• logo-1
    הנהירה לדובאי
    כך הופך הביקור בדובאי לחלום חייהם המוזהב של המונים
  • logo-1
    טיול שורשים
    מוסדות גרמניים משותקים עקב החלטת הפרלמנט בנוגע לבד״ס

לאן נעלמו הקשישים ה"אחרים"?

בחדשות 10 שודרה כתבה על סגירת מרכז היום לקשיש בשדרות. אין ספק שידיעות כאלו, העוסקות בעוול הנעשה לתושבי הפריפריה, הן חשובות מאין כמותן. אך מדוע הודגשו רק ניצולי השואה הנפגעים מן המהלך ושוב הודרו קשישים אחרים?
ערן כהן

אמש שודרה במהדורה המרכזית של ״חדשות 10״ כתבה על החלטת עיריית שדרות לסגור את מרכז יום לקשיש בעיר. אנשי מערכת החדשות בחרו להציג אותה באופן מסוים: כבר בהפניה לכתבה, נאמר לנו מפי המגישה שניצולי שואה מהעיר הדרומית הם אלה שנאבקים בהחלטת העירייה, וכי כאשר הם הפגינו על כך בעירייה, ראש העיר והשרה לשוויון חברתי התעלמו מהם. גם לכל אורך הכתבה, הכתב הבליט את עובדת היותם של הקשישים ניצולי שואה. העורכים אף המשיכו באותו קו – בתחתית המרקע הופיעה כותרת הכתבה: "ההתעלמות מניצולי השואה".

ב״חדשות 10״ העלימו את העובדה שבמרכז יום לקשיש ישנם קשישים ממוצאים ומרקעים שונים, ובחרו להדיר את הקשישים המזרחיים, את הקשישים שעלו מברית המועצות בשנות ה-70 וה-90, ובעצם את כל מי שאינו ניצול שואה. בכתבה עצמה רואיינו שלוש קשישות בעלות שם משפחה אשכנזי, וקשיש נוסף שהופיע רק עם שמו הפרטי. הבחירה הזו מכוונת: שוב נוכחנו לדעת שדמם של האשכנזים בכלל ושל ניצולי השואה בפרט, אדום יותר.

בין אם במודע ובין אם לאו, הבחירה של אנשי חברת החדשות למקד את הכתבה רק בניצולי שואה טומנת בחובה יצירת היררכיה המבוססת על רמת הסבל והנסיבות ההיסטוריות של כל קשיש. אין עוררין שהזוועות שהתרחשו ברובן על אדמת אירופה במלחמת העולם השנייה עדיין כואבות. אף על פי כן, הדרתם של הקשישים המזרחיים, למשל, מעידה על כך שסיפור חייהם כנראה לא מספיק טרגי או כואב, לפי אותו מדד.

הדבר מקומם עוד יותר משום שכולנו מודעים לעוול ההיסטורי שנעשה לעולים מארצות צפון אפריקה בשנותיה הראשונות של המדינה – הם הרי שוכנו אז במעברות שבפריפריה. יותר מכך, רובם גם נשארו שם עד היום, וחלקם הם אותם קשישים, שפוקדים את אותו מרכז יום לקשיש בעיירת הפיתוח הדרומית. אך משום מה ב״חדשות 10״ סירבו להשמיע את קולם, וחמור מכך, אף טשטשו את קיומם.

אין ספק שידיעות חדשותיות העוסקות בפריפריה הן חשובות מאוד וכמעט תמיד אינן זוכות לביטוי מספיק בתקשורת, ולכן התסכול מהכתבה הוא אדיר. בנוסף, יש לתהות מדוע היה חשוב כל כך לעורכי המהדורה למקד את הכתבה רק בניצולי השואה. האם מה שנחשף בכתבה אינו עגום דיו – ראש עיריית שדרות מעוניין בסגירת המקום מתוך שיקולים פוליטיים, לכאורה –  עד כדי כך שיש צורך לדחוק הצידה בגסות את שאר הקשישים שרצה הגורל ולא עברו את השואה?

ערן כהן הוא חייל משוחרר, בן 23, חי בת״א

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    ניצול ציני של ניצולי שואה
    אינני טוען שניצולי השואה לא סבלו במחנות ואינם נושאים את הטראומה עד עצם היום הזה. אבל, מרביתם נמצאים במדינת ישראל למעלה מ-60 שנה והשתלבו בחיי המדינה – החל ממלחמת העצמאות והלאה. כאשר נעשה עוול לאזרחי מדינת ישראל, שלא בהקשר לסבל הנוראי שעברו ניצולי השואה – איזכור הפגיעה בהם "פותחת לבבות". עוול זה עוול זה עוול, ללא כל קשר במין, גזע, עדה ועברו של הנפגע. סגירת מרכז היום לקשיש הוא עוול שנעשה לכלל הנהנים משרותיו.