• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

הניצוץ בעיניים של ״תור הזהב״

״אמנם לא זכיתי להשתתף באחת מההפגנות הגדולות של הפנתרים השחורים, אבל אני זוכה בימים אלו להיות חלק מהיסטוריה בהתהוות״: נופר עיני, ממייסדות תנועת ״תור הזהב – עכשיו תורנו״, מספרת על חוויותיה כפעילה בתנועה שעושה את צעדיה הראשונים
נופר עיני

על הפנתרים השחורים שמעתי קצת לפני גיל עשרים, זה היה בעת שטיילתי בחיפה, בואדי סאליב. אני זוכרת עד כמה התרגשתי: הם סימלו בעבורי לוחמים שקמו ודרשו צדק. בכל פעם שראיתי סרט עליהם לבי הלם מהתרגשות ותמיד חשבתי לעצמי שכל-כך חבל שלא נולדתי אז. דמיינתי את עצמי צועדת איתם. לבטח הייתי מצטרפת אליהם. חלפו המון שנים מאז המחאה ההיא, זו ששמה את הדברים על השולחן, זו שאולי בזכותה רבים מאיתנו הם מי שאנחנו כיום – אנשי חינוך, תקשורת, תרבות וכלכלה עם אג'נדה מזרחית ברורה. אג'נדה זו היא שגרמה לנו למצוא האחד את השנייה ולהתאחד תחת קורת גג הבית שנקרא "תור הזהב".

בכל השנים שעברו מאז אותה המהפכה התרחשו לא מעט שינויים במדינה. מעמדם של חלק לא קטן מהמזרחים השתפר מאוד וניתן למצוא כיום מזרחים בעמדות מפתח במדינה, אנשים שבנו את עצמם בעשר אצבעות. יחד עם זאת, את השיח המזרחי, המסורתיות, הציונות, המתינות והתרבות המזרחית – קצת יותר קשה למצוא בספירה הציבורית; וזה מבלי לדבר על תקציבים שלא קיימים כמעט כלל בפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל. אנו מבינים שאנו אחראים לגורלנו; שאם לא נדרוש את מה שמגיע לנו ולאחינו, ל-40% מתושבי מדינת ישראל המגדירים עצמם כ"מסורתיים" (ולצידם לא מעט דתיים, חרדים וחילונים), איש לא יעשה זאת בעבורנו. עכשיו תורנו.

ככה בעצם החל להתגלגל הרעיון של "תור הזהב". אני זוכרת שכאשר שמעתי עליו לראשונה ההחלטה שלי היתה ברורה. בבחירה בין לצפות בתנועה קמה ומתעצבת מהצד ובין להצטרף ולקחת חלק בתהליך ההקמה, היה לי ברור שהפעם לא אתן לאחרים לעצב לי ולהקים עבורי – עכשיו תורי.

המסע שלי החל בכתבה שעקיבא נוביק ונועה בורשטיין-חדד עשו עלינו ב״חדשות 10״, בה הופעתי גם אני. ההודעות והטלפונים חיזקו את ידי במסר ברור: "דיברת אמת", "סוף כל סוף אומרים את מה שאנחנו מרגישים כל הזמן". לא אמרתי דברים מורכבים. דיברתי על החוויה של אשה מזרחית מאשקלון שמגיעה לאוניברסיטה ורוצה לשבור את תקרת הזכוכית.

בין מי שמבטלים את השיח המזרחי למי שבטוחים שיש לנו תכנית מגירה לסלק את האשכנזים לאירופה – נתקלתי בקבוצה שלא ייעצה, לא שאלה ולא העמידה להשוואה קבוצות אחרות. הקבוצה הזו מורכבת מאנשים ונשים שפשוט הבינו את מה שאמרנו בלי הצורך לתווך ולתת הסברים ודוגמאות. הם מבינים את זה כי הם חיים את זה

לאחר מכן התחלנו בהכנות לכנסים. ידענו שבניגוד לתנועות ופוליטיקאים אחרים, לתנועה שלנו אין פריבילגיות לטעות. אחת השאלות ששאלנו את עצמנו היא איך ניתן לדבר על עוולות העבר ועדיין להציג חזון מעצים, אופטימי ומעורר תקווה שיוצר עתיד חדש, צודק ובריא יותר לחברה הישראלית. במילים אחרות: מה שליאיר לפיד מותר – לנו לא. נטל ההוכחה מוטל עלינו.

עם סיום כנסי השקה באשדוד, בתל אביב, בחיפה, בבאר שבע, בירושלים ובעוד כשבוע גם בעפולה, התחלנו להבין את גודל הדבר. בכנסים ההתרגשות הייתה גדולה, ההבנה שמשהו גדול קורה, שנגענו בעצבים חשופים – לטוב ולרע – לא איחרה לבוא. איש לא נותר אדיש אלינו. המייעצים לא איחרו לבוא ועימם גם השאלות הקבועות על "למה קמנו?" ועל "האם זה בכלל רלוונטי?". אליהם התווספו "מבטלי השיח המזרחי" ששאלו את המובן מאליו – "מה עם הערבים?" "פריפריה זה לא רק מזרחים", או "היום זה לא קיים – כולם מתחתנים עם כולם". נתקלנו גם, כמובן, בקבוצה מלאת החששות – אלו הבטוחים שיש לנו תכנית מגירה לסלק את האשכנזים חזרה לאירופה וכי שנאת אשכנזים מניעה אותנו בכל יום מחדש. הבהרנו שוב ושוב שהחזון שלנו הוא חזון מכיל ומקבל, עם פתרונות פרקטיים לכלל החברה הישראלית.

בתוך כל זה נתקלתי בקבוצה שלא ייעצה, לא שאלה ולא העמידה להשוואה קבוצות אחרות. הקבוצה הזו מורכבת מאנשים ונשים שפשוט הבינו את מה שאמרנו בלי הצורך לתווך ולתת הסברים ודוגמאות. הם מבינים את זה כי הם חיים את זה, הם מרגישים את זה. אנחנו בסך הכל נתנו במה ותיקוף למחשבות ורגשות שעמם גדלו ובהן החזיקו כל השנים.

לכנס באשדוד הבאתי את אמא שלי. כשהדוברים נשאו דברים היא הסתכלה עליי ואמרה, "נו, כפרה עלייך? אני לא מבינה… אתם לא מחדשים לי, זה בדיוק מה שאני יודעת ומרגישה". היא לא ראתה חידוש בדברים שלנו, זוהי המציאות היום-יומית שלה. בשיחותינו עם צעירים בני 20 עד 40 עולה ההתרגשות גדולה, הם שמחים על רוחות השינוי. רבים מהם מצטרפים ל״תור הזהב״. אם היינו מקבלים שקל על כל הודעה שקיבלנו בנוסח "התרגשתי מהדברים, אני רוצה לקחת חלק, תגידו מה ואיך" – לא היינו צריכים לגייס כספים.

על החוויות שלי כאשקלונית שהגיעה לאוניברסיטה וזכתה לסיים תואר שני בהצטיינות בחרתי לספר באותו הכנס. לאחר מכן ניגשו אליי מספר אנשים בהתרגשות רבה וסיפרו עד כמה חוויותיהם היו זהות לשלי. ברור לי שחוויותיי אינן שייכות רק לי. הן שייכות לכל מי שחולקת מאפיינים דומים לשלי – דור ראשון או שני להשכלה גבוהה, מהפריפריה, אשה מזרחית. במקומות אחרים, כאשר אני מספרת על החוויה שלי, יש מי שאינם מבינים על מה אני מדברת. שואלים אותי, "על איזה תחושת זרות וניכור את מדברת? האם לא קיבלו אותך יפה באקדמיה? תראי כמה הצלחת". ברור לי שהם לא מגיעים ממקומות רעים או אטומים בכוונה תחילה. החוויה הזו אכן לא מובנת להם מהסיבה הפשוטה- הם לא חוו אותה מעולם ועל כן קשה להם להרגיש אמפתיה או הכלה.

אז אם לחזור לנקודת ההתחלה, אמנם לא זכיתי להשתתף באחת מההפגנות הגדולות של הפנתרים השחורים, אבל אני זוכה בימים אלו להיות חלק מהיסטוריה בהתהוות. את זה אני מבינה מהניצוץ בעיניים שראיתי בחודש הראשון של תנועת ״תור הזהב״. הצטרפו אלינו – עכשיו תורכם.

נופר עיני, ממייסדות ארגון "תור הזהב", בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית ועובדת בקרן אייסף

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חיים

    הכל טוב ויפה, אבל:

    1. מה עמדתכם בנוגע לעליונות יהודית במרחב הזה?
    2. מה עמדתכם בנוגע לנכבה וזכות השיבה?
    3. מה עמדתכם בנוגע לכיבוש של 67?
    4. האם תתמכו בטבח הבא בעזה?

    אה, כן, נראה לי שהתכוונתי לשאול ״אבל מה עם הערבים?״. לא מסוגלים (או לא רוצים) להתמודד עם השאלה? אז בחיאת, תודו שאתם ארגון ימני שעושה שימוש אופורטוניסטי בשיח הזהויות, ותפסיקו לזהם את מעט הבמות שעוד נותרו לשמאל.

  2. אחד מתל אביב

    הם רוצים להתחלק בשלל באופן שווה עם "כולם". מה זה כולם? באופן אוטומטי, עבורם זה היהודים בישראל. עבור מישהו אחר זה יהיה כלל תושבי הארץ האנושיים. עבור מישהו נוסף, יהיו אלה כלל תושבי הארץ בעלי התודעה. וכך, כאשר הפנמת כבר ראייה כוללת יותר, נראים לך מנוולים אלו אשר באומרם "כולם", מתכוונים רק לפלח מסויים.

  3. מישהו

    שמעת על אופיר טובול? זה כמו רונן שובל רק בקטן, תסתפקו במירי רגב וזהו, חבל לטרוח

  4. הדבר האמיתי

    ושוב המנטרות הידועות של השמאלבן…
    הלוואי ועשירית מהדאגה שלכם לערבים הייתה נתונה למאות שכונות המצוקה,
    אלו שאתם דאגתם למצב ככאלו.
    נכבה??? עלו לפה 800000 יהודים מארצות ערב שעברו "נכבה" ואין פוצה פה ומצפצף.
    מתי דאגתם כך לזכויותיהם? אוי לצביעות ואבוי להתחסדות.
    אני יהודי המאמין בזכות עמי על חלקת האדמה הזאת.לא מתכוון להתנצל על כך.
    "הכיבוש של 67" ? נשמע כאילו ביום בהיר אחד קמה מדינת ישראל משועממת ואמרה לעצמה "בא לי לכבוש משהו".די למניפולציות שלכם, די לצביעות. מאסנו בכם ובשיח
    הרדוד שלכם ששולף את הערבים כל אימת שמישהו מנסה לערער את ההגמוניה הלבנה הסופר פריווילגית שבאורח פלא מטיבה רק עמכם.

    1. חיים

      @הדבר האמיתי: אם אתה מתעקש לרדת לרמת האד-הומינם, אז לידיעתך:

      1. לקחתי חלק במאבק המזרחי הרבה לפני שמקימי "תור הזהב" פיתחו את התודעה הפוליטית שלהם. בזמן שביקרנו את המחאה האשכנזית של קיץ 2011, מקימי "תור הזהב" ישבו באוהלים ברוטשילד.
      2. הייתי חוזר עכשיו על כל ההיסטוריה ארוכת השנים של הברית בין פלסטינים ואנשי שמאל מזרחים, והמחויבות הבלתי מתפשרת של אותם מזרחים הן למאבק בכיבוש והן למאבק המזרחי, אבל עשו את זה כל כך הרבה פעמים לפני, ובכל הפעמים האלו, האוזניים שלכם היו ערלות מכדי לשמוע.
      3. לא ראיתי אתכם בהפגנה הגדולה של יוצאי אתיופיה בירושלים בשנה שעברה (הייתם עסוקים בכתיבת ססטוסים בפייסבוק). אתה יודע את מי כן ראיתי? את אלו שאתה מכנה "שמאלבן", שהולכים כל שישי לשייח' ג'ראח וכל שבת בבוקר לדרום הר חברון. כאן ראיתי מי בני הברית האמיתיים של המאבקים לשוויון בתוך החברה היהודית.
      4. שלושת הסעיפים הנ"ל עלולים להטעות, ולגרום לך לחשוב שאני מנהל איתך דיון. אני לא. אין לי שיג ושיח עם ציונים שמאמינים ב"זכות עמי על חלקת האדמה הזאת", אני בז לכם כיהודי שומר מצוות. בניגוד לאנשים הטובים שכותבים מאמרים מלומדים ומנסים להעמיד אתכם על טעותכם, התשובה שלי אליכם מורכבת משלוש אותיות: BDS. לזה אתם ראויים, לא יותר ולא פחות.

    2. מישהו

      בסדר אבל אתם עבדים, עבדים טובים, הערבים מתנגדים לפחות אבל אתם כמו כלב שאוהב את הבעלים שלו,משסעים אותכם בערבים ובמקום לנשוך את המשסע אתם ממלאים פקודות ואחרי שאתם ממלאים פקודות אתם בוכים ושואלים למה רע לי כול כך ועכשיו אני רואה ת'טובול הזה מכריז בלונדון וקישנבאום איך הוא אוהב תמדינה ואיך הוא יושן עם תורן בלילה כי ככה זה ההורים שלו היו. במקום לנשק תורנים ולהתגייס לגולני לכו לאליטות, לכו לבנקים, לכו לבתי המשפט ולכו לבתי הכלא ולכו לבית הנבחרים ותעלו אותם באש אבל אל תספרו לי איך אתם רוצים איזה כושי בית כמו ארז-"אני אוהב שלטון,כול שלטון"-ביטון שיופיע על שטר מאתיים שקל שגם ככה אתם לא רואים אותו הרבה כי וואלה סגרו תמפעל בייבי.

    3. אביגדור דויד

      תתפלא, אבל הביקורת על תור הזהב מגיעה גם ממזרחים. להיתלות באילנות גבוהים כמו הפנתרים זה נחמד אבל כדאי שיהיה מאחורי זה משהו קצת יותר מבוסס מ״נשב איתם על חומוס ונפתור את הבעיות״. מאוריינטליזם וגזענות יש לנו די, ואור סיונוב זה נחמד בשביל בית האח הגדול, כנציגי המזרחים בפוליטיקה נדרש חזון קצת יותר מעמיק.

      1. חיים

        אביגדור, חבל על המאמץ. מבחינתם גם עזרא נאווי הוא "שמאלבן". לא צריך להתרגש מזה. לא אתפלא אם הם צועקים "יא שמאלבן" למי שחותך אותם בכביש, לשכן המעצבן או לבוס בעבודה. "שמאלבן" הפך לשם קוד אצלם עבור כל אדם שהם לא מחבבים, בערך כמו המילה "מניאק" אצל שאר האנשים.

  5. אלעד

    איזה כיף זה כשאפשר לעצום עיניים ולהתייחס רק למה שבא לנו להתייחס אליו.

    לא כל מי שמדבר על פלסטינים הוא שמאלבן. כן בואו נוותר למירי רגב על הגזענות המחרידה שלה, בואו נשכח מעצימת העיניים של דרעי במתווה הגז ובכלל – הם הרי מזרחים אז הכל בסדר. ההצעה שלכם לשבת על קערת חומוס עם הפלסטינים ולפתור את הבעיה, לא רק שהיא אווילית – היא אוריינטליסטית בטירוף, בדיוק אותו אוריינטליזם שאתם מפנים כלפי עצמכם (וכלפיי, וכלפי שאר המזרחים) כשהדימוי שאתם בוחרים בעמוד הראשי שלכם הוא חבל עם כביסה תלויה. זה לא ריקליימינג, זה הפנמת הדיכוי כפרות.

    אני מתחלחל לראות במצע שלכם ביטוי כמו "ציונות מזרחית". ציונות היא בסדר כל עוד מזרחים עושים אותה? שכחתם מה הציונות עשתה לנו? שכחתם איפה היא שמה את ההורים שלו, ואיך היא ריססה אותם בDDT והעלימה עין מחטיפות הילדים? שכחתם מה המשמעות הדכאנית של ציונות עבור מליוני אנשים?

    אז "עכשיו תורנו" להיות האדונים? "עכשיו תורנו" לשלוט ולדכא את הפלסטינים, אבל לפחות נעשה את זה בצורה נחמדה ונאכל איתם בקלאווה ונשתה איתם תה עם נענע כמו שסבתא שלנו היתה עושה בשוק עם אחמד כשהוא היה אומר לה "איטבח אל יהוד" והיא היתה אומרת לו "מוות לערבים" ושניהם היו מבסוטים? "עכשיו תורנו" להיות האליטות החדשות, "עכשיו תורנו" להמשיך ולעשות את כל מה שעשו לפנינו – אבל העיקר שזה אנחנו עושים את זה.

    אתם מביכים אותי.

  6. סבא ג׳פטו

    בסדר, אז אתם לא אוהבים שמאלנים, חושבים ששלום עושים מעל צלחת חומוס ולא יודעים מה משמעות המילה סילבוס.

    אפשר להתקדם.

  7. נתן.

    ראית פעם מאמר של אשכנזי שטורח לציין שיש לו תואר שני ( ועוד פעמיים באותו מאמר)?

  8. אפשר פירוט על החווית באוניברסיטה?

    יש הקלטה?