מי כאן "הגיס החמישי"?

ל״חוק השקיפות״ הנידון כעת בוועדת החוקה אין שום קשר לשקיפות: זהו כלי נשק למאבק בבוגדים ואויבי העם, שאינו מצריך התעכבות על פלפולים משפטיים אודות שלטון החוק, זכויות אדם ודמוקרטיה
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

הפרלמנט אמור לשמש כמבצרה של הדמוקרטיה, אך בשנים האחרונות הוא הפך כאן לאויבה העיקרי. הכנסת הפכה לזירת בה מפגין הרוב את עריצותו – רוב קואליציוני המנצל את כוחו לערעור המשטר הדמוקרטי, לרדיפת מיעוטים ופגיעה בזכויות אדם; במה להשתקה ודה-לגיטימציה של ארגונים דמוקרטיים המשמיעים קולות ביקורת על עמדות השלטון ומעשיו.

אתמול דנה ועדת החוקה של הכנסת בהצעת חוק העמותות, המכונה גם "חוק השקיפות", לקראת הבאתו לכנסת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. החוק, שמטרתו לפגוע בעיקר בפעילותם של ארגוני צדק חברתי וזכויות אדם, מחייב עמותות הנתמכות על ידי מדינות זרות לפרסם בדרכים שונות את מקורות המימון שלהן, בין היתר, על ידי הטלת חובה לעטות תגים בביקורים בכנסת ובמשרדי הממשלה (יש לציין שרשימת התורמים של כל העמותות המדוברות מופיעה על-פי חוק אצל רשם העמותות וזמינה לציבור).

לקראת הדיון גיבש צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה מסמך חריף הקובע שהצעת החוק פוגעת בעקרונות בסיסים של שלטון החוק, נגועה בהפליה, פוגעת בזכות לחופש הביטוי ומטילה מעמסה כספית על עמותות אלו – מעמסה שאינה מוטלת על עמותות מקבילות. חברי הצוות מציעים להחיל את החוק לא רק על עמותות המקבלות כספים ממדינות זרות אלא גם על עמותות המקבלות כספים מתורמים פרטיים זרים. אולם יושב ראש ועדת החוקה חבר הכנסת ניסן סלומינסקי ממפלגת הבית היהודי, הבהיר שלמרות חוות הדעת המשפטית, הוא מתכוון לקדם את החוק. חוק שנועד "למנוע שמדינה זרה תתערב בענייניה הפנימיים של ישראל באמצעות העברת כספים לעמותות הפועלות כגיס חמישי".

עבור ח״כ סלומינסקי, אין לחוק הזה שום קשר לשקיפות. זהו כלי נשק למאבק בבוגדים ובאויבי העם, כזה שאינו מצריך התעכבות על פלפולים משפטיים אודות שלטון החוק, זכויות אדם ודמוקרטיה.

אין שום סיכוי שחוות הדעת של היועצים המשפטיים של הוועדה, הקוראת לבטל את ההבחנה בין תרומות כספים ממדינות זרות לכספים שתורמים גורמים פרטיים זרים, תתקבל על ידי יוזמת הצעת החוק, שרת המשפטים איילת שקד, וגם לא על ידי התומך הנלהב הנוסף של הצעת החוק ראש הממשלה בנימין נתניהו. הבחנה כזו תסכל את מטרת החוק, שהיא הטלת מגבלות ופגיעה בפעילותם אך ורק של עמותות השמאל. החלת החוק גם על עמותות המקבלות כספים מגורמים פרטיים זרים, כספים שמידת הפיקוח עליהם מועטה יותר מזו החלה על תרומות ממדינות זרות, הייתה פוגעת בעמותות הימין המקורבות לשלטון.

shaked
סלומינסקי ושקד. התעלמות מחוות הדעת המשפטית. צילום מעמוד הפייסבוק של איילת שקד

כפי שמציין תחקיר של מכון מולד, לנתניהו אין שום בעיה עם מימון זר והתערבות בפוליטיקה הפנימית של ישראל: מקורן של 100% מהתרומות שגייס נתניהו לקראת הפריימריז בליכוד ב-2015 היה מתורמים מחו"ל. שלדון אדלסון, איל ההימורים מלאס וגאס, הקים עבור ראש הממשלה אימפריה תקשורתית שכל מטרתה היא לדאוג להמשך שלטונו. גם לאיילת שקד אין בעיה עקרונית עם כסף זר בתנאי שהוא זורם לכיוונה: אחד מהתורמים הגדולים לקמפיין הפריימריז של איילת שקד, הוא סרז' מולר, יהלומן בלגי מפוקפק החשוד בעבירות של סחר עולמי בסמים ובנשק. הקריירה הפוליטית של שרת המשפטים מממונת גם מכספם של אוונגליסטים משיחיים מופרעים, שאחד ממנהיגיהם, ג׳ון הייגי, הצהיר ש"היטלר הגשים את רצון האל".

חוק העמותות הוא חוק נוסף בגל החקיקה האנטי-דמוקרטית המתרחש כאן בשנים האחרונות, הכולל חוקים והצעות חוק העוסקים בנאמנותם של האזרחים הישראלים הערבים, במתן אפשרות להדחת נציגיהם מהכנסת, בוועדות קבלה – חוק שמטרתו להדירם וגם "חריגים חברתיים" אחרים כמשפחות חד הוריות, מחוסרי אמצעים ובעלי חזות מזרחית מלהתקבל לגור ביישובים קהילתיים, בחוקים כמו חוק חרם המגביל את חופש הביטוי של אזרחים המתנגדים לכיבוש, ובהצעות חוק שמטרתם לפגוע בעצמאות הרשות השופטת. זהו גל חקיקה המכרסם בלגיטימציה המוסרית והחוקית של השלטון בעיני רבים מאזרחי המדינה.

הטקסט פורסם הבוקר ב"ידיעות אחרונות"

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    העם בבחירות החליט ביבי והימין הוא השליט

    1. איזי גור

      ומי קובע שהעם נבון.
      האם האיטלקים היו נבונים כשבחרו במוסוליני
      האם הגרמנים היו נבונים כשבחרו את היטלר
      האם האמריקאים היו נבונים כאשר הרשו למקארתי להשתולל ולגרש
      את מיטב האמנים, היוצרים ואנשי הרוח.
      האם הרוסים היו נבונים כאשר העמידו בראשם את סטלין
      האם….
      אז האם העם שששב ובחר בביבי ובקיצונים שבקיצונים הוא באמת נבון וחכם???

  2. נפתלי אור-נר

    ומי חושב שצעדיו הבלתי דמוקראטיים של "קיסריהו" ימנעו מבעדו להתפאר, בכל הזדמנות, על כי אנו, ישראל, "הדמוקרטיה היחידה במזה"ת"?

  3. נעה

    באופן מעשי.
    1. מדובר בתוספת לחוק קיים שבעצמו הוא פרובלמטי
    "חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2011 – "
    שם יש פטור כזה: "7. הוראות חוק זה לא יחולו על ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל וקרן קיימת לישראל, וכן תאגידים שבשליטתן".
    החוק שנדון כעת הוא תוספת: https://knesset.gov.il/Laws/Data/BillGoverment/1005/1005.pdf

    "מוצע לתקן את חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך
    1 ו–2 על ידי ישות מדינית זרה, התשע"א-2011
    )להלן – החוק(, ולהוסיף לו הוראות שמטרתן
    להגביר את השקיפות בפעילותן של עמותות וחברות
    לתועלת הציבור שעיקר מימונן מתרומות שקיבלו מישויות
    מדיניות זרות. חובת השקיפות המוגברת תחול לגבי
    פרסומים ודיווחים המיועדים או הזמינים לציבור וכן לגבי
    פניות לנבחרי ציבור ולעובדי ציבור ופגישות הנערכות עמם"

    על פי המוצע, עמותה או חברה לתועלת הציבור
    שמתקיים בה האמור לעיל תהיה חייבת לציין את דבר
    היותה "נתמך שעיקר מימונו מתרומות מישויות מדיניות
    זרות" בכל אחד מאלה:
    – בפרסום המיועד או הזמין לציבור, הנעשה על ידה
    בשלטי חוצות, נייחים או ניידים, וכן בכל אמצעי תקשורת
    שיש בו ממד חזותי וניתן להציג באמצעותו גם מלל כתוב,
    למשל – פרסומים בטלוויזיה, באינטרנט או בעיתונות.
    – בפנייה בכתב שהיא עורכת לנבחר ציבור )שר או חבר
    הכנסת( או לעובד ציבור כהגדרתו בחוק שירות הציבור
    )מתנות(, התש"ם-1979 )כל נושא משרה או תפקיד מטעם"

    2. ניתן לפנות לחברי הוועדה: http://www.anu.org.il/group_messages/196.htm