• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

חמש שנים למחאה החברתית: מחירי הדירות עלו ב-26%

מבט על ג'ונגל הדיור בישראל במלאת חמש שנים למחאה, יום הדיור הציבורי המתקיים בכנסת וחושף את אזלת ידה של המדינה והצעות חוק לטובת האזרחים שנדחות לטובת הקבלנים. מנפלאות ״השוק החופשי״
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

השבוע "מלאו" חמש שנים למחאה החברתית, שעניינה העיקרי והמניע המרכזי להתנעתה ולהקמתם של עשרות מאהלים ברחבי הארץ היה מצוקת הדיור. אם להעריך את השפעת המחאה רק לפי עניין זה, מדובר בכישלון מוחלט. מאז עלו מחירי הדירות ב-26% ומחירי המשכנתאות ב-44%.

כדי להבין כיצד מתנהל ג'ונגל הדיור בישראל, די לקרוא את דוח מבקר המדינה מהשנה שעברה. המבקר מתאר תוהו ובוהו מוחלט, שבו לרשויות האחראיות על שוק הדיור, ובעיקר משרד השיכון, אין מידע בסיסי על המתרחש בשוק, כמו למשל מידע קריטי בנוגע להשפעת השינויים במחירי הדיור על מצבם החברתי והכלכלי של משקי הבית. היעדר המידע הבסיסי הזה, כמו גם היעדר תיאום בין הגופים השונים, כותב המבקר, מונע מהגופים האחראים לתכנן מדיניות אסטרטגית מקיפה שתענה על צורכי האזרחים. ובעוד מחירי הדירות מאמירים, הקבלנים קוצרים רווחים וספקולנטים רוכשים דירות להשקעה, עשרות אלפי משפחות ויחידים נאלצים להסתופף עם הוריהם, לשכור חדרים בדירות מפוצלות ולכלות חלק גדול מהכנסתם על קורת גג.

המחדל אינו נובע רק מעצלות ושלומיאליות ביורוקרטית: הוא גם תוצאה של מחויבות עמוקה לאידיאולוגיה חברתית-כלכלית שלפיה יש לצמצם את מעורבות של המדינה בכלכלה ככל האפשר ולתת ל"שוק החופשי" להתנהל מעצמו. בתחום הדיור, הפחתת מעורבות המדינה באה לביטוי בהקטנת תקציב משרד השיכון מ-9.9 מיליארד ל-3.13 מיליארד שקלים בין השנים 2000 ל-2014 (לפי נתוני "מרכז אדוה") בעוד שהכנסות המדינה ממסי נדל"ן גדלו מ-5.08 מיליארד ל-7.8 מיליארד.

היום מתקיים בכנסת "יום הדיור הציבורי". בחינה של הדיור הציבורי, שאמור לענות על צורכי הקבוצות המוחלשות ביותר בחברה הישראלית, מלמד על אזלת ידה של המדינה ועל נזקיה של אידיאולוגיית השוק החופשי בתחום הדיור בשלושת העשורים האחרונים. מאז 1998, השנה שבה נחקק חוק הדיור הציבורי, לא נבנו דירות ציבוריות חדשות – ומספרן אף ירד בהתמדה. שנה לאחר חקיקת החוק שהקנה לדיירים זכות לרכוש את דירות הדיור הציבורי שבהן התגוררו, החליטה הממשלה שההכנסות מהמכירה יופקדו ב"קרן הדיור הציבורי" וישמשו בין השאר למימון רכישת דירות לאוכלוסייה נזקקת. מאז נכנסו לקופת הקרן יותר מ-3 מיליארד שקלים, אך שום דירה לא נבנתה. יותר מ־1.5 מיליארד שקלים מסכום זה הוזרמו לקופתה של הסוכנות היהודית, במסגרת הסכם בינה לבין האוצר, בתמורה לדירות בבעלותה שנמכרו לדייריהן (הסכם שזכה לביקורת חריפה של מבקר המדינה). חלק מהכספים הוקצו למטרות אחרות, כגון מימון סלילת כביש למעלה אדומים.

באוהל המחאה של יונית לוי וקרן ברנס, שתי אמהות חד הוריות הממתינות בין 14-18 שנה לדירת דיור ציבורי, מול ביתו של שר השיכון גלנט, 17.06.16. צילום: עמוד הפייסבוק ״צוות דיור ציבורי״
באוהל המחאה של יונית לוי וקרן ברנס, שתי אמהות חד הוריות הממתינות בין 14-18 שנה לדירת דיור ציבורי, מול ביתו של שר השיכון גלנט, 17.06.16. צילום: עמוד הפייסבוק ״צוות דיור ציבורי״
שנה לאחר חקיקת החוק שהקנה לדיירים זכות לרכוש את דירות הדיור הציבורי שבהן התגוררו, החליטה הממשלה שההכנסות מהמכירה יופקדו ב"קרן הדיור הציבורי" וישמשו בין השאר למימון רכישת דירות לאוכלוסייה נזקקת. מאז נכנסו לקופת הקרן יותר מ-3 מיליארד שקלים, אך שום דירה לא נבנתה

בדוח ועדת אללוף, הוועדה למלחמה בעוני בישראל, נקבע כי הקו האדום של מלאי הדירות הציבוריות צריך להיות 110 אלף יחידות. מלאי הדירות הקיים מגיע בקושי לחצי מזה, ושיעור הדיור הציבורי כיום בישראל הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. בדברים שנשא לאחרונה בכנסת ציין שר השיכון יואב גלנט כי מספר מחוסרי קורת הגג בישראל, הזוכים לסיוע בשכר דירה, מגיע למיליון איש. בנוסף, מספר הזכאים לדיור ציבורי מגיע כיום ל-30 אלף משפחות.

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו לקראת הרכבת הממשלה הנוכחית, דרשו ש"ס, מפלגת "השקופים" שקולה בעניין זה נדם, ומפלגתו של משה כחלון, כי ההסכם יכלול סעיף שלפיו בכל בנייה חדשה על קרקע של המדינה יוקצו 5% מהדירות לטובת זכאי הדיור הציבורי. בינתיים הסעיף הזה הוא בגדר אות מתה. הממשלה חוששת להרגיז את הקבלנים והיזמים, ונזהרת שלא לעבור על הציווי האוסר התערבות ב"שוק החופשי". רק טבעי שבתחילת השבוע דחתה הממשלה את הצעת החוק של ח"כ דב חנין שלפיה הזכות לקורת גג תיחשב כזכות יסוד.

פורסם ב״ידיעות אחרונות״

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דני

    אם למדינה היה רצון לפתור את הבעיה הזו, הן בשוק הקנייה והן בשוק השכירות, היתה יכולה לעשות את זה בקלות. אבל הפתרונות אכן היו מחייבים כפירה בעיקר – בבולשיט הנקרא שוק חופשי – שלא לדבר על זה שלא היו משרתים את האינטרסים של השכבות עליהם נמנים חברי הכנסת והממשלה, בלי קשר לשאלה האם הוריהם והם מעדיפים מופלטה או גפילטה פיש. נקווה שהמחאה הבאה, אם וכאשר, תהיה קצת יותר עצבנית מקודמתה.

  2. דפנה

    התנהלות המדינה בנושא הדיור הציבורי היא חרפה.
    אין מדינה מפותחת שלא דואגת לאפשרויות דיור זולות וזמינות לטובת הקבוצות החלשות שבה.
    בנוסף, כל דירה שתתווסף למאגר הדיור הציבורי תשחרר דירה המושכרת כיום בדיור הפרטי, ובסופו של דבר גם מחירי השכירות החופשית יוזלו.
    אבל הי, למה אנחנו מצפים מנתניהו, כחלון, דרעי, צמד הכצל'ך וחבריהם?