• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

השאלה היא איך: כשרונית אלקבץ קמה ועזבה את האולפן

שני מנחים אשכנזים דרשו מהשחקנית רונית אלקבץ לתאר את מסתרי הצלחתה ולהצדיקה – דרישה קבועה ומבזה מנשים מזרחיות. השאלה הבאה שלהם כבר לא זכתה למענה, ונראה שכולנו קמנו ועזבנו את האולפן יחד איתה
שלי אלקיים

יו"ר תנועת "אחותי", מייסודה של הד"ר ויקי שירן ז"ל, היא השחקנית המזרחית המצליחה רונית אלקבץ. בשבוע שעבר הגיעה אלקבץ לאולפן ״שש עם״ בערוץ 2, להתראיין לקראת הקרנה של הסדרה הצרפתית ״טריפליום״ (Trepalium) בה היא מככבת בתפקיד ראש ממשלה. הראיון, שזכה להדים, הסתיים בפיצוץ: המראיין, יונתן ריגר, תוהה היאך זה קיבלה תפקיד כה נכבד. אלקבץ בולעת רוק ומסבירה לאומה איך דברים כאלה "קורים": שלחו תסריט. היא קראה אותו. הסכימה. עלתה על מטוס ונסעה לפריז למלא את התפקיד. כה פשוט. כה מקצועי.

ניכר שהמראיין צעיר ושחצי תאוותו נותרה בידו. תשובתה היבשה מעלה בו חימה – הרי השיקול העיתונאי מחייב קצת לחלוחית – אז הוא מיד מעביר את הריאיון לשֶפֶל אחר ושואל אותה מה דעתה על פרשת משה איבגי. זה, שהיה חבר של כולם בתעשייה והיום הוא פרסונה נון גרטה, ודאי בחוגים פמיניסטיים. זה שהתברר כמטרידן, לכאורה סדרתי, של נשים שעבדו בהפקות שבהן הוא כיכב. ואלקבץ, הפמיניסטית המזרחית, מה היא עונה? היא מתעקשת לחנך את המנחים שזו לא הדרך הנכונה לראיין שחקנית קולנוע ערב הקרנת סדרה בכיכובה – ועוזבת את האולפן. הו, כמה מזרחי מצדה!

ההבדל בין פמיניזם אשכנזי לבין פמיניזם מזרחי הוא בשליחות הפדגוגית, בסולידריות ובמציאות של דיכוי כפול – גם כנשים וגם כמזרחיות. בואו נשווה רגע בין מצבן של נשים מזרחיות ונשים אשכנזיות בסיטואציה של ראיון טלוויזיוני: האם ריגר היה שואל למשל את הגברת גילה אלמגור "איך זה קיבלת את התפקיד? אנא העבירי לצופים קורס חינמי, נדיב ומזורז בפרוצדורה של הליהוק ואופן ההתקשרות". אני מניחה שהוא לא היה שואל אותה כך, כי מבחינתו גילה אלמגור כשחקנית אשכנזייה מזוהה עם הצלחה. או למשל, האם היה ריגר שואל את בנו של דיוויד בלאט איך חתם על חוזה עם הפועל תל אביב ואיך הושחל לנבחרת על פני שחקן הרבה יותר מוצלח ממנו, שזה עתה ניצח אותו באליפות המדינה? סביר להניח שלא, כי כל מראיין בתקשורת הספורט יודע.

כך, כשמדובר בראיונות בעלי תפקידים אשכנזים, נוסף אוטומטית תו איכות של אבק כוכבות, של זוהר מצליחני. לעומת זאת, פמיניסטית מזרחית נדרשת לנצח להנחיל את הסוד ולתאר את מסתורין הצלחתה. המקרה של רונית אלקבץ הוא מקרה של הצלחה בינלאומית על המרקע, המקרה של פרופ׳ שירה כנפו מהאוניברסיטה הבסקית הוא מקרה של הצלחה אקדמית בתחום המחקר הרפואי, המקרה של מירי רגב הוא מקרה של מינוי יוקרתי לשרת התרבות והספורט. כשמוניתי לעורכת ראשית של ״תרמיל״ ספרייה לחייל, זעקה הכותרת הראשית בסקסיזם אופייני לשנות התשעים המוקדמות "מי השחיל" וגו', איך הגיעה המשוררת שלי אלקיים למשרה הרמה של עורכת ״תרמיל״. כשהעיתון התנצל בפני בעקבות תביעת דיבה שהגשתי נגדו, הכתירה אותי הד"ר ויקי שירן בגין הניצחון כ״אשת השנה".

כשמדובר בראיונות עם בעלי תפקידים אשכנזים, נוסף אוטומטית תו איכות של אבק כוכבות, של זוהר מצליחני. לעומת זאת, פמיניסטית מזרחית נדרשת לנצח להנחיל את הסוד ולתאר את מסתורין הצלחתה

כששואלים מזרחית "איך הצלחת?" מהדהדת התרעמות על זהותה המזרחית של בעלת התפקיד: איך זה נבחרת דווקא את לתפקיד עורכת ראשית? איך זה מונית דווקא את לתפקיד יוקרתי בממשלה? איך זה זכית דווקא אתה עם הפועל ירושלים באליפות המדינה בכדורסל, ועוד ניצחת את הילד של דיוויד בלאט וקבוצתו? השאלה "איך" היא התאומה הסיאמית של השאלה "למה", והשתיים משמשות כאן ובמקרים רבים אחרים כנזיפה ("למה שפכת מים על השטיח?!" כל ילד יודע שזו לא שאלה שאמו שואלת, אלא תוכחה. ומי שמסביר איך באמת זה קרה לו מרגיש אידיוט כשהאמא אצה אל שאלתה הבאה: "אהה. ומה דעתך ש..") לכשנשאלה אלקבץ מה דעתה על משה איבגי מיד לאחר התהייה "איך היא קיבלה את התפקיד", היו אלה שני קשים ששברו את גב הגמל – וזה עוד לפני שהראיון בכלל התחיל; עוד לפני שידענו מה שם הסדרה, במה היא עוסקת, מתי והיכן היא תוקרן בארץ וכיו״ב.

השאלה "איך?" היא אפוא שאלה מורכבת. אפשר להתייחס אליה בפסיכודרמה בת חמש דקות בטלוויזיה. אלקבץ, שנוגעת באמנותה ברבדים דקים ועמוקים בזהות הקולקטיבית שלנו, אמרה לצמד המנחים שזה לא מכובד, וקמה ועזבה בצדק את האולפן. אבל בגלל הרשתות החברתיות, קמנו יחד איתה ועזבנו. מוזר? שתה מים.

לכאורה, שני המחבלים הצליחו מעל ומעבר למשוער: עובדה, השחקנית הזרה והמוזרה ירדה מן הבמה. לכאורה, אמר המנחה עודד בן עמי ״מוזר מאוד, ניקח אוויר ונשתה מעט מים״, נשדר שהיא יצרה עצבנות. אבל לי נראה שהוא שתה מים כמי שביצע השקה של כוסית לחיים. האם ערוץ 2 הביא בחשבון את המגה-אפקט של פייסבוק? כמי שחזרה וראתה את הסצינה מספר פעמים, התרשמתי מקולה הרגוע, העמוק, הדידקטי, של השחקנית המזרחית אומרת בשלווה גדולה "אין בעיה!". בעוד שעל פניהם של השדרים האשכנזים, שנתפסו בקלקלתם השגרתית, נסוכה עדיין הבעת התימהון.

שחקן מצליח הוא גם שחקן בתוך הענף שעליו הוא יושב, וגם שחקן בתוך הזהות הקולקטיבית. כגון: יהודי, מזרחית, אשכנזי, אתיופית וכדומה. שחקניות קולנוע, שחקני כדורסל, משוררות, שרים ופרופסוריות. אלה הם שחקנים בעולמם, וגם בתוך עמם הם יושבים, כמופת לקולקטיב.

וכאשר המופת מותקף או מושתק, נמחק או מודחק, הדימוי הקולקטיבי כולו נחבל יחד איתו. העמדה במגרש של ריגר הצעיר ושל עודד בן עמי הוותיק היא פסיכו-אשכנזית, כשני שועלים שמחבלים באפשרות של זהות מזרחית מצליחה. כשני שוערים שלא אמורים לתת לה להתקרב אל השער. רונית אלקבץ, שזה עתה חזרה מפריז שיכורה מהצלחתה, משוחררת לרגע מן הכיווץ השגרתי שנכפה על מזרחיות בארצנו, קמה ועזבה את האולפן.

המשוררת ד"ר שלי אלקיים היא יו"ר האגודה הישראלית לטיפול קבוצתי אנליטי

כנראה שיעניין אותך גם: