• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

עיר הבה״דים יוצרת פריפריה בתוך פריפריה

איוש עיר הבה״דים החל וכבר ברור שהפרויקט מיטיב הרבה יותר עם רמת נגב העשירה מאשר עם ירוחם. הבלוף שהבטיח מקומות תעסוקה, תנופת פיתוח וגאולת הפריפריה מההזנחה ומהדיכוי – מתפוצץ לנו בפנים

איוש עיר הבה״דים החל, ועתיד להסתיים עד שנה הבאה. למרות שכולם יודעים שהמעבר של צה"ל לנגב נועד על מנת לשחרר את הקרקעות היקרות באזור החם במרכז הארץ, היו כאלו שחשבו שנכון להוסיף למעבר צה"ל לנגב גם טיקט חברתי-ציוני, של פיתוח והפרחת השממה, כדי להפוך את המהלך ליותר פופולרי.

אך המציאות חזקה יותר מכל סיסמא, וכבר עכשיו אפשר לראות איך הקמת העיר השלישית בגודלה בנגב יוצרת פריפריה בתוך פריפריה. הבחירה הראשונה שהפכה את עיר הבה״דים לסתם סיסמא ריקה מתוכן היא מיקום הכניסה הראשית של עיר הבה״דים מכיוון ציר כביש 40 סמוך יותר לקיבוצים ולמושבים של המועצה העשירה רמת נגב. בחירה אחת הפכה את ירוחם, אותה עיירת פיתוח, לחסרת כל משמעות במעבר של צה"ל לנגב. הכניסה כעת ממוקמת לא על ציר הגישה לירוחם אלא על ציר הגישה לרמת נגב. עיר הבה״דים אמורה היתה להרחיב תשתיות קיימות ולהקים תשתיות חדשות, אולם לא כך הדבר, שכן הרחבת הכביש נעשית עד הצומת שפונה לציר ירוחם. כפועל יוצא, הכביש לירוחם נותר מסוכן, צר וחשוך, בדיוק כפי שהיה לפני ארבעים שנה. גם תחנת הרכבת תמוקם בציר מועצת רמת נגב ולא בציר המוביל לירוחם.

מעבר צה"ל לנגב הביא עימו הבטחות גם לאפשרויות תעסוקה לעיירות הפיתוח באזור, ושוב הבלוף מתפוצץ לנו בפנים. כשקוראים את מודעות הדרושים בירוחם מגלים שבעיר הבה״דים נדרשים מנקים, טבחים, ועובדי אחזקה. כאילו תושבי הפריפריה, שסבלו במשך למעלה משישים שנה מקיפוח של ממשלות ישראל לדורותיהן, טובים רק לעבודות כפיים. צה"ל הגדול, שהיה האור בקצה המנהרה, מקעקע את הדיכוי על ידי כך שהופך את בני ובנות הפריפריה לחוטבי העצים ושואבי המים של העיר המפוארת בצומת הנגב.

ירוחם, שסובלת מזה שנים רבות מאבטלה גבוה של למעלה מ-13%, תלתה את תקוותיה בגוף הכי חזק בארץ, ויש כאלו שאומרים הכי חזק בעולם, אך גם הגוף הזה נפל לסטיגמות ולתפיסות המעוותות שנבנו לאורך השנים.

נכון שאת ירוחם ראינו הרבה מאוד בכותרות בשנה האחרונה. עיר הבה״דים יצרה עניין בעיירה הקטנה, שהוביל לנהירה המונית של משקיעים, עד כדי כך שירוחם רבתי מדורגת בראש טבלת המשקיעים, לפני תל אביב. המעגל הכלכלי בירוחם לא השתנה באופן קיצוני, אך מנגד מחירי הדירות הרקיעו שחקים: עד 1.2 מיליון לדירת ארבעה חדרים. גם בדיור למשתכן, משום מה, המחיר בירוחם גבוה בכ-200 אלף שקלים מהמחיר בדימונה.

חשבנו שהתקווה תגיע עם גביית הארנונה מהעיר הגדולה, אך הסכם פשרה שנכפה על התושבים הוביל לכך שירוחם מרוויחה בסך הכל שישה מיליון שקלים בשנה מעיר הבה״דים. למבינים שבינינו ברור כי הסכום מגוחך ואף מעליב, שכן אם היו גובים תעריף ארנונה לעיר הבה״דים הזהה לתעריף שמשלם תושב ירוחם, היינו אומרים להרוויח לכל הפחות למעלה מ-11 מיליון שקלים מהמהלך. נתון מדאיג נוסף: בעוד שבירוחם מעלים בתכיפות את תעריפי הארנונה (כך שתעריף הגבייה הינו בין הגבוהים בנגב באופן יחסי לאוכלוסיה), עיר הבה״דים זוכה הן לתעריף נמוך מאוד והן לשימור על התעריף למשך שנים, תוך התחייבות לא להעלות את הארנונה.

גם הצבא הכי חזק בעולם לא הצליח לגאול את הפריפריה מההזנחה והדיכוי. רק אמונה אמיתית בבני ובנות הפריפריה, בבני ובנות ירוחם, תוביל לגאולה אמיתית ולעתיד טוב יותר לעיירות הפיתוח, ולירוחם אהובתי.

כנראה שיעניין אותך גם: