• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

העולים החדשים נוהרים לרמת השרון. נראה לכם?

רשימה ארכאית משנות החמישים קובעת אילו יישובים יקבלו מאות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית כ"רשויות מקומיות קולטות עלייה", ללא שום קשר למה שקורה בפועל. הצעת חוק חדשה מנסה לעשות צדק ולנסח תנאים ריאליים להצטרפות לרשימה הנחשקת – אולם נראה שיש רשויות מקומיות שלא יוותרו בקלות
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

הידעתם שעולים חדשים הנוחתים בישראל נוהרים לרמת השרון, לראש פינה וליישובים במועצות האזוריות באר טוביה, ברנר ועמק יזרעאל? הטענה הזו נראית לכם תמוהה? היא אכן בלתי סבירה. אם בוחנים את המציאות, מגלים ששיעור העולים ביישובים אלו הוא מזערי ביותר. אולם למציאות הזו אין כל השפעה על הגדרתן החוקית של רשויות מקומיות אלו כ"רשויות מקומיות קולטות עלייה", הגדרה שכתוצאה ממנה מוזרמים לתקציביהן, ולתקציבן של רשויות מקומיות רבות אחרות, מאות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית.

הו אבסורד משפטי, חברתי וכלכלי המגדיל באופן שרירותי את הפערים בין הרשויות המקומיות השונות בישראל ואת אי השוויון בשירותים החברתיים להם זוכים תושביהם.

תחילתו של העיוות הזה בחוק ארכאי, שנחקק אי שם באמצע שנות החמישים, שקבע שהמדינה תשלם ל"רשויות קולטות עלייה" ארנונה בשיעור מלא עבור מתקנים ממשלתיים שממוקמים בשטחי אותה רשות (למשל מחנות צבאיים, בתי חולים וכו'), בעוד שלשאר הרשויות המקומיות תשלם עבור מתקנים כאלה שיעור ארנונה מופחת בעשרות אחוזים. וכך, משנת 1954 ואילך, הכריזו שרי הפנים לדורותיהם על ירושלים, ועל עוד 61 רשויות מקומיות, כעל "רשויות מקומיות קולטות עלייה". לא ברור על פי אלו קריטריונים נקבעה רשימת הזוכים המאושרים. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר שברשימה ייכללו רשויות מקומיות הסובלות ממצב כלכלי קשה וששיעור העולים בהן גבוה במיוחד.

עשרות שנים חלפו, גלי עולים מהתפוצות השונות נחתו על חופי הארץ ועל מסלולי הנחיתה בלוד, הרכב האוכלוסייה ביישובים בישראל השתנה, כמו גם מצבם הכלכלי, אולם הרשימה משנות ה-50 בעינה עומדת.

קחו לדוגמה את סיפורן של שתי ערים, רמת השרון ובת ים. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תושביה של רמת השרון אינם סובלים ממצוקה כלכלית, הם משתייכים לעשירון התשיעי בישראל. ברחובותיה של רמת השרון קשה להיתקל בעולים חדשים רבים. שיעור העולים בה הוא שלושה אחוזים בלבד. למרות זאת, הגדרתה כ"רשות מקומית קולטת עלייה" מכניסה לקופתה כספי מדינה של למעלה מ-16 מיליון שקלים בשנה. העיר בת ים לעומתה, שתושביה משתייכים לעשירון החברתי והכלכלי החמישי בלבד, וששיעור העולים בה הוא 32%, זוכה להכנסות ארנונה מהמדינה בסכום של ארבעה מיליון שקלים בשנה בלבד. אילו בת ים הייתה מוגדרת כעיר קולטת עלייה, הכנסותיה היו גדלות לסכום של 9 מיליון שקלים בשנה.

שיעור העולים ברמת השרון הוא שלושה אחוזים בלבד. למרות זאת, הגדרתה כ"רשות מקומית קולטת עלייה" מכניסה לקופתה כספי מדינה של למעלה מ-16 מיליון שקלים בשנה. העיר בת ים לעומתה, שתושביה משתייכים לעשירון החברתי והכלכלי החמישי בלבד וששיעור העולים בה הוא 32%, זוכה להכנסות ארנונה מהמדינה בסכום של 4 מיליון שקלים בשנה בלבד

רמת השרון ובת ים הן רק דוגמה אחת מיני רבות לאי השוויון שמייצר ההסדר הזה שזכה לביקורת קשה ממבקר המדינה בשנת 2005. גם היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, יהודה ויינשטיין, כתב לפני מספר חודשים, שההסדר שרירותי וארכאי ושיש לבטלו.

בימים אלו מונחות על שולחנם של שופטי בית המשפט העליון שתי עתירות המבקשות לבטל את חלוקת כספי הציבור הבלתי מוצדקת שמייצרת הרשימה הזו. חבר הכנסת פרופסור יוסי יונה (המחנה הציוני) מנסה לתקן את המעוות. באחרונה הגיש הצעת חוק על פיה שיעורי תשלומי הארנונה הממשלתית שיועברו לרשויות מקומיות יהיו תלויים בנתונים מעודכנים של אחוז העולים ביישוב, מעמדו הסוציו-אקונומי, מספר התושבים בו וארצות המוצא של העולים, (יישובים שבהם מתגוררים עולים מארצות מצוקה יזכו בכספי מדינה רבים יותר). אולם, לא עושה רושם שהרשויות המקומיות שאין בהן כמעט עולים עומדות לוותר בקלות על הפריבילגיות שלהן.

יש לציין שבסוגיה זו כל ניסיון לעשיית צדק, הנו ניסיון לעשות צדק אתני – צדק בין יהודים ולא צדק בין כל אזרחיה של מדינה דמוקרטית, מהטעם הפשוט שיישובים ערבים אינם יכולים להיכלל בהגדרה כ"רשויות מקומיות קולטות עלייה", וכן בשל העובדה שמדינת ישראל אינה נוטה למקם מחנות צבאיים, בתי חולים ומתקנים אחרים בתחומי הרשויות המקומיות הערביות.

פורסם הבוקר ב״ידיעות אחרונות״

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    מדוע יש לערב את בית המשפט במקרה טריוויאלי שכזה.
    על הכנסת לחקוק חוק, שההטבות יכולו על פי שלשה מדדים עקריים, שהראשון בהם הוא כמות העולים בפועל שקלטה הרשות. שני האחרים הוא מיקומה של הרשות ( מרכז או פריפריה ) ומצבה כלכלי חברתי.