מאלליד ללוד - עיר מחפשת שם חדש

חוסני אלח'טיב שחאדה

לְעֵת עַתָּה הִשְׁתַּתֵּק הַקַּחְוָן.

נָבְטוּ הַגַּעֲגוּעִים וְנִבְלְעוּ בֵּין סוֹדוֹת הָעֶרֶב וּמַעֲלָלָיו.

וּלְמָחֳרָת, כַּאֲשֶׁר נִפְגָּשִׁים הַמְּשׁוֹרְרִים, הֵם נִנְזָפִים בִּתְשׁוּקָה.

הָרָקִיעַ הַשְּׁבִיעִי מִתְכַּסֶּה בְּעָלֶיהָ הַנּוֹשְׁרִים שֶׁל הַשִּׁירָה שֶׁצָּנְחָה גּוֹסֶסֶת.

 

***

בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר הַנִּצָּחוֹן הִגְּרוּ אַנְשֵׁי אַלְאַנְצַאר, תּוֹמְכָיו שֶׁל הַנָּבִיא, לאַלְלִד

כְּדֵי לִבְנוֹת אֶת הָעִיר.

כְּשֶׁנִּפְתְּּחוּ שְׁעָרֶיהָ

הִשְׁלִיךְ אַלְלַה בְּכַעֲסוֹ אַבְנֵי חֵמָר לוֹהֲטוֹת

כְּדֵי לַהֲרֹס אֶת בָּתֵּי הַבַּרְבָּרִים.

הַחֲלוֹם הִתְפּוֹגֵג

וְהָעַכָּבִישׁ עוֹדֶנּוּ מְחַפֵּשׂ אַחַר מְעָרַת הַנָּבִיא.

קוּרָיו רוֹפְפִים כְּמוֹ מִלּוֹת הַקַּצִידָה.

 

***

לְעֵת עַתָּה נֶחְלְצָה עִירִי בְּשָׁלוֹם מִן הַמַּבּוּל

לְאַחַר שְׁנַת הַבֹּקֶר הִיא הֵמִירָה אֶת מִדּוֹתֶיהָ הַטּוֹבוֹת

בְּמֶתֶק הַמִּלִּים.

הַתְּשׁוּקָה וְהַפִּתּוּי שֶׁל הַזִּכָּרוֹן

בָּלְעוּ אֶת שְׁתִיקַת אֵדִיפּוּס.

נָשְׁרוּ עֲלֵי הַגֶּפֶן וְהִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר

גַּם אֶל בָּתֵּי הַבַּד וְגַם אֶל יִקְבֵי הַיַּיִן שֶׁל לֹד

 

***

בִּתְקוּפַת הַחֹרֶף, לִפְנֵי הַשֵּׁנָה, מְצַוֶּה הַסֻּלְטַאן

לְהַצִּיב אֶת הַמַּשּׂוּאָה הַסְּבוּכָה

לַזְּמַן שֶׁבּוֹ יַגִּיעוּ הַצְּבָאוֹת מִמֶּרְחַקִּים.

הוּא נִכְשַׂל בִּלְשׁוֹנוֹ וְגַם בְּמָמוֹנוֹ,

וְאַהֲרֹן, שֶׁחִלֵּץ אוֹתוֹ בְּאֶמְצָעוּת שִׁירֵי אַהֲבָה, הָפַךְ לְאֶפְעֶה

שֶׁהִתְעַשֵּׁת לְאַחַר הַהַכָּשָׁה,

עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ מְשִׁיחַ הַשֶּׁקֶר אֶל פַּאֲתֵי הָעִיר.

 

***

כָּל מָה שֶׁאֲנִי חָפֵץ בּוֹ

הִנֵּה הוּא כָּאן.

אַבְנֵי בַּיִת הָרוּס

עֲרֵמוֹת עָפָר

מֵי הַיָּם הַגָּדוֹל

וְצַבֵּי יַבָּשָׁה

נְשָׁרִים מִמֶּרְחַקִּים וּבְדוּתוֹת הָעֶרֶב,

דִּמְעוֹת הַיְּתוֹמִים,

נְשִׁיקוֹת נַעֲרוֹת הַגַ'אהִלְיָה

שֶׁנִּטְמְנוּ בַּחוֹל בְּעוֹדָן בַּחַיִּים,

מִסָּבִיב גְּבוּלוֹת הַטֶּבַע

וְהַבְּרִיאָה

הַקָּמָה לִתְחִיָּה,

וּלְאַחַר מִכֵּן הַהֵעָלְמוּת.

כָּאן, הַכֹּל,

מַמְתִּינִים לַקַּצִידָה.

 

מתוך גליון מס׳ 3 של כתב העת ״גרנטה״

תרגם: יהודה שנהב-שהרבני (למקור בערבית)

הערת המתרגם: לפי מקורות אסלאמיים, העיר אללד, כיום לוד (שבה נולד המשורר לאחר שמשפחתו גורשה לשם בשנת 1951 מהעיר עסקלאן), תהיה המקום שבו יתחולל העימות האסכטולוגי בין הטוב לבין הרע. יום הדין יתרחש כאשר יופיע משיח השקר (مسيح دجّال) בפאתי העיר, ושם ינוצח עד מוות על ידי המשיח האמיתי. כיבוש אללד התבצע באמצעות האנצאר, תומכי מֻחמד אשר התגוררו בעיר מדינה (ית'רב), שאליה היגר הנביא מפחד הכופרים שבמכה. במהלך ההגירה ממכה למדינה התחבא הנביא במערה מפחד הכופרים. על מנת להצילו טווה עכביש בפתח המערה רשת סבוכה של קורים, שעליה קיננו שתי יונים. זהו אחד הנסים הגדולים של הנביא מחמד. האנצאר הם גם מי שסייעו בידי האסלאם במסעות הכיבושים, ומילאו תפקיד מרכזי בהתפתחות ההיסטורית של האסלאם בהמשך. לפי מקורות אסלאמיים, לאהרון, אחיו הצעיר של משה, היה תפקיד מרכזי כצדיק וכיד ימינו של משה במאבקו בפרעה. בשל היותו של משה כבד לשון שימש לו אהרון כפה. לאחר פרשת עגל הזהב נקשר שמו של אהרון, שלא בטובתו, בזהב ובממון. גם לאבני החמר הלוהטות שנחצבו מוואדי סג'יל שבגיהינום היה תפקיד מרכזי במקורות. הן הושלכו באמצעות הציפורים מן האוויר על הפילים שביקשו להרוס את הכעבה. הסיפור מופיע בסורת "אלפיל", סורה מספר 19 בקוראן. בנות הג'אהליה הן נערות צעירות שנקברו חיים באכזריות מחשש שתיפולנה בידי אנשי שבטים אחרים.
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.