• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

אמר רבי שמעון: בשעה שיצאה נשמתו היה אומר המילה חיים

רבי שמעון, חכם עבדאללה וחזקל מדברים על אלהים, שמתרגם עצמו לכל שפה ושפה בעולם

אמר רִבִּי שמעון

טו.

אמר רִבִּי שמעון: כשאסתלק מן העולם אבקש כל תלמידי לבוא עמי לבית ולשמוח עמי שמחה גדולה. התלמידים הקרובים שיעמדו עמי בתוך הבית, והתלמידים הרחוקים שיתקבצו בחצר ויהיו משמחים שם נפשם וגופם בנגינה ובדברי מתיקה ובדברי תורה. ואומר להם, מבקש אני להסתלק מן העולם כשאין בי בושה, ואגלה לכם כל סודות שלא גיליתי, ואם ימשך משך הגילוי שבעה ימים ימתין המלאך שבעת הימים וישבו החברים בבית שבעת הימים. ואקרב רבי אבא שיהיה כותב ואקרב רבי אלעזר בני שיהיה תומך ידי, וכל אחד ידובב בלבו הדברים. ואמרו תלמידיו: ביום שנסתלק רבי שמעון מן העולם גילה רבי שמעון כל הסודות כולם, ולא היה סוד אחד שהיה מותיר בלבו נסתר. והיה עומד לפנינו שמח, ואנחנו היינו עומדים לפניו בוכים, ובנו רבי אלעזר משתמט מלהביט בעיניו, ורבי שמעון מחבקו ומנשקו ומשמחו כאילו היה תינוק, ומאלצו להביט בעיניו. ובשעה שיצאה נשמתו היה אומר המילה חיים, והיה אוחז בשופר ותוקע בו, והיה צוחק. ובשעה שיצאה נשמתו היינו בוכים, וכמה שניסינו להיזכר בכל הסודות שסיפר, לא זכרנו מהם דבר. ובשעה שכל אחד מאיתנו היתה יוצאת נשמתו, היה נזכר בכל הסודות שסיפר רבי שמעון, והיה צוחק בקול אדירים, והיו בני ביתו תמהים לפניו איכה צחוק יחליף בכי ושמחה במקום אנחה.

טז.

אמר רִבִּי שמעון: "וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (בראשית כ"ח, י"ב) – מהו הסולם? וכיצד חיבר סולם ארץ ושמיים שמגדל שלם שהיה בבבל לא הצליח לחבר? אלא שאין בניין של קבע מסוגל לחבר ארץ ושמיים, שהם נעים שניהם, שאדמה נעה ושמיים נעים, ומקום חיבור ביניהם מתחלף ואינו קבוע, ואילו הסולם שיכול אתה להעבירו ממקום למקום הוא נמצא מחבר. ועוד, שאינך יודע מרחק בין ארץ ושמיים, שיום חד ארוך הוא ללא תִכלה, ויום שני קצר הוא ללא שתכירנו, וסולם זה שיכול אתה לקצרו ולהאריכו, להעמידו בזווית אחת ובאחרת, מסוגל לחבר.

Athanasius Kircher, Turris Babel, 1679
Athanasius Kircher, Turris Babel, 1679

אמר חכם עבדאללה

טו.

אמר חכם עבדאללה: לא חייב כל אדם לחבר ניגונים חדשים לעצמו כדי לעורר נפשו לעבודת השם, כפי שלא חייב אדם לעשות יין מגתו דווקא כדי לשמח עצמו, וכפי שלא חייב לחבר שפה חדשה כדי לחשוב מחשבות שהן שלו לבדו. אלא ייקח לו האדם איזו תנועה של ניגון שכבר הכיר, ויסב פניו לקיר או יסגור עיניו, ויחשוב שהוא עומד לפני כסא הכבוד עד שיישבר לבו, ויבקש לשפוך נפשו באותו ניגון שהכיר ועתה הוציא מקרבו, ויחוש נפשו יוצאת ברמה עם נגינתה והצלילים עולים וחוקקים דבר מה בכסא הכבוד. ואז יבין שניגון זה הוא באמת שלו, דווקא דכיוון שהיה שייך לאחרים ונעשה שלו בדרך של דבקות, כפי שכשהוא משתמש במילים המורגלות שמשתמשים בהן האחרים כדי לבטא מחשבה שלו, הרי שהמחשבה נעשית שלו ממש דווקא דכיוון שהיתה שייכת לאחרים ונעשתה שלו בדרך של דבקות, שחשב אותה לעצמו שאין כמותה, אף אם ימצא דומה לה אצל אחרים. ואף על פי כן מותר לאדם היודע דרך של ניגון לחבר ניגון חדש לעצמו ולאחרים, ומי שמחדשים ניגונים זהו נס גלוי שנעשה להם בתוך המציאות, שמוצאים להם ניגון חדש בתוך השפע הרב שכבר נמצא, וכדרך זאת גם מי שמחדשים מילים של תפילות ופיוטים, שגם זהו נס גלוי שנעשה להם בתוך המציאות, שמוצאים להם מילים חדשות ומשפטים חדשים ורעיונות חדשים בתוך השפע הרב שכבר נמצא. והאלהים מכיר כל הניגונים האפשריים וכל התפילות והשירים האפשריים, לא רק אלו שכבר חוברו, וחלקם זכורים חלקם שכוחים, אלא גם אלו שאפשר לחבר, וחלקם יחוברו וחלקם לא יחוברו לעולם.

טז.

אמר חכם עבדאללה: כיצד אנחנו יודעים שבכל דיבור ודיבור שמדבר האלהים בעולם הוא מתרגם עצמו לכל השפות כולן בזמן אחד? סיפרו לנו חכמים שכך היה בזמן נתינת התורה, שהיה האלהים דובר בשבעים לשון את התורה ולא בעברית לבדה, והיה דובר אותן לא זאת אחר זאת, ולא זאת קודם לזאת, אלא בזמן אחד. ושבעים לשון אלו כל לשונות העולם, שבכל מקום שביקשו חכמים להגיד הרבה אמרו שבעים. וכיצד אנחנו יודעים שכך בכל דיבור ודיבור ולא רק בשעת מתן התורה? שזו הבטחתו ממגדל בבל, שכפי שלבני האדם היתה שפה אחת ודברים אחדים קודם למגדל, והוא בלל אותה ופיזרה לשבעים לשון שלא ישמעו איש שפת רעהו, כך הוא להפך דיבר עוד קודם למגדל בשבעים לשון שנשמעו באוזני אדם ובניו כלשון אחת, עד שהגיעו דורו של נוח ודורו של מגדל בבל, ושוב לא הצליחו רוב בני האדם לשמוע את קול האלהים מתוך לשונותיו הרבות ולהכירו בלשונם. וכך אנחנו למדים שאין לשון אחת מסוגלת להכיל מחשבות האלהים הרבות, ואין אנחנו יכולים לדבר עמו בלשונו, אלא הוא מדבר עמנו בלשון בני אדם לשונות רבות, והוא חייב בכל זמן וזמן לתרגם עצמו ללשוננו כדי לדבר עמנו, וכל דיבור שלו הוא מעביר דרך כל לשונות בני האדם, ואולי יחד, אם שומעים את דבריו בכל לשונותיהם, יש בהן מעט ממילותיו שלו. ועוד אנחנו למדים שהאלהים מדבר בכל השפות בזמן אחד והאדם שומע רק שפה אחת, ואילו האדם לשון אחת מנסה ואינו מצליח לדבר, ושובר בה ושובר בה עד שמעמיד דבר.

אנחנו למדים שאין לשון אחת מסוגלת להכיל מחשבות האלהים הרבות, ואין אנחנו יכולים לדבר עמו בלשונו, אלא הוא מדבר עמנו בלשון בני אדם לשונות רבות, והוא חייב בכל זמן וזמן לתרגם עצמו ללשוננו כדי לדבר עמנו, וכל דיבור שלו הוא מעביר דרך כל לשונות בני האדם, ואולי יחד, אם שומעים את דבריו בכל לשונותיהם, יש בהן מעט ממילותיו שלו. ועוד אנחנו למדים שהאלהים מדבר בכל השפות בזמן אחד והאדם שומע רק שפה אחת, ואילו האדם לשון אחת מנסה ואינו מצליח לדבר, ושובר בה ושובר בה עד שמעמיד דבר

אמר חזקל

טו.

אמר חזקל: רחל בְערב חתוּנתוֹ שֶל יעקב לְלאָה הייתָה בוכָה שִירֵי רועִים, וּבַבוקר הִיא הארִיכָה לִישון כדֵי שֶלא לַחשוב, וּלפתע ימִים אחדִים היוּ בְעיניה כְשנִים ארוּכוֹת בְאהבתָה אוֹתוֹ.

טז.

אמר חזקל: לאה בְּערב חתונתו של יעקב לְרחל נִזכרה בְּעיוורון בעלה אחריה עַל מיטת כלולותיהם, וּבַסימנים הרבים שסימנה לו לרמותו שהיא  רחל, וְהיתה בוכה עַד שֶנשרו ריסיי עינייה הַרכות, כי ידעה שֶאהב יעקב את רחל ממנה, כי שנואה היא ועוד מעט האלהים רואה עונייה ורחמה נפתח ואחותה עקרה ומקנאה לה וממררת נהי בכי תמרורים ונִפְתֶלֶת עמה. והחליטה לאה לאגור את דמעותיה בתוך עינייה הרכות, ולשתוק לְבעלה ימים רבים ולדבר אליו בִשמות הילדים: זה שמו ראובן וזה שמעון וזה לוי וזה יהודה. ולבסוף כשהחליטה לסור משתיקתה אמרה אֵלַי תָּבוֹא, ויבוא יעקב בְאוהלה מחריש, נִזכר בְּעיוורונו אחריה עַל מיטת כלולותיהם, וּבַסימנים הרבים שסימנה לו לרמותו שהיא רחל. ובבוקר המשיכה לדבר אליו בשמות הילדים: זה שמו יששכר וזה זבולון וזאת האחרונה שמה דינה. ואחר כך סגרה את אוהלה והחלה לאסוף את כל ריסיה שאיבדה, והיתה אומרת לעצמה בלחש את שמות הילדים: זה שמו ראובן וזה שמעון וזה לוי וזה יהודה, זה יששכר וזה זבולון וזאת האחרונה שמה דינה. כך יום אחר יום עד יום מותה בלחש מסמנת את הצלחתה: זה שמו ראובן וזה שמעון וזה לוי וזה יהודה, זה יששכר וזה זבולון וזאת האחרונה שמה דינה.

על המדור "אמר רבי שמעון", מאת אלמוג בהר
האסופה מורכבת משלושה חלקים: "אמר רִבִּי שמעון" מחבר יחדיו דברי רבנים מכל הדורות שנקראו שמעון, אך כמעט מחציתו מוקדשת למפורסם בשמעונים – רבי שמעון בר יוחאי. ל"אמר חכם עבדאללה" ארבעה "אבות חכמה" המהווים גם הם כמחציתו – חכם עבדאללה סומך, בן המאה ה-19 בבגדאד; "הבן איש חי", רבנו יוסף חיים, גם הוא בן המאה ה-19 בבגדאד; הרב יוסף משאש, שעבר בין מרוקו וישראל במאה ה-20; והרב עובדיה יוסף. אליהם מצטרפים ובהם מתערבבים רבנים אחרים, רובם מן הדורות האחרונים במזרח התיכון וצפון אפריקה, אך חלקם מוקדמים יותר או ממקומות אחרים, וכן עוד מקורות שבעל-פה מִדרשות בבתי כנסת עיראקיים, תורכיים, ספרדיים וסוריים בירושלים בתריסר השנים האחרונות. לעתים "אמר רִבִּי שמעון" ו"אמר חכם עבדאללה" מאחדים שניים או שלושה מקורות שונים לגירסה אחת חדשה. בניגוד לשני החלקים הראשונים, החלק השלישי – "אמר חזקל" – הוא בדוי. כל העניינים אשר בשני החלקים הראשונים הזכרתי, כולם משל אחרים, אלא אם התגלגל אליהם רעיון אחד או שניים משפטים משלי, חדשים מקרוב באו, ולא שמתי לבי כי ממני יצאו. ובכל החלק השלישי דבר מדברי הספרים המצויים לא לקחתי, אלא אם שכחתי, או נפלה בתוכם מילה או שתים מן המקורות ואנוכי לא ידעתי, רק כל עניני החלק הזה מלבבי נבראו, חפרתי בורות והם נמלאו. לבד אם נשרו כמה פתקים של חזקל בין עמודי שמעון ועבדאללה ולא השגחתי, או נשרו פתקים מעבדאללה ושמעון אצל חזקל ולא חשתי.
קיבץ, בחר, תרגם מארמית ומערבית לעברית וסידר: חכם עבדאללה בן גוּרְגִ'יָה, רבו של חֶזְקֵל.
הוציא הקובץ ממסתור לאור, וצירף הקטעים בחלק "אמר חכם עבדאללה": חֶזְקֵל בן אַמַל, תלמידו של עבדאללה.
הביא לדפוס, וצירף הקטעים בחלק "אמר חזקל": אלמוג בן סמירה, כותב קורותיו של חֶזְקֵל
בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.