השלט מורה לראות נוף יהודי טהור

נוכחים במרחב, נפקדים מהתודעה: כך מעלים השילוט בפארק קנדה גם כפרים פלסטיניים קיימים
עמר אלע'בארי

מנחה קבוצות, מחנך פוליטי, מתעד ומצלם את הנכבה ואת שיבת הפליטים. חבר צוות בעמותת זוכרות

בימים אלה לפני 49 שנים היו פעולות ההרס והגירוש של כפרי לטרון בעיצומן. הצבא הישראלי כבש את עמואס, יאלו ובית נובא ב-5 ביוני 1967, גירש את כל תושבי שלושת הכפרים לאזור ראמללה ומנע מהם לשוב בתום המלחמה, שארכה ששה ימים בלבד. דחפורים וחיילים החלו בהרס הבתים ומחקו את שלושת הכפרים מעל פני האדמה. כדרכה של מדינת ישראל מאז 1948 היא מחקה את שמות הכפרים גם מהמפות הישראליות, וכמובן משלטי ההכוונה בצדי הדרכים.

על שטח כפרי לטרון הקימה קק"ל את פארק קנדה. שלטים רבים מוצבים בתוך הפארק, ואף אחד מהם אינו מזכיר את שמות הכפרים מלבד שלט אחד שעמותת זוכרות כפתה על קק"ל לפני כניסה לערכאות משפטיות. לפני כשנה הציבה קק"ל שלטים חדשים ברחבי הפארק, כאשר ההיסטוריה הערבית-פלסטינית נעלמת מהם לחלוטין. מיותר לציין שכל שטח הפארק נמצא באזור שנכבש ב-1967, דהיינו בגדה המערבית, ואין אף שלט שמציין עובדה זאת.

מחיקת זכר הפלסטינים היא שיטה מוכרת למחיקתם מהתודעה הישראלית. לשלטים יש כוח בעיצוב ידע, צריבת תודעה, קביעת שמות וגיבוש זהות של המרחב. השלט שולט בסוג הידע שיגיע לציבור ובידע שיימנע ממנו. בהקשר הפלסטיני, יש משמעות קריטית למידע ולשמות שהשלטים הישראלים מכתיבים. באמצעות אחד השלטים המוצבים בפארק קנדה ניתן לראות שלא רק את העבר אפשר למחוק מהטקסט ומהתודעה אלא גם את ההווה. הם נפקדים מהטקסט על אף שהם רובצים על הגבעה שמול הטקסט. גם אם הם באמת קיימים, הם לא ממש ראויים להתייחסות.

למי שרוצים להבין את משמעותו של המונח "שקופים", מומלץ להגיע לגבעה ההיא בפארק קנדה בתוך הכפר יאלו הכבוש-הרוס-מטוהר אתנית, להבין איך (לא) נראים שקופים, ולהיווכח מקרוב בשיטות שטיפת המוח ויעילות עמדת הכוח.

מצפור 1
פארק קנדה. הכפרים בית סירא, בית לקיא, ח'רבת'א, בית עור אלפוקא, בית עור אלתחתא וספא עומדים על הרכס ממול, אך לא מוזכרים
על אי אזכור הכפרים שהפארק מסתיר כבר דיברנו. אבל לא לציין אף אחד מהכפרים הפלסטינים שעודם קיימים בנוף "המרהיב שמסביב" שהשלט מתייחס אליו, זהו שדרוג של מלאכת המחיקה הגזענית. הם אף נראים ברור יותר בנוף מאשר מודיעין ושעלבים, שיש להפנות את המבט צפונה ודרומה ולהאריך צוואר כדי לראותם

קק"ל החליטה לקרוא לגבעה "מצפור עמק איילון", כמצוין בכותרת הטקסט על השלט. אחרי הסבר מקצועי על הטופוגרפיה והגיאוגרפיה מגיע ההסבר על הדמוגרפיה. שורה וחצי ובהם אזכור של שלושה יישובים יהודיים. העיר מודיעין, הקיבוץ שעלבים והיישוב הקהילתי מבוא חורון. דרך אגב, מבלי לציין שמבוא חורון הוא התנחלות בגדה המערבית, כמו מיקומו של השלט עצמו. זה לא מפתיע כמובן ששלט ישראלי לא יציין את הכפרים הפלסטינים המחוקים מאז 1948 שנבתנה עליהם העיר מודיעין כמו אלבֻּרג', ברפיליא, ח'רובה, ענאבה וכּנַיסה, או את כפר סלבּית מתחת לקיבוץ שעלבים. על אי אזכור הכפרים שהפארק מסתיר כבר דיברנו. אבל לא לציין אף אחד מהכפרים הפלסטינים שעודם קיימים בנוף "המרהיב שמסביב" שהשלט מתייחס אליו, זהו שדרוג של מלאכת המחיקה הגזענית, מהולה בעזות מצח וזלזול באינטליגנציה האנושית. הכפרים בית סירא, בית לקיא, ח'רבת'א, בית עור אלפוקא, בית עור אלתחתא וספא עומדים על הרכס ממול. הם אף נראים ברור יותר בנוף מאשר מודיעין ושעלבים שיש להפנות את המבט צפונה ודרומה ולהאריך צוואר כדי לראותם. הקולוניאל לא מצליח לראות את הילידים למרות שהם שם מול עיניו. השלט מורה להסתכל על הנוף ולא לראות את הפלסטיני, לראות נוף יהודי טהור, התעלמו מהשאר, או ליתר דיוק הַעלימו אותם.

שלט הוא עדוּת. במקרה הזה הוא עדות שקר. שלט הוא גם מסמך. אולי ביום מן הימים יגיע לארכיון, וחוקרים ישמתשו בו. הנה לכם הוכחה, יאמר להם השלט הזה, לא רק שהיהודים היו כאן, אלא שרק הם היו ולא היה איש או אשה מבלדם.

אין ספק שתהליך ייהוד המרחב, כולל ייהוד השמות והידע, מתקדם באופן נמרץ ואגריסיבי מזה עשרות שנים וממשיך עד היום. זהו תהליך מקביל לשאר התהליכים הציוניים לכיבוש הארץ. הדוגמה המובאת כאן כוללת דילול שמות ערביים גם בתוך הגדה המערבית, בדומה לתהליך הכיבוש, ההתנחלוּת, הסיפוח והגירוש הכפוי של פלסטינים במקומות שונים בגדה. כך משמשים השלטים כאמצעי כיבוש, דיכוי ומחיקה. הפלסטינים נתקלים בשלטים הללו, חסרי אונים, ומבינים שהם עצמם נפקדים, מחוקים. חסרי ערך וחסרי קיום הם בעיני הציונות.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    זהו נוהגו של עולם מימים ימימה – הכובש משנה את שמות יישובי הנכבש.
    ירושלים= אל-קודס; שכם=נבלוס; חברון=חליל; יריחו נותרה בשמה=אריחה
    אני מצרף קטעי כתבה של גיא שחר המדברים בשם עצמם :
    גלגולי שמות יישובים בארץ ישראל – מתוך עבודתו של גיא שחר תשס"ב
    http://www.guyshachar.com/reading/Settlements_Names_Israel_Guy_Shachar.doc

    השלטון הסלווקי העניק שמות יווניים ליישובים רבים בארץ. כך הפכה למשל בית-שאן להיות סקיתופוליס, ועכו נהייתה פתולמיאוס. גם הרומאים הותירו את חותמם בשמות אתרים שונים בא"י, שלהם העניקו שמות רומיים.
    במאה השביעית לספירה כבשו המוסלמים את הארץ, והופתעו למצוא בה תושבים מקומיים שעדיין דבקו בשמות היישובים מימי אבותינו, וסרבו לקבל על עצמם את השמות האירופאיים. מה גם שדוברי הערבית שזה עתה הגיעו לא"י העדיפו להגות את השמות השמיים מאשר את השמות היווניים והרומיים שוברי השיניים. בשל כך, רוב שמות היישובים חזרו לצורתם השמית, הדומה לשמות אבותינו המקוריים – סקיתופוליס הפכה לביסאן (וריאציה של בית-שאן) ופתולמיאוס חזרה להיות עכא. ניתן לומר, שהערבים, בבואם לארץ, קיבלו את שמות היישובים מפי אבותינו שישבו בה (חלק מהשמות נשתמרו בשיבוש מסוים).
    הסוגייה המרכזית שנבחנה במסגרת עבודה זו היא כיצד התגלגלו השמות בתקופת ההתיישבות הערבית, ובתקופת ההתיישבות היהודית בעת החדשה.
    כלי עזר במסגרת זו היה הספר All that remains, אשר נתן תמונה מלאה על הכפרים הערביים ששכנו בא"י טרם מלחמת העצמאות, ועל היישובים העבריים שנבנו תחת הכפרים שננטשו.
    לאור סקירת השמות ניתן להצביע על מספר מסקנות.
    למקומות שבהם התיישבו ערבים, והיו מוכרים כבר כנקודות יישוב קדומות, נתנו הערבים שם המשמר בצליל או במשמעות את שם היישוב הקדום.
    רוב השמות משמרים שמות של יישובים המוזכרים במקרא (דוגמאות רבות לכך יובאו בחלק השני של העבודה).

    יחד עם זאת חובה לשמר את שמות היישובים, האזורים, הנחלים וכו' בספרי ההיסטוריה ובמפות

  2. רותם רפטור

    יש להוסיף כי גירוש 7,000 תושבי יאלו, בית נובא ועמואס — שלושת הכפרים באזור לטרון — והרס הכפרים עצמם היו פשעי מלחמה מובהקים שנעשו בידי הצבא "הכי מוסרי בעולם." מיותר לציין שאיש לא הועמד לדין על פשעי המלחמה הללו או אפילו נחקר בגינם. אדרבה, הממשלה קיבלה בנפש חפצה את התוצאות של הפשעים הנוראים שעשו כוחותיה המזויינים (תרתי משמע).

  3. פריץ היקה הצפונבוני

    גירוש כפרי איזור לטרון הוא מקרה מיוחד. גירושי 1947-49 היו בסערת המלחמה שאז עושים דברים שלא עושים בימי שלום. גירושי שנות ה50 מישראל היו טיהור אתני כדי להמשיך את ההשחלטות על הקרקעות שהוחל במלחמת 47-9תהליך שנמשך בנגב הישראלי עד היום. הגירוש ממובלעת לטרון נבע אך ורק מנקמנות על התבוסות בקרבות לטרון ב׳48 כשצה׳׳ל לא יכל לכבוש את משטרת לטרון ואף ספג אבידות כבדות בהם עולים פליטי השואה שנפלו בקרבות ימים ספורים אחרי הגיעם לישראל. היו גם כאלו שנשבו ושוחררו עם חתימת הסכמי שביתת הנשק. אחי מרדכי נפל בקרב לטרון הראשון ב26.5.48 אלו אפשר היה לשאול אותו,לא בטוח שהיה מסכים לגירוש הזה. שמו של כפר ענאבה הונצח ב,,מחלף ענבה׳׳ במוך למודיעין של ימינו. את חזרת השמות הכנעניים עבריים ערביים לאחר התקופה ההלניסטית רומית אפשר להסביר בכך שעד לתחילת המאה ה20 רוב תושבי האזור היו חקלאים קיומיים שנשארו על מקומם גם לאחר בוא כובשים חדשים והם קבלו את דת הכובש החדש.כך שלפחות חלק מהאוכלוסיה הפלסטינית הכפרית ,הם צאצאי האוכלוסיה של הארץ מימים ימימה. רמז לכך נמצא בתנ׳׳ך לאחר כיבוש הארץ ע׳׳י הבבלים לאחר כשלון מרד צדקיהו נכתב: ,,ומדלת העם השאיר נבוזראדן לכורמים ויוגבים וגם שם עליהם גדליהו בן אחיקם לנציב ואת יוחנן בן קרח וחייליו׳׳ (ז.א. מיליציה יהודית)שרידי הימין המשיחיסטי דאז רצחו אותם ואת הנביא ירמיהו ולצערי יש להם ממשיכים בימינו שאף כבשו את השלטון אחרי רצח רבין ומוליכים גם אותנו לאבדן.

  4. אמיר אמיר

    רותם רפטור. התגובות שלך פה מתחסדות ולא ענייניות, בנוסף לזאת את משמיצה באופן אישי ("שרץ"?) כמו הילדה הכי מכוערת בגן שמישהו עשה לה טובה ומשך לה בצמות. כמה רדוד. את מוציאה שם רע לחלטורת השמאל ומדברת בססמאות נבובות. זאת עליך לדעת- המלחמה נגד אוייבינו המבקשים להשמידנו (כולל אותך) לא יכולה להיות נקייה. מתלכלכים מפאת חוסר ברירה. זו מלחמה לא משחק בדוקים. זו מלחמה לקיום אך גם על זהות הארץ במיוחד כשהצד השני לא רואה בך חלק מזהות הארץ ומבקש למחוק אותך לגמרי. העוולות שחווה העם היהודי (את למשל יהודייה) מחייבות אותנו לפעולות לא ממש נקיות. וכן – צהל זה הצבא הכי מוסרי בעולם. מוסרי. צהל. הכי בעולם. תשנני. (ושוב- מוסרי.צהל.הכי בעולם)