• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

פירוק מדינת הרווחה, ומה זה אומר בשביל התלמידים שלי

אני ממליצה לכל ניאו-ליברליסט וקפיטליסט לבוא לחנך שלוש שנים בתיכון מוסלל בפריפריה בכיתה של תלמידים מתקשים – ולבחון את האידיאולוגיה האכזרית הזאת מול העוני, הפערים וההזנחה הממוסדת
סיגל וייס

אני ממליצה לכל ניאו-ליברליסט וקפיטליסט החלטי לבוא לחנך שלוש שנים בתיכון מוסלל בפריפריה בכיתה של תלמידים מתקשים. נראה אתכם ממשיכים להחזיק באידיאולוגיה האכזרית והאגוצנטרית הזאת מול כל התופעות שתראו מדי יום שמקורן בעוני, פערים והזנחה של המדינה.

א. יש את המובן מאליו – אין כסף. אין לי כסף לקנות מספיק חולצות תלבושת אז באתי בלי ומעיפים אותי הביתה, אין לי כסף לאבחון אז אני ממשיך להיכשל, אין לי כסף לעל האש במסיבת כיתה אז כשאוספים מכולם אני אומר שאני לא יכול לבוא. אין כסף לנעלי ספורט אז אני לא נכנס לשיעורים ונכשל, אין לי כסף לשכר לימוד אז ההורים שלי מנהלים תחרות משיכות משפילה ומתמשכת עם בית הספר על מתי וכמה ומה ההשלכות. ובטח שאין לי כסף לשיעורים פרטיים ולפעמים אפילו לשולחן כתיבה לעשות עליו שיעורי בית, ובטח לא לפסיכולוג או תרפיסט ועוד ועוד ועוד. ואז אני מתחיל לעבוד, כדי שיהיה לי כמו לאחרים, ובאה איזו אישיות פדגוגית ונוזפת בהורים שלי, מה הם נותנים לילד לעבוד כשהוא צריך לשמור אנרגיות ללימודים.

ב. עכשיו מגיעות ההשפעות הפחות מובנות מאליהן אבל אני תולה לגמרי את האחריות לכל אלה במדינה. הראשונה: היעדרות הנוכחות ההורית. כשההורים עובדים 16 שעות ביום, במשמרות, בעבודות פיזיות מתישות, הם לא שם בשביל הילדים שלהם. ההורים שלי העירו אותי בבוקר עד סוף כיתה י"ב, הכינו לי סנדוויץ' ושאלו אותי אחרי הצהריים אם יש לי שיעורי בית, ואם יש לי שיעורי בית אז למה אני מרוחה מול הטלוויזיה, ומתי המבחן במתמטיקה ואם צריך לקבוע שני שיעורים בשבוע הפעם עם המורה הפרטי, רק בשבוע של המבחן. אם הם לא היו עושים את זה לא הייתי במצב יותר טוב מאשר התלמידים שלי. אולי גם אני הייתי מסתובבת בחברה מפוקפקת, בודקת גבולות וגם עוברת אותם בהיעדר מי שיעצור אותי, הולכת לישון מאוחר ולא מצליחה לקום לבית הספר ועוד ועוד התנהגויות של ילדים שמשאירים אותם לבד. לא ההורים, שנאבקים למען הישרדות כלכלית, הם האשמים פה, להם אין ברירה, אלא המדינה, שיצרה את הסיטואציה הזו.

עוני מביא בורות. בורות מביאה לגזענות, דעות קדומו, והתנהגויות אלימות. ולכל הקשקשנים המתנשאים שיפלטו פה עכשיו סוציולוגיה מלומדת על התרבות של עדות כאלה ואחרות שהיא המקור לגזענות, כוחניות ופרימיטיביות, אני מציעה לעשות ניסוי: בואו נביא את כל הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל למצב כלכלי טוב, ונראה אם התופעות האלה מתאיידות או לא. עד אז תחסכו לי

ג. היחלשות הסמכות ההורית – ההיעדרות של ההורים שנשאבים למלחמת הישרדות, וחוסר האונים שלהם מול כל המערכות: המערכת החינוכית שאני גדל בה, הבוסים שלהם בעבודה, הביורוקרטיה של השלטון שהם לא מצליחים לפצח ולצלוח והסביבה הקשה של שכונת הסלאמס שאני חי בה והם לא מצליחים לגונן עלי מפניה. זה גורם לי לזלזל בהם, לראות אותם כחלשים. אז למה שאקשיב להם כשהם מנסים להגיד לי מה טוב לי? להציב לי גבולות? לטפל בי? יאללה, יצאתי למועדון. נתראה בארבע בבוקר, אל תחכו לי. אני כילדה ונערה זכיתי, ולא ראיתי את ההורים שלי במצבים כאלה של חוסר אונים מול המציאות, ולכן מעולם לא העליתי על דעתי שאפשר גם אחרת. שהם יכולים להיות מובסים, חלשים, אנושיים. אז בוודאי שהקשבתי להם כשהם אמרו לי מה טוב ומה רע. כילדה ונערה הצליחו לשמר לי את אשליית ההורה הכל יכול, שתמיד ישמור עלי מכל רע, שהיא כל כך חשובה בעיניי להתפתחות נפשית וחברתית תקינה. יש לי הרבה מזל, ובאמת שלא הרבה הורים הם מעולים כמו ההורים שלי, גם בשכבות סוציו-אקונומיות חזקות. ובכל זאת החוויה שההורים של התלמידים שלי נאלצים לעבור מול עיני ילדיהם יום יום היא מפרקת במובנים שאני חושבת שגם הורי היקרים לא היו שורדים בלי המון נזק לסמכות ההורית שלהם ולדימוי שלהם בעיניי.

ד. בורות מס' 1: גזענות ופטריארכליות כוחנית. עוני מביא בורות. בורות מביאה לגזענות, דעות קדומות והתנהגויות אלימות. אני לא ארחיב כי זה עניין לאלף טקסטים אחרים, אבל לא קל בחברה הזו להיות ערבי, אישה, שמאלני, להטב"ק ושונה בכל צורה. אני מתקשה להאמין שגם לטיפוס השליט בחברה כזו, הגבר, אב הבית, שכל שאר המשפחה הם רכושו, קל להתנהל בתוך הנוקשות הזו, בה הוא כל הזמן צריך להוכיח שאין לו אף חולשה כי הוא גבר. ולכל הקשקשנים המתנשאים שיפלטו לי פה עכשיו סוציולוגיה מלומדת על התרבות של עדות כאלה ואחרות שהיא המקור לגזענות, כוחניות ופרימיטיביות, אני מציעה לעשות ניסוי: בואו נביא את כל הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל למצב כלכלי טוב, ונראה אם התופעות האלה מתאיידות או לא. עד אז תחסכו לי.

ה. בורות מס' 2: ניצחון הביורוקרטיה. לא תאמינו כמה פעמים ראיתי את הורי התלמידים שלי מאוימים על ידי הצורך למלא טפסים, לעיתים בשפה שהם לא לגמרי מבינים, לעבור ועדות, להביא הוכחות או אפילו לצלם תלושים ולשלוח פקס, ומוותרים על זכויותיהם החוקיות. הם לא יודעים מה מגיע להם, וגם כשמסבירים להם, הם נבהלים מההשפלה וההתעסקות הבירוקרטית שצריך לעבור במדינה הזו כדי לקבל זכויות סוציאליות, ומוותרים. אני מדברת על מלגות לתשלום שכר לימוד, פיצויים על פציעה בזמן העבודה, ביטוח לאומי, דיור ציבורי ועוד. מספיק שהבוס אמר לה "את לא יכולה להוכיח שהיית בעבודה כשזה קרה" והיא נבהלה ו-ויתרה על תביעה. היא סיפרה לי את זה רק אחרי חצי שנה ולא הסכימה שנעזור לה בשום פנים ואופן. הבן שלה, אגב, לא היה בשיחה. היא אמרה לו שהוא צריך לבוא איתה, אבל הוא לא שם עליה. מעניין למה. אני בטוחה שמה שראיתי זה רק על קצה המזלג מכיוון שרוב הזמן אני פוגשת את התלמידים ולא את ההורים שלהם.

שר החינוך בנט מסליל ילדים של אחרים
שר החינוך בנט מסליל ילדים של אחרים

ו. דימוי עצמי ודימוי חברתי-אזרחי: מכיוון שאני עני ומודר ומוסלל ומוזנח על ידי המדינה, ומאחר וגם, ברוב חוצפתי, הדברים האלה השפיעו עלי והפכו אותי לנער שמתקשה עם גבולות ומסגרת, משדרים לי שאני פחות מוצלח מאחרים. ושאין לי סיכוי לשנות את זה. בחברה הכללית אני במקום כמעט אחרון, גם אם בבית שלי אני גבר אלים ושליט אבסולוטי. האוכלוסיות החזקות יותר מאוסות עלי (מכיוון שלא אודה שהן מאיימות עלי ומעוררות בי קנאה) ורשויות השלטון הן האויב. זו הרווחה שמרגלת אחרי ההורים שלי ובודקת אם הם הורים טובים מספיק, המשטרה שעוצרת אותי ואת החברים שלי ובית הספר שמערים עלי קשיים על גבי קשיים.

כשניסיתי ללמד בכיתה את הזכות להליך משפטי הוגן באמצעות סימולציה וביקשתי מתנדב להיות עבריין ומתנדב להיות שוטר, אף אחד לא הסכים להיות שוטר. למה שאזדהה עם המדינה שהפקירה אותי ועם המוסדות שמייצגים אותה? למה שארצה לתרום לחברה שכל הזמן מונעת ממני להשתלב? אל תתפלאו אחר כך, כשאותם נערים מתוסכלים שהמדינה שברה את ליבם בכל כך הרבה דרכים, ישברו לכם את החלונות באוטו בתמורה. ותבואו לביבי בטענות בבקשה, לא אליהם ובטח לא להורים שלהם, הם בדיוק בעבודה. כמובן שכל הפגנה כזו של הניכור למדינה ולחברה מזכה את הנערים בעוד תיקים ועוד השלכות חוקיות וחברתיות, ומבטיחה את הישארותם באותו מעמד כלכלי חברתי שהם נמצאים בו, וכך מעגל הקסמים נמשך והם הופכים להיות ההורים שלהם. כאילו עדיין היינו באירופה הפיאודלית, לפני המהפכה הצרפתית – מי שנולד איכר ימות איכר ויוליד לפני כן הרבה איכרים קטנים.

לפירוק של מדינת הרווחה והפיכת ישראל לביצה קפיטליסטית מזוהמת יש בוודאי עוד השלכות על התלמידים שלי, אבל לי נגמר הכוח להיום. כבר מאוחר, מחר עוד יום בבית הספר. אני והתלמידים שלי נמשיך במלחמת ההישרדות ונמשיך לקוות לעתיד פוליטי אחר, למדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית ולאחריות שלטונית.

סיגל וייס חיה בקיבוץ עירוני של תנועת המחנות העולים בנצרת עילית, מורה לאזרחות ומחנכת בתוכנית "יעדים" לנוער בסיכון, אותה מפעיל הקיבוץ בתיכון אורט רוגוזין מגדל העמק.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ליכודניק

    מגדל העמק היא אחד המקומות היחידים בארץ בהם יש תעשיה מתקדמת (טאואר-ג'אז, CI, KLA, קמטק ובטח שכחתי כמה); אחד המקומות היחידים בהם אפשר למצוא עבודה (בשכר קרוב למינימום, אך בתנאים טובים, עם יציבות וסיכוי לקידום) כמחווטת, מלחימה, עובד הרכבה וכו'. השאלה היא, האם אותו תיכון "מסליל" מכין את תלמידיו לעבודה כזו.

    "ניאו-ליברליסט וקפיטליסט החלטי" לא מתעלם מהמצב שאת מתארת; הוא פשוט יקרא לתושבים להגר למרכז הארץ או לכל מקום בו יש משרות טובות יותר.

    והכותרת התחתונה צ"ל "בתוכנית "יעדים" לנוער בסיכון, אותה מפעיל הקיבוץ".

  2. חזי

    מאיפה באים ההורים שהם לא מבינים עברית? היה איזה גל הגירה גדול שהתרכז בצפון הארץ בשנים האחרונות? או שמדובר בעליה משנות ה-90 ואז שווה לשאול איך לא מצליחים ללמוד שפה במשך קרוב ל-30 שנה. למרות שזה גם מאוד נוח לשכוח עברית כשמקבלים שובר תשלום.

  3. שני

    הרבה דברים צורמים, אך רק על אחד בחרתי להגיב. אנשים (כמוני) שתומכים בשיטה הקפיטליסטית, לא עושים זאת מתוף רוע, אלא מתוך אמונה שליברליזם עשוי לתמוך בכלכלה, ובפרט באנשים אלו. במדינת הרווחה שלך, עולים חדשים ואנשים ועיירות פיתוח, רחוקים ממוקדי הכח, תלויים בחסדי פקידים, בלי סיכוי למשרת קביעות כמו שהאשכנזים מהעיר יקבלו ומצבם לא טוב יותר. כיום, יותר מפעם, נער יכול להחליט על גורלו. לא הכל מושלם, אבל אין טעם לחזור אחורנית

    1. ניו סלנג

      אבל מה שאת מתארת זה בכלל לא קפיטליזם. זה בדיוק אותו עאלק סוציאליזם שהיה פה מאז ומתמיד. זה שאומר לאזרחים איפה לגור, לאיזה בי"ס לשלוח את הילדים, כמו גם התלות בבירוקרטיה וקדושת מילוי הטפסים.

  4. מנחם ארוילי

    את לא מכירה את המנטליות של הילידים האלה. את לא יכולה להכיר, כי את לא אחת מאיתנו. ואני באמת ובתמים משוכנע שאת מגיעה ממקום של רק כוונות הטובות.
    אני לא חושב שצמחת בשכונת מצוקה, ויש בכתיבה שלך ובגישה הכללית שלך משהו שקשה לי להגדיר. איזשהו להג, רפוי. אין מילה עברית מספיק טובה. נו, את לא משלנו. אין לי יכולת להרחיב.
    לעניין עצמו, גם כי ניכר שהשקעת גם מחשבה (וגם נשמה), גם בגלל שאת עוסקת במקצוע שקריטי שימשוך טיפוסים מוכשרים ואכפתיים, וכמובן גם בגלל שיש לי בת זוג שחולקת איתך מקצוע וסביבה מקצועית (והיא כן משלנו 🙂 ), אתכבד בלהתייחס לכל סעיף מדברייך.

    א. כן, אין כסף. מי שלא ראה פרצוף של גבר שנולד בעיראק, שפוטר, ושביתו שהתגייסה מציעה לו שהיא תמשיך לעבוד בחופשות במקדונלדס "רק לעזור לאמא, רק קצת, עד שתמצא משהו" לא יודע מספיק על החיים. זר לא יבין, ו..כיף לו.
    ב. "היעדרת הנוכחות ההורית". זו נקודה כואבת בכל המשק הישראלי. ולצערי ממש לא רק בשכונות המצוקה. באופן כללי ניתן לומר שכל מי שמשתייך ל"מעמד הבינוני הלא מאורגן", עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה. גם במגזרים עם משכורות נאות: הייטק ופיננסים (למשל). ההבדל הוא שבשכונות הטובות ההורים יכולים לשלם עבור שיעורים פרטיים וכל מני חוגים ופעילויות למלא זמנו של הילד. מי אשם בזה?המדינה בעיקר: כאשר המדינה מממנת את הפנסיה של האנשים העשירים ביותר בארץ (פנסיה תקציבית לקסטה השלטת), מנהלת מדיניות יקרה להחריד ונטולת כל אסטרטגיה בשטחים, ומממנת מאות אלפי משפחות שעסוקות בשינון הבלים מהמאה הרביעית במקום לעבוד, אז מי שכן עובד (ולא נהנה מהגנת ההסתדרות) נאלץ לעבוד הרבה יותר. בעסה לנו.
    ג. נשמה שלי, את אפילו לא בכיוון. אין כל טעם לפרט כי את פשוט לא מאיתנו.
    ד. "עוני מביא בורות. בורות מביאה לגזענות, דעות קדומות והתנהגויות אלימות". עם או בלי כוונה הזכרת לי את מאסטר יודה "fear leads to anger anger leads to hate hate leads to suffering" . כן, יצא לך קצת מצחיק הפעם : – ) . ברצינות, אני באמת מציע לך להימנע מלהסית את הילדים בדמגוגיה צינית כדוגמת כריכת "שמאלנות" עם האוכלוסיות המוחלשות במדינה. זה מעורר קבס, מעליב לילדים את האינטיליגנציה, מעורר אנטגוניזים אצל ההורים והופך את כל מפעלך לפוליטי. אם סמי שלום שטרית היה עורך חשבון נפש אמיתי על חלקו בקריסת פרוייקט 'קדמה', אז היה מודה שטיפטוף הרעל הפוליטי באוזניי הילדים היה בעוכרי הפרוייקט מהרגע הראשון.
    ה. הבירוקרטיה זו מחלה, אך עליה עוד ניתן להתגבר. לעומתה, תרגילי ההתחמקות של ביטוח לאומי והדיור הציבורי הם לא "בירוקרטיה". אל תחמיאי לנו. מדובר במדיניות של נישול זכויות שיטטתי. רוצים פחות דיירים בדיור הציבורי, ושהביטוח הלאומי ישרת רק את הקואליציה, כלומר תמיכה לאברכים. כל השאר שיחנקו. אם הביטוח הלאומי היה באמת ובתמים תומך באוכלוסיות הנזקקות לו ומשלם להם מלוא זכויותיהם, אז הגירעון שלו (ההזוי גם כיום) יהיה כזה שהמדינה תיאלץ לפעול בצורה נחרצת ומיידית. מה שאומר אחת משתיים: קיצוץ בתנאים המופלגים של הקסטה השלטת קרי הפנסיה התקציבית, ואפילו שומו שמיים העלאת מיסים כך שבעלי השכר הגבוה ישלמו יותר , או (מה שיותר ריאלי שיקרה) עוד קיצוץ אכזרי במעט שעוד נותר ממדינת הרווחה.
    ו. שוב פעם, נשמתי, את לא בכיוון. אין לך שמץ של מושג על מה את מדברת. את מתכוונת לטוב כך נדמה לי, אבל יוצאת גרוע מאוד. מתנשאת, פטרונית, שטחית ומשטיחה, רדודה ומרדדת, ילדותית ומגעילה. אני לא בטוח שאת מבינה למה, אבל כן בטוח שאת לא יכולה להבין. את לא מאיתנו. ואנא ממך, אל תכעסי על כנותי. אני חושב שכאשר מנסים "לרכך" מסר כלפי מישהו מטעמי "סימפטיה" או "נימוס", יוצאים מעליבים ומתנשאים, כאילו בת השיח לא מספיק בוגרת או אינטיליגנטית כדי להבין מסר חריף.

    1. תושב מגדל העמק

      "את לא משלנו נשמה" "את לא בכיוון" אם לא היית כ"כ מתנשא בעצמך היית קורא לעומק את הדברים במאמר ומבין שזה בדיוק מה שאתה טוען.
      אני לא מכיר לא אותך ולא את כותבת המאמר, אבל אני מוכן להמר שאתה מכיר אותה ויש לך עניין אישי נגדה, אחרת לא ברור למה אתה כותב עם כ"כ הרבה ארס.
      בעצם אני מוכן להמר שיש לך עניין אישי נגד כל מי אתה מחשיב כ"לא משלנו". גזען מתנשא וחשוך!

    2. נתן.

      קבל ניחוש מושכל – אתה אשכנזי שכותב כמו שאתה חושב שמזרחי צריך לכתוב.
      חתיכת ליצן.

      1. מנחם ארוילי

        הגענו לזמנים יפים, כשהיינו ילדים ועשינו דברים "מתוחכמים"( כמו לקנות תקליטים של מטאליקה באייטיז) קראו לנו משתכנזים, וכעת? עליית האשכנזים המתמזרחים.
        נדמה לי שכעת חסר רק לנו רק הימנון ואפשר להגיש תביעות טריטוריאליות מהציונים..

  5. נתן.

    מה הכוונה "פרוק מדינת הרווחה"

    האם היתה פה מדינת רווחה שהיה צריך לפרק אותה?