• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

בין אשפה, בבונים ואהבת הארץ

שמירה על ניקיון הארץ היא לא המבחן הטוב ביותר לאהבת המולדת. היא כן, כבר עשרות שנים, מבחן שמסמן לאיזו קבוצה אתה שייך ולמי אתה צריך לבוז

אשפה, איסוף אשפה, יחס לאשפה והטיפול בה וניקיון בכלל הם נושאים חובקי עולם שאפשר לכתוב (וכתבו) עליהם ספרים שלמים. יש בהם היבטים מגדריים (קידוש הבית הנקי כאמצעי לדיכוי נשים), מעמדיים וגזעיים. בישראל, הצקצוק והזעזוע העונתיים מערימות זבל באתרי נופש – לא מרמת התחזוקה של האתר, אלא תמיד רק מרמת הנופשים – נושא סימון עדתי ברור. קצת פשפוש בזכרונות ילדות מעלה בי חשד שזה ככה כבר עשרות שנים, שסוגיית האשפה באתרי נופש היא איזשהו עיקרון מארגן של חיינו כאן, ולא במובן חיובי.

מאז שהייתי ילדה קטנה ממש, בכל טיול וכל גיחה לחוף ים, לימדו אותי שאסור אסור אסור אף פעם ובשום נסיבות להשאיר אשפה בטבע. הצריבה התודעתית היתה ברמה כזאת שהיו מספרים לנו סיפור מיתולוגי על מישהו מהקהילה שכמעט נפל ממצוק כי ירד למקום מסוכן שהתגלגלה אליו שארית תפוח ואסף אותה. עוד לימדו אותי שיש, שומו שמים, אנשים שלא אוספים את האשפה שלהם ואף זורקים שאריות פלסטיק ממש באמצע המסלולים ועל שפת הכנרת.

למרות שבילדות אף פעם לא פגשתי את האנשים האלה, היה לי ברור לגמרי איך הם נראים (גורמטים) ואיך הם מדברים (ז'וז'ו חלסטרה וכל שאר החיקויים המלעיגים) ובעיקר שהם בכלל לא כמונו, הם הרבה פחות טובים. ובגלל שאנחנו יותר טובים, אנחנו הולכים עם שקיות קשורות לתרמיל ומנקים פסולת של אחרים מהמסלול תוך כדי טיול, ומרגישים אפילו יותר טובים. אז עוד לא עלו על הרעיון של הזמנת צוות צילום ושידור המבצע בטלוויזיה למען קבלת אישורים נוספים על כמה שאנחנו יותר טובים, אז הסתפקנו באישור העצמי.

הרבה שנים לא הייתי מסוגלת לזרוק פיסת אשפה מחוץ לפח זבל, גם אם הכל מסביב מלא פסולת ואין פחים בכלל – עכבה שנהייתה לא הגיונית באיזשהו שלב במקומות שהסתובבתי בהם, ועדיין לקח לי המון זמן להיפטר ממנה. מה שעשה את זה בסוף כנראה היו לימודי סביבה והבנה הדרגתית שאשפה נראית היא רק קצה הקרחון ושיש פה עניין של מי צורך את האשפה וכמה, ולמי יש אינטרס לעודד כמה שיותר צריכה מייצרת פסולת, ומי משתמשים במשאבים מעל ומעבר למה שהם צריכים – לא אלה שיזכו לכינויי חיבה כמו בבונים.

הקפדה על ניקיון בציבור זה סבבה, באמת, כמו היגיינת פה נאותה. רצוי שכולם יקפידו על זה, אבל אם אתה כן, זה לא עושה אותך אוטומטית בנאדם טוב או נעלה, ואם אתה לא, זה לא עושה אותך הבעיה של המדינה, שיא האלימות, ערס

וכש"התנדבתי עם ילדים בשכונות" כמו שקוראים לזה, כסטודנטית צעירה, פריבילגית וטיפשה, הקפדתי ממש שהילדים לא יזרקו זבל בשום מקום, ולנזוף בהם אם זרקו, ולא עצרתי לרגע לחשוב שיש שיעורים לחיים שיותר דחוף להם ולי ללמוד.

היום, כשאני פחות צעירה ופחות טיפשה, יש לקוות, אני מסתכלת קצת בתדהמה על מה שאנחנו בוחרים להרעיש בגללו עולמות. הקפדה על ניקיון בציבור זה סבבה, באמת, כמו היגיינת פה נאותה. רצוי שכולם יקפידו על זה, אבל אם אתה כן, זה לא עושה אותך אוטומטית בנאדם טוב או נעלה, ואם אתה לא, באסה, אבל זה לא עושה אותך רוצח המונים, הבעיה של המדינה, שיא האלימות, ערס, ביריון, פושע. זה לא. זה סתם נוהג מקולקל שעם פינוי אשפה נבון ורשויות אחראיות יכול להצטמצם מאד. וגם זה רק פני השטח של בעיית פסולת וזיהום הרבה יותר מורכבת וגלובלית שכולנו מעדיפים להתעלם ממנה.

שמירה על ניקיון הארץ היא לא, כמו שכותב גבה מצח אחד כתב, "המבחן הטוב ביותר לאהבת המולדת, לסולידריות חברתית ולהתפתחות אנושית". היא כן, כבר עשרות שנים, מבחן שמסמן לאיזו קבוצה אתה שייך ולמי אתה צריך לבוז. ככה לימדו אותי מילדות – וגם אתכם. תגידו את האמת. מה שאנחנו יכולות לעשות כרגע זה קודם כל להגיד את האמת.

ואחר כך להתמקד במה שחשוב. יש פה המון ניקיון לעשות, והוא לא עניין טכני קל כמו הניקיון בחופי הכנרת.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. מימון דהן

    "שמירה על ניקיון הארץ היא מבחן שמסמן לאיזו קבוצה אתה שייך ולמי אתה צריך לבוז"?
    ממש לא. ברור להם לאיזה קבוצה הם שייכים ולמי הם צריכים לבוז והם לא נדרשים למאמץ ולו קל בעניין
    https://www.youtube.com/watch?v=qoTxSqxL5h4&feature=share

  2. ליכודניק

    מה בדיוק הטענה? איזו מטרה נפשעת משרתת השמירה על הניקיון? משהו גופני, חברתי או תרבותי מפריע למישהו לשמור על הניקיון? השארת לכלוך אחרי החג זו איזושהיא מסורת שצריך לכבד?

    בעיני זה סמל טוב מאוד לבעלות קולקטיבית על הארץ; כפי שאת הבית שלך לא תלכלך, עליך לשמור על ניקיון הבית הלאומי; ובכיוון ההפוך, מי שמשאיר אחריו לכלוך מראה שהוא רק אורח, כמו במלון.

    ברמה המעשית של מדיניות ציבורית, כידוע יש עימות בין הפרטת אתרי נוף לבין פתיחתם ללא תשלום (כשגוף ציבורי משלם על האחזקה והפיתוח, או כשאלו פשוט לא מתבצעים). בפרט בחופי הכינרת, נאסר לגבות כסף על כניסה. כך שהיתר ללכלך הוא בעצם מס על הרשויות המקומיות שם, או עידוד של הפרטת אתרי נוף. אין ואקום- ציבור שיוצר עלויות, נדרש לשאת בהן.

  3. דרור

    מאמר לא ברור לחלוטין. עלול להשתמע ממנו שיש אפיון מסוים למי שמנקה ולמי שלא. דרך אגב, אין.

  4. נתן

    אפש להרחיב
    – אתה מתנגד לאונס קטינות בידי זמר ידוע – אתה לא אדם שמתנגד לאלימות אלה אתה אשכנזי מתנשא ששונא מזרחים .
    אתה מתנגד לכיבוש – אתה לא אדם שמתנגד לדיכוי של בני אדם אלה אתה גזען ששונא ערבים.
    למעשה כל מאבק בעד משהו נכון וצודק יכול להיות מוצג כמאבק של אליטיסטים מתנשאים ושחצנים שרוצים להשפיל אחרים.

    אמנם סוג הדיון המקושקש וההזוי הזה התחיל בשולי השמאל הסהרורי אבל בשנים האחרונות הוא אומץ בהתלהבות על ידי השלטון הימני שעושה בו שימוש חכם ומנצח.

  5. יורם

    מעניין שבאופן דומה לזה בו הוסבו בישראל עלילות תיאטרון היידיש לתסריטים של סרטי בורקס כך גם סטראוטיפ היהודי מן השטייטל החי בזוהמה עבר הסבה לדמות ה "ערס" הישראלי. הנה למשל בדיחה של דרויאנוב שניתן בקלות להפוך אותה לעכשווית אם ניתן לערסים את תפקיד היהודים ונחליף את בית הכנסת של ווילנא בכינרת:
    "קוחאנוב, מושל ווילנא הודיע לגבאים שהוא מבקש לראות את בית הכנסת הגדול. מייד ציוו הגבאים לנקות ולטהר את הבית ואת נחצר, שלא ליתן פתחון פה לאותו רשע לקטרג. בא קוחאנוב וראה והכל עבר בשלום. למחרת סיפר אייזיק מאיר: אמש, אחרי סעודת ערבית, יצאתי לרחוב האשכנזים וראיתי יהודים מהלכים בצידי הדרכים ונשהו חבוי מתחת לכנפי בגדיהם. שאלתי 'יהודים מה יש בידיכם?' השיבו לי ' הסכנה כבר חלפה ובטלה ברוך השם, והרי אנחנו מחזירים את הרפש לשם'"

  6. תרזה ממוסררה

    לא ברור לי למה מישהו צריך להתגבר על הדחף לזרוק אשפה לפח, מה הרעיון? ומה פסול באיסוף האשפה שלך ואחריות מינימלית על הסביבה שלך?
    העובדה שיש מי שלא עושים את זה בהחלט מסמנת אותם בעיני כמטנפים לא אחראים. אצלנו בשכונה אישה אחת נימקה את השארת האשפה שלה ברשות הציבור כך: "שהערבים ינקו".

  7. שניר רביב

    לא מסכים. כשאני רואה אנשים מלכלכים אני מבין מייד מה טיב החינוך שהם קיבלו בבית שלהם, חינוך שלא נשען על ערכים דומים לאלו שאני גדלתי עליהם, מי שמלכלך יותר סביר שיקלל שיהיה אלים ושיהיה תלמיד פחות שקדן.
    מדובר באנשים שהם לא לגמרי חלק מחברה מערבית מפותחת, או שהם לא מבינים את הסטנדרט הנדרש בשביל להיכנס למועדון שכזה או שהם לא רוצים…כולם לובשים ג'ינס אמריקאי ,רואים סרטים, שומעים מוזיקה אמריקאית, אוכלים אוכל לא מקומי, טסים לאירופה כל שנה ו"שונאים ערבים בדם"… אז אני די בטוח שהם רוצים להיות חלק מהחברה המערבית אבל פשוט לא מבינים מה זה אומר מבחינת החובות שלהם וכרגע נהנים רק מהזכויות.

  8. מזרחי שחום חלק

    זאת ועוד: המזרחים נוטים להשאיר את הדי אנ איי שלהם בצורה של עודף ילדים בעוד האשכנזים עולים בארובות סטריליות השמיימה ולא נותר מהם זכר. האם התיוג של קטינים מזרחים כאשפה הוא מקרי במסגרת השיח ההגייני? ראו גם: ילדי תימן (הפצת תינוקות ללא בקרה); השיכנוז של הרוסים העוסקים בעבודות סניטריות; מימונה (אוכל שמנוני מותיר זכר בירכיים); העדפת מזרחים חלקים (נטולי זכר לשיער) באתרי הכרויות; ועוד כמה.

  9. יוסףה מקיטון

    אז… שאני אבין משהו: בשם אמירת ה"אמת" את טוענת שמזרחים מלכלכים אתרי נופש יותר מאשכנזים? יש לך איך להוכיח את זה? הבתים המזרחים של סבתא שלי והדודות והדודים שלי, והבית החצי מזרחי שלי מעולם לא טינפו אתרי נופש. את צודקת שזו לא בעיה ברומו של עולם, וזו כן בעיה שעוברת הגזעה, אבל בין השאר את תורמת להגזעה הזו כאן במאמרך.