• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

זוהיר בהלול בישל את ההסתה נגדו לעצמו

זוהיר בהלול חשב שיוכל לפעול במפלגה ציונית למען הציבור הערבי. הפניית העורף של חברי מפלגתו נגדו בימים האחרונים מעידה שהוא סטה מהמסלול שהכתיבו לו, ועל כן נענש

זוהיר בהלול: את ההסתה נגדך מטעם חברי מפלגתך בישלת לעצמך. הבורות הפוליטית שבהלול הפגין דומה לבורות הפוליטית של חברי מפלגתו, שבאופן עקבי מנסים ליישר קו עם הקונצנזוס הישראלי ולהיות יותר ימין מהימין וכל מערכת בחירות מופתעים לגלות שזה פשוט לא עובד. במקום להציב שיח הפוך מזה הקיים ולפעול למען דעות מגוונות ולמען שיח דמוקרטי, הם עוקבים אחרי קו המחשבה של נתניהו, ליברמן ובנט – ונכשלים.

אך לגל ההתבטאויות כנגד זוהיר בהלול מטעם חברי הכנסת של מפלגת העבודה יש אשם מרכזי אחד והוא בהלול עצמו, שדרן שבחר להצטרף למפלגה ציונית ואלימה, האחראית על אין ספור פשעים כנגד בני עמו. ואז, הוא הופתע לגלות שלא מצופה ממנו להיות יותר מאשר בובה, קלף אלקטורלי במפלגה ותו לא. בהלול בצדק העיר, "ברק ולבני אמרו דברים דומים, למה מתנפלים עלי?". התשובה פשוטה: כי אתה ערבי, מר בהלול, ולערבים במפלגות ציוניות אסור להביע דעה. מלכתחילה הם נתפסים כנחותים ומצופה מהם להיות כנועים ואסירי תודה.

אך בהלול החליט שהוא מבין יותר מכולם. ללא רקע פוליטי מיוחד ובלי אידיאולוגיה ברורה בכל זאת רצה לתרום לחברה הערבית והתגייס למפלגת העבודה. הוא אכן ניסה לדבר לליבו של הרוב היהודי, להגיד להם שוואלה, יש ערבים טובים, כמוהו, והם אחלה; שחלאס, עכשיו אפשר סולחה ומה לא. אם רק מדי פעם יסית נגד ערבים מרדנים כאלה, יקבלו אותו. אז זהו, שלא. החברה הישראלית לא מעוניינת בכך. מלבד הלבנת הגזענות הממוסדת במפלגתם והצורך הפסיכולוגי לומר ש"יש לי חבר ערבי", תרומתך, בהלול, היא אפסית בעיניהם.

הרצוג, יחימוביץ׳ וכבל הם פוליטיקאים מניפולטיביים, שברגע האמת לא היססו להתנפל על בהלול שסטה מהדרך שהם, אדוניו היהודים, קבעו לו. אך מחברי מפלגת העבודה אי אפשר לצפות ליותר מדי. בסופו של יום זו מפלגה אופורטוניסטית לבנה שדואגת לאינטרסים של עצמה. אך אתה, מר בהלול, חפרת את הבור לעצמך, התעלמת מההיסטוריה האלימה של מפלגתך, ניסית למתן את קולם ואף לשמש קלף אלקטורלי. ברגע האמת חבריך לא היססו לעשות ממך דוגמה לכל ערבי ציוני אחר, כדי שלא יחרוג מגדר מה שמותר להגיד.

בהלול החליט שהוא מבין יותר מכולם. הוא ניסה לדבר לליבו של הרוב היהודי, להגיד להם שוואלה, יש ערבים טובים, כמוהו, והם אחלה; שחלאס, עכשיו אפשר סולחה. אם רק מדי פעם יסית נגד ערבים מרדנים כאלה, יקבלו אותו. אז זהו, שלא. החברה הישראלית לא מעוניינת בכך. מלבד הלבנת הגזענות הממוסדת במפלגתם והצורך לומר ש"יש לי חבר ערבי", תרומתך, בהלול, אפסית בעיניהם

יתכן וישנה איזושהי מחויבות מוסרית מטעם החברה הערבית להגן על בהלול מפני ההסתה, אך הוא זה שבחר לנטוש את בני עמו ולנסות לרצות את הרוב היהודי, ואף הצטרף לעליהום על בל"ד, יחד עם הרוב הישראלי המתלהם. יתכן ואינו מסכים עם אסטרטגית הפעולה של המפלגות הערביות, שלא פעם ולא פעמיים הציבו שיח בלתי מתפשר ובלתי מתנצל מול השיח הציוני. זכותו לפעול כפי שהוא רואה לנכון, אך להסית נגד מיעוט מדוכא שהוא משתייך אליו זו כבר תת-רמה מוסרית, שמעידה על בעיות זהות עמוקות.

האירוניה היא שבהלול באמת חשב שהוא מחדש משהו בדבריו בכנס, אך בסופו של יום אלו דברים מובנים מאליהם בשיח הפוליטי בחברה הערבית. להערכתי, בשל אותן בעיות זהות בהלול, כמו שאר החברה הישראלית, מתקשה לשמוע את דבריהם של חברי הכנסת מהרשימה המשותפת, אלו שצברו ניסיון פוליטי עשיר ומודעים היטב לכך שאין סיכוי שמפלגה ציונית כמו מפלגת העבודה תפעל למען החברה הערבית. בהלול בחר לפעול מטעם עצמו, מתוך אמונה פנימית שהוא מבין יותר מכולם. למעשה, בסקירה היסטורית רחבה ניתן לראות שמפלגת העבודה אחראית ליותר פשעים כנגד החברה הערבית מאשר הליכוד.

הפלא ופלא, למרות טענותיהם של חברי כנסת ואינטלקטואלים ערבים התברר שבהלול טעה: לא משנה מה, הוא תמיד יישאר ערבי אל מול הרוב היהודי ושום שיח פייסני לא ישנה זאת. למען האמת, המנצחים האמיתיים כאן הם המנהיגים הלוחמניים, אלו שלא מתפייסים ולא מתנצלים, שמוכנים להילחם למען זכויותיהם מבלי לוותר על זהותם הלאומית והדתית. הרי בעתיד בהלול ישמש כדוגמה לכל ערבי מחמד אחר שיבקש למכור שקרים לחברה הערבית. דינו יהיה כדין בהלול: ברגע שהאדונים היהודים לא יהיו מרוצים ממנו הם יזרקו אותו וימצאו ערבי אחר שימלא את מקומו.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. חזי

    אם הוא רוצה להביע דעות בל"דניקיות שיעבור לבל"ד. אף אחד לא הצביע לו, הצביעו למפלגה שלו, ששמה המחנה הציוני. מספיק לבכות ערבים עדינים, אתם מקבלים כאן את התנאים הטובים ביבשת.

  2. סמולן

    עד עכשיו לא הבנתי את הבעיה במה שבהלול אמר. פלסטיני שתוקף חייל חמוש מבצע פעולת גרילה, לא טרור. במקרה הנוכחי, מדובר בגרילה מתקרבנת, שכנראה תוכננה כדי להפיק תגובה מסוג הרצח שצפינו בו. אממה, זה ממש לא רלוונטי לדיון בסיווגו של שריף הדוקר. הוא לוחם גרילה, לא רוצח אזרחים. הפעולה שלו מביישת את המאבק הפלסטיני הסטנדרטי, שרצח אזרחים היה המבנה הסטנדרטי שלו. שריף לא לבד – הרבה ממחבלי הגל האחרון הם מין לוחמי גרילה מתקרבנת. וכולם מביישים את גלי הרוצחים שקדמו להם. ואין בהצבעה על העובדות האלו שום דבר לא ציוני. בהלול עשוי לפיכך להיות ציוני, כלומר לחשוב שליהודים יש זכות שווה לפוליטיקה.

    (כן, ידוע שבעבר הוא ביטא אנטי ציונות עמוק מתוך המחנה הציוני. אני מתעלם מכך ומנתח את ההווה)

  3. דןש

    לצערי נגוזה אחת התקוות שערבים יכולים להשתלב במפלגות ישראליות ולשמור על זהותם, מחשבותיהם וחופש הדיבור שלהם. כפי הניראה, ערבי "טוב" הוא זה המסוגל "למשוך" בוחרים מהמגזר הערבי, מבלי שתינתן לו/להם חופש מחשבה וחופש דיבור בנושאים הקשורים לסבלות אחיהם ותגובתם על כך.
    כמובן שהמסר חייב להיות אי שימוש באלימות – ניתן להשיג תוצאות גם בהפגנה בלתי אלימה וקיימות דוגמאות בהיסטוריה. יחד עם זאת יש להפריד בין אלימות כלפי אנשי כוחות הביטחון לאלימות כלפי אזרחים. אפילו ברק, בדרכו הוא, הצדיק את מעשי הטרור שלא לדבר על טרור שצמח בתוכנו כאשר אנחנו היינו תחת כיבוש.

  4. מזרחי שחום חלק

    מי שהולך לישון עם אשכנזים וכו'.