עשרים וחמש שנה אמא שלי עובדת קבלן: שירת הגירה ליום האשה
מיליון פשוט / אלקס ריף
אמא שלי בת שישים ושלוש וחודשיים,
גיל הפרישה בישראל לנשים הוא שישים ושתיים,
היא מתקשרת אליי כל יום לפחות פעמיים,
גם אם אני לא עונה.
עשרים וחמש שנה אמא שלי עובדת קבלן בניקיון,
כשעלינו בשנות התשעים היא ניקתה רצפות בתיכון,
כבר עשרים שנה היא בחברת הייטק, הקפה שם שיגעון,
במיוחד בטעם לאטה.
הפנסיה של אמא שלי תהיה אלף חמש מאות שקלים חדשים,
הביטוח הלאומי יוסיף עוד אלף ומאתיים חמישים,
לאחר הפיטורים היא תפסיק לעבוד ותתחיל להגשים,
את החור של התחת.
* * *
עֲגִילֵי הַיַּהֲלוֹם שֶׁל אִימָא / אלקס ריף
אִימָא.
בְּגִיל שְׁלוֹשִׁים,
עָנַדְתִּי אֶת עֲגִילֵי הַיַּהֲלוֹם שֶׁלָּךְ
וְהִתְרַבְרַבְתִּי בְּגַאֲווָה:
"הֵם נִקְנוּ שָׁם,
בַּסֵּתֶר,
בְּשׁוֹוִי מַשְׂכּוֹרֶת אַרְבַּע חוֹדְשִׁית".
עָשִׂיתִי אוֹתָךְ פַּרְטִיזָנִית
לוֹחֶמֶת חֵירוּת, גִּיבּוֹרָה לְאוּמִית.
עָלִית כִּי רָצִית,
וְרָצִית, כַּמּוּבָן, כִּי הָיִית צִיּוֹנִית.
הַשְׁרָאַת שְׁאֵרִית הַפְּלֵיטָה,
לֹא עוֹד זָרוּת גָּלוּתִית.
וְלֹא סִיפַּרְתִּי –
עַל מְחִיקַת הַחֲלוֹמוֹת,
נִיקָיוֹן הָרְצָפוֹת
וְהַחֲרָדָה.
וּלְעֵת עֶרֶב,
כְּשֶׁסִּייַמְתִּי לָדוּן אֶת חַיַּיִךְ לְכוֹס רְמִיָיה,
רָצִיתִי לְהוֹרִיד הָעֲגִילִים,
וְלֹא הָיָה.
הַשֶּׁקֶר שֶׁלִּי הִתְאַחָה לְתוֹכִי,
כְּמוֹ כּוּר הִיתוּךְ מוּצְלָח,
כְּמוֹ גְּוִיָּה.
* * *
אלכסנדרה / ליאל אלכסנדרה אדמון
אֲנִי לוֹקַחַת אֲוִיר
שְׁתֵּי נְפָשׁוֹת
קְלוּעוֹת זוֹ לְזוֹ בַּשֵּׂעָר
שָׁלוֹשׁ מִתְפַּצְּלוֹת בַּמַּרְאָה
אַרְבָּעָה רְבָעִים וְעוֹד מַשֶּׁהוּ קָטָן לְקִנּוּחַ
חֲמִשָּׁה קְלָפִים מְשֻׁגָּעִים
שִׁשָּׁה קוֹלוֹת סוֹפְּרָן בְּחָזִיּוֹת רֵיקוֹת
שֶׁבַע עַלְמוֹת חֲסוּדוֹת וְאַרְבַּע-עֶשְׂרֵה עֵינַיִם מֻשְׁפָּלוֹת לַקַּרְקַע
שְׁמוֹנֶה בְּנוֹת יַעֲקֹב שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ
תִּשְׁעָה יְרֵחִים סוֹחֶבֶת אוֹתִי עַל הַיָּדַיִם
עֲשָׂרָה מְדַבְּרִים בְּבַת אַחַת בַּבָּר בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן
אַחַת-עֶשְׂרֵה מֶלְצָרִיּוֹת כְּפוּתוֹת לְרַגְלֵי שֻׁלְחָנוֹת בִּשְׂרוֹכֵי נַעֲלַיִם
שְׁנֵים-עָשָׂר כּוֹכָבִים חַסְרֵי מַזָּל בָּרָקִיעַ
אֲנִי הַקּוֹמָה ה-13
כֻּלָּם מְדַלְּגִים עָלַי.
* * *
שִׁירַת הֲגִירָה / קארינה ס. לינצקי
כָּאן עַל הַבָּמָה
כְּמוֹ עַל שֶׁלֶג יְחֵפָה
הִתְבַּקַּשְׁתִּי בְּשִׁירַת הֲגִירָה
שֶׁלִּי.
לָמָּה אֶת מוּטְרֶדֶת?
הַקָּהָל יִתְחַבֵּר
הֲרֵי אֲנַחְנוּ מֵאוֹתוֹ הַחֹמֶר
לֹא סוֹפְרִים אֶת סְפִירַת הָעֹמֶר
לֹא מַדְלִיקִים נֵרוֹת שַׁבָּת
וְלֹא עוֹשִׂים הַבְדָּלָה –
לֹא תִּהְיֶה לְבַטָּלָה
שִׁירַת הַהֲגִירָה
שֶׁלְּךָ.
אֲנַחְנוּ "הָרוּסִים הָאֵלֶּה"
גַּם בַּנִּקְּיוֹנוֹת וְגַם בַּתֵּאַטְרָאוֹת,
רוֹקְדִים עַל כָּל הַחֲתֻנּוֹת
בְּעִקָּר בְּקַפְרִיסִין וּבִפְרַג
"זֶה הַמִּנְהָג יַקִּירָתִי, הַמִּנְהָג"
אִם תִּרְצִי לִהְיוֹת אִתִּי
תִּתְגַּיְּרִי–
אַתְּ.
הַהֲלָכָה כְּהִלְכָתָהּ
אֵיתָנָה – הוֹד מַעֲלָתָהּ
הָאָב מִקְרִי
הַאֵם הִיא חֲתִימָתֵךְ
וְאִמִּי גַּם חוֹמָתִּי, חֲבֶרְתִי, חֶמְלָתִי,
הַאֵם הִיא הַמִּקְוֶה
שֶׁדַּרְכּוֹ הַיֶּלֶד בָּא לָעוֹלָם,
וְאִמִּי גַּם תִּקְוָתִי, תְּרוּעָתִי, תְּחִיָּתִי
כָּל הַקְּרָבַיִם שֶׁלִּי,
לִמְּדָה אוֹתִי גַּם אֵיךְ לִנְשֹׁם
לְנַצֵּחַ אֲנִי וְהִיא – אוֹתוֹ הַלְּאֹם.
אַךְ לִי אוֹמְרִים פְּסוּלָה
וְהִתְבַּקַּשְׁתִּי בְּשִׁירַת הֲגִירָה.
משוררות אלו ואחרות יקחו חלק בערב ״טוסובקה – שירת הגירה, בסימן יום האישה הבינלאומי״ שיתקיים מחר, יום שלישי ה-8.3, בשעה 20:30 בבר 911, רח׳ שבח 11 ת״א. לאירוע בפייסבוק
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
שירים מקסימים! מאוד מרגשים
הלוואי והמציאות הייתה שונה יותר עבור כל
מהגרי הארץ.