כך מדינת ישראל מדרדרת בעלי חוב לעוני

פרק המבוא מדו״ח חדש של האגודה לזכויות האזרח, המציג את הכשלים במערך גביית החובות בישראל והפגיעה בזכויות האדם הנגרמת בשל כך – ומציע פתרונות

"אם החייב הופך להיות חסר בית, אם הוא רעב ללחם ומשוטט ברחובות – גם אלה סיכונים קשים, ולעתים פגיעתם בחייב קשה יותר ממאסר. הפגיעה בכבודו של אדם עלולה להיות קשה מהפגיעה בחירותו."

אם חד הורית עובדת קשה למחייתה ובקושי מצליחה לפרנס את ילדיה. לאחר שבחרה בקפידה את מצרכי הבסיס הזולים ביותר, היא חוזרת הביתה מהסופר. על שולחן המטבח נאספים מכתבים: דרישת תשלום שכר דירה מבעל הדירה, המלווה באיום בפינוי; חשבון מים; חשבון חשמל המלווה באזהרה לפני ניתוק; חשבון ארנונה המלווה באזהרת עיקול חשבון הבנק; ופירוט חשבון מהבנק המפרט על אודות הריביות המצטברות בגין ההלוואות שלקחה לכיסוי חובותיה. בטרם תתפנה למטלות הבית השונות ולטיפול בילדים, היא מנסה להכריע בדילמה בלתי אפשרית: האם במעט הכנסותיה תרכוש מזון או ספרי לימוד לילדים? האם תשלם קודם את חוב הארנונה ותסתכן בניתוק החשמל, או תבחר לשלם קודם את חוב החשמל ותסתכן בהטלת עיקול על חשבון הבנק? ואולי בכלל עדיף לשלם קודם לבנק כדי שזה לא יפנה לבתי המשפט ולהוצאה לפועל ויוסיף לחוב את הוצאות הגבייה?

גבר בן 54 פוטר מעבודתו שבמפעל לפני שנתיים, ולא מצליח מאז למצוא עבודה חדשה. הוא מקבל קצבת הבטחת הכנסה מביטוח לאומי, אך על רקע יוקר המחיה, סכום הקצבה אינו מספיק לו לשם קיום בכבוד ואין לו די אמצעים לכלכל את עצמו. מאז הפיטורין החלו להצטבר חובות לגופים שונים, ונפתחו לו כבר שני תיקים בהוצאה לפועל. שם אמנם איחדו לו את החובות, אבל החוב המאוחד לא כולל חובות כמו ארנונה ומים, ופריסת התשלומים של סך חובותיו לא מותאמת לנסיבות חייו וליכולת ההחזר שלו. הוא מנסה לעמוד בכל התשלומים, אבל תאגיד המים מסרב להגיע עמו להסדר תשלומים שלוקח בחשבון את החובות האחרים שלו. התאגיד מחליט להטיל עיקול על חשבון הבנק שלו, וכתוצאה מכך הוא מפספס כמה תשלומים להוצאה לפועל. כעת איחוד החוב נמצא בסכנה, והוא חשוף להטלת מגבלות נוספות. אין לו כלים להתמודד עם המצב שאליו נקלע, החובות מעמיקים, והוא מרגיש שהוא נכנס למעגל קסמים מבלי שניתן לו שום סיכוי לשקם את מצבו.

על רקע יוקר המחיה, זמינות האשראי, פרימת רשת הביטחון הסוציאלי שמספקת המדינה ומדיניות הפרטת השירותים החברתיים אשר מונהגת בעשורים האחרונים, מצוקת החובות הפכה להיות אחת הבעיות המרכזיות שעמה מתמודדים תושבות ותושבי מדינת ישראל. סקר שביצעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא, כי ל-20% מהישראלים יש חובות בפיגור, ל-11% יש חוב לרשות המקומית ול-9% יש חוב לחברת החשמל או לתאגיד המים. 34% ממשקי הבית היו במצב של משיכת יתר בחשבון הבנק למשך תקופה של 12-10 חודשים, ו-12.4% מבעלי המשכנתאות ושוכרי הדירות פיגרו בתשלומי המשכנתא או שכר הדירה שלהם. נכון לסוף שנת 2014, יתרת החובות של משקי הבית לבנקים, לגופים מוסדיים ולחברות האשראי עומדת על 439 מיליארד ש"ח, סכום שגדל בכ-100 מיליארד ש"ח בפרק זמן של ארבע שנים בלבד. 70% מסך יתרת חוב זו הם חובות עבור דיור.

מה הם המאפיינים הדמוגרפיים של בעלי ובעלות החובות בישראל? האם מרביתם מהמעמד הגבוה, הבינוני או הנמוך? מהו הפער בין גובה החוב לבין גובה ההכנסה של בעלי החובות מכל מעמד? מתן מענה לשאלות אלה חשוב משתי סיבות. הסיבה הראשונה קשורה למיצוב נקודת ההתייחסות של דיני זכויות האדם לנושא, ולחובות המוטלות על המדינה מכוח דינים אלה. הוועדה למלחמה בעוני ("ועדת אלאלוף") ציינה בצדק, שחובות הוא קושי מרכזי שעמו מתמודדים אנשים החיים בעוני, ושהם מהווים חסם ליציאה מעוני וגורם משמעותי בהעמקתו. מסקנה זו עולה שוב ושוב גם משיחות שקיימנו עם אנשים ונשים החיים בעוני ועם גורמי שטח מקצועיים שעובדים עם אנשים המצויים במצוקה כלכלית. ואכן, ההשפעה של חובות על אנשים הנמצאים בעוני או משתייכים למעמד הבינוני-נמוך היא כבדת משקל. קיומם של חובות בקרב אוכלוסיות אלה, ובעיקר חוסר היכולת לעמוד בהם, מעמידים בסכנה ממשית את זכויות היסוד של החייבים ושל משפחותיהם לקיום בכבוד, לקורת גג, לביטחון תזונתי, לבריאות ולחינוך.

קיומם של חובות בקרב אנשים החיים בעוני, ובעיקר חוסר היכולת לעמוד בהם, מעמידים בסכנה ממשית את זכויות היסוד של החייבים ושל משפחותיהם לקיום בכבוד, לקורת גג, לביטחון תזונתי, לבריאות ולחינוך

הסיבה השניה קשורה לפן הלאומי-כלכלי ולמדיניות שעל הממשלה לנקוט כדי להתמודד עם מצוקת החובות בישראל. מחקר שעליו מדווח העיתונאי שאול אמסטרדמסקי מצא, כי מדינות שנקלעו למצוקת חובות קשה מאד, כמו דנמרק, הצליחו לשמור על יציבות יחסית בזמן המשבר הכלכלי העולמי, לעומת מדינות אחרות, כמו ארצות הברית, שבהן מצוקת החובות הייתה אמנם חמורה פחות, אולם רבים מאזרחיהן הושפעו מהמשבר באופן קשה יותר בשל מיתון, אבטלה, אבדן דירות מגורים, קריסה כלכלית וכדומה. הסיבה לכך, מצא המחקר, היא שמרבית בעלי החובות במדינות כמו דנמרק היו אנשים מהמעמד הגבוה, שהצליחו לעמוד בהחזר החוב למרות המשבר הכלכלי, בעוד שבמדינות כמו ארצות הברית מרבית בעלי החובות היו אנשים מהמעמד הנמוך, שנכנסו למעגל קסמים של העמקת החוב מבלי אפשרות לצאת ממנו.

מחקרים שנעשו בעולם מצביעים על קשר הדוק בין מעמד סוציו-אקונומי נמוך לבין כניסה לחובות. למרות שעד היום לא בוצע מחקר מקיף בישראל לגבי מאפיינים דמוגרפיים של בעלי חובות, והרשויות הרלוונטיות גם לא אוספות מידע כזה, קיימים נתונים שונים שמאששים את הקשר גם ביחס לישראל, באופן שמחייב התייחסות רצינית לנושא. סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצא כי מצוקת החובות שכיחה יותר בקרב קבוצות אוכלוסייה פגיעות כמו האוכלוסייה הערבית (לעומת היהודית), מחוסרי עבודה (לעומת בעלי עבודה) וקשישים (לעומת צעירים). בקרב אוכלוסיות אלה נמצא גם כי סכום החוב גבוה יותר. במחקרם של פרופ' מיכל קרומר-נבו ואחרים, שנערך בשכונה בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים נמוכים בבאר שבע, 61% מתוך המשיבים לשאלון המחקר דיווחו שיש להם חובות שמועד פירעונם חלף, בעוד שכאמור באוכלוסייה הכללית שיעור זה עומד על 20%. באותו מחקר, גובה החוב הכולל לנסקר עמד בממוצע על 144,508 ש"ח, ונמצא פער גדול בין גובה החובות לבין הכנסות הנסקרים, באופן שמעלה חשש לגבי יכולתם להחזיר את החוב.

בישראל לא מונהגת כיום מדיניות לאומית רחבה שמטרתה להעניק לחייבים מענה ופתרונות מיטביים ולסייע להם לצאת מעומק החוב ומהעוני, שלעתים קרובות נלווה אליו. אחת המטרות של נייר זה (לחצו כאן לקריאת הדו״ח המלא) היא להעלות את מצוקת החובות על סדר היום הציבורי, ולקרוא לקובעי המדיניות להכיר בבעיה ולנסח חזון ברור לפתרונה. נייר עמדה זה עוסק באופן ממוקד במערך גביית החובות בישראל, אולם פתרון כולל לבעיה חייב להתייחס לשלבים השונים של מצוקת החובות ולמענים השונים שיש לספק בכל שלב ושלב. כך, בשלב המקדים שבטרם הכניסה לחובות יש לספק פתרונות מנע רחבים, ובהם: הורדת יוקר המחייה ומחירי הדיור; הוזלת מחירי השירותים החיוניים (ארנונה, מים וחשמל); חיזוק שירותי הרווחה ורשת הביטחון הסוציאלי שמספקת המדינה; העלאת קצבאות הקיום; חיזוק שירות התעסוקה; הענקת ליווי וחינוך להתנהלות כלכלית נכונה; רגולציה הדוקה יותר על שוק האשראי, ועוד. בשלב הביניים, הוא שלב תחילת יצירת החובות, יש להציע פתרונות שמטרתם לבלום את תהליך העמקתם, כגון: ליווי כלכלי; מתן הלוואות נוחות וארוכות טווח מטעם המדינה בריביות נמוכות לכיסוי מידי של החובות; עידוד הנושים, ובהם גופים ציבוריים כמו תאגידי המים ורשויות מקומיות, להגיע להסדרי תשלומים נוחים בטרם נקיטה בהליכי גבייה מצידם, וכדומה.

ערך גביית החובות בישראל הוא מבוזר ולא אחיד, ויש בו פוטנציאל לגרום לפגיעה קשה בזכויות האדם של החייבות והחייבים. מערך הגבייה בישראל בנוי כך שעל גופים שונים, כולל גופים ציבוריים, חלים דברי חקיקה שונים ביחס להליכי גביית החובות שהם רשאים לנקוט. חלק מהסדרי הגבייה השונים הם דרקוניים וארכאיים

נייר זה, המצטרף לניירות אחרים שפורסמו בנושא, עוסק בשלב האחרון של מצוקת החובות – שלב הגבייה. בשלב זה החייב נמצא בתוך מערכת ההוצאה לפועל, או בעיצומו של הליך הגבייה המנהלי, או בשניהם גם יחד. שלב זה הוא קריטי במיוחד מכיוון שמערך גביית החובות בישראל הוא מבוזר ולא אחיד, ויש בו פוטנציאל לגרום לפגיעה קשה בזכויות האדם של החייבות והחייבים. מערך הגבייה בישראל בנוי כך שעל גופים שונים, כולל גופים ציבוריים, חלים דברי חקיקה שונים ביחס להליכי גביית החובות שהם רשאים לנקוט. חלק מהסדרי הגבייה השונים הם דרקוניים וארכאיים, כדוגמת פקודת המסים (גבייה), שהיא שריד חקיקה מנדטורי משנת 1929. המשמעות של מערך גבייה מבוזר היא שבמצב של ריבוי חובות החייב נדרש להתעסק בו-זמנית עם כמה גובים, הפועלים תחת מערכות חקיקה שונות, באופן שאינו מאפשר לו להסדיר את כלל חובותיו בצורה התואמת את נסיבות חייו. מטבע הדברים, כאשר דברי חקיקה שונים חלים על חובות שונים, גם זכויות החייב משתנות בהתאם לכל הליך, ובמקרים לא מעטים הן נרמסות לנוכח פערי הכוח הגדולים בין החייבים לבין הנושים השונים.

אם לא די בכך, חלקים נרחבים ממערכי הגבייה בגופים הציבוריים הופרטו לחברות גבייה פרטיות, המונעות משיקולי רווח ופועלות ללא שום פיקוח ובקרה אפקטיביים. כפי שנפרט בהמשך, על הפתרונות בשלב זה להתמקד במימוש זכויותיהם הבסיסיות של החייבות והחייבים הפגיעים ונטולי האמצעים, בחיזוק ההגנות הקיימות ובהענקת אפשרויות לחייב או לחייבת לצאת ממעגל החובות ולחיות את חייהם בכבוד.

לקריאת הדו״ח המלא ״חייבים לשנות: כיצד מדינת ישראל מדרדרת בעלי חוב לעוני״

 

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    חוקי סדום
    אתה חייב 100 ש"ח יעוקלו חפציך ואתה עשוי ל"עוף" מביתך.
    אתה חייב מיליונים אתה זכאי לתספורת ו/או לשמיטת חובות. זאת על חשבון הכלל כולל בעלי החוב הקטנים.

  2. מזרחי שחום חלק

    האם ניטור של נתוני אשראי כמו שהוצע לאחרונה (והותקף באתר זה על ידי פרופ' דוד לוי פאור) ימנע ממשקי בית בעלי הכנסה רעועה להכנס לחובות?