• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

צילומים ממתקן חולות: לחשב את זוויות השמש

הצלם, השחקן ומבקש המקלט מדארפור נורלדין מוסא צילם את המראות שנגלו לו בעודו מוחזק במתקן השהייה ״חולות״. השבוע יערכו תערוכה וערב עיון אודות צילומיו באוניברסיטת תל אביב
מיכל הימן, ז׳רום בורדון ונורלדין מוסא

כמעט שנתיים היה כלוא נורלדין מוסא, מחפש מקלט מחבל דארפור שבסודאן, במתקן שהייה אשר באופן מתוכנן הוקם הרחק מכל יישוב בלב המדבר. בדומה למחפשי מקלט נוספים מסודאן ומאריתריאה זומן נורלדין, שהפך עם הזמן לאחד המנהיגים הבולטים של קהילתו, למתקן השהייה חולות על פי חוק שמסדיר את כליאתם של מבקשי המקלט עד היום. קודם לכליאתו שהה מספר שנים בישראל, התאקלם ואף עבד לפרנסתו, זאת בנוסף לפעילותו למען קהילתו.

מאדם פורה הפך נורלדין לאדם שנאלץ לבלות את ימיו בחוסר מעש. וכך החל לצלם את המראות אשר נגלו לו. את התצלומים שלחה סיגל אביבי, פעילה המקורבת לנורלדין, לאמנית מיכל היימן, וזו מצאה בהם עניין רב. נורלדין בחר לצלם תצלומים שאינם עסוקים בהשפלה, בעוני, בחום, ברעשים הבלתי פוסקים של אימוני צה"ל מסביב, בעינויים הנלווים לכליאתו שלו ושל חבריו. נורלדין סרב להיות חלק מכל משוואה וחיפש אחר מזור, חיים, ויופי בסביבתו כשהוא מחשב את זוויות השמש בשעות שונות, וחוזר לאותם מקומות שוב ושוב. חוזר לקרני האור בין הסלעים, לצורות הגיאומטריות, לפרטים קטנים.

חולות1

חולות2

חולות4

חולות3

סביב התערוכה יארגן ז׳רום בורדון מהחוג לתקשורת באוניבסיטת תל אביב ערב עיון: דימויים של מחפשי מקלט בישראל, 16 במאי באוניברסיטת תל אביב. לאירוע בפייסבוק

17:30 הספרייה למדעי החברה, לניהול ולחינוך ע"ש ברנדר-מוס

התכנסות וכיבוד

סיור בתערוכת התצלומים של נורלדין מוסא: WAITING

18:15 בניין נפתלי, אולם 004, קומת קרקע

המאבק על ייצוג מבקשי המקלט בישראל

ז'רום בורדון (החוג לתקשורת, אוניברסיטת תל אביב), תחנות במאבק על דימוי מבקשי המקלט

נורלדין מוסא (צלם ושחקן בתיאטרון מחוקק בחולות), צלם מחפש מקלט

מיכל היימן (אמנית, מרצה ואוצרת), היה מתקן חולות? הצעת נורלדין מוסא לצילום דיס-פונקציונלי

אילן ליאור (עיתונאי, הארץ), מבקשי המקלט בתקשורת הישראלית – בין אדישות לעוינות

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.