• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

נמאס מהסיפור הישן על ״עיר הרפאים״

כמה קשה ללכת נגד ״הסיפור״? הנה, השבוע שוב הוצגה ירוחם כעיר המשוועת לסיוע ול״אוכלוסייה חזקה״. אבל לפריפריה יש סיפור משלה, ואותו צריך להשמיע

במוצאי השבת האחרונה שודרה במגזין של אשרת קוטלר, כתבה במסגרת סדרת הכתבות "המפצח" של אבי עמית. יצא לי לשמוע עליה עוד לפני שידורה והבנתי שתעסוק במימוש החלטות ממשלה בנוגע לנגב. נשמע חשוב.

אולם כשצפיתי בתוכנית הרגשתי כעס גדול. הזמן היקר של שותפי לייסוד מועצת הנגב ושל אחרים נשפך על כתבה שחוזרת על אותו הסיפור הידוע על הנגב והפריפריות בכלל. הסיפור, בתמצית, הוא כזה: הנגב חלש, מדינת ישראל צריכה להציל אותו (בנגב ייבחן וכו׳, באלף רטבים). איך מצילים אותו? באמצעות הבאת אוכלוסייה "חזקה" מהמרכז. איך עושים את זה? באמצעות כל מיני הטבות מפליגות, יישובי בועה חדשים וכן הלאה.

במקרה של הכתבה לעיל, מדובר היה בכמה מאות משפחות של אנשי קבע, האמורים לשרת בקריית ההדרכה החדשה בנגב, עיר הבה"דים, בסמוך לירוחם. כותרת הכתבה, "עיר רפאים", רמזה באופן ברור על ירוחם. שהרי מה מובן מאליו יותר מזה? ההצלה לנגב תבוא מיידי כמה משפחות של אנשי קבע. אף מילה על העובדה שירוחם חווה צמיחה דמוגרפית חיובית בשנים האחרונות, ללא איש קבע אחד, ודאי שלא על החוזקות המדהימות שיש באנשים ובקהילות בנגב ובפריפריות בכלל. אנחנו הרי חלשים ורק משוועים להצלה מאנשי המרכז והמדינה.

הזעקה שלנו הגיעה לאבי עמית, הכתב שהשקיע שבועות, לדבריו, בכתבה הנ"ל. לזכותו ייאמר שהוא לא היה אטום לביקורת. בצעד לא שכיח בקרב עיתונאים ובכלל, הוא פירסם תגובה לביקורת. התגובה כוללת סוג של התנצלות וחיבור לביקורת, אבל מי שקורא בין השורות יכול לראות שורה תחתונה מטרידה: זה הסיפור, לפי עמית, וקשה מאוד ללכת "נגדו". סביר להניח שעמית, ו-ודאי עיתונאים אחרים, היו חוזרים על אותו סיפור גם בפעם הבאה, גם לאחר שהרמנו קול כנגד הסיפור.

על הדרך גם התפספס הסיפור החשוב שהוא הביא על השימוש הציני של הממשלה ושל צה"ל בקלישאות על "הפרחת הנגב", ועל כיצד הם מגייסים באמצעותן לגיטימציה ציבורית ולא מעניקים כל כיסוי מינימלי לדברים.

התפיסה הזו מזכירה לי את מודל הקרחון. בקצה הקרחון יש את הנגלה לעין: פערים עצומים בבריאות (שלוש שנות חיים בין מרכז לנגב ולגליל), חינוך (השקעה גבוהה במאות אחוזים בילדי ערים חזקות במרכז), תעסוקה (אבטלה גבוהה בכחמישים אחוזים), שכר (שכר ממוצע נמוך באלפי שקלים), עוני, תחבורה ציבורית ועוד. אבל קצה הקרחון, השמינית, שואב את כוחו משבע השמיניות שאינן גלויות לעין. וכאן מדובר, בגדול, בסיפור ההרסני על הפריפריות החלשות המשוועות לעזרה וסיוע, שאינן בעלות מעמד בחברה הישראלית כולה, אלא רק קבוצת אינטרס מוחלשת הראויה ל"חיבוק" וכסף ועוד כסף.

תנועת הפריפריות באה לשנות את קצה הקרחון, אבל גם את סיפור העומק. תנועת הפריפריות היא של הפריפריות, על ידי הפריפריות, לטובת החברה הישראלית כולה. יהודים וערבים, דתיים וחילונים, מזרחים, דוברי רוסית, יוצאי אתיופיה ואשכנזים. נשים וגברים.

קצנו בכאלה שיספרו את הסיפור שלנו במרכז. יש לנו הכוחות לספר את הסיפור שלנו ולנסח ולתקן, בעזרתו, את הישראליות. זה הפיצוח האמיתי. נשמח אם תצטרפו אלינו.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ויקי אלקבץ

    אני מצפת פעילה חברתית אשמח אם תיצרו עמי קשר
    תודה רבה ויקי אלקבץ צפת

  2. פריץ היקה הצפונבוני

    בכל מיני הזדמנויות עולה הסיסמה,,צריך להביא אוכלוסיות חזקות׳׳ זה עלה גם בתכניות טלויזיה על העיר לוד. אז לגבי לוד : א) אם ככה למה הקימו את שוהם בסמוך? ת. אוכלוסיות חזקות לא אוהבות לגור בישובים חלשים ועוד עם אוכלוסיה פלסטינית. ב) את שוהם הקימו לפי תכנית ה,,כוכבים׳׳ של שרוןישובים יהודים בסמוך לקו הירוק לנתק את הפלסטינים משני צדדיו.אז ללוד הביאו את ההתנחלויות הדתיות שמטרתן,,ייהוד העיר׳׳. אם באמת רוצים ,,לחזק׳׳ את הישוב צריך בראש וראשונה לחזק את האוכלוסיה הקיימת ובנוגע לגב בכלל זה כולל את הבדואים וההכרה בישובי הפזורה.