זה בסך הכל גזען אחד: על הגנה עצמית של שמאלנים

ועדת ביטון, ילדי תימן, תקציבי התרבות: השמאל היה יכול לייצג את האינטרסים של הציבור המזרחי, אבל במקום זאת הוא בוחר שוב ושוב להגן בכל הכוח על השבט שלו. בסופו של דבר, מי שנענה לקריאות הוא הימין

במציאות החברתית בישראל, אפשר לסמוך על כך שמדי כמה זמן ירים את ראשו הגזען התורן ויספר לכולנו מה הוא חושב על מזרחים. במקרה האחרון של גידי אורשר, כל השחקנים במגרש הפוליטי שיחקו את התפקיד שלהם באופן די צפוי: הימין מיהר לתקוף, השמאל מצדו הלין על הצביעות של הימין ביחסו כלפי ערבים והתקשורת חגגה. כל שבט ועיוורונו, עולם כמנהגו נוהג.

אין לי רצון או עניין לפתח את הביקורת על הימין. היא ללא ספק מוצדקת, והאנשים שמוחים היום על גזענות כלפי מזרחים שילחו אתמול אמירות גזעניות כלפי פליטים וערבים, כשהם מתעטים בכסות הביטחון והיהדות כאמתלה לגזענות הבוטה שלהם. השמאל, כמו הימין, לא גילה מידה ניכרת של שכל ומודעות עצמית, ובכרוניקה ידועה מראש של הגנה עצמית פנה לשורת התגובות הפאבלוביות המתרחשת בכל פעם שהנושא המזרחי מאיים על שלוות נפשו.

ראשית, השמאלנים פסחו לחלוטין על האפשרות שניתן לנצל את אמירתו של אורשר לדיון על גזענות והמשיכו לבידוד הבעיה והמעטה בערכה: "זה בסך הכל גזען אחד שלא מייצג אותנו", טענו רבים. בעוד שבאופן אישי אני מאמין להם, הזיכרון המזרחי (מה לעשות) עובד אחרת ובהיסטוריה הישראלית אנחנו זוכרים היטב את האמירות של דודו טופז, אמנון דנקנר, תיקי דיין, יאיר גרבוז, ענת וקסמן, אפרים שמיר ורבים נוספים המשתייכים לחוגי האליטה של השמאל הישראלי. רוצה לומר, איפה שאתם רואים מקרה בודד אנחנו רואים תבנית, איפה שאתם רואים את השוליים אנחנו רואים את המרכז.

לאחר שנבחרי ציבור מהימין פנו להקדיש תשומת לב לא-פרופורציונלית לנושא, הצהירו אנשי שמאל שהימין המניפוליטיבי מנצל את רגשותינו הגואים לרווח פוליטי. עם זאת, כאשר המניפולציה מופעלת על השמאל החילוני, התובנות הביקורתיות מוצאות את דרכן לפח האשפה של המודעות העצמית. כמה ימים לפני שאורשר פרסם את הפוסט הידוע לשמצה שלו, התקשורת החלה לדווח על דו"ח ועדת ביטון, שהפך במהרה ל״דו"ח העלייה לקברי צדיקים״ – על אף העיסוק השולי בדו״ח עצמו בעניין זה. וכך במשך מספר ימים התלהטו הרוחות ורבים ממחנה השמאל כתבו מניפסטים שלמים ברשתות החברתיות על מלחמת הנאורות בבערות, על הכפייה הדתית ועל עליונותו התרבותית של המערב על המזרח. רק היתה חסרה לנו איזו פראפראזה מודרנית על "משא האדם הלבן" של קיפלינג והשיעור בגזענות היה מושלם.

אורשר מתגזען על השער של ״7 ימים״. איפה שאתם רואים מקרה בודד אנחנו רואים תבנית, איפה שאתם רואים את השוליים אנחנו רואים את המרכז
אורשר מתגזען על השער של ״7 ימים״. איפה שאתם רואים מקרה בודד אנחנו רואים תבנית, איפה שאתם רואים את השוליים אנחנו רואים את המרכז

מעניין במיוחד היה לראות כיצד אותם חוגים שאוהבים לחזור על המנטרה שלפיה בערות היא הגורם המרכזי לגזענות, לא ראו בוועדת ביטון תרומה לאותה מלחמה בבערות (אבל בהתחשב בכך שהם לא צלחו את הכותרות בתקשורת אל עבר הדו״ח עצמו, אולי אין זו באמת הפתעה). אורשר, אגב, הכחיש מכל וכל שהפוסט שלו היה איכשהו קשור לוועדת ביטון, ובהתחשב בהתנצלות המאוד-לא-התנצלותית שלו קשה להאמין לדבריו; אבל גם אם כן, אין ספק שהאווירה הציבורית בחוגי השמאל החילוני שניזונה מהשקר שהופץ בתקשורת ודאי תרמה להלך רוחו.

אחרי שפסקו השמאלנים שהגזענות אינה קשורה אליהם ושהמזרחים הם המון נבער שנופל למניפולציות של הימין, הם המשיכו למערכה השלישית, שבה סיפרו למזרחים על מה באמת הם צריכים לכעוס: המציאות הכלכלית. הגדילו לעשות ניצן הורוביץ וירון לונדון שגם ביקרו את הפוליטיקה של הזהויות, זו שאמנם שירתה את הקבוצה האתנית שלהם להפליא כבר כמעט 70 שנה, אבל כעת קבעו שאל למזרחים לעסוק בה כלל. לעומת זאת, קבוצות כמו הקהילה הגאה, נשים וערבים, לעולם לא זוכים לאותה ביקורת. מדוע, בעצם? כאשר איש ציבור מהימין מתבטא בגזענות כלפי ערבים והשמאל מתקומם, האם גם אז זאת פוליטיקה של זהויות שעברה מן העולם? כשנשים מוחות על העונשים המקלים של אנסים – גם אז מדובר בפוליטיקה הצינית של זהויות? ומה עם מצעד הגאווה? האם כשחברי הקהילה הגאה צועדים הם צועדים בראש ובראשונה לחלוקה הוגנת של העוגה התקציבית, או שהם דורשים ראשית כל שוויון זכויות ומאבק בלהט"בופוביה?

הגדילו לעשות ניצן הורוביץ וירון לונדון שביקרו את הפוליטיקה של הזהויות, זו שאמנם שירתה את הקבוצה האתנית שלהם להפליא כבר כמעט 70 שנה, אבל כעת קבעו שאל למזרחים לעסוק בה כלל. אז כאשר איש ציבור מהימין מתבטא בגזענות כלפי ערבים והשמאל מתקומם, האם גם אז זאת פוליטיקה של זהויות שעברה מן העולם? וכשנשים מוחות על העונשים המקלים של אנסים? ומה עם מצעד הגאווה?

כשזה מגיע למזרחים, הסיפור היחידי שהשמאל הציוני מוכן להכיל הוא הסיפור הכלכלי. אין ספק שדרישות לצדק חלוקתי הן חלק בלתי נפרד מהמאבק המזרחי, אבל הן רק חלק ממנו. במשך שנים רבות פעילים ופעילות מזרחים דרשו הטמעה של תכני התרבות המזרחית במערכת החינוך, חלוקה שוויונית של תקציבי התרבות ותיקון עוולות היסטוריות כמו חטיפת ילדי תימן וילדי הגזזת. דרישות שיש להן גם משמעות תקציבית מסוימת, אבל הן בעיקר נובעות מהזהות המזרחית ואינן חלק מתיאוריית הצדק של השמאל הישראלי המסרב באופן עקבי לחבר בין המאבק המעמדי למאבק הזהותי. בכל אחד מן הנושאים הללו (ועוד רבים אחרים) היה יכול השמאל הישראלי להיות לרועץ לממשלה הימנית בכל שנות גלותו באופוזיציה, ולהטיל על הימין את חובת ההוכחה. נכון, מן הסתם היו מורמות גבות בהתחלה, אך בעבודה עקבית ומתמשכת השמאל הישראלי היה יכול לייצג את האינטרסים של הציבור המזרחי – גם בהקשר הכלכלי וגם בהקשר הזהותי.

אבל מי שנענה לקריאה בסופו של דבר היה הימין: בנט יצר את ועדת ביטון, מירי רגב העלתה את הנושא של תקציבי התרבות ונורית קורן הובילה את המאבק בכנסת לפתיחת הפרוטוקולים של ועדת החקירה הממלכתית בפרשת חטיפת ילדי תימן. אפילו במקרים שבהם הימין כשל ועלתה תרעומת מצד מזרחים, כמו למשל בייצוג של מזרחיות ומזרחים על השטרות החדשים, דמם השמאל. ואם לא היה די בכך, גם כאשר מגיע ח״כ יוסי יונה היישר מהמאבק המזרחי למפלגת העבודה ומבקש לעלות סוגיות של צדק חלוקתי, תוקף אותו יו"ר סיעתו וחבר הכנסת ברושי ושאר חבריו לסיעה – דוממים.

נציגי עמותת עמר״ם בכנסת במסגרת ישיבת השדולה "לחקר האמת בפרשת ילדי תימן החטופים" בראשות ח"כ נורית קורן
נציגי עמותת עמר״ם בכנסת במסגרת ישיבת השדולה "לחקר האמת בפרשת ילדי תימן החטופים" בראשות ח"כ נורית קורן, 27.07.16 (צילום מעמוד הפייסבוק של עמר״ם)

האמת הלא נעימה היא שהשמאל לא פחות צבוע מהימין, היכולת שלו להתבונן במציאות נגזרת מהשיוך השבטי שלו, המאבק הזהותי של המזרחים פוגע בבטן הרכה שלו ובמקום לפתח פרפסקטיבה חדשה על אמיתות ישנות הוא פונה להתגונן, ובסופו של דבר הימין הוא זה שמעלה את הדרישות של מזרחים בהקשרים הזהותיים לסדר היום הציבורי. זה נכון שישנם חברי כנסת רבים וטובים כמו יוסי יונה, דב חנין, זהבה גלאון, איימן עודה ושלי יחימוביץ׳ המתבטאים באופן עקבי וברור ביחס לסוגיות שמעסיקות את הציבור המזרחי, אבל מחנה השמאל בכללותו בוחר שלא לעשות זאת, הוא בחר להשאיר את גבולותיו עמומים ובמקום להציע אלטרנטיבה דמוקרטית רחבה להישאר במשחק השבטי – שבו הוא ממשיך להפסיד.

למרות הכל, אני מאמין (אולי כשוטה) שיש לשמאל תיקון, שהוא יכול להציע פרויקט לאומי אחר, שהוא יכול לייצר משמעות חדשה לערכי היסוד של צדק חברתי, סולידריות, ערבות הדדית ואהבת אדם מתוך המפגש הטעון והמורכב בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, שהוא יכול להוות אלטרנטיבה לשלטון הימין. אבל כל עוד הוא רק מגיב, כל עוד הוא נמנע מלקחת צעד אמיץ להגדיר את עצמו מחדש באופן ברור וחד-משמעי ולאתגר את גבולותיו, יהיו אלה הגזענים התורנים שיגדירו אותו.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דןש

    היכן אותו הימין השולט בממשלות ישראל, בהקטנת הפערים בין המרכז ( המוגדר כשמאלני ) לבין הפריפריה ( המוגדרת כימנית ).
    בשנות השלטון הארוכות של הימין, שמענו הרבה " הו – הא " אבל מעשים אין. פערי החינוך אינם נסגרים; פערי שרותי הבריאות אינם מצטמצמים; פערי ההיזדמנות לשנוי מצב חברתי כלכלי נותרים בעינם במקרה הטוב ומתדרדרים בפועל; אפשר למנות עוד כהנה וכהנה אבל שיתחילו במשהו – שנראה תזוזה כל שהיא.

  2. בעז

    יש אשכנזים שמקשיבים, שלומדים, שמסכימים לחלק מהדברים ומעוניינים בדיון ענייני אבל השיטה של גיוס חצאי אמיתית מנוסחות בקפידה לצורך האשמת כל אשכנזי בכל דבר שמפא"י אולי עשתה ואולי גם לא, אינה הדרך לשכנע בצדקת הדרך. כך למשל, רק אתמול כב' השר לענייני כלום, מר צחי הנגבי, רץ לספר לחבר'ה ש"מאות ילדים נחטפו ואולי לעולם לא נדע אם זה היה ממוסד או לא". למותר לציין שראיה למעשה ממוסד, לא הוצגה. בעיני, הדיון בדוח ביטון חשוב. חשוב גם לדון במנהגי הפילוג המגונים האלה שמוצאים שותפים נלהבים בחוגים מסויימים, כאלה למשל שהצביעו לש"ס ולא למרצ. אולי זה חשוב יותר מגידי אורשר או אפילו יאיר גרבוז. לשון אחר, יש גזענות בצפון תל אביב. אבל שם גרה, דוקא איילת שקד.

  3. נתן

    שמעתם את התגובה האמיצה והבהירה של "תור הזהב" , מירי רגב, רון כחלילי, הקשת הדמוקרטית,ארז ביטון ואיל גולן על דבריו של ראש המועצה מהגליל התחתון לגבי הרגלי הניקיון של הערבים?

    גם אני לא שמעתי.

    אי אפשר להתייחס ברצינות לאבירי השיויון והצדק שאינם מעיזים להגיד מילה בגנות גזענות כל כך בוטה .
    כל ח"כ אשכנזי לבן צפוני ומפונק שדיבר נגד הדברים החולניים הללו הוא יותר ישר אמיץ ואמיתי מכל הרשימה הזאת שאכן ראויים לתואר "עסקני הקיפוח".

    גם לא ברור לי מה בדיוק רוצה המחבר.
    אם המזרחיים תומכים בימין והימין אכן נלחם את מלחמתם , אז איפה הבעיה?

    1. ג. אביבי

      בינתיים לא קראנו כאן אף תגובה מאת נתןצ'יק , או משאר מכחישי פשעי הגזענות האשכנזית, שמגנה את הגזען אורשר על דבריו. לא שמענו/קראנו אף תגובה שלך כאן המגנה את היהיר גרבז', קוטלער ושאר מסיתים לגזענות אנטי-מזרחית ומפיציה.
      כך, נתוצ'יק, פעם אחר פעם אתה מוכיח שאתה גם גזען חשוך, גם צבוע ומתחסד וגם מפיץ שקרים סדרתי.

      1. נתן

        ברור שאני מגנה את דבריו הגזענים של אורשר,יש לך ספק?

        1. ג. אביבי

          אם אפילו אתה מגנה גזענות כמו זו של אורשר (נניח לרגע), ברור שגם "תור הזהב" , מירי רגב, רון כחלילי, הקשת הדמוקרטית, ארז ביטון ואחרים מגנים את דבריו של ראש המועצה מהגליל התחתון על דבריו לגבי הרגלי הניקיון של הערבים. יש לך ספק?

  4. Oded Assaf

    הדיון ,כפי שהוא חוזר ומתמחזר במאמרו של רועי ג'רופי, מקדם אותנו ממש כפי שמקדמת טחינת קמח טחון. 'פוליטיקת זהויות', לפחות במובנה השכיח, השטחי, ובהשלכותיה המוכרות אצלנו ובארצות אחרות (ובלי קשר הכרחי ל'מזרחיות', ל'אשכנזיות', למגדר וכו' וכו') – לא עמדה במבחן התוצאה בשום מקום. נשיא שחור בארה"ב, קנצלרית בגרמניה , מועמדת לנשיאות בארה"ב, מפלגות 'מזרחיות' בישראל ,מאז תמ"י של מ' אבוחצירא ועד ש"ס, עם המורה הרוחני שלה, המגדיר כל כך יפה כל מיני זהויות – נשים['מי שהלך ביניהן כאילו הלך בין שני חמורים'], פלסטינים ['הדת שלהם מכוערת כמותם'… 'יכה בהם הקב"ה מכת דבר, בישמעלים הפלסטינים האלה'…] וכן הלאה – כל 'פוליטיקות הזהויות' האלה לא שיפרו במאום את מצבם של המעמדות המקופחים ו/או של המיעוטים האתניים המקופחים. הן רק חיזקו את המערכות הפוליטיות-הכלכליות-החברתיות הקיימות. ארז ביטון נגרר (בתמימות? בהיתממות? בתקווה לתהילה אישית?) למניפולציות של בנט; מירי רגב … נו… החגיגה האינסופית שלה סביב זמרי 'פופ מזרחי' דרג ב' איה מעידה על התעמקות יתרה בתרבויות שאינן אירופאיות וגם לא בתרבויות בכלל, אלא על אמביציה שלטונית חסרת מעצורים; ו'פרשיית ילדי תימן' נעשתה, שלא לטובת העניין, אופנה , ובכל מקרה היא פונה לעבר רחוק, ולא לשום מהלכים משמעותיים עתידיים (מתברר שאוהדי היידיש וספרות היידיש המפוארת, שבוודאי אינה פחותת ערך מזו שארז ביטון גאה בה, אינם קבוצת לחץ יעילה…). דרך אגב, בתוכנית בנט-ביטון אין שום 'תרומה למלחמה בבערות' (כניסוחו של ג'רופי). תרומה אמיתית (שממשלת ישראל אינה מסוגלת לחשוב עליה וגם אינה מעוניינת) יכלה להיות : לימודי שתיים-שלוש שפות חובה בכל בית ספר, תוספת רצינית של שיעורים במדעי הטבע ובמדעי הרוח והחברה, ובפילוסופיה ובתולדות האמנות, הרחבה משמעותית של לימודי ספרות עברית לדורותיה אך גם ספרות לא-עברית ולא יהודית לדורותיה, וכמובן – החלה של כל זה, בלי יוצא מן הכלל, על כל בתי הספר בישראל (בלי להותיר, ברוב 'נדיבות', את הבורות המשוועת לרשתות החינוך החרדי, הן האשכנזי והן ה'מזרחי'; ומי שיתעקש על בתי הספר המשמרים והמשומרים שלו – למה לא? אבל לא במימון המדינה). זה לא יתרחש, כידוע לכולנו. אז עם מה נשארנו? עם טרוניות אינסופיות על 'השמאל' . איזה 'שמאל'? 'המחנה הציוני' וספיחיו (מרצ) המתנדנדים בין אופוזיציה נימוסית ופושרת לבין הקונסנזוס? על איזה 'תיקון' של ה'שמאל' הזה מדבר מי שכתב את המאמר? מה יש לתקן בו ומדוע צריך, בכלל, להתאמץ ו'לתקן' אותו, ומדוע , בכלל, צריך שמאל אמיתי – לא ה'שמאל' [מרכאות כפולות ומכופלות] הנ"ל – להיצמד ל'פרויקטים לאומיים' (כך מנסח זאת כותב המאמר) ולא לפתח פרויקטים בעלי משמעות אנושית-חברתית-כלכלית-קהילתית, בלי קלישאות 'לאומיות' שממילא נעשו חלולות לגמרי, והן רק משמשות כמכשיר בידי הימין המניפולטיבי – בישראל ובכל מקום אחר?

    1. עידו לם

      במדינת המזרחי המקופח המקפח אמת היא אפילו לא בגדר המלצה,למזרחי הגזען והמקפח לא מפריע נניח שהימין האשכנזי לוקח את כל הכסף שלו ומשקיע בהתנחלויות ובצבא, לא מפריע לו שבעלי ההון משלמים אפס מיסים, מה שמפריע לו איזה שמאלן שאמר משהו על ועדת ביטון, אז תקשיב טוב מזרחי מקופח דמיקולו: לנו האשכנזים מהשמאל והמעמד הבינוני אין יותר רצון להבין אותכם, לא רוצים לממן את השטויות שלכם, אנחנו בזים למניפולטיביות המקופחת שלכם שהיא תמיד א היסטורית וזמנית, אנחנו בזים ללאומנות שלכם, רוצה שיוויון? אדרבא דרוש שינוי בסדר עדיפויות מהפרחיאדה שאתה שולח לכנסת(מי אמר מירי סיבוני רגב ולא קיבל?), עד אז לך תחפש מי ינענע אותך.

      1. אוי ויי זמיר !

        לם, קח אויר ושתה כוס מים רצוי עם התוסף המתאים ותרגיע קצת.
        בהתעקשות שלך לקרוא למזרחיים גזעניים ומקפחים אתה יוצא לא פחות מגוחך מהאנטישמים שמאשימים את היהודים בכל הזוועות כולל השואה.
        אגב, דברי מירי רגב בהשוואה להתלהמויות שלך נשמעים ממש רציונאליים ושפויים.