• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

נצעד מחר בירושלים, למרות הכל

גם בלי ניר ברקת, המצעד בירושלים יצעד – עם חילונים ודתיים מכל הזרמים, עם להט״בים וסטרייטים, עם רבנים. כי את ההומופוביה הרצחנית אסור לחבק
נגה דקל

למדה חינוך דמוקרטי בסמינר הקיבוצים, עוסקת באמנות פלסטית וגרה בירושלים

ראש העיר שלי, שפעלתי על מנת שייבחר, הופיע הבוקר בשער של "ידיעות אחרונות" והודיע, קבל עם ועדה, שלא יצעד במצעד הגאווה מחר. האמת? שלא יצעד. הוא הרי עושה מספיק ספורט, ואולי הוא גם מפחד, שמע שבמצעד דוקרים נערות צעירות ותמימות וזה מסוכן. זכותו. אבל הניסיון לגרוף הון פוליטי על הגב של כל אוהבי החופש באשר הם, בראיון הפחדני והחנפני הזה, הוא בזוי ועלוב. למעגלי השיח שהיו אתמול בלילה בירושלים הגיע ברקת, הצטלם קצת עם רחלי פרנקל הנהדרת (דוגמא אמיתית לפלורליזם, דוגמא אמיתית לאהבת ישראל) וחייך, וזאת כשכבר ידע שלמחרת בבוקר הוא הולך לפגוע בקהילה הפלורליסטית בעירו שארגנה את האירועים החשובים האלו.

ובכל זאת, יצעד מחר המצעד בירושלים. יצעד למרות ראש העיר שדואג לרגשות של הדתיים (אגב, מה עם הרגשות של להט"בים דתיים?); למרות שיהיה לנו תכף רב צבאי ראשי שחושב שהומואים הם חולים ושנשות אויב יפות מראה מותר לאנוס לפעמים (כן כן, אני יודעת, זה עניין הלכתי, שום תפיסת עולם לא מעורבת פה); למרות ראש מכינה שמגיע לכנס שמטרתו להתמודד עם "הרפורמים" (הם באמת נורא מפחידים האנשים האלה) ומדבר על אחיו בני ישראל בשם "הסוטים".

המצעד יצעד בעיר הבירה של ישראל, ויצעדו בו ביחד חילונים ודתיים מכל הזרמים (שקודם לכן גם יתאספו כדי להתפלל תפילת מנחה לזכרה של שירה בנקי, לידיעת התושב ברקת והרגש הדתי שלו), ויהיו בו סטרייטים ולהט"בים, ואפילו שני רבנים לבית לאו, שאחד מהם השבוע השיב ל"נאום הסוטים" במילים גדולות ואמיצות. השני, רחמנא לצלן, שייך לתנועה הקונסרבטיבית, שמהווה כידוע איום גדול על עם ישראל, שהרי היא מעודדת קיום מצוות ואהבה אדם בעת ובעונה אחת. ומול החנפנים, ומול שאר הרבנים האחרים שתמכו בנאום, או פשוט לא גינו, או קצת גינו אבל אמרו שלא צריך להגזים ואולי רק נאמרה מילה לא ראויה, ולא צריך להתרגש כל כך – אנחנו נצעד מחר.

אתמול במעגלי השיח שהשתתפתי בהם אמרה מישהי שנאום הסוטים זעזע אותה, אבל שהתגובות הקשות אליו מייצרות עוד שנאה ולא אהבה. וחשבתי אחר כך, כמה נוח להתעטף במילים האלו, בואו נייצר אהבה, בואו נחבק, בואו לא נבעיר את המדורה עוד יותר. אבל את הטרור אסור לחבק. ואת הגזענות אסור לחבק. ואת המיזוגניה אסור לחבק. ואת ההומופוביה הרצחנית אסור לחבק. כי כשמחבקים את כל אלו, נותנים לגיטימציה לאונס של נשים (אולי מישהו יתבלבל וישכח בטעות איפה עובר הגבול בין ישראל לשכנותיה), ולרצח של נערה במצעד הגאווה, ולסבל רב שנים של צעירים שחשים שאולי הם נמשכים לבני מינם. צריך לעמוד מולם השבוע, כמו שעשה הרב בני לאו, ולהראות להם, בנימוס ובתקיפות, את הדרך החוצה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.