המאבק בשכונת הארגזים: האחים לוי לא מתכוונים להיכנע
מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל
בעקבות פוסט בפייסבוק של כרמן אלמקייס, לוחמת הצדק הבלתי נלאית, ושיחת טלפון מחבר הכנסת יוסי יונה, הגעתי לביתם של משפחת לוי בשכונת הארגזים. אני מקשיב לדבריה של אסתר לוי שנולדה בשכונה ומספרת על ילדותה בה, על "קפה נח" האגדי, מרכז תרבותי עשיר, שהבמה עליה הופיעו המוזיקאים המזרחים שניגנו מוסיקה ערבית נמצאת ממש בחצר ביתה. כעשרה מטרים מדלת ביתה מתבצרים שני אחיה, אברהם ומאיר לוי, במבנה עמוס בבלוני גז ומסרבים להתפנות מביתם, בית הוריהם בו נולדו.
הבית נמצא על נתיב מתוכנן רחב שבו אמור לעבור כביש החוצה את השכונה. הם לא מוכנים לוותר, כפי שוויתרו הבוקר שתי משפחות אחרות שמצאו את עצמן מוקפים בכוחות גדולים של חיילי משמר הגבול, שאיימו עליהן שאם הן לא יחתמו במקום על הסכם פינוי בתיהם – הסכם לטובת אילי הנדל"ן ישעיהו חכשורי ויצחק תשובה – הם ייזרקו לרחוב. האחים לוי לא מתכוונים להיכנע בתנאים הללו. נגד ביתה של אסתר לוי אין צו פינוי, אולם האוטוסטרדה שרוחבה 32 מטרים אמורה לעבור מטרים ספורים מפתח ביתה ומפתח ביתם של תושבים נוספים אחרים.
הסיפור של שכונת הארגזים הוא סיפור ארוך ומורכב של התעללות והזנחה, סיפור של חיבור בין הון לשלטון, של התנערות המדינה מאזרחיה ושל הפקרת הרשות המקומית, עיריית תל אביב-יפו, את תושביה של השכונה. שטח הפקר משפטי בלתי מוסדר שעליו חיים תושבים שנולדו במקום והמכונים בעגה המשפטית של דיני המקרקעין "פולשים". אנשים חסרי כל מעמד משפטי, כינוי השמור לתושבים המוחלשים של החברה הישראלית, מזרחים וערבים. במקומות אחרים, תושבים מסוגם מכונים "חלוצים".
לפני למעלה מעשרים שנה הוחלט ששכונת הארגזים תפונה במסגרת פרויקט "פינוי בינוי". אולם למדינת ישראל ולעיריית תל אביב אין שום עניין בחייהם של תושבי שכונת הארגזים. לכן הם העבירו לפני 16 שנים את משימת הפינוי לחברות הקבלניות פרידמן חכשורי ואביוד, וחכשורי צרף אליו את יצחק תשובה, איל גז ונדל"ן המתמחה בפינוי אלים של דיירים מבתיהם באמצעות כוח משטרתי-צבאי מדינתי שהוא משלם עבור שירותיו. משמעות "פינוי-בינוי" בשכונת הארגזים היא שהמדינה העבירה ליזמים את הקרקע עם התושבים החיים על אותה קרקע ומעניקה לו את הסמכות לפנות אותם בתמורה לזכויות בנייה, שרק הולכות וגדלות עם השנים, ומניבות מאות-מיליוני שקלים לקבלן.
השבוע נראה שהתחיל שלב אלים נוסף של הפינוי. מצער לומר, אולם אין רבים הבאים לתמוך בתושבי השכונה. כפי שכתבה בפייסבוק חני קים, תושבי שכונת הארגזים, נווה עמל וליפתא אינם מתנחלי עמונה, ששרים וחברי כנסת עולים אליהם לרגל ומתרפסים בפניהם. גם צאר הדיור, השר החברתי משה כחלון, אינו מגלה שום עניין בקורבנותיו של מקורבו יצחק תשובה, וכך גם נציגי "השקופים" בכנסת. אני לא יודע מה יקרה בבית משפחת לוי ואני מקווה שהכול יסתיים בשלום, אולם מה שבטוח שתושבי השכונה זקוקים לתמיכה.
נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.
כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!
תודה רבה.
לא נעים להיות הילד שצועק המלך העירום אבל בואו נודה באמת:חלק גדול מהסבל של השכונה הזאת טמונה בטיפשות הפוליטית של בוחריה, אותו ביבי מלך ישראל שהשוטים הללו מעריצים מוכר את האספסוף שתומך בו בנזיד עדשים לחבר מרעיו ומשאיר אותם עם טעם לעוד, מצטער על טפשות משלמים.
בעיית שכונת הארגזים החלה הרבה לפני תקופת "שלטונו – שליטתו" של ביבי. אני תקווה שלא תמשך גם לאחריה.
כן אנחנו יודעים שתקופת העוני בשכונות הללו התחילו לפני ביבי אבל אלה השמאלנים עוכרי ישראל והמזרחים אחראים לזה, אז איך זה שהימין שהוא כל כולו פרו מזרחים לא מתקן את הבעיה אחרי שהוא בשלטון יותר מהשמאל?
ומה עם חולדאי? הוא לא נציג מפגלת ה"שמאל" המכונה עבודה?
אם אני לא טועה הוא זה שחתום על הגירוש וגם על גירוש של רבות אחרות בכפר שלם, גבעת עמל
ובל נשכח שהמועצות האזוריות זוכות לתמיכה רחבה אפילו של מרץ על חשבון עיירות הפיתוח
אז אולי לא כל כך טיפשים?
אולי פשוט כולם דופקים אותם? גם השמאל וגם הימין?
מבלי להיכנס לנושא הסוציאלי, שחייבים למצוא לו פתרון צודק והולם, שכונת הארגזים משוועת ליישום פרויקט "פינוי בנוי" או נכון יותר "בנוי פינוי". הצפיפות הנוראה בה חיים התושבים, השיטפונות התדירים מנחל איילון, בניית מוסדות ציבור וכו' – יפתרו אך ורק אם השכונה תתוכנן, מחדש ללא התייחסות לקיים.
יצירת רחובות מסודרים, דרכי גישה ומעבר, ניקוז, תיעול וסילוק הביוב – אינם מתאפשרים בצפיפות ובאי הסדר הקיים כיום.
נדמה לי שכיום נוצרה הזדמנות פז – כאשר שר האוצר ושר הפנים הנוכחיים מצהירים השקם וערב, אודות שיפור מצבם של האזרחים וטיפול ב"שקופים".
יאללה לעבודה ולמלאכה והוצאת שוכני שכונת הארגזים ממצוקתם, שלא הם בלבד אחראים לה.
מה עם דוכסית הפריפריה הרוזנת מהשכונות מירי ( הפנתרה) רגב?
בשביל מה מיטב הפעילים המזרחיים עסוקים בליקוק ישבנה 24 שעות ביממה עם היא לא טורחת להצטרף למאבק הזה.
מירי רגב עסוקה בראיונות עם אמנון לוי אז היא לא יכולה להפגין עם האקטיביסטים המזרחים עלובי הנפש.
ועכשיו תארו לעצמכם איזה פרצוף היה למדינה אילו כחלון, דרעי, תשובה וחכשורי הם שהיו מקימים אותה.
אולי בכל זאת טוב שבן-גוריון, [גרין, אשכנזי מפלונסק, להזכירכם], הוא שהקים לנו מדינה.
חומר למחשבה.
יש אימרה באנגלית( בתרגום חפשי שלי),, מהו חוק הזהב? ( בד׳׳כ זה מתיחס ליחסים בין צורות, קוים גיאומטריה) מי שיש לו את הזהב ,הוא העושה את החוקים׳׳זאת דוגמא קלסית של נכונות החוק הזה כמו שאר חוקי הגזל של המשטר הישראלי: הנסיונות האלימים לכפות נישול הבדואים בנגב מאדמותיהם. המאמצים לכפות פינוי פלסטינים מדרום הר חברון ובקעת הירדן ע׳׳י הרס מערות .סככות צאן בורות ובארות מים ואף על הרס מבני שירותים הם לא פוסחים.מדוכאי שלטון הרשע הישראלי לקבוצותיהם התאחדו!
אף אחד לא מנשל את הבדואים מאדמתם, הם גנבי אדמות וצריכים להתפנות במיידי.