• בלשון כרותה
    שיח'ה חליוא
    סיפור מאת הזוכה בתחרות הכלל-ערבית לסיפור הקצר
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    סליחה, אבל למה עשית חמישה ילדים? טור חדש

הפרסומת של המשביר לצרכן: מי פה באמת האוריינטליסט?

אום מונא של רנין בשאראת, שכיכבה בפרסומת המדוברת בערבית בגמר היורו, היא אולי אשה ערבייה קצת הבלה עם מטפחת חביבה על הראש – אבל זה רק הדימוי החיצוני. כל מי שביקרו אותה פספסו את ההפוך על הפוך, תוך כניעה לשיח פמיניסטי מערבי יהודי
אבו לילא (סמיר אלאחמד)

נולד בכפר קרע אל תוך מציאות הממשל הצבאי. את לימודיו האקדמיים סיים באוניברסיטת תל אביב. פעיל פוליטי לשעבר ופעיל חברתי בהווה. כיום הוא מנהל עסק משלו, לומד לטבען עוגיות שהוא אוהב לאפות ומחדש את ההיכרות עם אלוהים

בלי להתכוון, בלי הרבה משחקים, מלל ותפאורה, בלי מאמרים אקדמיים, מצליחה פרסומת אחת בשפה הערבית לחשוף כל כך הרבה ערוות. הנוכחות של השפה הערבית ושל שחקנית ערבייה בפרסומת למשביר לצרכן ששודרה באמצע שידור גמר היורו עצבנו את היהודים, ואלה הזדרזו להתחרות בינם לבין עצמם במופעי הסטריפטיז שלהם מי יותר גזען, מי יותר פשיסט, מי יותר בור. וגם את הערבים הצליחה הדמות אום מונא לעצבן – צעקו שהיא מביישת את החברה הערבית, מעוותת אותה ולא מייצגת! סבבה.

גיבורות הפמיניזם הישראלי אף הן הזדעקו: "סקסיזם", "אוריינטליזם" ועוד. אך הניתוחים של הפמיניסטיות היהודיות חושפים את ערוותו של הפמיניזם הרדיקאלי; הפמיניזם שמלומדות יהודיות אימצו מהמערב ותיבלו אותו בעוד מנה אותנטית של קולוניאליזם ישראלי. גם פמיניסטיות ערביות שאת הפמיניזם הרדיקאלי שלהן ירשו להוותנו ולהוותן מאחיותיהן היהודיות, ולרוב בלי שום סינון מתרגלות אותו על החברה הפלסטינית בישראל, הציבו את הפרסומת תחת המיקרוסקופ של ה"סקסיזם" ו"הייצוג".

הפרסומת של המשביר, ולמרות ששודרה בפריים טיים היהודי בשפה הערבית, לא כוונה כלל ליהודים. כולם, גם במשביר, יודעים שבשעה המדוברת מרבית הקליינטים הערבים הפוטנציאלים תקועים מול המסך ושורפים עצבים בצפייה במשחק, ואותם הם ביקשו ללכוד. וסבבה שהיהודים הזדרזו להכריז חרם על המשביר – תארו לכם איזה כיף לטייל בחנויות של הרשת בלי לשמוע עברית מסביב. גם לנו מגיע קצת מרחב שקט ובטוח ומובן.

אז אולי כלי הניתוח הפופולארי כיום הוא השילוב של פמיניזם רדיקאלי, קצת פוסט-קולוניאליזם, הרבה פוסטמודניזם וקצת אדוארד סעיד שהוצא מהקשרו. אבל האם זה נכון במקרה של אום מונא? האם זה הכלי היחיד? אני דווקא כן רוצה להמשיך לאחוז בכלי ניתוח זה של הפמיניזם, בחלק הזה של "החתרנות" ושל "ערבייה קוראת ערבייה" (במחילה מאורלי לובין היקרה) ולנסות להפוך את הקערה על פיה.

אום מונא היא ״האשה הערבייה המסורתית הקלאסית". אכן, זאת העטיפה, אבל השחקנית המוכשרת רנין בשאראת עושה בדיוק כל מה שלא מצפים מ"אשה ערבייה שכזו". במופעי הסטנד-אפ שלה, וגם בפרסומת למשביר, היא נוגעת בצורה הכי מוגזמת בכל מה שאסור לאשה

אום מונא היא אשה ערביה נשואה, קצת הבלה, קצת עילגת, לבוש מסורתי, מטפחת חביבה על הראש. יענו "האשה הערבייה המסורתית הקלאסית". אכן זאת העטיפה, הצורה החיצונית, של אום מונא. אלא שהשחקנית המוכשרת והנפלאה, רנין בשאראת, עושה בדיוק כל מה שלא מצפים מ"אשה ערבייה שכזו". במופעי הסטנד-אפ שלה, וגם בפרסומת למשביר, היא נוגעת בצורה הכי מוגזמת בכל מה שאסור לאשה. אז בניגוד לדמות שלה היא רומזת על היכרות עם צעירים דרך הפייסבוק (בושה וחרפה), מזמינה את "בעלה" לסיבוב חדש של חתונה (זכות השמורה לגבר הערבי להוסיף עוד אשה), רוצה לבלות את הירח דבש באיסטנבול ולכייף (ומה מעורר הביטוי "נכייף" בהקשר ירח דבש במוחות כולנו מלבד רצף אורגזמות?)

אז אום מונא לבושה בלבוש מסורתי, איפה הבעיה? מי הוא שיצר את הקשר ההכרחי לפיו לבוש ערבי מסורתי שווה בהכרח פרימיטיביות? מי אחראי באמת לדימוי הזה? זו למעשה אותה סוגיה הקשורה בנשים ערביות הבוחרות בחיג'אב ויחס המערב אליהן והניסיון לכונן אותן כנשים "פרימיטיביות". אז מי פה באמת האוריינטליסט? האם זו אום מונא בפרסומת המשביר או אותן גיבורות של פמיניזם רדיקאלי – יהודיות-ישראליות וערביות-ישראליות כאחד? האם הבעיה היא הלבוש של אום מונא או החלום הרטוב המערבי/ישראלי והניסיון שלו לכונן את הנשים הערביות? האם הניסיון הזה לכפות את "האסתטיקה" המערבית/ישראלית/חילונית על נשים ערביות אינו כולו פרקטיקה אוריינטליסטית וקולוניאלית?

מתוך הפרסומת של המשביר לצרכן.
רנין בשאראת (אום מונא) מתוך הפרסומת של המשביר לצרכן. האם הניסיון לכפות את "האסתטיקה" המערבית/ישראלית/חילונית על נשים ערביות אינו פרקטיקה אוריינטליסטית וקולוניאלית?

מה שעשתה ועושה רנין בשאראת הוא דבר מאד פשוט: היא מביאה לנו את האשה המסורתית הלכאורה הבלה פרימיטיבית, חושפת את כל הדעות הקדומות והסטריאוטיפים שלנו ומציגה לנו אשה עצמאית שחוצה את גבולות הפיקוח החברתי והאיסור הפטריארכאליים; אשה שלמרות המראה החיצוני שלה היא חכמה, עוקצנית, מצחיקה ומדברת על הכל, כולל על סקס. או בלשון מלומדת – היא עושה מעשה חתרני, מעשה של היפוכים, הפוך על הפוך.

אום מונא מוכיחה שכל אותם מושגים של פמיניזם מערבי/ישראלי מאבדים את משמעותם שמנסים לכפות אותם על המזרח והמזרחים, קרי על האוריינט.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עידו לם

    "אום מונא מוכיחה שכל אותם מושגים של פמיניזם מערבי/ישראלי מאבדים את משמעותם שמנסים לכפות אותם על המזרח והמזרחים, קרי על האוריינט."

    בוודאי, המזרח שונה מאוד מהמערב ובני האדם שם שונים ומכיוון שכך ברור שחופש ודמוקרטיה שטובים לאדם הלבן לא טובים לערבים וזכויות אדם לאישה המערבית לא טובים לאישה הערבית, כבוד אמיתי לאישה ערבית זה רק לרצוח אותה על רקע כבוד המשפחה, כי תבינו מה שטוב לכם לבנבנים לא טוב לנו, מה לא ככה? בטח ככה!