מה לא עושים בשם הכבוד הלאומי

החמרת תנאי כליאתם של שבויי חמאס בכלא תמיד ינפח את כבודם הציוני של מנהיגינו. בינתיים אנחנו, השבויים מחוץ לכלא, יכולים רק להתכונן למלחמה הבאה
מהא נקיב

כאשר שרי הקבינט דנים בהסכם הפיוס עם טורקיה, שבמסגרתו תתנצל ישראל בפני משפחות ההרוגים הטורקים ותפצה אותם על הרג בניהם, אז "יש פה פגיעה בכבוד הלאומי ובכוח העמידה הלאומי״, על פי שר החינוך נפתלי בנט. כפי שהורגלנו לחשוב, אם הכבוד הלאומי חס וחלילה נפגע, חייבים במהרה לצאת לפעולה להשבתו. אפשר, כמובן, להתנפל כרגיל על ח"כ חנין זועבי – הרי לא נשכח לה שהייתה סיפון המרמרה, משט שעל התנהלותה בגינו ישראל עומדת להתנצל, התנצלות שכאמור פוגעת בכבוד הלאומי. ככה כל פעם שאנחנו רואים את חנין זועבי ניזכר בפגיעה בכבוד הלאומי, ולא נחמיץ הזדמנות לחבוט בה, תרתי משמע (ההתנהלות בעצירת המשט היא דוגמה טובה לסוג הפעולות שההנהגה בישראל נוהגת לנקוט במטרה להחזיר את הכבוד הלאומי).

אולי גם אפשר לבקש להדיח את ח"כ עאידה תומא מראשות הוועדה לקידום מעמד האשה; אך הדבר שבאמת תמיד יכול לשפר את מצב הכבוד הלאומי הוא הרעת התנאים ל"אסירי חמאס", כפי שהישראלים נוטים לקרוא לשבויי מלחמה. ״הקבינט יקיים דיון בהרעת תנאי המאסר של אסירי חמאס הכלואים בישראל", וזאת לפי תנאי שהציב השר גלעד ארדן תמורת הסכמתו להסכם הפיוס ״שפוגע בכבוד הלאומי״! השר ארדן יודע היטב שהרעת תנאי שבויי מלחמה בכלא הישראלי איננו אקט שאמור להחזיר את גופותיהם של החיילים הדר גולדין ואורון שאול וגם לא את החייל אברה מנגיסטו, אך הוא עשוי להטיב עם הכבוד הלאומי; ואם נניח ה״אסירים״ יחליטו לשבות רעב כמחאה על הרעת התנאים, ניתן יהיה להאכיל אותם בכפייה בעזרת החוק שחוקקה הממשלה הזאת ונושא את השם היפה והרך ״חוק הזנת אסירים״, מה שעשוי לרומם את המורל עוד יותר.

ואם זה יוביל לעוד סבב מלחמתי בעזה כמו מלחמת צוק איתן, שפרצה אחרי שביתת רעב גדולה של כל השבויים הפוליטיים בבתי הכלא בישראל, בכך תהיה טמונה התרופה שתרפא כל פגיעה בכבוד ותשכיח אותה מהתודעה הלאומית, האופוזיציה תהפוך לקואליציה, העם יהיה מאוחד ללא שמאל ולא ימין, כולנו נהיה חזקים וצה"ל ינצח.

זהו אותו כבוד לאומי שלמענו השתכנעו חיילים שכדאי להם להרוג את חברם החייל אשר נפל בשבי ועמו להרוג מספר גבוה של אזרחים, כחלק מ׳נוהל חניבעל', וזה עדיף ומומלץ כאשר האלטרנטיבה האחרת היא פגיעה קשה בכבוד הלאומי כאשר יהיה ויתבצע הסכם חילוף שבויים (ויש לי הערכה גדולה למבקר המדינה שהצליח לראות קצת מעבר לכבוד הלאומי וקרא לביטול 'נוהל חניבעל'). תמיד אפשר לשכנע את האמהות האבלות של החיילים שמוות בידי חיילנו הוא מועדף, מאחר שסוף טרגי זה הציל את בניהן ממסכת עינויים שהיו עוברים בשבי הדמונים האלה, כי הרי ברור לכל ש״הם אינם יכולים להיות אנושיים כמונו ובעיקר אינם מוסריים ורחמניים כמונו", האמנם? במה שונים תנאי השבי בעזה לעומת השבי בישראל?

בתחילת השנה, כאשר עיני המדינה היו מופנות לכפר ערערה בחיפוש אחרי נשאת מלחם מבצע הפיגוע בדיזנגוף, חמאס שיחרר מספר סרטונים בהם נראה גלעד שליט בשבי עושה מנגל ושותה עם שוביו. באופן יחסי לא הייתה התעסקות רבה בתוכן סרטונים אלו – אולי בגלל שהמדינה הייתה עסוקה בנושא חם יותר ואולי באופן מכוון. כנראה ששתי התשובות נכונות, משום שברור שתוכן הסרטונים הללו סודקים את חומת ההפחדה והדמוניזציה שהממשלה משקיעה ובונה (אני לא מנסה לומר ששבי יכול להיות גן עדן, אבל במבחן התוצאה המרחק היה כסנטימטר מהכבוד הלאומי). יש לציין שחלק מהשבויים ששוחררו באותה עסקה, הוחזרו זה מכבר לכלא בשם 'הכבוד הלאומי'.

בינתיים אנו שבויים בידיהם של מנהיגים, שכל הסכם פיוס באשר הוא תמיד יפגע בכבודם הלאומי. התעללות ועינוי השבויים הפוליטיים בכלא הישראלי והחמרת תנאי כליאתם מעת לעת תמיד ידגדג את כבודם הציוני וינפח אותו, ואנחנו השבויים מחוץ לכלא רק נוכל להכין את הממ״ד למלחמה הבאה עלינו.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. נפתלי אורנר

    כה נכון. כה עצוב

  2. פריץ היקה הצפונבוני

    אין דבר יותר מתועב מה,,כבוד הלאומי׳׳. בשלו נשפכו נהרות של דם ברחבי העולם.