• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

המדינה נגד הבדואים: סרטן ודיכוי לתושבים, רווחים לתאגידים

בצל ההריסות החוזרות ונשנות של הכפר הבדואי אל-עראקיב, שתושביו אמורים לשלם למדינה את הוצאות החרבת בתיהם-שלהם, ישנו סיפור שעבר מתחת לרדאר – למרות שהוא נוגע לבריאות של כולנו. אולי מכיוון שהנפגעים העיקריים בו היו בדואים שרוססו בכוונה בחומרים רעילים וסובלים מנזקים שעד היום איש אינו לוקח עליהם אחריות

בשנה שעברה הוכרז שקוטל העשבים גלייפוסט, הנמכר בשם המסחרי ראונד-אפ (Round-Up), גורם ככל הנראה לסרטן. הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, המשתייכת לארגון הבריאות העולמי, קבעה שהוא גורם כנראה לסרטן מסוג לימפומה שאינה הודג'קין. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בתחלואה מסרטן מסוג זה. פרופ' אורה פלטיאל, מומחית להמטולוגיה ולבריאות הציבור בבית החולים הדסה, הסבירה בפברואר 2015 שאחת ההשערות לתחלואה הגבוהה בלימפומה שאינה הודג'קין היא ההיחשפות לחומרי ההדברה: "ישראל היא מדינה קטנה מאוד, שבה אין הפרדה בין אזורים חקלאיים לאזורים לא חקלאיים, ולכן החשיפה היא גבוהה יותר. ישנם מחקרים שמראים שהיחשפות לחומרים כאלו מעלה את התחלואה ב-35 אחוז".

מלבד החקלאים והארגונים הירוקים, הסיפור הזה עבר בישראל פחות או יותר בשקט, למרות שהוא נוגע לבריאות של כל אחד ואחת כאן. שווה תמיד לשאול מי מרוויח – ומי משלם את המחיר של אדישות לקיימות ולחיי אדם. אבל יש בארץ הזאת גם אנשים שלא נפגעו במקרה: הם רוססו בכוונה בראונד-אפ. עליהם לא מדברים, אולי כי הם בדואים, תושבי כפרים "לא מוכרים", כמו אל-עראקיב. שלטונות ישראל הכחישו את הנזק הבריאותי, אבל בשנים האחרונות נפטרו שלושה מתושבי הכפר הזעיר מסרטן, אחד מהם ממש בחודשים האחרונים. כולם התגוררו במקום בזמן פעולות הריסוס.

המרוויח העיקרי מהשימוש בחומר הוא תאגיד הענק מונסנטו (Monsanto), המייצר אותו. מונסנטו מייצר חומרי הדברה כימיים לחקלאות ולתעשייה וזרעים מהונדסים גנטית המוגנים בפטנט. יש לתאגיד היסטוריה עשירה: מונסנטו ייצר את הדי-די-טי וגם את אייג'נט אורנג' – קוטל העשבים האלים שבו השתמש צבא ארצות הברית כדי להכניע את העם הוויאטנאמי. הוא גרם למותם של מאות אלפים בני-אדם ולנכויות ומומחים של מאות ואלפי ילדים בוויאטנאם. מונסנטו מייצר זרעים מהונדסים גנטית, שממיטים אסון על חקלאים עניים בכל העולם, מכיוון שהם יוצרים תלות בלתי-הפיכה ביצרנית הזרעים הבלעדית. חקלאים שרוכשים זרעים מהונדסים של מונסנטו מתחייבים לא לשמור זרעים לשתילה בשנה הבאה אלא לקנות אותם – אצל מונסנטו כמובן, אחרת יסתכנו במשפטים. יותר מכך: תאגיד מונסנטו הוא היצרן המוביל בעולם לזרעים עמידים לגלייפוסט – "גידולי ראונדאפ". היבול לא נפגע, התלות במונסנטו מתחזקת והנזקים לבעלי חיים, לבני-אדם, לסביבה עומדים כמובן בעינם. בקיצור, מונסנטו מייצר גם את הסכנה וגם מספק "חסינות" חלקית ממנה – שמחזקת את השימוש המסוכן בראונדאפ ואת התלות בתאגיד. ד"ר אנטוני סמסל טוען, שכבר בשנת 1981 ידעו אנשי מונסנטו על סמך הניסויים שערכו על האפקטים המסרטנים של ראונדאפ.

סיכון בריאותם של בני-אדם על-ידי שימוש נרחב בחומרי הדברה ובקוטלי עשבים מסוכנים הוא חלק ממודל כלכלי של חקלאות חסרת קיימוּת, אדישה לסביבה. הוא מאפיין במיוחד חקלאות קולוניאלית, שרואה בארץ הזו מקור לרווחים ובתושביה – משאבים מתכלים. אבל מה תגידו, אם ממשלת ישראל היתה מחליטה להשתמש בקוטלי עשבים נגד אזרחים?

נוכח דו"ח הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן הגיב מונסנטו בקמפיין תוקפני כדי לערער על התוצאות. נכון לרגע זה, נראה שהקמפיין נכשל. ברשויות ישראל יש מי שמחפש בריתות עם תאגידי ענק כמו מונסנטו: במאי 2014 חתם המדען הראשי של משרד הכלכלה על הסכם שיתוף פעולה טכנולוגי עם התאגיד. רק אחרי ארבעה חודשים נערך בנושא דיון בכנסת. לא ברורות תוצאותיו. ב-2012 נמסר שישראל מחזיקה בשיא בשימוש בחומרים מרעילים להדברה בגידולי ירקות ופירות מקרב כל מדינות ה-OECD. סיכון בריאותם של בני-אדם על-ידי שימוש נרחב בחומרי הדברה ובקוטלי עשבים מסוכנים אינו מקרי: הוא חלק ממודל כלכלי של חקלאות חסרת קיימוּת, אדישה לסביבה. הוא מאפיין במיוחד חקלאות קולוניאלית, שרואה בארץ הזו מקור לרווחים ובתושביה – משאבים מתכלים.

אבל מה תגידו, אם ממשלת ישראל היתה מחליטה להשתמש בקוטלי עשבים נגד אזרחים? לרסס בלי אזהרה מוקדמת בני אדם, שדותיהם, בעלי החיים שלהם מהאוויר בראונד-אפ תוצרת מונסנטו?

זה קרה כבר. זה קרה לאלפי בדואים משנת 2002 ועד 2004. כך נעשה לתושבי הכפרים הבלתי מוכרים אל-עראקיב, עתיר, אֻםּ אַל-חִירָאן, אַל-מְכִּימִן, אל-עווג'אן, אֻםּ בַּטִין, חִ׳רְבִּת אַל-וַטַן, סַעְוָה, אֻםּ רַתָּאם, עַבְּדִה, אַל-בַּגָּאר, אַל-גַטָאמָאת… (את כולם תוכלו למצוא במפת הכפרים הבלתי-מוכרים המעולה שהכינו בפורום דו-קיום בנגב). החומר רוסס ברחבי הנגב על פני 30,000 דונם לפחות – ולא רק על שטחים חקלאיים אלא על בני אדם. היוזמה היתה של מינהל מקרקעי ישראל. התושבים אפילו לא הוזהרו. לא נמסרו הודעות למשרד הבריאות.

סלאמה אל-עזאזמה מאזור אל-גריר העיד לאגודה הערבית לזכויות האדם:

בחודש מרץ 2003 שמעתי שהמינהל מרסס חומר כימי על אדמות הכפר שלנו, חומר שהשמיד את היבולים החקלאיים. פניתי לאזור האדמות. כשהתקרבתי לשם ראיתי מטוס אחד חג באוויר ומרסס את החומר הכימי ובמקום נכחו אנשי משטרה ואנשי הסיירת הירוקה. כשהגעתי לאדמות, בגלל הרוח שהיתה שם, החומר הזה פוזר אל הכיוון שבו אני עמדתי ולכן בא במגע איתי. כתוצאה מכך הרגשתי בקשיי נשימה. לא יכולתי לנשום. אחר כך פניתי למרפאה במצפה רמון, שם אמרו לי שהחומר אינו מזיק ונתנו לי טיפול רפואי ואז חזרתי לכפרי. אני רוצה להזכיר, שבערך עוד 10 אנשים, ששהו בתוך האדמות בזמן הריסוס, ביניהם ילדים קטנים, גם הם נפגעו ופנו למרפאה במצפה רמון וקיבלו טיפול רפואי כמוני.

ריסוס באלעראקיב.
ריסוס באל-עראקיב. החומר רוסס על פני 30,000 דונם לפחות – ולא רק על שטחים חקלאיים אלא גם על בני אדם – ביוזמה של מינהל מקרקעי ישראל

הבדואים מחו. ד"ר עוואד אבו-פריח, בן אל-עראקיב ודוקטור לכימיה אורגנית פיסיקלית, וד"ר אליהו ריכטר, רופא ומומחה לבריאות הציבור, הגישו חוות דעת מנומקות בדבר הסיכונים הבריאותיים בשימוש בראונד-אפ נגד בני אדם. המדינה הכחישה את הסיכונים, טענה שאין נזקים – והריסוסים נמשכו. אחרי שנתיים שלמות בלם בסופו של דבר בית המשפט העליון את המשך הריסוס מן האוויר במענה לעתירה, שהוגשה על-ידי תושבי אל-עראקיב ושורת ארגוני זכויות אדם ועדאלה.

אך בינתיים, במהלך שנות הריסוס הנוראות, נמשכה המלחמה המלוכלכת של המדינה נגד הבדואים בריסוס מהאויר. ובאל-עראקיב ריססו מהאוויר פעם אחר פעם. אחד העיתונאים שהגיע למקום לאחר הריסוס העיד:

״בתאריך 17.6.03 התקשר אליי מר אחמד אבו-מדיע'ם מרהט לפלאפון שלי והודיע לי כי מתבצעת כעת פעולת ריסוס חומרים כימיים על השטחים החקלאיים באזור אל-עראקיב וכפרים אחרים. כשליח חדשות היום בנגב הלכתי ישר לאזור אל-עראקיב והתחלתי לצלם את האזור.  במהלך שהותי שם קטפתי מלפפון מהיבול ואכלתיו, לאחר-מכן המשכתי בעבודתי כרגיל. בשעות הערב התחלתי להרגיש בכאבים בבטני ולכן פניתי למרפאה ברהט, ושם אמרו לי שייתכן שהורעלתי. הכאבים המשיכו, ולכן בבוקר של יום המחרת חזרתי שוב למרפאה, שם הפנו אותי לרופא מומחה במחלות פנימיות באחד מסניפי קופת-חולים מכבי בבאר-שבע. פניתי לשם ולאחר בדיקות שנעשו לי התברר, שהכאבים הם תוצאה של הרעלה. הכאבים המשיכו שלושה ימים. אני  רוצה להוסיף, שבמקום ביצוע פעולת הריסוס לא היה שלט או מודעה המצביעים על כך שהשטחים רוססו בחומר כימי או שהם הורעלו״.

לאחר הריסוס באל-עראקיב ב-10 בפברואר 2004 העיד שייח' סיאח אבו מדיע'ם: "לאחר שאיפת החומר שרוסס, התחלתי להרגיש גירוד בעין ובמשך כמה ימים לא יכולתי להפסיק להתגרד. אחרי כמה ימים הגירוד נעלם אבל הרעד באצבעות נשאר".

ד"ר ריכטר כתב בחוות דעתו שהוגשה לבג"ץ: ״הממצא המטריד ביותר הוא במאמר המראה גידול בסיכון למומים מולדים בקרב ילדים שנולדו לגברים העוסקים בריסוס ב'ראונדאפ'. על אף שהמחקר נעשה על אנשים שעבדו עם החומר ונחשפו אליו על בסיס קבוע, הרלוונטיות של המחקרים הללו לסיטואציה שמתרחשת בקרב הבדווים ברורה, כיוון שישנה סבירות שבמקרה של הבדווים, הגברים והנשים גם יחד, כולל נשים בהריון, נחשפו לרחף״.

חורבן אל-עראקיב
עוד חורבן של אל-עראקיב, אחד מבין למעלה מ-80. המדינה דורשת מהתושבים 2 מיליון שקל כדי לכסות את ההוצאות של הריסת בתיהם שלהם

הדו"חות האחרונים מראים, כי החשדות בדבר הנזקים הבריאותים של השימוש בראונד-אפ היו מבוססים. אבל הנזקים הבריאותיים כתוצאה מהשימוש הנפשע בחומר קוטל-עשבים על בדואים לא נבדקו מעולם. בשנים שמאז 2002 הידרדר מצבם הבריאותי של כמה וכמה מתושבי אל-עראקיב, נשים וגברים, ומצטברים מקרי מחלה קשה ולעתים מוות. בשנים האחרונות נפטרו שלושה מתושבי הכפר הזעיר מסרטן: עאליה אבו מדיע'ם, מחמד אבו מדיע'ם ועיד אבו מדי'עם, שנפטר לפני 4 חודשים. כולם התגוררו באל-עראקיב בזמן פעולות הריסוס.

מדינת ישראל מעולם לא תיקנה את פשעיה שלה: פשע גירוש תושבי הכפר ולמעלה מתשעים מעשי הריסה של סוכות הכפר; הרס תכולתם של הבתים; עקירת אלפי עצים; פגיעה טראומטית קשה בילדים; שימוש באלימות קשה, בגז מדמיע ובכדורי ספוג. והשאלה הגדולה שנשארה פתוחה: שאלת הנזקים הבריאותיים

בינתיים דורשת מדינת ישראל מתושבי אל-עראקיב 2 מיליון שקל, לא פחות, כדי לכסות את ההוצאות המנופחות של הריסת בתיהם שלהם. זה נתעב. מדובר בהוצאות של שמונה ההריסות הראשונות; מאז נוספו למעלה משמונים.

אך מדינת ישראל מעולם לא תיקנה מצידה את פשעיה שלה ולא שילמה עבורם: פשע גירוש תושבי הכפר, פעמיים, ב-1951 וב-2010, ולמעלה מתשעים מעשי הריסה של סוכות הכפר; הרס תכולתם של הבתים; עקירת אלפי עצים; פגיעה טראומטית קשה בילדים ובמקרים מסוימים – התעללות מכוונת; שימוש באלימות קשה, בגז מדמיע ובכדורי ספוג נגד אזרחים בלתי-חמושים. והשאלה הגדולה שנשארה פתוחה: שאלת הנזקים הבריאותיים לבדואים תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בכלל ולתושבי אל-עראקיב בפרט. מי ישלם על הפשעים?

נ.ב.

האם ריסוס השדות מהאוויר נפסק? ממש לא. הוא ממשיך מעבר לקו הירוק, ברצועת עזה, למשל בדצמבר 2015. שננחש באיזה חומר השתמשו המרססים?

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שושנה גבאי

    תודה גדי . חשוב ביותר.

  2. דןש

    אחת הפעולות המטופשות ביותר היא ריסוסם של שדות שנזרעו ע"י הבדואים. זאת מעבר לנושא שיוך האדמות ( המחייב פתרון יצירתי משל עצמו ) ומעבר לנושא הבריאותי החמור המועלה בכתבה זו המביא להרג בני אדם.
    הבדואים בנגב נוהגים מדי שנה, לזרוע שטחים, בתקווה שיניבו יבולים. קיימות שלוש אפשרויות : האחת, שנה "גשומה" יחסית בה נוצרים גרעינים למאכל האדם וקש לצאן; השניה, כמויות גשם שאינן מספקות ליצירת גרעינים אבל מספקות מקור לרעיה; ושנה שאין הגשם מצליח להביא אפילו לנביטה.
    הריסוס פוגע "בבשר החי", מחסל את מקורות הרעיה ומחייב את הבדואים לנדוד עם עדריהם ברחבי מדינת ישראל ( לא תמיד באופן מתואם ומסודר ), לגרום לרעיה פראית, שאינה מטיבה עם השטחים הנמצאים תחת רעיה. אפילו רק מסיבה זו חייבים לשים קץ לריסוסים ולהשמדת מקור פרנסה דל של הבדואים. את ה"פחד" הנורא מהשתלטות בדואית חייבים לפתור בדרך שתהיה מקובלת הן ע"י המדינה והן ע"י הבדואים.

  3. שבתאי לוי

    יש קו מקשר, בין השימוש שעשו הנאצים בגז ההשמדה ציקלון ב", לשימוש שעושים ממשיכי דרכם בגזים ראונד אפ, ואריג"נט אורנג". מותר לחזקים להשתמש, ברעלים אלו, למען טוהר הגזע, לביצוע הלבנסראום, לחיסול והשמדת הילידים.
    שבתאי לוי, כרכור.

    1. חזי

      אגב, יהודי המציא את הגז הזה. הכל לפי התכנית של היהדות הבינלאומית!

    2. דןש

      ההשוואה למעשי הנאצים אינה במקומה – הנאצים פעלו ישירות על בני האדם במטרה להשמידם
      ההשוואה הנכונה היא למעשי האמריקאים בויאטנאם – שם השמידו את היערות.

  4. נפתלי אורנר

    מדינה אכזרית וצדק ורחמים אין בה. העיקר להגשים את המטרות הלאומניות

  5. עידן לנדו

    מאמר מעולה, תודה גדי. כדאי להזכיר שגם בבקעת הירדן נהוגה פרקטיקה של שימוש בחומרי הדברה מסרטנים. במקרה שלהם פשוט מעסיקים ילדים פלסטינים ללא ציוד מגן מתאים שיפזרו את החומר בחממות המתנחלים.
    http://idanlandau.com/2015/04/30/child-labour-at-the-service-of-settlements/

  6. skeptic

    Nice to have you back Gadi.
    Keep up the good work, up to 120!

  7. מרדכי

    כתבה מופרכת.מרססים שדות חקלאים ליד ישובים חקלאים.אפשר לבוא בטענות על השמדת שדות חיטה.אך מכאן ועד לטעון שריססו בכוונה אנשים מופרך לגמרי.נדמה לי שיש כאן אפשרות להוצאת דיבה

    1. נועם א"ס

      בחודשים האחרונים הכיבוש הציוני משתמש ב"טכניקה" המדהימה הזאת של דיכוי, נישול וטיהור אתני באופן יזום, עקבי וכעת גם מוצהר על רצועת עזה:
      http://mekomit.co.il/%D7%94%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A1-%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%9C-%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%95%D7%9A-%D7%A2%D7%96%D7%94/
      שום פעולה של הכיבוש הציוני לא נעשית בתום לב.