• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

מי כאן "הגיס החמישי"?

ל״חוק השקיפות״ הנידון כעת בוועדת החוקה אין שום קשר לשקיפות: זהו כלי נשק למאבק בבוגדים ואויבי העם, שאינו מצריך התעכבות על פלפולים משפטיים אודות שלטון החוק, זכויות אדם ודמוקרטיה
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

הפרלמנט אמור לשמש כמבצרה של הדמוקרטיה, אך בשנים האחרונות הוא הפך כאן לאויבה העיקרי. הכנסת הפכה לזירת בה מפגין הרוב את עריצותו – רוב קואליציוני המנצל את כוחו לערעור המשטר הדמוקרטי, לרדיפת מיעוטים ופגיעה בזכויות אדם; במה להשתקה ודה-לגיטימציה של ארגונים דמוקרטיים המשמיעים קולות ביקורת על עמדות השלטון ומעשיו.

אתמול דנה ועדת החוקה של הכנסת בהצעת חוק העמותות, המכונה גם "חוק השקיפות", לקראת הבאתו לכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. החוק, שמטרתו לפגוע בעיקר בפעילותם של ארגוני צדק חברתי וזכויות אדם, מחייב עמותות הנתמכות על ידי מדינות זרות לפרסם בדרכים שונות את מקורות המימון שלהן, בין היתר, על ידי הטלת חובה לעטות תגים בביקורים בכנסת ובמשרדי הממשלה (יש לציין שרשימת התורמים של כל העמותות המדוברות מופיעה על-פי חוק אצל רשם העמותות וזמינה לציבור).

לקראת הדיון גיבש צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה מסמך חריף הקובע שהצעת החוק פוגעת בעקרונות בסיסים של שלטון החוק, נגועה בהפליה, פוגעת בזכות לחופש הביטוי ומטילה מעמסה כספית על עמותות אלו – מעמסה שאינה מוטלת על עמותות מקבילות. חברי הצוות מציעים להחיל את החוק לא רק על עמותות המקבלות כספים ממדינות זרות אלא גם על עמותות המקבלות כספים מתורמים פרטיים זרים. אולם יושב ראש ועדת החוקה חבר הכנסת ניסן סלומינסקי ממפלגת הבית היהודי, הבהיר שלמרות חוות הדעת המשפטית, הוא מתכוון לקדם את החוק. חוק שנועד "למנוע שמדינה זרה תתערב בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות העברת כספים לעמותות הפועלות כגיס חמישי".

עבור ח״כ סלומינסקי, אין לחוק הזה שום קשר לשקיפות. זהו כלי נשק למאבק בבוגדים ובאויבי העם, כזה שאינו מצריך התעכבות על פלפולים משפטיים אודות שלטון החוק, זכויות אדם ודמוקרטיה.

אין שום סיכוי שחוות הדעת של היועצים המשפטיים של הוועדה, הקוראת לבטל את ההבחנה בין תרומות כספים ממדינות זרות לכספים שתורמים גורמים פרטיים זרים, תתקבל על ידי יוזמת הצעת החוק, שרת המשפטים איילת שקד, וגם לא על ידי התומך הנלהב הנוסף של הצעת החוק ראש הממשלה בנימין נתניהו. הבחנה כזו תסכל את מטרת החוק, שהיא הטלת מגבלות ופגיעה בפעילותם אך ורק של עמותות השמאל. החלת החוק גם על עמותות המקבלות כספים מגורמים פרטיים זרים, כספים שמידת הפיקוח עליהם מועטה יותר מזו החלה על תרומות ממדינות זרות, הייתה פוגעת בעמותות הימין המקורבות לשלטון.

כפי שמציין תחקיר של מכון מולד, לנתניהו אין שום בעיה עם מימון זר והתערבות בפוליטיקה הפנימית של ישראל: מקורן של 100% מהתרומות שגייס נתניהו לקראת הפריימריז בליכוד ב-2015 היה מתורמים מחו"ל. שלדון אדלסון, איל ההימורים מלאס וגאס, הקים עבור ראש הממשלה אימפריה תקשורתית שכל מטרתה היא לדאוג להמשך שלטונו. גם לאיילת שקד אין בעיה עקרונית עם כסף זר בתנאי שהוא זורם לכיוונה: אחד מהתורמים הגדולים לקמפיין הפריימריז של איילת שקד, הוא סרז' מולר, יהלומן בלגי מפוקפק החשוד בעבירות של סחר עולמי בסמים ובנשק. הקריירה הפוליטית של שרת המשפטים מממונת גם מכספם של אוונגליסטים משיחיים מופרעים, שאחד ממנהיגיהם, ג׳ון הייגי, הצהיר ש"היטלר הגשים את רצון האל".

חוק העמותות הוא חוק נוסף בגל החקיקה האנטי-דמוקרטית המתרחש כאן בשנים האחרונות, הכולל חוקים והצעות חוק העוסקים בנאמנותם של האזרחים הישראלים הערבים, במתן אפשרות להדחת נציגיהם מהכנסת, בוועדות קבלה – חוק שמטרתו להדירם וגם "חריגים חברתיים" אחרים כמשפחות חד הוריות, מחוסרי אמצעים ובעלי חזות מזרחית מלהתקבל לגור ביישובים קהילתיים, בחוקים כמו חוק חרם המגביל את חופש הביטוי של אזרחים המתנגדים לכיבוש, ובהצעות חוק שמטרתם לפגוע בעצמאות הרשות השופטת. זהו גל חקיקה המכרסם בלגיטימציה המוסרית והחוקית של השלטון בעיני רבים מאזרחי המדינה.

הטקסט פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות"

כנראה שיעניין אותך גם: