה האשכנזית אנחנו לא מבחינים בשבע תנועות, אלא רק בחמש כמו בהגייה הספרדית.

    1. יוסי לוס

      תודה על התיקון. אבל, כמובן שספרדי זה לא מזרחי.

  2. פריץ היקה הצפונבוני

    לפי מה שידוע לי. בזמנו היהודים שחיו תחת השלטון והתרבות הרומי- הלניסטית לא ידעו לבטא את האותיות הגרוניות גם הכניסו לשפה הרבה מלים מהיונית והרומית היהודים שהיו תחת השלטון המזרחי של ארם-נהרים כן ידעו לבטא אותן. גם אני נתקלתי בתופעה של פלסטינים ישראלים שדיברו עברית ,,אשכנזית׳׳ וערבית כהלכתה. זה כנראה יקח דורות עד שתהיה אחידות במבטא העברית.

  3. ירמי

    ההגייה היחידה המדויקת ושהוכחה ככה ממחקרים זו ההגייה של יהודי תימן ,אצל המרוקאים יש הגייה ספרדית שבעצמה שיברה את המקור של ההגייה לפני ההגייה האשכנזית שהתרחקה מהמקור מרחק מזרח ומערב כול כך ברור ,בהגייה התימנית יש 6 עיצורים ,זו בעצם ההגייה של חז"ל ,אצל יהודי עירק הקשישים ,שנעלמו כבר במאה הקודמת ההגייה הייתה דומה ,קרי המקור הוא מזרחי ,התחלת ההתבוללות הייתה בספרדים ומשם יהודי אשכנז שהם בעצם שלוחה של הראשונים ,יהודי פרס הם שלוחה של יהודי בבל והם התרחקו מהמקור ,לציין בכלל לפני שיהודי אשכנז החילו להופיע ולהיות חלק חשוב בעם ,חוץ מכמה אחוזים בודדים באירופה ,היה סכסוך בין יהודי ספרד שהחלו לצבור כוח מול יהודי המזרח שכונו ע"י היהודים החדשים מוסתערבים ,למרות שהאחרונים היו המקור ודא"ג זו לא הגייה תימנית ,אלא הגייה מקורית קדומה ,שנשמרה אצל יהודי תימן ,מפני שאלה כמעט שלא התערבבו עם בני המערב /הצפון