• Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות
  • why does he do that
    זכותו המולדת
    'סינדרום האישה המוכה' גורם לנשים להיקבר תחת אלימות

הפריימריז הדמוקרטיים: מי גורף את קולות המיעוטים?

אז עבור מי מצביעים השחורים והלטינוס הדמוקרטים בארה״ב – הילרי או ברני? כמה הבהרות ודיוקים חיוניים לגבי הפריימריז
מושיק טמקין

1. ״ברני סנדרס זוכה בקולות של רוב הדמוקרטים הלבנים, ואילו הילרי קלינטון זוכה באלה של רוב הדמוקרטים המיעוטים, כלומר שחורים ולטינוס״. ובכן, זה לא נכון בכמה מובנים: קלינטון לוקחת את רוב הקולות הדמוקרטיים, נקודה – שחורים ולבנים (כפי שהיא כל הזמן מזכירה לנו, בצדק). סנדרס זוכה לתמיכה גורפת בעיקר בקרב ה״עצמאיים״ – אלה שנרשמים למפלגה כדי להשתתף בפריימריז. זה כולל הרבה צעירים שמשתתפים בפעם הראשונה במערכת בחירות. כדאי לזכור דבר פשוט שהרבה שוכחים או לא יודעים: קלינטון היא חברת ומנהיגת המפלגה הדמוקרטית מזה שנים רבות. סנדרס הוא לא מהמפלגה, ועד השנה הוא היה אלמוני כמעט לגמרי. הוא הצטרף רק לאחרונה כדי לרוץ לנשיאות. לכן אין להתפלא שהמנגנון המפלגתי מעוניין מאוד בניצחון של קלינטון ועושה כל שהוא יכול כדי להביא לזה. רוב המיעוטים שמשתתפים בפריימריז, בעיקר במדינות הדרום, עושים זאת כחברי מפלגה ותיקים.

2. ״סנדרס זוכה רק במדינות ׳לבנות׳ וקלינטון זוכה במדינות ׳לא-לבנות׳״. לא בדיוק. סנדרס זכה למשל בהוואי, שבה לבנים מהווים רק 24 אחוז מהאוכלוסייה. אין שם הרבה שחורים, אתם אומרים? נכון. אבל הוא זכה גם במישיגן, שיש בה אחוז די גבוה של מצביעים שחורים עירוניים. אגב, גם קלינטון זוכה במדינות ״לבנות״ מדי פעם, מסצ׳וסטס למשל. הרבה יותר נכון לומר שקלינטון נוטה לנצח מדינות שבהן 1) יש בחירות בקלפי ולא caucuses (התכנסויות) ו-2) הפריימריז סגורים לעצמאיים ורק לחברי מפלגה מותר להצביע. ועוד דבר שצריך להבין, זה שכבר אין ״קול שחור״ טיפוסי: השחורים בדרום מצביעים בדרך אחת והשחורים בצפון ובמערב מצביעים בדרך אחרת. זה לא צריך להפתיע לאור ההיסטוריה המאוד שונה שלהם: שחורים במישיגן הצביעו בשביל סנדרס באחוזים הרבה יותר גבוהים ממה שהצביעו בשבילו, לדוגמה, שחורים בדרום קרוליינה.

3. רבים שואלים אותי למה שחורים מצביעים בגדול עבור קלינטון. להרבה תומכי סנדרס קשה עם הדיסוננס הזה, והם ממש לא אוהבים את הרעיון שהם מצביעים ״נגד״ השחורים. הסיפור הזה מורכב. נתחיל מזה שעבור הרבה שחורים הדברים שסנדרס מציע הם מעל ומעבר לכמה מהצרכים והדאגות הבסיסיים ביותר שלהם, שמהם הלבנים בגדול פטורים. לפני שהם דואגים לחלוקה צודקת של משאבים, מיסוי מתקדם, וקולג׳ חינם, שחורים דואגים למשל אם בכלל ייתנו להם להצביע כשהם יגיעו לקלפי. הם צריכים לדאוג ששוטרים לא יהרגו את הבנים שלהם ברחוב כמו כלבים. הם צריכים לדאוג שבבית ספר יסודי הילדים שלהם ילמדו לקרוא לפני שילמדו איך נראה הבפנוכו של בית מעצר. לשחורים באמריקה יש מספיק טראומות כדי להנמיך ציפיות עד מאוד. עבורם קלינטון היא ״מציאותית״ – דמות פוליטית שהם מכירים היטב, שבנתה איתם קשרים, שבעלה היה פופולרי מאוד בקרבם (גם את תאמרו שלא בצדק). לעומת זאת סנדרס הוא עדיין די אלמוני בשבילם, הוא סוג של לוקסוס.

שחורים באמריקה צריכים לדאוג ששוטרים לא יהרגו את הבנים שלהם ברחוב כמו כלבים. הם צריכים לדאוג שבבית ספר יסודי הילדים שלהם ילמדו לקרוא לפני שילמדו איך נראה הבפנוכו של בית מעצר. עבורם, הילרי קלינטון היא ״מציאותית״ – דמות פוליטית שהם מכירים היטב, ואילו ברני סנדרס אלמוני למדי

4. למרות מה שכתבתי לעיל, כדאי להוסיף כמה ניואנסים. מעמדו של סנדרס השתפר מאוד בקרב שחורים ולטינוס, והוא לא זוכה רק לתמיכה של ״לבנים״ במובן המסורתי. למשל, במישיגן הוא גרף רוב גדול של קולות המצביעים המוסלמים (זו מדינה עם מספר גבוה של מוסלמים). הוא גם זוכה לתמיכה של לא מעט אינטלקטואלים, אמנים ואקטיביסטים שחורים – כולל רבים שבעבר פעלו כך לטובת ברק אובמה. הוא זוכה גם בקרב שחורים צעירים. לא בטוח שזה יספיק לו כדי לנצח בסופו של דבר, אבל כבר אי אפשר להגדיר אותו כ״מועמד של לבנים״. ואגב הלבנים האלה: יש לבנים ויש לבנים, כידוע. סנדרס כנראה מביא לפריימריז ולמחנה שלו סוג של מצביעים לבנים שכבר שנים רבות מנוכרים מהמפלגה: אנשי המעמד הבינוני-נמוך ואנשי מעמד הפועלים (כן, הוא עדיין קיים באמריקה, גם אם בתרבות הפופולרית מתעלמים ממנו). סנדרס ניצב בתחרות ישירה עם דונלד טראמפ לא פחות מאשר עם קלינטון, וזה עניין חשוב ככל שהבחירות בנובמבר יתקרבו. אלה מצביעים שהמפלגה הדמוקרטית צריכה, וסנדרס מביס את קלינטון, נכון לעכשיו, בקרב הקהל הזה.

ברני סנדרס.
ברני סנדרס. מביא למחנה שלו מצביעים לבנים שכבר שנים רבות מנוכרים מהמפלגה: אנשי המעמד הבינוני-נמוך ואנשי מעמד הפועלים

5. ראיתי סטטוסים שתוהים אם יש אנטישמיות כלפי סנדרס בקרב מצביעים שחורים ולטינוס. ובכן, קשה לדעת מי אנטישמי בלב ומי לא, אבל אין שום סימן שאנטישמיות משחקת איזשהו תפקיד בפריימריז. השחורים והלטינוס מצביעים לקלינטון, או לסנדרס, מהסיבות שכבר ציינתי. אם כבר, תשאלו אם המצביעים הלבנים הם אנטישמים. אני לא בטוח בתשובה. שוב, סנדרס זוכה לתמיכה של מצביעים לבנים שדווקא בקרבם, היסטורית, היתה יותר אנטישמיות.

6. יש לי בכל זאת ביקורת לא קלה בעניין הזה על סנדרס. אולי בגלל האינסטינקטים הפוליטיים שלו, אולי בגלל הפרשנות המעמדית הבלתי מתפשרת שלו – מאוד-מאוד קשה לו לדבר על שחורים במונחים שהם לא סוציו-אקונומיים גרידא. אכן חשוב לומר שוב ושוב, כמו שהוא עושה היטב, ששחורים סובלים יותר מכל קבוצה אחרת באוכלוסייה מהמצב החברתי-כלכלי באמריקה, וששחורים נשפטים למאסר במידות לגמרי חסרות פרופורציה. אבל היסטורית, מצביעים שחורים רוצים לשמוע לא רק על איך שהשיטה דופקת אותם, אלא גם על הצלחותיהם. ויש הצלחות. ביל והילרי תמיד ידעו לעשות על זה – לדבר על הנשים המדהימות, התרבות, ההישגים האינדיבידואליים, הגאווה הקהילתית, הסמליות שמייצג הנשיא אובמה. אלה דברים חשובים ביותר בחוויה השחורה, אבל סנדרס בעצם לא מתייחס לזה אף פעם (כמו שלמשל הוא לא מדבר על היותו יהודי כמעט אף פעם, כי זה לא ממש מעניין אותו). כדאי לו מאוד לפחות לנסות את זה עם השחורים, כי לדעתי זה יעשה הרבה הבדל.

מושיק טמקין מלמד היסטוריה אמריקאית ופוליטיקה ציבורית באוניברסיטת הארווארד
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.