• מימין- סמר חטיב, מיכל סלה, אסתי אהרונוביץ׳ ומריה טל
    רצח נשים
    כך מפקירה המדינה נשים למותן
  • Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות

בתי הכלא הם לא חברים של הקהילה הטרנסית

הצעת חוק להחמרת ענישה בפשעים על רקע מגדרי, מעלה את התהייה: האם הקהילה הטרנסית להביע אמון במערכות הכליאה – אותן אלו אשר באופן היסטורי ואקטואלי משרתות את האלימות והאפליה הממוסדת כלפיה?
עידו קטרי

עו"ד, פעיל בפרויקט גילה להעצמה טרנסית וחוקר שונות מגדרית במשפט ויחסה עם גזע ולאומיות

בשבוע שעבר אמורה היתה הכנסת לדון בהצעת חוק שנועדה להוסיף את המונח 'זהות מגדרית' לעילות המגדירות פשע שנאה בחוק העונשין. באופן לא מפתיע, ההצעה הורדה מסדר היום בלחץ של שר הבריאות, יעקב ליצמן, שאיים בהתפטרות באם ההצעה תתקבל. אם אכן ההצעה הייתה מתקבלת, היא הייתה מכפילה את העונש במקרה בו היה מוכח שהמניע לפשע נבע מתוך עוינות על רקע מגדרי, היינו טרנספוביה. לצד הכעס המוצדק על כך שעוד הצעת חוק הנוגעת לקהילה הוכשלה על ידי הקואליציה הנוכחית, עולה השאלה האם החמרת הענישה הייתה מטיבה עם הקהילה הטרנסית?

א/נשים טרנסים, ובמיוחד נשים טרנסיות, חשופים לאלימות ולאפליה על רקע זהותם המגדרית. על פי נתוני מרכז ניר כץ למאבק באלימות ובלהט"בופוביה, חלקה היחסי של הקהילה הטרנסית בדיווחים על אלימות ואפליה ניכר ביותר ביחס לחלקה באוכלוסייה וכולל כמה ממקרי האלימות החמורים ביותר שדווחו למרכז. הגבול בין שנאה על רקע נטייה מינית לשנאה על רקע זהות מגדרית אינו ברור כפי שנדמה, ועל כך יעיד השימוש בכינוי הגנאי 'קוקסינל', שעלול להיות מופנה כלפי כל מי שחורג מהנורמות החברתיות המקובלות של מיניות ומגדר, בין אם אלו שני גברים שהולכים יד ביד ברחובות ירושלים או טרנסית המבקשת לשכור דירה בתל אביב. אין ספק כי קיים צורך אקוטי להתחיל ולהתמודד עם מופעים אלו של טרנספוביה והומופוביה. עם זאת, נדמה שהחמרת הענישה בפשעים שבסיסם עוינות כלפי זהות מגדרית שונה אינה בהכרח הכיוון בו עלינו כקהילה ללכת.

מחקרים שנעשו בעולם ביחס לפשעי שנאה על רקע אתני וגזעי מעמידים בספק גדול את יכולתה של חקיקה המחמירה את הענישה להוריד את מפלס האלימות בפועל. במרבית המקרים, היומיומיים והאפורים, יהיה קשה להוכיח כי המניע לפשע הינו טרנספובי במידה המצדיקה את החמרת הענישה. הקושי להוכיח מניע עלול להתברר כחרב פיפיות כאשר בחיפוש אחר המניע נותרים ללא אשם, כפי שהוכיחה למשל פרשת הברנוער. יותר מכך, חקיקה מסוג זה מביעה אמון במערכת הדין הפלילי ובמערכת הכליאה – מערכות אשר באופן היסטורי ואקטואלי משרתות את האלימות והאפליה הממוסדת כלפי הקהילה הטרנסית.

האסירה הטרנסג׳נדרית סופיה בורסט (לברן קוקס) בבידוד, מתוך העונה הרביעית של "כתום זה השחור החדש"
האסירה הטרנסג׳נדרית סופיה בורסט (לברן קוקס) בבידוד, מתוך העונה הרביעית של "כתום זה השחור החדש"

החיים במציאות מפלה ומדירה, תוך מלחמה מתמדת בחוסר נגישות למשאבים והזדמנויות, מובילים לכך שא/נשים טרנסים נמצאים בסיכון גבוה מאוד לחיכוך עם המערכת הפלילית והם מוחזקים בכלא בשיעורים בלתי פרופורציונאליים. מדיניות השב"ס בנוגע לכליאה של א/נשים טרנסים היא להחזיק בבידוד את כל מי שזהותו המגדרית איננה "חד משמעית". לטענת השב"ס הדבר נעשה לשם הגנה על א/נשים טרנסים, אולם בפועל לא אחת מדיניות זו מובילה להחזקתם של טרנסים בצינוק. הדבר נכון לא רק למי שנגזר דינו בבית משפט אלא גם למי שמוצאת את עצמה מעוכבת ללילה במאסר.

מדיניות השב"ס בנוגע לכליאה של א/נשים טרנסים היא להחזיק בבידוד את כל מי שזהותו המגדרית איננה "חד משמעית". לטענת השב"ס הדבר נעשה לשם הגנה על א/נשים טרנסים, אולם בפועל לא אחת מדיניות זו מובילה להחזקתם של טרנסים בצינוק

בעדות שהגיעה ל'פרויקט גילה להעצמה טרנסית', סיפרה דורין ביליה, אישה טרנסית שנעצרה ללילה, כי נשלחה לצינוק בכלא 'אהלי קידר'. בשל התעכבות ההליכים ובלי שנשפטה לכך, היא בילתה בתא זה שגודלו 3 מטר רבוע כמעט שבוע. רק בגלל שהיא טרנסית. זהו הצינוק הטרנסי, אליו נשלחות מספר לא ידוע של נשים טרנסיות כדבר שבשגרה.

ההבנה שבאלימות המופעלת על מי שמוצאים עצמם בין כתלי הכלא, המשטור והדיכוי הכרוכים בהימצאות במעצר או מאסר, מובילה לספק רב באשר למדיניות המבוססת על אמונה בפוטנציאל החיובי של מסגרות אלו. בתי הכלא הם לא חברים של הקהילה הטרנסית והקהילה הטרנסית לא צריכה להיות חברה שלהם. הקהילה הטרנסית יכולה וצריכה לדרוש גישה מלאה למשאבים ולהזדמנויות שתבטיח כי נשים וגברים טרנסים יפסיקו להידחק לאזורי הדמדומים של החברה. מגיע לקהילה הטרנסית ביטחון והגנה שלא מעניקים עוד כוח למערכת הכליאה, אלא השקעה במציאת חלופות למערכת זו – עבור אסירים ואסירות טרנסים ולא טרנסים כאחד.

* תודה לליהי יונה על החשיבה המשותפת והעריכה

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. עדן ארזי

    כתבה מעולה

  2. יוסףה מקיטון

    מסכיםה עם כל מילה.

    גם המאמר שלך "לא עוברות, לא נחמדות – המאבק הטרנסי וטקטיקות של משטור מגדרי בחוקי איסור אפלייה" באסופת המאמרים "סקס אחר" (רסלינג, 2016) שבוחן את החוקים הללו בדיוק והשימוש בהם בישראל הוא מעמיק, מועיל מאד לפעילות ומרתק לקריאה.

    תודה רבה לך, נשמה!

    וכמו שאומרות בתנועה לשחרור בעלי-חיים: עד אחרון הכלובים!