״מעבר מנדלבאום״: סיחרור של עולמות וזהויות

הספר החדש ״מעבר מנדלבאום״ מציג דמות המבוססת על ז׳קלין כהנוב, אינטלקטואלית צעירה ומבריקה המתחבטת בשאלות זהותיות ואישיות ונקרעת בין עולמות
ניצה אילני

בקריאת הרומן הטרי והחידתי הזה, ״מעבר מנדלבאום״ מאת דליה כהן-קנוהל, חשתי לרגעים תחושת סחרור קלה מהמעברים בין העולם החדש לישן, בין המזרח למערב. אלו הם המקומות ביניהם מדלגת ועוברת ז'קלין, גיבורת הספר: קהיר, פריז, מונפלייה, ירושלים ותל אביב. ז'קלין, המהדהדת את דמותה של הסופרת והמסאית היהודייה-מצרית ז'קלין כהנוב, משתוקקת למרחב הרב-לשוני ולבליל הזהויות, אל המשחק בין התפקידים השונים שבהם היא בוחרת. הדבר ניכר בפלאשבקים המשולבים בסיפור, משנות החמישים אל עבר תקופות מוקדמות יותר, ובמפגשיה עם הגברים שבחייה.

ז'קלין, גיבורת הספר, היא דוקטורנטית, מרצה ומורה לצרפתית; היא פאם פאטאל יפה ומסתורית, אשר גברים מתאהבים בה, בעוד היא מתקשה להחליט במי מהם היא מעוניינת: פרנץ מילר, האינטלקטואל הצ'כי המבוגר המתמחה בתיאולוגיה, ובו מתאהבת ז'קלין הצעירה כבדמות אב רוחני; בגידי, הפיזיקאי הצנוע והילדותי הרואה דפוסים מתמטיים בכל, ואתו מובטחים לז׳קלין חיי שגרה, שקט וביטחון; או שמא ביהורם, אחיו, במאי תיאטרון עם רקע במזרחנות, סמל לספונטניות וליצירה, הבטחה לחיים סוערים ומרתקים עם גבר אשר מסמל עבור ז׳קלין חוסר מנוחה ואי-ודאות מרגשות. מלבד כל אלו ישנו גם עשתר, העורך הספרותי המבין כל כך לרוחה של ז׳קלין, אשר דואג ומטפח את אחותה הנכה של ז'קלין, רשל המשוררת. ואולי היא משתוקקת אל משהו הנמצא באישיותו של כל אחד מהגברים האלה? בדיוק כפי שהיא רוצה לקחת, לאמץ אל ליבה, משהו מכל מקום שבו חיה ושאותו היא אוהבת.

מעבר מנדלבאום
עטיפת הספר (הוצאת כרמל)

 

עולמה המורכב של ז'קלין עשיר בתוכן ספרותי ופילוסופי מעורר מחשבה: בלזק, מחפוז, נאג'י, קוואפיס, סארטר, הומרוס, סופוקלס, תומס מאן, אלתרמן, עמיחי ועוד. יש באישיותה רובד חושני הבא לידי ביטוי בצלילי העוד, בריחות, בצבעים ובעוגות הטעימות שהיא נוהגת לאפות, כל אלו שלובים ביצירה.

הספר עשיר בסמלים. מעבר מנדלבאום הוא המסמל את המעבר בין העולם החדש והישן, המזרחי והמערבי, הבין-דתי – מן היהדות, דרך האיסלאם ועד לנצרות – כמו גם את המעברים הרבים בחיי של הגיבורה. ציפורה השחרחורת בכלוב המופיעה בספר היא סמל לנפשה של ז׳קלין, הכלואה בשבי, ולשחרורה; אותו הכלא הוא לעתים, עבור הגיבורה, הייעוד שבחרה לעצמה, השובה אותה.

ז'קלין איננה דמות מושלמת אלא אנטי-גיבורה בעלת חולשות. היא מתלבטת, מהססת ומשקרת לגבי מוצאה, כאשר היא טוענת שנולדה בצרפת, מפני שקיים בה פחד מהאפליה העדתית והמקצועית שנכחה ביתר שאת בארץ בשנות החמישים. היא חוששת שלא תתקבל לחוגים האקדמיים אם ייחשף מוצאה האמיתי ובודה מלבה סיפור על עבר של לוחמה במחתרת, כמענה לצורך אישיותי שקיים בה. ובכל זאת היא אינה מנותקת ממשפחתה: לכידות רבה שוררת במשפחה זו. ז'קלין אינה בוחלת בעבודות שונות, כמו עבודת ניקיון, על מנת לפרנס את אחותה הנכה רשל ואת דודתה.

הסיפור גם שזור מוטיבים פסיכולוגיים, חלומות שעל הקורא לפענח והשלכות שעליו להבין. אך המוטיב העיקרי שבספר הוא החיפוש האקסיזטנציאלי הממושך של ז'קלין אחר ייעודה: האם ההוראה היא ייעודה של ז'קלין? שמא אלו חיי הנישואין, השיגרה והשלווה? אולי הריגול? או היצירה? היא מחפשת את זהותה ומנסה לשחק את תפקידיהן של הדמויות השונות שאותן היא בודה מדמיונה הפורה.

החידתיות שבספר, המציבה בפנינו את שאלת הייעוד האמיתי של ז׳קלין כגיבורה מעניינת ורבת-פנים, אולי תבוא על פתרונה בחלק הבא של הספר. קשה לתאר את העושר והעומק של הספר הנדיר והמרענן הזה, שהקריאה בו חושפת טיפין טיפין את הרבדים שבו. זהו ספר שלא ארצה להוציא מן הבית, ואשר אקרא בו שוב ושוב.

בימים אלה מתורגם הספר ״מעבר מנדלבאום״ לערבית ובקרוב יצא לאור בקהיר.

ניצה אילני היא בוגרת לימודי ספרות ופסיכולוגיה, כתבה את הספר "בתו" (הוצאת מנדלי מוכר ספרים)

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.