״שתי מדינות מולדת אחת״: אנחנו שם והם כאן

תנועה חדשה מציעה חלופה מרגשת למודלים של מדינה דו-לאומית או שתי מדינות לשני עמים. ההבנה העמוקה של הקשר שחשים שני העמים לכברת הארץ בין הים לנהר מאפשרת למתנחלים ולפלסטינים לעבוד שכם אל שכם לקידום המודל. ביום חמישי יערך הכנס השנתי של התנועה

הם שם ואנחנו כאן. ושלום על ישראל. ושלום על ישראל? נו, מילא. מכירים את הסיסמאות הללו? סיסמאות של השמאל, נכון? או שמא של הימין? יש אמירה שמיוחסת לאחד האסטרטגים הנחשבים בישראל: "רוב הישראלים רוצים להיכנס בערבים ולהחזיר לערבים את השטחים, שיעופו לנו מהעיניים". נדמה שהרצון להפרדה שתבצר את ה״וילה בג'ונגל" שלנו חוצה מחנות פוליטיים ומודלים לפתרון הסכסוך.

אחרי מאה שנות סכסוך לאומי, אפשר לומר שההפרדה נכשלה. העם היהודי והעם הפלסטיני מעורבבים יותר מאי פעם, על פיסת האדמה הזו. הדרך היחידה לייצר רצף אתני היא באמצעים אלימים, שכמעט ואינם על הפרק בפוליטיקה הישראלית ונדחקים לשוליים גם בפוליטיקה הפלסטינית. השאלה היא איך להמשיך הלאה, לפתרון הסכסוך, אחרי שויתרנו על הפנטזיה שבוקר אחד נקום ובני העם השני יעלמו כלא היו.

בין המודלים של מדינה דו-לאומית, שבפועל חותרים אליו משמאל ומימין, גם אם לא באופן מוצהר ומודע, ושתי מדינות לשני עמים, שלכאורה מחבר את המיינסטרים הישראלי והפלסטיני, צומחת חלופה מרגשת: שתי מדינות – מולדת אחת. היוזמה צומחת מתוך הבנה רגשית עמוקה של הקשר של שני העמים לכברת הארץ בין הים לנהר, בין אם נכנה אותה ארץ ישראל או פלסטין. הקשר והזיקה הזו לא ניתנים לחלוקה. ולמען האמת גם לא צריכים להתחלק. הליכה במתווה של "שתי מדינות – מולדת אחת" יכולה לאפשר גישה חופשית ל"נחלת האבות" היהודית, ליהודה ושומרון ולמקומות היישוב המקוריים של פליטי 48' הפלסטינים, בפנים הארץ. לכן ניתן למצוא מתנחלים ופלסטינים שעובדים שכם אל שכם לקידום המודל.

מודל כזה יכול להפוך את המציאות המטושטשת הקיימת ליתרון במקום לחיסרון. המתנחלים, המהווים כיום מכשול למימוש חזון שתי המדינות, יוכלו להישאר תושבי פלסטין אזרחי ישראל. מליוני הפליטים הפלסטינים יכולים לקבל זיקה ומעבר למחוזות משפחותיהם, ולהיות אזרחי פלסטין, שתוגדר בגבולות 67'.

אחרי מאה שנות סכסוך לאומי, אפשר לומר שההפרדה נכשלה. העם היהודי והעם הפלסטיני מעורבבים יותר מאי פעם, על פיסת האדמה הזו. הדרך היחידה לייצר רצף אתני היא באמצעים אלימים. השאלה היא איך להמשיך הלאה, לפתרון הסכסוך, אחרי שויתרנו על הפנטזיה שבוקר אחד נקום ובני העם השני יעלמו כלא היו

הדבר הלא פחות חשוב, בימים אלו של ייאוש וניכור מצד חלקים גדולים בני העמים, הוא שיתוף הפעולה הישראלי-פלסטיני במודל. שיתוף הפעולה מדגים, הלכה למעשה, את כוחו של המודל. קבוצה עצמאית ישראלית וקבוצה עצמאית פלסטינית, החולקים חזון ועקרונות משותפים, ועובדים באופן עצמאי בחברות שלהם.

והדבר האחרון הוא שמדובר במודל מתהווה ומתעצב. ישנה אפשרות אמיתית להשפיע על המהלך, בהיותו כזה הנבנה באופן עממי, על ידי אזרחיות ואזרחים, באינספור חוגי בית ופגישות, בעבודת נמלים של למעלה משנתיים. מודל הפותח אפשרויות השפעה למעורבים ולמצטרפים החדשים גם כעת.

ביום חמישי הקרוב הנקיים את הכנס השנתי של היוזמה. מנסיון, הקהל יהיה שונה מהקהל ה"מסורתי" של ארגוני ופעילי שלום (שגם הם מוזמנים ויגיעו, כמובן). קשה לי לחשוב על מהלך מעורר השראה ותקווה יותר מהמהלך הזה. מוזמנות ומוזמנים להשתתף ולהשפיע.

הכנס השנתי של תנועת ״שתי מדינות – מולדת אחת״ יתקיים ביום חמישי ה-2.6 (לאירוע בפייסבוק)

תכניית הכנס

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. Oded Assaf

    אשמח לדעת: האם "גישה חופשית" – כפי שנכתב כאן – היא בדיוק זאת שתאפשר לכל יהודי ולכל קבוצת יהודים להמשיך ולבנות להם בית ויישוב (ועוד ועוד, על חשבון משלם המסים במדינת היהודים) בשטחי הגדה המערבית (= מדינת הפלסטינים), ובו-בזמן תאפשר לכל פלסטיני ( לרבות פליטים שעדיין שוהים במחנות פליטים מעבר לגבול), ולכל קבוצת פלסטינים, לבנות להם בית ויישוב בכל שטח משטחי מדינת היהודים ולהיות אזרחי המדינה היהודית, ממש כשם שהמתנחלים היהודיים יהיו אזרחים בפלסטין. אם זוהי הכוונה – הייתי, כמובן, יכול לברך על הסימטריה (הו, סימטריה מבורכת!) ולהתרגש מ"החלופה המרגשת" (כפי שנכתב בכותרת המאמר). אולי הייתי מוסיף שאלה קטנטונת וזניחה כגון: האם גם רצועת עזה וכל תושביה נכללת בתוכנית על בסיס אופרטיבי לגמרי (לא רק כ"זיקה"?). אבל כרגע, למה לי להשבית שמחה? אני מבין שרוב-רובם של המתנחלים – ויחד אתם הממשלה, ארבע-חמישיות מהכנסת, פיקוד צה"ל (כולל "לוחמי מג"ב"), רוב-רובו של הציבור הדתי-לאומני והחרד"לי (כולל מועצת יש"ע וכיו"ב ו"נוער הגבעות" ומוריו הרוחניים), ובכלל, רוב הקונסנזוס היהודי בישראל (וגם השדולות היהודיות הרשמיות ברחבי העולם) – כל אלה כבר כיתתו את חרבותיהם לאתים, וכו-ו-לם יחד עסוקים עכשיו בבנייתה של סוכת שלום נצחית. צריך רק לבוא לכנס השנתי, אמן.

  2. יוסי אמיתי

    לא אהיה נוכח בכנס השנתי, וגם אין לי זיקה פורמלית לתנועת "שתי מדינות – מולדת אחת". יתר על כן, יש לי כמה תהיות לגבי ההיתכנות המעשית של מימוש החזון שבבסיסה. אולם לאחר כל זאת, אני מצדיע לרעיון עצמו, שאין נכון ממנו, ולאנשים הטובים, ישראלים ופלסטינים, העושים במלאכה. "שתי מדינות – מולדת אחת", ארבע מילים המגלמות בתוכן את מהות הבעיה ואת אופק הפתרון. אני רק מייחל שהתנועה תשכיל להתמודד עם הקשיים הרובצים לפתחו של החזון, ותימנע מהתנצחויות צרות אופק עם תנועות אחות מקבילות בספקטרום הישראלי.

  3. י.א

    מבריק. נשאיר את המתנחלים שם, ובתמורה נקבל כמה מאות אלפי שואבי מים וחוטבי עצים נטולי זכות הצבעה. שיחוק. באמת.

  4. נתן

    המתנחלים יהיו אזרחי ישראל שיגורו בפלשתין.

    בתור אחד שמסתובב בשטחים כבר כמה שנים טובות אני אומר לך שאין אפילו פלשתיני שפוי אחד שיסכים לדבר כזה. רק אנשים הזויים לחלוטין שמנותקים מהמציאות בשטח יכולים לעלות רעיון כזה.