המילים שהושתקו במצעד הגאווה בחיפה

מכתב פתוח ליונה יהב, ראש עיריית חיפה: מה תוכל ללמוד ממצעד הגאווה וכיצד תוכל ליישם זאת בעבודתך.

הבט סביבך, ראש העיר, הנה נשים וגברים, מכל המגדרים והנטיות, צועדות כאן. עבור חלקנו, בזכות מאבקי הדורות הקודמים, הבחירה להיות מי שאנחנו זכתה לתמיכה. אחרות שילמו מחירים של התכחשות משפחתית. יש מי מאיתנו שנרצחו או שהותקפו פיזית ומינית. אחרות הושפלו ובוזו. יש מי מאיתנו שמתקשים להתפרנס, וכולנו תמיד חשופות לניסיונות הקטנים והגדולים ליישר אותנו, להפוך אותנו לסטרייטיות. אבל הבט סביב – בכל זאת היום כולנו כאן, שמות את גופנו ונפשנו במרחב הציבורי כדי להעביר מסר של הזכות לאהוב באופן חופשי, הזכות להשתחרר מדיכוי, ושל סולידריות עם כל מי שסובלות וסובלים מאי-צדק.

ואני שמחה על זה שבחרת להיות איתנו היום – ואפילו לסייע לכך שזה יקרה. אני שמחה ששמעת את קריאתנו לצעוד בציר מוריה, להקים בית לקהילה הגאה בחיפה, ולהניף את דגלי הגאווה ברחבי העיר.

זהו צעד ראשון, ואני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי שנתבונן רגע יחד בקהל היפה הזה ונלמד ממנו משהו על הדברים שאפשריים, אם יש רק מעט אומץ.

הייתי רוצה, למשל, שתחשוב על בעלי ההון והתאגידים המאיימים לחסל את חיפה אהובתנו כעל סוג של משפחה פטריארכלית ומדכאת. שנים אמרו לך שאם לא תיענה לתביעותיהם הכל פה ייהרס. התודעה הכוזבת שהשתילו בך רבת עוצמה, וכולנו כאן מבינים כמה קשה להשתחרר ממנה. תאמין לנו, היינו שם – גם אני פחדתי בפעם הראשונה שנישקתי אישה. אבל ההחלטות שאתה מקבל בעקבות התודעה הזאת עולות לנו בבריאות, בחיים. החומרים המסרטנים שנשלחים אל האוויר יום יום לא חייבים להיות שם, ושום פארק לא יחביא את התוכנית להרחיב את שטח בתי הזיקוק – וזה עליך, אדוני ראש העיר. כי כאן, מול קהל שעבד קשה כדי להשתחרר מהכבלים, אתה לא יכול להתחבא ולהגיד זה גדול עלי, אתה אוהב את חיפה, ועם האהבה באה אחריות.

אני רוצה שתחשוב למשל על תאגיד המים המתעמר בנו, תושבי חיפה. ובגלל שהשתכנעת כל כך שמה שהם עושים זה מה שצריך לקרות, תושבים מקבלים חשבונות פיקטיביים מתאגיד דורסני. כן, גם זה עליך, כי אתה ראש העיר, ועם התפקיד מגיעה האחריות הפוליטית לשרת את הציבור.

אני רוצה לחשוב למשל על הארנונה בחיפה – מהיקרות ביותר בארץ – כעל משהו שאינו גזירת גורל. הארנונה בחיפה חייבת להיות גבוהה באותה מידה שבה משפחה זה רק גבר ואישה. בוא נפרק את זה ביחד. תושבות ותושבי חיפה הם הנכס הכי גדול של העיר הזאת, והארנונה בחיפה היא עליך – כי אתה ראש העיר, ואתה יכול, עם טיפת אומץ, לשנות את התפיסות האלו מהיסוד.

אני רוצה שתחשוב למשל על זה שהבית ברחוב חיים ושכונות הכרמל הם דברים שלא יכולים לחיות ביחד, בערך כמו גבר וחצאית. תסתכל סביבך – יש כאן כמה גברים עם חצאית והם בחיים, ושמחים. כך גם הבית ברחוב חיים, שמסייע לנערות ונערים ומעניק להם מקלט היכן שכל המוסדות האחרים נכשלו. גם הוא יכול להיות בשכונה על רכס הכרמל.

אני רוצה שתחשוב על משרד התרבות ועל תביעות הנאמנות שלו שפוגעות בתאטרון הערבי שלנו כמו על קבוצת כדורגל שיש בה שחקן הומו – כן, זה מפחיד, מאוד מפחיד לצאת מהארון בקבוצת כדורגל, אבל עשו את זה לפניך, ואתה לא תהיה לבד.

אני רוצה שתביט בקהל היפה והאמיץ הזה, ותאמין שגם אתה יכול להשתחרר מאבא בז"ן ואמא מי כרמל, ושלא רק שתשרוד, אלא אפילו תהיה גאה. לרוב, אחרי תקופה של הסתגלות, אבא ואמא כבר לא כועסים בגלל שהעזת להשתחרר. ובעיקר אני רוצה להגיד לך – יש כאן בחיפה קהילה גדולה של נשים וגברים שפועלים כל הזמן לשפר את חיי התושבים בעירנו האהובה. אם תרגיש מאויים, נשמור עליך. אם תפחד, נחזק אותך. רק תעז, יונה יהב.

המילים המובאות כאן הן נאומה של ד"ר יאלי השש מ״אשה לאשה – מרכז פמיניסטי חיפה״ אותו נשאה במצעד הגאווה בחיפה שהתקיים ב-24.06.16. נאומה של ד״ר השש נקטע והיא הורדה מהבמה. פורסם לראשונה בעיתון החיפאי ״כלבו״