• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

הקהילה האתיופית מתפכחת מהשקרים ויוצאת לרחובות

יוצאי אתיופיה יצאו שוב לרחובות כדי למחות על החלטת מח״ש לסגור את התיק בפרשת יוסף סלמסה ז״ל. מי שחושב שמקרה זה – לצד מקרים נוספים רבים של אלימות משטרתית, אפליה והשתקה – יגרמו לזעזוע ציבורי, נוכח שהמדינה ממשיכה לטמון ראשה בחול

בשעה ששורות אלה נכתבות, עדיין נמשכת ההפגנה נגד החלטת מח"ש לסגור את התיק נגד השוטרים שירו בטייזר על יוסף סלמסה ז"ל. לאורך כל ההפגנה נשמעו קריאות שונות ומגוונות, אולם קריאה אחת מתוכן אוצרת בתוכה את הסיפור כולו: "די לגזענות". כבר שנתיים שמשפחת סלמסה, גאווה ומודל לכל משפחה חדורת אמונה, מנהלת מאבק לא פשוט בניסיון להוציא את האמת לאור – מי הרג את יוסף. הטיוח של סיפורו, לצד עשרות מקרים שנסגרו בשל חוסר עניין לציבור או בשל חוסר ראיות, מעורר וממחיש את הזעם שהצטבר, וכך הקהילה האתיופית מוצאת את עצמה מתמודדת, שוב ושוב, עם האלימות המשטרתית והגזענות הממסדית.

סיפורו של יוסף סלמסה ז"ל, כמו סרטון הכאת החייל דמאס פיקדה בידי שוטרים – שהוציא רבבות מבני הקהילה האתיופית לשתק את רחובות ירושלים ותל אביב – הינו בגדר הפתיל שהצית את הלהבה. ההפגנות הסוערות והתאחדות כל בני הקהילה האתיופית, מכל המינים, השכבות והגילאים, בדרישה להפסיק את האלימות המשטרתית נגד יוצאי אתיופיה, נותנות ביטוי לגזענות עמוקה ושורשית, הקיימת הרבה מעבר למקרה הספציפי. מי שסירבו להתייחס ברצינות לקריאה לשנות את התפיסה המערכתית הגזענית כלפי בני ובנות הקהילה, ייתכן שהופתעו מעוצמת המחאה בחודש מאי בשנה שעברה. אך האמת היא שלאור השורה הארוכה של אירועים גזעניים שהצטברו לאורך השנים, היה ברור שאם לא יחול שינוי, יום אחד החבית תתפוצץ.

האוכלוסייה האתיופית בישראל מונה, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-1.7% מכלל תושבי ישראל. מדובר באוכלוסייה קטנה שנדחקת באופן עקבי אל מחוץ לחברה הישראלית. הקהילה זועקת וקולה אינו נשמע. מדינת ישראל על שלל גרורותיה – הממשלה, הכנסת, מערכת המשפט, התקשורת, המגזר הפרטי והציבור גם יחד – רואה ביוצאי אתיופיה קבוצה שולית ולא חשובה, שלכל היותר ראוי שיגידו ״תודה״.

בני ובנות הקהילה האתיופית נתונים במציאות בלתי אפשרית. מחד, כוחה האלקטורלי, הפוליטי והכלכלי של הקהילה בגדר זניח עד לא קיים. מאידך, כוחות המערכת כולה מתעמרים בה, מחריגים אותה, מסלילים את בניה ובנותיה ופוגעים בה בדרכים מתוחכמות שהן תוצר מובהק של התפיסה הגזענית-מעמדית הרואה בקהילה האתיופית איום מרחבי על ישראל הלבנה. אם בעבר עוד היו לקהילה תקווה ואמון במוסדות המדינה, הללו כורסמו ונשחקו עד דק בשנים האחרונות. מה שלא נהרס על ידי מדיניות הקליטה הכושלת של הממשלה, נחרב על ידי משרדי החינוך, הבריאות, הדתות והמשטרה, שהדירו, תייגו, שפכו ורמסו רבבות חיים של בני ובנות הקהילה. כאילו לא די בכך, התעמולה התקשורתית הצטרפה – וציירה את הקהילה כאלימה, ברברית, טפילה, כפויית טובה, שגורמת נזק לרכוש פרטי ושפוגעת בסדר הציבורי.

הפגנה
הפגנת יוצאי אתיופיה בירושלים, 01.03.16. צילומים: אבי בלכרמן
היום כבר אין ספק: הגעתם של יהודים שחורים לארץ עוררה מחדש את שאלת דמותה של המדינה היהודית בארץ ישראל. מן העבר האחד עומדת קהילה ששאיפתה הוא הגשמת השיבה לציון. מן העבר השני ניצבת מערכת המדירה את כל מי שאינו מזוהה עם דמותו הכוזבת של היהודי הלבן והאירופאי. אי לכך, ישראל הלבנה עשתה הכל כדי לא לאפשר את כניסת יהודי אתיופיה לביתם

היום כבר אין ספק: הגעתם של יהודים שחורים לארץ עוררה מחדש את שאלת דמותה של המדינה היהודית בארץ ישראל. מן העבר האחד עומדת קהילה ששאיפתה הוא הגשמת השיבה לציון וחבירה מחודשת לנחלת האבות. מן העבר השני ניצבת מערכת המבקשת להדיר את כל מי שאינו מזוהה עם דמותו הכוזבת של היהודי הלבן והאירופאי. אי לכך, ומאחר ששתי שאיפות אלו סותרות זו את זו, ישראל הלבנה עשתה כל שלאל ידה לא לאפשר את כניסתם של יהודי אתיופיה לביתם, לנחלת אבותיהם.

מי שאינו מכיר את התנהלות המדינה כלפי יוצאי אתיופיה לאורך השנים ואינו ער לתופעת הגזענות הרווחת בכל גופי המדינה, אלא יושב בביתו וניזון מדיווחים תקשורתיים, עלול לקבל את רושם שהבעיה נקודתית ולא מערכתית. ברשתות החברתיות מוזכרות ללא הרף המילים ״כולנו יוסף סלמסה ז"ל״ והשמות אברה מנגיסטו, אברהם דמתי ז"ל, אילן טפרה ז"ל, גשאו מולה ז"ל. מכך נדמה שהקהילה שרויה בעיצומו של מאבק נגד אלימות משטרתית. זה נכון. אבל מי שרואה את הקשר המערכתי, פוגש מציאות חיים עגומה, המחדדת את ההבנה שלא רק הארגון המשטרתי – אלא המערכת כולה סובלת ממחלת הגזענות.

מילה על התקשורת. התקשורת אינה ״כלבת השמירה של הדמוקרטיה״, ואין בכוחה לפעול ולתכנן מהלכים חשובים שנוגעים לעניין הציבור. התקשורת מנוהלת בידי פוליטיקאים, שבראש מעייניהם שמירה על הממסד והאינטרסים שלו. הם פועלים למען מטרה זו. זו הסיבה שמחאתם של החיילים השחורים, העלולה להסב נזק ליחסי הציבור של מדינת ישראל, אינה מסוקרת, בעוד מחאתם של חיילים לבנים זוכה לאייטמים תקשורתיים במשך שבועות רצופים. אברה מנגיסטו נמצא כבר 540 ימים בשבי. האם שמעתם דיון רציני בתקשורת על אברה? ברור שלא, הרי דיונים רציניים מתקיימים רק באשר לגורלם של גלעד שליט, טננבאום או פולארד כלשהו.

am
אברה מנגיסטו. דיונים תקשורתיים רציניים מתקיימים רק באשר לגורלם של גלעד שליט, טננבאום או פולארד כלשהו

בעת האחרונה ניכרים סימני התפכחות מהקונספציות השקריות בהן הולעטנו במשך שנים. פתאום, או שמא דווקא אחרי זמן רב, אנשים התחילו להבין לאן מדינת ישראל מובילה אותנו. הגיור לחומרא שעשו ליהודי אתיופיה, שפיכת הדם של יוצאי אתיופיה, מתן זריקות לדילול ילודה (דפו-פרוברה) לנשים אתיופית, אפליית יוצאי אתיופיה בשוק הדירות, אלימות משטרתית נגדם, אכיפה מחמירה כלפי נאשמים ממוצא אתיופי, השתקת הסיפור של אברה מנגיסטו, סגירת התיק בפרשת יוסף סלמסה ז"ל ועוד – מי שחשב שכל אלו מועדים לגרום לזעזוע ציבורי, נוכח שלא דובים ולא יער. המדינה ממשיכה לטמון ראשה בחול. רק ברגע שאנחנו, הציבור, הקהילה, נפעל ונזעזע את המערכת, או-אז יתחיל תהליך התפכחות והבנה אצל הרשויות שיש להתעשת, לעצור ולפעול בטרם יהא מאוחר מדי.

שילמנו הרבה כדי להגיע לנחלת אבותינו, לא נהסס לשלם עבור ביטחון ילדינו!

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אלון לקח

    מאז היווסדה הייתה ישראל מדינה גזענית. הגזענות כוּונה תחילה נגד הלא-אשכנזים – ה"פרענקים", "מרוקו סכין" וכדומה, אחר כך נגד "הרוסים" (מהגרי שנות ה-70 וה-90) – "כל הרוסיות זונות", ובעשורים האחרונים האתיופים בגלל גוון עורם. וכמובן, הגזענות הקבועה, העמוקה והשורשית נגד "הערבים" – האזרחים הפלסטינים של ישראל – וזרים למיניהם, בעיקר פליטים מאפריקה ואסיה ("אנסים", "פושעים" וכן הלאה). הישראלים הם עם של גזענים נתעבים. אני מאחל ליוצאי אתיופיה הצלחה במאבקם, אך לצערי איני מאמין כי הגזענות כלפיהם תיפסק. הגזענות הישראלית מושרשת מדי.

  2. נתן.

    אכן ישראל היא מדינה גזענית ונוראה אך בכל זאת לא ברור דבר אחד.
    למה אתם מנהלים מאבק להעלאת יהודי הפלשמורה לארץ במקום לקרוא להם להציל את נפשותיהם ולהישאר באתיופיה?

    שאלה רטורית אין צורך לענות.

    1. אוי וויי זמיר !

      מי מפחד מהעלאת בני הפלאשמורה מאתיופיה לישראל?
      נכון, הגזען הלבן והצבוע המתחזה לאדם מוסרי.

      1. נתן

        אני בעד שיעלו את כולם.
        אני רק מתנגד לצביעות.

        1. אוי ויי זמיר !

          עכשיו אתה בעד שיעלו את כל הפלשמורה וכך גם האתיופים שבארץ. אז למה הם צבועים ואתה לא?
          אתה טוען שהאתיופים בישראל צריכים לומר לפלשמורה שיישארו באתיופיה, אבל לך מותר להגיד שיעלו כולם. אז מי כאן הצבוע? או שמא ההיגיון שלך "מפותח" כמו המוסר שלך?
          (שאלה רטורית לא צריך לענות)

          1. נתן.

            אני בעד שיעלו את כולם כי אני לא חושב שהם יסבלו פה מגזענות כמו שמתאר הכותב.
            ואילו הכותב שמאשים את מדינת ישראל בפשעים איומים ונוראים היה צריך להאבק למען הישארותם באתיופיה , כדי למנוע מהם את הסבל האיום והנורא שעוברים כאן יהודי אתיופיה, ומכאן הצביעות.

            בכלל אין עליה שלא בוכה על העוול האיום והנורא שנעשה לה כאן בארץ והפשעים האיומים שהם נאלצים לעבור, וזה כבר יצא מכל החורים.

            וקבל ניחוש מושכל – גם מהמחאה הזאת לא יצא כלום.

          2. אוי ויי זמיר !

            "בכלל אין עליה שלא בוכה על העוול האיום והנורא שנעשה לה כאן בארץ והפשעים האיומים שהם נאלצים לעבור, וזה כבר יצא מכל החורים."
            אתה משווה את הבכי של היקים או הרוסים על כינויים לא מחמיאים, לעיקור של אלפי אימהות? למדיניות נחשול נגד המזרחיים? לחטיפת ילדי תימן? ההיגיון הצרוף טוען שהקרבנות חייבים (או לפחות זכותם) להזכיר את זה עוד ועוד עד עשיית צדק – ממש כשם שהיהודים לא שתקו על פשעי הגרמנים כלפיהם.
            לפי התנסחותו של נתן, על המזרחיים, האתיופים והערבים בכלל לשתוק ולא להעז לדרוש צדק? לשיטתך, אסור להם להזכיר את הקיפוח השיטתי שהוביל אותם להיות כאן מעמד נמוך, אסור להם לדרוש צדק בפרשת חטיפת ילדי תימן ובפרשת הפשעים ה"רפואיים" נגד עשרות אלפי ילדי המרוקאים, נגד עיקור הנשים האתיופיות.
            נתן חושף פעם אחר פעם את פרצופו הצבוע, הטיפשי והגזעני וזה כבר יצא מכל החורים.

  3. יחיא

    הגזענות מושרשת בחברה הישראלית מניצני היוולדה. נתון הוא שהתנועה הציונית היא אחת מהתנועות האירופיות שחיפשו אדמה להתיישבות בזמן שכל העולם נכבש ונשדד על ידי אירופה. תנועה אינה לנוע ללא הגות מתאימה. מתי אירופה או ישראל אי-פעם הכירו בהגותן? ההיפך הוא נכון

    הגות עליונות הגזע הלבן שימשה להצדקת שיעבוד ורצח של מילוני אפריקאים עבור רוווחים ואדמה שהגיעו לכיסיהם של אירופאים או אירופאים בגלות. והיא כלי לשימור מערך הכוחות, בו מקומכם, מקום ילדיכם ומקום נכדיכם נקבע מראש. עבדים במינוח חדש

    1. יחיא

      שורה שלישית: *תנועה אינה יכולה להתקיים הגות מתאימה למטרותיה*

  4. נפתלי אור-נר

    אני לא מבין מה אתם רוצים מהמדינה. היא שקועה כולה בשימור הכיבוש ובטיפוח ההתנחלויות. למי יש כוח להתייחסות אנושית לאתיופיים כבני אדם שווים?

  5. ג. אביבי

    פשעי הממסד הציוני נגד האתיופים – רשימה חלקית:
    אברה מנגיסטו ואזרח ערבי נמצאים כבר 540 יום בשבי ואף גורם במדינת ישראל לא מתרגש. כי הם לא מהצבע הנכון, לא קוראים להם גולדין / טננבאום / שליט וכו'. כי העומדים בראש המדינה הציונית הם חבורת גזענים שעבורם דמו של אשכנזי יקר ללא שיעור מדמם של אחרים.
    התקשורת הישראלית משתיקה את הנושא ככל יכולתה. משום שהיא גזענית לבנה ואנטי-דמוקרטית ומשמשת ככלב השמירה של האליטה האשכנזית – ציונית של ישראל.
    רופאים מטעם הממסד הישראלי הזריק דפו-פרוברה ע"מ להפחית את ילודת האתיופים בישראל. זאת פעולה מארסנל הפשעים הפרוטו-נאציים אאוגניסטיים שבוצעה בשם הציונות האשכנזית של ישראל.
    משטרת ישראל מתעללת ביוסף סלמסה, מענה אותו וגורמת למותו מבלי לתת את הדין. זאת משטרה פושעת וגזענית המתאימה כמו כפפה ליד של כל משטר פשיסטי הממש את מדיניות האפארהייד.
    אין לי אשליות לגבי טיבו של המשטר הציוני-אשכנזי של ישראל. הוא לא יודה בפשעים, לא יחדל ולא יפצה. רק כוח חברתי, נחישות ותקיפות יכולים להועיל כאן.
    לכן על המזרחים והאתיופים לדרוש ללא מורא ובושה:
    – שהאחראים לפשעים, בארגון הטרור המכונה משטרת ישראל, נגד סלמסה, פיקדה ואתיופים אחרים יתנו את הדין, ייענשו בחומרה ויורחקו מכל תפקיד ציבורי.
    – שמבצעי פשעי העיקור ההמוני (פרשת דפו-פרברה), מכל הדרגים, יישפטו, ייענשו ויודחו מכל תפקיד במערכת הבריאות של ישראל.
    אלה צריכים לשמש ככתב אישום קבוע נגד הממסד הציוני – אשכנזי, בנוסף לתביעתנו לפצות את משפחות ילדי תימן החטופים ונפגעי הקרנות הגזזת.

    1. ג. אביבי

      פרשת הדפו-פרוברה כאילו לקוחה ישירות ממדיניות האווגניקה הציונית שכיכבה כאן בשנות ה20 – 50 של המאה שעברה, ולמעשה לא מתה.
      התפיסה האווגנית הציונית טופחה כאן ע"י ארתור רופין, ד"ר מאיר, פרופ' שיבא וציונים אחרים. ע"פ תורה זאת, שהובאה ישירות מגרמניה של ראשית המאה ה20, יש לעצב את אופיו של העם / הקהילה היהודית המתהווה בא"י ע"פ מאפיינים גנטיים המצויים בקרב בני-אדם בני "הגזע הארי הטהור" (העמים הנורדיים והגרמאניים לשיטתם). רופין ושות' ייחסו לעמים האלה תכונות תורשתיות של אדם עליון מכל בחינה אפשרית.
      ארתור רופין הופקד ע"י ראשי ההתיישבות הציונית בשנות ה10 – 40 של המאה שעברה לעצב את אופיו / תכונותיו של הפועל היהודי בישראל ופעל ככל יכולתו "להשביח" את הגזע היהודי – ישראלי. זאת במסגרת היותו מנהל "המשרד הארצישראלי".
      רופין דגל לא רק בהפרדה גזעית בין אשכנזים למזרחים, ולא רק בשימוש במזרחים כבהמות עבודה זולות (כגון בעמדתו בפרשת תימני כינרת), אלא גם ליצירת מצב בו ה"נחותים" לשיטתו – מזרחים, נכים, בעלי מומים או "מומים" (כגון אשכנזים בעלי מראה לא ארי) – לא יתרבו או יתרבו מעט ככל האפשר. האווגניסטים בני זמנו לא בחלו בעיקורים המוניים בקרב ה"נחותים". הוא התנגד להבאתם של יהודי אתיופיה לכאן, בתואנה שאינם שייכים ל"גזע היהודי" והם לשיטתו – כמו המזרחים, ה"כושים" והערבים – נחותים בתכונותיהם הגזעיות/אנושיות. מיותר לציין שמחקריו/מאמריו של אותו רופין בגרמניה (בה גדל והתחנך), כמו של גזענים אחרים באותם זמנים, שימשו חומר גלם אידאולוגי עליו התבססה התנועה הנאצית בהמשך.
      במדינה בה מוסדות, ישובים ורחובות רבים נקראים ע"ש אולטרה גזעניים כמו רופין, שמעולם לא הסתייגה מתפיסתו ומפועלו, שחינכה דורות של סוציולוגים על תפיסתם של ממשיכי דרכו (פרנקנשטיין ואייזנשטט) – מה הפלא שהאתיופים זוכים ליחס כל כך מחפיר, ולעיקורים המוניים – כאילו רוחו של רופין ושות' פיעמה במוחם של המבצעים?.

  6. דניאלה טרגין

    מדינת ישראל באמת לא מתייחסת יפה לאתיופים, אנחנו רואים שכחברה עדיין אנחנו לא כולם מבינים את התרבות היפה ואת העדה המופלאה שלהם. לפעמים אנחנו יכולים לחשוב שהם ממש לא מקיימים את המצוות ושהם שונים ממנו (לדוגמה שהם שוחטים שונה ממנו) אבל הם כמונו! חלק גדול וחשוב מעם ישראל! בנוסף לפעמים אפשר לשמוע כל מיני גענויות קטנות שאנחנו אפילו לא מתכוונים אליהם! לדוגמה לקרוא לחג הסיגד חג לא אמיתי, וכן הלאה..
    אני חושבת שאנחנו צריכים להפסיק להתייחס אל האתיופים שונה ולהתחיל להבין אותם יותר! הם עשו דרך קשה וארוכה להגיע לכאן לארץ. הם איבדו הרבה בדרך אבל אנחנו איתם ותומכים בהם! כל הכבוד!