• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

אנו הפלבאים: הפטרון

ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה הפכו היהודים המזרחים לפלבאים, להמוני העם. מה גרם להם לקבל את מרותו של המתעשר החדש בנימין נתניהו, הדבק בעקרונות של משטר היררכי אתני? מסע היסטורי לפוליטיקה של ראש הממשלה
שושנה גבאישושנה גבאי

עיתונאית, עורכת תוכניות בטלוויזיה, תסריטאית ויוצרת הסדרה הדוקומנטרית "ים של דמעות". ממייסדי הקשת הדמוקרטית המזרחית

חתונת הדמים

תחת שלטונו האוטוריטרי של בנימין נתניהו נוצרה במשך השנים קבוצה המטפחת נאמנויות אישיות למנהיג, ובה חשיבות רבה ליהודים המזרחים. בלעדיהם, לא יקום משטרו הנשיאותי רב-השנים של ראש הממשלה. מבנה המשטר הניאו-ליברלי ימני שיצר נתניהו יחד עם אילי הון רפובליקאים אמריקאים והציונות הדתית האשכנזית, מקובל כעת לא רק בקרב פעילי ומצביעי מפלגת השלטון הנצחית – אלא גם בפעילות הציבורית של יהודים מזרחים שאינם מגדירים עצמם ימנים. הם נלחמים שכם אל שכם לצד אשכנזי השלטון נגד הקבוצה שאיבדה את השלטון – אשכנזי מפא״י.

במסגרת שותפות שלטונית זאת עם נתניהו כמו גם תחת שלטון מפא״י, משמשים המזרחים – שהפנימו לחלוטין את תפקיד הפלבאים – כ״המוני העם״. כעת יש כבר קבלה של אשכנזי השלטון ושל מרותם השלטונית כמנהיגים טבעיים ואין ההתמרדויות נגד יחסי פטרון-קליינט כמו בעבר, ואילו האליטה החדשה – הציונות הדתית – מתגאה בניצחונה את מפא״י החלוצים באמצעות התואר החדש ״הערכיים״, כדי להבדילם מסתם תומכי ליכוד מזרחים.

מה גרם ליהודים המזרחים, בארץ שבה המוצא האתני הוא קריטריון-העל של האזרחות, להתמסר דווקא למנהיג, בן של פליט מפולין, הדבק בעקרונות המשטר ההיררכי-אתני שייבאה הציונות מארץ מולדתה מזרח אירופה? עקרונות אלו אמורים להיות מנוגדים לאינטרס של המיעוט המזרחי בהיותו במעמד של אזרחים מדרגה שנייה. כיצד אנשים שרובם אינם נמנים על שכבת המדושנים הולכים אחרי מנהיג שכל-כולו עסוק בהתעשרותו ובהתעשרות תומכיו בעלי ההון? מנהיג שהוא ואשתו מייצגים נאמנה את שכבת הנובורישים שקמה בישראל אחרי מלחמת ששת הימים?

״זה הציבור שלי״, אמר נתניהו בביטחון מוחלט כבר בשנות התשעים לפרופ' שלמה בן-עמי, אינטלקטואל בעל מוניטין בינלאומי שכוכבו דרך אז כמועמד המזרחי האולטימטיבי לראשות הממשלה, בעת שהזדמנו ביחד להילולה שארגן הרב חיים פינטו. מאיפה היתה לנתניהו ודאות כל כך מוחלטת שהיהודים המזרחים ינהרו בהמוניהם אחריו ולא אחרי בן-עמי בעל הגינונים האריסטוקרטיים שנולד בטנג'יר? אחרי הכל, מדובר באיש מרכז סוציאל-דמוקרט, מעין צאצא ישיר למנהיגות היהודית המתונה שהיתה פעם במולדת הישנה.

התשובות הקבועות לשאלה זו, הן שמדובר באספסוף מבולבל שאינו מבחין בכלום ונשבה בקסמיו של נוכל, פרולטריון שאינו דואג למעמד שלו. למעשה, התשובות של רבים ממתנגדי נתניהו זהות למעשיו בפועל של נתניהו עצמו, ששיבץ את המזרחים בתפקיד העדר המובל על ידו. ההבדל מסתכם בכך שהם חושבים כי העדר נוהה אחרי המנהיג הלא נכון. אבל ישנן אפשרויות אחרות. במאמר זה נדון בסיבה הכלכלית – מה שקובע את הבחירה הפוליטית אצל רוב היהודים בישראל הוא הרצון להתעשר ולהתקדם, ולא עניינים מדיניים. למרות זאת, בכל מערכות הבחירות עניין ביטחונם של האזרחים היהודים מוצג כנושא העיקרי והגורלי. הציבוריות הישראלית אוחזת בדעה מוצקה כי ממשלות לא קמות ונופלות על ענייני כלכלה כמו במדינות המערב (אפילו לא מהפך שנת 77׳ בו ניצח הליכוד והתרחש בפועל בגלל הכלכלה).

נתניהו ומשפחתו בירושלים, 2013. צילום: AVI OHAYON/GPO, cc by-nc-sa
צילום: אבי אוחיון, לע״מ

להגיד ״קפיטליסט״ בישראל

היהודים המזרחים מאסו בעוניים ובדחיקתם למעמדות הנמוכים, ואיתם גם המעמדות העליונים – שלפי הסוציולוג שלמה סבירסקי הרגישו שמפא״י אינה נותנת להם מספיק רווחים וכוח וערקו לד״ש ולליכוד. למרות זאת, נצרב בתודעה כאילו החלפת השלטון נעשתה למען קידום רעיון ארץ ישראל השלמה של הבחורים הטובים מגוש אמונים. הסוציולוגים ד״ר ניסים ליאון ואורי כהן עמדו במחקרם המרתק על כפל לשון ציוני זה בדינמיקה של תנועת החירות בשנות השישים והשבעים, כאשר פעילים מזרחים מנסים לדחוף באופן עקבי את מרכז המפלגה לדיון ב״בעיות פנים״, כלומר המצב הכלכלי-חברתי, בעוד שבגין מתעקש על ״בעיות מדיניות״, כלומר שלמות הארץ.

למרות שהמזרחים היו חלק דומיננטי באירוע של החלפת האליטות, מי שבפועל התעשר מאוד היו אנשי ההון והתאגידים, אנשי תעשיית הביטחון (כולל היי-טק) ואיתם אנשי הציונית הדתית שעברו מהשוליים ומהאמצע של החברה הישראלית למעמדות הגבוהים ולהנהגת המדינה. רק מעט מהיהודים המזרחים הצטרפו למעמד זה. מאחורי הדיבור הציבורי על בטחון האזרחים היהודים בישראל ויישוב ארץ ישראל, מסתתרת בפועל תעשיית הביטחון – המשמשת כמקור החשוב להתעשרות שכבה גדולה בישראל אחרי 67׳. לפי סבירסקי, התשלובת הצבאית הקפיצה כלכלית את המעמד הבינוני בישראל, בעוד עיירות הפיתוח נשארו מאחור עם תעשיות הטקסטיל.

מה גרם למזרחים להתמסר דווקא למנהיג, בן של פליט מפולין, הדבק בעקרונות המשטר ההיררכי-אתני שייבאה הציונות מארץ מולדתה מזרח אירופה? כיצד אנשים שרובם אינם נמנים על שכבת המדושנים הולכים אחר מנהיג שכל-כולו עסוק בהתעשרותו ובהתעשרות תומכיו בעלי ההון? מנהיג שהוא ואשתו מייצגים נאמנה את שכבת הנובורישים שקמה אחרי מלחמת ששת הימים?

ישראל היא אימפריה צבאית חזקה שמאז מלחמת יום הכיפורים לא נלחם צבאה מול צבא אחר, למעט הספיח הקטן של ההתנגשות עם צבא סוריה במלחמת לבנון הראשונה. היא אינה מאוימת כלל על אף דברי ההפחדה של נתניהו. למרות זאת, רוב הישראלים סבורים בהשראת השלטון מאז ומתמיד כי ישראל מאוימת וחלשה וכי העולם כולו נגדנו ושונא אותנו. בפועל, רוב מדינות העולם מלחכות פנכת ישראל ומשתדלות לדכא כמה שיותר את מארגני החרם נגדה. רק בשנה האחרונה אחרי שפג תוקפו של האיום האיראני הכריז נתניהו לראשונה על ישראל כמעצמה חזקה, וכמובן כהישג שלו – מבלי שיודה שאין איום קיומי על ישראל. כלומר, ראש הממשלה השאיר אצלו עדיין את נשק הפחדת האזרחים.

על התסמונת הזאת כבר כתבתי כאן בעבר, אבל אותה מנטליות קורבנית יהודית מתבטאת גם בעניין העושר. השלטון אף פעם לא מספר לאזרחים כמה מדינת ישראל עשירה, וקל מאוד להדהד ליהודים שהם עניים, מסכנים ומאוימים. אם שואלים אזרחים ברחוב הם לא יגידו כמו נניח תושבי ארצות הברית שהם גרים במדינה עשירה וחזקה, כי דיבור על עושרה של המדינה באופן גלוי נחשב להפרה של קודים ישראלים. בכך צודק רון דרמר, שליחו של נתניהו לארה״ב, שהתלונן כי להגיד קפיטליסט בישראל זה קללה כמו להגיד סוציאליסט בארצות הברית. לכלי התקשורת מתגנב עניין העושר של ישראל רק בשנים באחרונות, לאחר המחאה החברתית של 2011 – כשהוא מצטצמם ומוסט באופן עקיף באמירות ביקורתיות על התנהגות הלא-מוסרית ומושחתת של העשירונים העליונים.

כי אם תהיה לתושבים תודעה של מדינה עשירה, הם הרי יתחילו לדרוש חלוקה צודקת יותר של העושר. אפילו שלי יחימוביץ' בשם הצדק החברתי מזכירה את זה בחטף: ישראל היא מדינה עשירה מאוד עם אנשים עניים מאוד, ועוברת מיד לדבר על העניים כשהיא לא מסבירה במה מדובר. עיתון ״הארץ״ לעומת זאת עסוק בחשש של התפשטות שנאת העשירים בישראל.

בחירות 2009. צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ
צילום: עמוס בן גרשום, לע״מ

השמירה על סוד העושר בידי השולטים אינו תכסיס בלעדי לישראל. גם באנגליה הימין השמרני בכל ימי קמרון הדגיש שצריך להצטמצם כי אחרת המדינה תפשוט את הרגל, וביקש להנהיג מדיניות של צנע – למרות שאנגליה היא מדינה עשירה ומעצמה מדינית חזקה. נתניהו, שאוהב לדבר על ההישגים הכלכליים בעת שלטונו, החל לדבר לאחרונה באופן עקיף על עושר, אבל הוא תמיד מתפתל ומצמצם אותו לקביעה כי מדיניותו הצליחה וישראל היא מעצמה כלכלית בזכותו. אולם הנושאים הגלויים והמגייסים על סדר היום בישראל הם עדיין נאמנות לציונות וליהדות וכיצד לשלוט בפלסטינים (באמצעות חבל קצר או חבל ארוך) – ממש כמו ויכוח סלוני בוורשה לפני מאה שנה – ומאחר שאלו הברירות, בחרו היהודים המזרחים לשתף פעולה עם שלטון המדכא אותם קצת פחות מהקודם.

מה שעוזר מאוד לשלטון הימין הוא נקודת ההשוואה של היהודים המזרחים – מה היה להם כשהגיעו לכאן בשנים הראשונות לאחר יסוד המדינה ומה יש להם עכשיו. אולם זאת נקודת מבט המשותפת כמעט לכל היהודים בישראל: אם מסתכלים על חלוקת המעמד והעושר האתנית, הרי שהציונים האשכנזים חוו מהפכה שהיא נדירה במהירותה בהיסטוריה האנושית, ומפליטים נרדפים ממזרח אירופה שעברו את הנורא מכל הם הפכו בין לילה למעמד השולט במדינה שהם הקימו, התעשרו והתעצמו מאוד; ממש לפי מטבע הלשון האמריקאית from rags to riches. הם הסתגלו מהר מאוד לגורלם הטוב וקרה להם מה שמתואר בד״כ בניסויים בפסיכולוגיה חברתית: אלה הזוכים במרב הנקודות במשחק (שהוטה באופן מקרי מאחורי הקלעים לטובתם) מפתחים אמונה שהזכייה שלהם היא בגלל היותם טובים ומוכשרים מהאחרים. לכן יש התאמה בין מצבם הכלכלי-חברתי לאהדה הקנאית שלהם לציונות שעשתה להם נס והצילה אותם.

הציונים האשכנזים הסתגלו מהר מאוד לגורלם הטוב וקרה להם מה שמתואר בדרך כלל בניסויים בפסיכולוגיה חברתית: אלה הזוכים במרב הנקודות במשחק (שהוטה באופן מקרי מאחורי הקלעים לטובתם) מפתחים אמונה שהזכייה שלהם היא בגלל היותם טובים ומוכשרים מהאחרים. ולכן יש התאמה בין מצבם הכלכלי-חברתי לאהדה הקנאית שלהם לציונות שעשתה להם נס והצילה אותם

לעומת זאת, היהודים המזרחים נעקרו בבהילות מארצותיהם בעטיה של אותה ציונות ורובם ירדו מנכסיהם וממעמדם החברתי והפכו עניים,אותו סיפור סינדרלה רק במהופך. בישראל הם היו נתונים תחת משטר נוקשה כאשר הקיום היה תלוי בכלכלה הריכוזית ובארגוני המפלגה השלטת כמו ההסתדרות. השלטון הפנה אותם לשמש במקצועות הצווארון הכחול לראשונה בחייהם – פועלי בתי חרושת, פועלי בניין ופועלים חקלאיים – ולכן העוינות למפלגת מפא״י ויורשיה היא טבעית.

בציבוריות הישראלית אוהבים לדון בשאלה למה המזרחים אינם מצביעים למפלגות שעניינן צדק חברתי. שהרי המזרחים מאכלסים עדיין חלקית את המעמדות הנמוכים יחד עם ערבים, חרדים, אתיופים והמהגרים החדשים מברית המועצות. המחשבה המבקרת את המזרחים במעמדות הנמוכים נוטה לחשוב שהיהודים המזרחים בגלל מיקומם בחברה הישראלית ישאפו באופן אוטומטי לצדק חברתי ולא לקפיטליזם. אך לא רק שבישראל אין בנמצא מפלגה יהודית שאינה ניאו-ליברלית, אלא שטועני הטענה הזאת מאמינים לכפל הלשון של המפלגות הקוראות לעצמן שמאל. היהודים המזרחים לא.

אין זו אגדה, מעברה בבית ליד, 1949. צילום: טדי בראונר, לע״מ
צילום: טדי בראונר, לע״מ

המפלגות הערביות המזוהות עם צדק חברתי אינן ציוניות ומזוהות עם האזרחים הערבים, ועוד לא קרה בהיסטוריה שמוחלשים משתפים פעולה עם מוחלשים אחרים – ועוד במדינה שמענישה אפילו בחוק על סטייה מהאידיאולוגיה שלה. עבור מרבית האשכנזים וגם עבור מזרחים רבים שהתחנכו בישראל נובעת תפיסה שגויה זאת מחוסר ידע היסטורי בסיסי. בישראל התקבעה התפיסה שחיי הדלות שהיהודים המזרחים היו נתונים בהם בימי המעברות הוא מצבם הטבעי מזה דורי-דורות במזרח הימי-ביניימי; מעבר להרי החושך התגוררו יהודים מזרחים עניים ובורים שעסקו בחקלאות עד שהציונות האשכנזית והלוחמת הצילה אותם במבצעי אנטבה למיניהם וקידמה אותם למודרנה. ולכן אם המזרחים הם ״העניים״, הרי שמצופה מהם לא להצביע למפלגה שתומכת בגלוי בעשירים. אבל מסתבר כי גם אחרי כמעט שבעים שנה בישראל, עדיין לא התבססה אצל המזרחים נקודת מבט מעמדית פרולטרית. למרות שרובם של המזרחים שהתחנכו בישראל קיבלו עליהם לבסוף את התפיסה הציונית על העליונות האשכנזית, הרי שרוח היזמות והמסחר שאפיינה אותם במולדתם הישנה עדיין לא כבתה בם.

מצבם הכלכלי של היהודים המזרחים בארצות המזרח היה יותר טוב מהמוסלמים סביבם וגם ממצבם של יהודי מזרח אירופה. הם עסקו ברובם במשך דורות בארצותיהם במסחר ובהון, רוכלות ומקצועות עירוניים שדרשו השכלה והיו מחוברים להגנתם עם המעמדות השולטים בחברה. הם לא היו המוני העם, הפועלים או האיכרים במולדתם הישנה ולכן קשה לצפות מהם שיפתחו כאן תודעה פרולטרית וימרדו בעשירים משל היו פועלים אנגלים קשי יום במשך מאות בשנים. הפרולטריזציה, השוליות ומדינות פיזור האוכלוסין שנכפו עליהם בברוטליות בישראל לא עשתה מהם סוציאליסטים (שלא לדבר על כך שמנהלי העבודה והבוסים שלהם בכל מקום נקראו סוציאליסטים).

בישראל התקבעה התפיסה שחיי הדלות שהמזרחים היו נתונים בהם בימי המעברות הוא מצבם הטבעי מזה דורי-דורות במזרח הימי-ביניימי; מעבר להרי החושך התגוררו יהודים עניים ובורים שעסקו בחקלאות עד שהציונות האשכנזית הצילה אותם במבצעי אנטבה למיניהם וקידמה אותם למודרנה. ואם המזרחים הם ״העניים״, הרי שמצופה מהם לא להצביע למפלגה שתומכת בעשירים

הדרך האפשרית למזרחים להגיע לניידות חברתית בישראל הייתה באמצעות המפלגה שהיוותה אלטרנטיבה לכלכלת המקורבים הריכוזית של מפא״י. ההערצה לקפיטליזם האמריקאי היתה בקרב המזרחים עוד כשבקיבוצים בכו על מות סטאלין. שיטה זאת דמתה יותר לחיי אבותיהם בגלות. אחרי מלחמת ששת הימים כאשר המדינה הפכה אימפריה עם נתינים חדשים, רופף השלטון את אחיזתו ביהודים המזרחים כי היה לו צורך בשותפים כדי לשלוט על הפלסטינים ולנתב את כוח העבודה הזול שלהם לבניית האימפריה. המזרחים החלו מיד ביזמות של עסקים קטנים כמו קבלנות בניין מסעדנות ומסחר. שיעור העצמאים בשתי הקבוצות המזרחים והאשכנזים השתווה בשנת 1983, ועמד על כ-17% – המזרחים בעסקים הקטנים והאשכנזים בחברות הגדולות (רובן ככולם במימון המדינה). כמו כן למעלה ממחצית הצעירים המזרחים שנמלטו מישראל לארצות הברית הם עצמאים ובעלי עסקים ורואים בה מקום המעניק יותר שוויון הזדמנויות מאשר ישראל.

מריטוקרטיה כחלופה לייצוג

ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה הפכו היהודים המזרחים לפלבאים בתפקיד ״המון העם״, לעומת יהודים מזרחים אשר עושים חיל ונמנים על המעמד הבינוני הגבוה ועל האליטות בכל מדינה בה הם מתגוררים: אירופה המערבית, צפון ודרום אמריקה. אבל כבר הוכח כי עצם ההשתייכות לקבוצה אתנית אינה ערובה לכך שבבוא היום כאשר תיגמר האפליה נגדה, יחולקו הטובין באופן הוגן בין חברי הקבוצה. זה לא קרה בתקופה שלאחר האפרטהייד בדרום אפריקה כשחלקו את האדמות מחדש, וגם לא בישראל בחלוקת הטובין בין היהודים בשנות המדינה הראשונות, ולכן אין שום סיבה כי דווקא בקרב קבוצת היהודים המזרחים תיווצר תודעת שוויון וחתירה לצדק חברתי.

בקהילות היהודיות במזרח (וגם באלו האשכנזיות) הייתה תודעת צדקה מפותחת ולא תודעת צדק חברתי, למרות קיומו של אוונגרד קומוניסטי בקרבם. אהדת העשירים זו השתמרה בקרב היהודים החרדים ומוצאים אותה במפלגות ש״ס וגם אצל החרדים האשכנזים המנהלות פוליטיקת בית התמחוי כמו בגלות ומרבית מצביעיהן תומכים בקפיטליזם.

לכן ההתחברות לליכוד בזמנו כדי לפרוץ את טבעת החנק של מפא״י הייתה בחירה רציונלית ולאחר מכן גם הבחירה בנתניהו כמושיע הקפיטליסטי מאמריקה הנערצת. הבחירה הייתה בין הניאו-קפיטליזם של שמעון פרס שהיה מרבה את עושרם של מקורבי השלטון האשכנזים הוותיקים או בין הניאו-קפיטליזם הזהה של נתניהו שדרכו היה ניתן לחדור חלקית מבעד השיריון של האליטות. ליאון וכהן טוענים במחקרם כי הפעילים המזרחים שלחמו למען קבלת עיקרון המריטוקרטיה בתנועת חירות כחלופה לייצוג על פי אתניות, כפי שמקובל בישראל, היו הגרעין שיצר את המעמד הבינוני המזרחי בשנות השמונים והתשעים.

ביבי בקונגרס, 2015. צילום: Caleb Smith, cc by-nc 2.0
צילום: Caleb Smith, cc by-nc 2.0

במקביל לצמצום בפער ההכנסות בין שתי קבוצות מאז שנות התשעים, ישנה התרחבות באי-שוויון הכללי בארץ לפי מחקרו של ד״ר מומי דהן. מה שאומר כי יש עזיבה חלקית של המזרחים את השכבות הנמוכות וכניסה של אתיופים וערבים וכן מהגרים מרוסיה אליהן. כלומר לרוב המזרחים יש כבר בבירור שאיפות של מעמד בינוני שתקרת הזכוכית מעניינת אותו יותר מאשר צדק חברתי. נתון חשוב של דהן הוא כי אין ירידה מובהקת למקדם המוצא בשכר, כלומר עדיין מתקיימת התופעה הנפוצה שבמסגרתה אשכנזים מקבלים שכר גבוה יותר בגלל מוצאם האתני ולא בגלל כישרונם או השכלתם. ברגע שהתפתח מעמד בינוני מזרחי הדוגל במריטוקרטיה שאפשרויות ההתקדמות שלהם נחסמות בגלל אפליה אתנית, הרי שפוליטיקה של זהויות עונה על צרכיו המגזריים – ולכן היא מצליחה בדור הצעיר של המזרחים.

בישראל כמו באמריקה, האזרחים לא רוצים שוויון – אפילו לא אלה שבמעמדות הנמוכים. המזרחים אף פעם לא נהו אחרי מי שרצו לחלק את העוגה שווה בשווה כמו הפנתרים השחורים או אחרי הקשת הדמוקרטית המזרחית. הרצון הוא למוביליות חברתית שלא תפריע למוכשרים להצליח, כי אפליה אתנית היא חסם בפני יחידים מוכשרים להתקדם

באופן כללי בישראל כמו באמריקה, האזרחים לא רוצים שוויון – אפילו לא אלה שבמעמדות הנמוכים. היהודים המזרחים אף פעם לא נהו אחרי מי שרצו לחלק את העוגה שווה בשווה כמו הפנתרים השחורים או אחרי הקשת הדמוקרטית המזרחית. הרצון הוא למוביליות חברתית שלא תפריע למוכשרים להצליח, כי אפליה אתנית היא חסם בפני יחידים מוכשרים להתקדם.

ההשוואה של המזרחים היא תמיד בין מצבם המרוד בשנות החמישים והשישים לבין השיפור במצבם הכלכלי-חברתי מאז סוף שנות השבעים ועד היום, כלומר במשמרת של הליכוד, שפירות הניצחון במלחמת 67׳ נפלו כפרי בשל בידיו. באמצעותם יכל השלטון להניע את הכלכלה להחליף את העניים המזרחים בעניים פלסטינים. חלוקת אדמות פלסטיניות ליהודים ובניית בתים בשטחים שיפרו גם הן במקצת את מצבם של המזרחים – בהסעות של אוטובוסים לשטחים שניהל אריק שרון ב-1981 כבר ישבו לא רק מתנחלים אשכנזים אלא בני השכונות המזרחיות שחיפשו לקנות בתים בזול. כאשר נתניהו מדבר על ההצלחה של מדיניותו הכלכלית, הם חושבים על העוני במעברה וקל להם להאמין לו. שהרי גם במדינה מתעשרת שיש בה אי-שוויון גדול זוכים המעמדות הנמוכים לשיפור מה לעומת מצבם הקודם. העסקה הניאו-ליברלית הישראלית של מוצרי צריכה תמורת אי-ודאות תעסוקתית, חינוך ובריאות כושלים וחיסול התנאים הסוציאלים הייתה מתרחשת בלאו הכי גם אם נתניהו היה נשאר אזרח אמריקאי ולא חוזר לישראל.

רק אני והפמליה שלי

את הביטוי ״אליטות ישנות״ טבע נתניהו כשהגיע מארצות הברית כדי לסמן את האויב, האליטה המפא״יניקית המתחרה, שנואת נפשו. הוא לא הכריז על עצמו ועל סביבתו כ״אליטות חדשות״ כדי שלא תהיה כלל התמקדות במה שהוא עושה בפועל. הוא פשוט כבש את השלטון בישראל ועיצב באוטוריטריות את דרכה המדינית והכלכלית של המדינה. האיש הנתמך על ידי הכוחות החזקים בעולם מבחינה פוליטית וכלכלית התכוון רק להחליף את האליטות הישנות בעצמו ובפמלייתו. וכך השאיר ברוחב לב את הכינוי אליטות חדשות למי שחושק להתקשט בו. גם האליטה החדשה – המתנחלים – שהחליפה את מפא״י לא משתמשת בכינוי המעליב הזה.

נתניהו כסולן ואנשיו, אותם הביא מחוץ למפלגה, מנהלים את השלטון מעל ראשי הפעילים, חברי כנסת ושרים כמשטר נשיאותי לכל דבר. אנשי הפמליה של נתניהו, אלה שהשלטון בידיהם בפועל, נותנים את האינדיקציה הכי ברורה מי באמת ראוי למשול לפי נתניהו – כך אנשי הלשכה והיועצים הם רובם ככולם אשכנזים ורצוי עם מבטא אמריקאי ושפם. נתניהו למד מהניסיון של הניאו-ליברלים בארצות הברית שצריך לא רק לתפוס את השלטון אלא לבצר אותו באמצעות שינוי תודעת האזרחים. הוא הקים רשת מכוני מחקר כמו מרכז שלם, ומילא אותם הפלא ופלא שוב ביהודים עם מבטא אמריקאי ימנים ובאשכנזים מתוצרת הארץ. אנשים אלה מרוויחים הון תועפות רק בגלל שהם בצד האידיאולוגי הנכון, ללא קשר לאיכות עבודתם המדעית. זוהי הטבעת השנייה של מאגר המוחות המקיף אותו.

בהפצת הניאו-ליברליזם בישראל במקביל לציונות מצליחים מכונים אלה לחלחל את רעיונותיהם לציבוריות הישראלית, כמו למשל לשבור תבניות של ימין ושמאל ולהתמקד במה שציוני אל מול מה שאינו ציוני. משפט זה מהדהד לא רק בקרב המרכז של ישראל אלא גם אצל פעילים מזרחים בפייסבוק בשנים האחרונות. במצבת כוח האדם המקיפה את ראש הממשלה לעומת זאת יש מקום להרבה מזרחים, אבל כאנשי התחזוקה והשירות בבית ראש הממשלה.

מזה כעשרים שנה שנתניהו שולט יחיד במפלגת השלטון והוא מנע מפוטנציאל מנהיגותי כלשהו להתפתח (גם מאשכנזים). כבר במהפכת נתניהו הראשונה בשנות התשעים התרוקנו סניפי מפלגת הליכוד מתוכנם השוקק ונפתחו רק לעת בחירות. הפעילים הפוליטיים המקומיים פועלים רק כקבלני קולות ביום הבחירות. כעת עבר הכוח לראש המפלגה המתקשר עם האומה רק דרך הפייסבוק ולא נזקק למתווכים בשטח כלל.

הספסל האחורי של הליכוד

הדיבורים הריקים והאירוניים של נתניהו על שלטון המוכשרים בולטים אצלו לא רק בגלל שלטונו הנפוטיסטי, אלא במיוחד בגלל הקפדתו למנות אנשים לא מוכשרים מקרב המזרחים. מיום הגעתו לישראל ב-86׳ כדי לכבוש את השלטון כשתר אחרי נאמנים במרכז הליכוד יחד עם עוזריו, הפרסומאי אייל ארד ואביגדור ליברמן, הוא יצר רק בריתות עם הספסלים האחוריים של הליכוד המזרחי והקפיד לקחת רק אנשי שוליים כוחניים לפנק ולקדם אותם למשרות בכירות.

נתניהו החל לקפד את ראשם של המנהיגים המזרחים הבולטים בליכוד. אישים אלו בניגוד למנהיגי העשור האחרון לא התפעלו מהאיש שבא להשליט את הליכות הדמוקרטיה האמריקאית בפרובינציה, אלא נלחמו בו כבר אז בגלל נטיותיו הפטרוניות והגזעניות – והוא נפטר מהם במהירות. כך סולק ב-95׳ דוד לוי שהציב את עצמו כיורש של בגין

במקביל החל נתניהו לקפד את ראשם של המנהיגים המזרחים הבולטים והמוכשרים בתנועה. אישים אלו בניגוד למנהיגי העשור האחרון לא התפעלו כלל כמו העיתונות הישראלית בזמנו מהאיש שבא להשליט את הליכות הדמוקרטיה האמריקאית בפרובינציה, אלא נלחמו בו כבר אז בגלל נטיותיו הפטרוניות והגזעניות – והוא נפטר מהם במהירות. כך סולק ב-95׳ דוד לוי שהציב את עצמו כיורש של בגין, שנתניהו כינה אותו בזלזול ״מנהיג אותנטי״. אחריו ב-99׳ הוא פיטר את יצחק מרדכי שהתמודד מולו על ראשות הליכוד מתפקידו כשר הביטחון. הברית של נתניהו עם אנשי שוליים מזרחים הביאה אותו לפליטת פה פרוידיאנית בראיון הטלוויזיוני בו כינה את דוד לוי ״בכיר בליכוד מוקף בחבורה של פושעים״. למעשה כל שמץ של עצמאות מצד מזרחים בליכוד מוגדר אצל נתניהו כסכנה לשלטון היחיד שלו, ולכן נשארו בליכוד רק מזרחים נאמנים לנתניהו בתפקיד להקת המעודדים.

דודו לוי ונתניהו בבחירות 1996. צילום:  AVI OHAYON, לע״מ
צילום: אבי אוחיון, לע״מ

שותפות אדנותית פוליטית זו של נתניהו המנהלת יחסים אתניים על בסיס א-שיוויוני, מחזירה את המזרחים בליכוד למקומם השולי בתנועה עד שנות השבעים. יחסים אלו מתוארים אצל ליאון וכהן ככאלו שהתקיימו בזמנו בחירות ממש כמו במפא״י. הפעילים בחירות לחמו לא רק להכניס יותר מזרחים להנהגה, אלא דרשו דרישה מהפכנית: שהחלוקה לא תאורגן כלל על בסיס ייצוג אתני אלא על בסיס מריטורקרטי לכולם – מה שמכונה בפי החוקרים ״שותפות תחרותית״. דרישה זו שדחף אותה בעיקר דוד לוי והלמה גם את המצע של הליברלים בליכוד התקבלה לבסוף פורמלית.

מאחר ונתניהו שולט ממילא באמצעות הפמליה שלו, הרי שאין לו בעיה לשפר בקדנציה הנוכחית את תת-הייצוג שהיה למזרחים בממשלה הקודמת. הוא השכיל להציף את הרשימה לכנסת בנאמנים מזרחים מן הגורן ומן היקב – העיקר שלא תהיינה תלונות על חוסר ייצוג. את מירי רגב הוא מינה לשרת התרבות, את דני דנון לשגריר ישראל באו״ם ולחברי כנסת את אורן חזן, ירון מזוז, ענת ברקו ונאווה בוקר – שפשוט הוצנחה לתפקידה כח״כ במסלול ישיר שמונה ימים בלבד לפני הפריימריס על ידי אשת ראש הממשלה.

כדי לבחון את כישוריהם של המזרחים שמונו וקודמו על ידי נתניהו, מספיק להשוות אותם לחברי הכנסת של מפלגת ש״ס (וגם אל החרדים האשכנזים) ולא בהשוואה לאישיות כריזמטית ומוכשרת כמו אריה דרעי אלא לחברי כנסת אחרים ברשימה, כדי לראות שדווקא בש״ס עובדת מסננת מריטוקרטית ומדובר באנשים חכמים ומיומנים בפוליטיקה. קרוב לוודאי שנתניהו היה מוכן להחליף את כל חברי הכנסת האשכנזים בליכוד לעושי דברו המזרחים חוץ משר ביטחון מזרחי, כדי שחלילה לא יתפוס עצמאות בתפקיד היוקרתי היחיד בעיני הציבור שיש לשר בממשלה וינסה לגנוב ממנו את קולות המזרחים כמו שקרה עם יצחק מרדכי בזמנו (אגב, נתניהו גם ניסה לעשות הפיכת חצר בש״ס, שלא הצליחה, כדי לסלק את דרעי, עם המפלגה שהקים עבור אלי ישי).

צילום: קובי גדעון, לע״מ
צילום: קובי גדעון, לע״מ

כוחם של המזרחים היושבים במפלגת השלטון הנצחית הידלדל לא בגלל הייצוג – שהרי עכשיו יש ממנו בשפע, אלא שהם אינם משפיעים על סדר היום השלטוני שנקבע אך ורק על ידי נתניהו ופמלייתו. בהסגתם לאחור של הפעילים המזרחים בשיטות של מפא״י משיג נתניהו רווח כפול: הם לא יפריעו לו במלאכת השלטון כי תמיד אפשר לפנק אותם בטקסים מכובדים ותארים. והעניין הנוסף, שמינויים של אנשים אלו גורם אפילו למתנגדים של נתניהו לראות אותו באור יקרות מול האוסף הביזארי של נאמניו המזרחים. הוא נשמע כאדם מאוזן וההסתה שלו הנשמעת מאופקת.

ידוע כי נתניהו הוא בין הטובים במנהיגי העולם בכישרון ההופעה שלו. אבל מה שמרתק במיוחד הוא כישרונו להגיד את דברים החשוכים ביותר ועדיין להישמע כאדם הסביר, כאיש מרכז שקול, ואת זה הוא עושה דווקא באמצעות אסטרטגיה פוליטית. את הדימוי הזה של האיש המסתובב בטבעיות בחוגי השולטים בעולם הגלובלי-כלכלי הוא מתחזק עבור אזרחי ישראל באופן קבוע. נאומו בקונגרס האמריקאי מול קהל אוהד ומריע של רמי מעלה אמריקאים, נותן לו יתרון על הפוליטיקאים ה״פרובינציאלים״ אבל לא רק; בעיני הציבור הישראלי המתפעל, נתניהו משמש מופת לאדם קיצוני וגזען שמפעלו רב השנים לתחזק את הדימוי של הערבים כטרוריסטים מצליח גם בעולם ויחד עם זאת הוא ההפך ממנודה בעיני אומות המערב אלא מקובל ומכובד.

את מהלכיו של נתניהו אפשר לסכם לפי התרשימים האהובים עליו בנאומיו – ככל שהוא מתחבר לשועי עולם, כך הוא מגביר את שוליות המזרחים במחנהו, וזה סוד שלטונו ארוך השנים.

לפרק הבא של אנו הפלבאים: מירי רגב, טריבונית העם

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. דני

    אני מסכים שלאנשים מבסיס כלכלי נמוך אין שום סיבה להעדיף את ה"שמאל" הישראלי שמוכר סחורה בעקרון זהה לזו שמוכר הליכוד. אני בהחלט מסכים גם שנתניהו ערמומי מאד, וכמסתבר באופן עקבי מנטרל מעת לעת את האיומים הפוליטיים הצומחים סביבו, בתוך מחנהו שלו, בלי לייחס שום חשיבות לשאלה האם האיום הוא אשכנזי או מזרחי. אם כי גם נתניהו לא כל יכול, והפסיד מערכות בחירות פעמיים. אני חושב בכל מקרה שהנסיון להסביר הכל מפרספקטיבה של מזרחיים-אשכנזיים מוגבל מאד. הרבה מאד אשכנזים מצביעים לליכוד. הליכוד במילא רחוק מאד מדומיננטיות בציבור הישראלי. יש לו סה"כ פחות משלושים מנדטים, והוא נזקק לשורה של עוד מפלגות כדי להקים קואליציה. יתכן שבקרב מזרחים יש יותר תמיכה לליכוד כי הוא משום מה מזוהה יותר עם ערכים של מסורתיות (לא נגיד ידישקייט), מאשר השמאל, ויתכן גם שבקרב מזרחים, בניגוד לתאוריות החביבות על "העוקץ", דוקא על רקע העבר המשותף עם הערבים יש פחות אמון ויותר עוינות כלפי ערבים, ולכן הנטייה להעדיף מפלגה שנתפסת כנוקשה יותר בהקשר הזה, נטיה שאי אפשר לומר שאין לה בסיס רציונלי כשלעצמה, בלי קשר לשאלה האם המחזיק בה נקרא אבוטבול או פינקלשטיין. בכל מקרה, הטענה שנתניהו שומר על שוליות מזרחים במחנהו, ושזה אחד הדברים שמחזיק אותו בשלטון, לחלוטין לא ברורה ולא מנומקת. בקיצור, לא ברור למה הפרספקטיבה הזו של יחסי מזרחים-אשכנזים עוזרת להבין טוב יותר את הפופולריות של נתניהו. אולי ההסבר לפופולריות שלו הוא יותר פשוט: הוא והעמדות המדיניות שהוא מייצג נתפסות על ידי חלקים גדולים בציבור כנכונות ומוצלחות יותר מאלו של המתחרים?

  2. ג. אביבי

    מאמר נפלא!

  3. אוקהם

    רק אצל רדיקל משרקי זה מסתדר ( פלבאים, המון, עדר, אה לא דיברת על אשכנזים דיברת על מזרחים. רק מזרחים נכון? יש לך אולי עוד מהסחורה הזו שיגאל סרנה ישמח להסניף על מזרחים?). איך את מסבירה את ההיפך מאבני היסוד בתזה שלך. מירי רגב הייתה בין המתנגדות החריפות לביבי, הייתה מהתומכות של גדעון סער עד שהחליט ללוות את ילדו לגן במקום להתעמת עם ביבי. ביבי עשה כל שביכולתו שלא תיבחר וניסה לדחוף את חוטובלי וגמליאלי .(שהפכה ליקירת ה"שמאל" לאחרונה, בגלל ניסיונות ההתפשפשות שלה על גבה של רגב) . ואת תפקיד השרה קיבלה רגב(הזוטרה ביחס לגמליאלי חביבתו דאז) קיבלה לאחר שאיימה עליו. סיפור דומה דנון, ורוב הדמויות. ואיך את מסבירה את דפוס ההצבעה של ה"פלבאים" בעיירות הפיתוח לעמיר פרץ? . מפריך הכל? אבל זה בסדר ה"אינטלקטואלים" המשרקים ימשיכו לצאת עם מאמרים מנופתלים שרק יזיקו ויספקו תחמושת לצד השני. ששם כבר התייבשו מקורותיו. אבל יותר ממאמר תלוש זה או אחר. מצער שלעדר העלובים שתוקפים את רגב על בסיס יומי, מצטרפות פתאום גם כמה נשים מתנועת "אחותי" שממש למול עיניהן ניצבת מישהי, "אחות" שעשתה זאת, שמימשה את כל הפנטזיות שלהן, ניפצה את כל תקרות הזכוכית, שנשכבת על הגדר בשבילן. רגב. שחוטפת כל יום בליסטראות של לעג מעדר המתוסבכים בברנז'ה, שכולם נשמעים כמו רכלניות מהשטעטל (ברנע, וכו') . וה"אחיות" המשרקיות עם שמות מעוברתים מה תרומתן? . עוד מאמר או שיר מתורגם . והתפשפשות על גבה של מירי רגב שמנפצת תודעה יותר מאלף מאמרים מנופתלים של רדיקלים-מזרחים ורדיקליות מזרחיות. פלבאיות של רדיקלים משרקים. ובלי קשר לביבי. רק דמייני לעצמך שבבחירות האחרונות בוז'י , הקיבוצים, ושאר הקוטלרים והאורשרים היו בשלטון . בערך 200 רשויות שבשליטת ה"פלבאים" כלשונך היו עכשיו נאבקים על תקציבים מול אותה "אליטה", לא הייתה וועדת ביטון והשינוי המבורך שחוללה ותחולל גם אם תיושם רק חלקית, לא היו תקציבי תרבות, כחלון , דרעי. ועוד . וכבר אין כח לכל הטוב הזה. אבל אותך זה לא מספק כי את נזכרת בתקופת מפא"י, גולדה שאז היו לוחמים אמיתיים כמו שלמה הלל –שחיסל את הפנתרים , בן פורת, שחל- וואדי סאליב .ותרנגול הכפרות השפוט, עמיר, הקיבוצניק- מנכ"ל משרד הקליטה שדאג לעולי בריה"מ על חשבון "עיירות הפיתוח". כן . היו ימים. היו לוחמים ש'דיברו אנגלית' בין רמת גן לגבעתיים ושנולדו בבגדד. היו ימים. ולאכזבתך התברר שפעילי ובוחרי הליכוד הם הרבה יותר רציונליים, מעשיים, הגיוניים מכל מי שמתיימר לנתח אותם בכלים שאין לו. גם מנטליים. הם לא קוראים אותך ולכן בין הברירות הגרועות הם בחוכמה בחרו בפחות גרועה . לא כמו הרבה רדיקלים "אוניברסליים". תמשיכי לפעול בכל כוחך שישתנה השיח העולמי. שיתחיל כבר שיח שבמרכזו העוולות שנגרמו ל"פלסטינים" ולא רק שיח על "מזרחים" ו"אשכנזים" ופשעים כמו חטיפות וסחר בילדים וניסויי הקרנות בילדים. נכון?.

    1. א

      מסכימה עם הרבה מתגובתך. לא מסכימה עם החנופה למירי, אבל המאמר באמת גזעני ופשוט מצייר את המטרה מסביב לחץ.
      למרות שיש לחלק מהטענות ביסוס בקישורים, ישנן הרבה קביעות עובדותיות וטענות ללא כל ביסוס שהכותבת פשוט מנפיצה. לא רק זאת, חלק מהקביעות הן שקרים והטעיות של ממש.
      הבאת פה דוגמה אחת הכותבת משקרת שביבי מינה את מירי רגב בגלל שהיא לא מוכשרת כשלמעשה הם היו יריבים. היא גם טענה שביבי מינה את את אורן חזן, ירון מזוז, ענת ברקו ומירי רגב לח"כים- טענה שיקרית ומגוחכת.
      אפילו לא ברור אם התופעה שהמאמר מתיימר להסביר באמת קיימת.

  4. עידו לם

    עוד שקרים של מקופחים: המזרחים גם לא בחרו בחד"ש של ביטון ווילנר, המזרחים לא רוצים שמאל והאינטלקטואלים שלהם בשקל ממציאים בשבילם תירוצים.

    1. אוי ויי זמיר !

      אני מבין, לם, שאתה לא חבר בכל האירגונים השמאלניים והאנטי ציוניים למיניהם, כי הם מתונים מדי וימניים מדי לטעמך.
      את חנין זועבי אתה בוודאי מחרים כי היא פייסנית מדיי לטעמך עם הציונים.
      הרי תמיד היית מהפכן שמאלני….

  5. נתן

    רוב בוחרי הימין כמו רוב אנשי השמאל הסהרורי שכותבים פה , לא רואים בביבי אשכנזי.
    וגם לא בישראל כץ, בוגי יעלון, חיים כץ, ליברמן, בנט,אלקין סמוטריץ ואחרים בימין.
    המונח "אשכנזים" בשיח הישראלי מכוון אך ורק כלפי מי שנמצא בשמאל הציוני – האויב האולטימטיבי.
    זאת הסיבה שאשכנזים יכולים גם לשלוט בימין וגם להסית נגד "אשכנזים"(בשמות קוד שונים כמו אליטות, קיבוצים,ארגוני זכויות אדם וכו.) חשוב לציין את שיתוף הפעולה המלא עם ההונאה הזאת של ארגוני "המזרחיים" למיניהם כמו "תור הזהב" והקשת הדמוקרטית.

    1. חזי

      מורה נבוכים: הכוח הפוליטי נמצא בימין, הכסף (הגרמני, הקל) נמצא בשמאל. לכן האסטרטגיה האופטימלית להשגת משאבים היא להזדהות פוליטית ("זהותית", ווטאבר) עם הימין, אבל לקרוא לעצמך שמאל בפייסבוק.

      1. נתן

        אז צוקרברג אשם?

        1. חזי

          ביבי אשם מה השאלה.

  6. אייל

    התירוצים הרגילים והמאוסים – המזרחים כמאוכזבי מפא"י ניצחיים .
    האמת היא שהמזרחים מצביעים לימין כי הם באופן מהותי ועמוק מזדהים עם ערכיו ובזים לשמאל ומה שהוא מייצג .

    1. עידו לם

      אתה טועה אייל: הם לא בזים לשמאל אלא מרגישים רגשי נחיתות מולו, השמאל גורם להם להיראות בעיני עצמם כפרימיטיבים ושמרנים, השמאל הוא מראה והמזרחים לא סובלים מה שנשקף ממנה.

  7. אשכנזי בלי שפם

    אני רק שאלה בנוגע לשפמים של העוזרים של נתניהו – מ-14 היועצים בקישור שהבאת, אחת היא אישה, ומהגברים רק אחד הוא עם שפם (מנדלבליט). אבל יש לו גם זקן. תוכלי לספר לנו איך את מחשיבה את זה בסטטיסטיקה?

    בקשר לזיהוי המוצא של העוזרים האלה – אני סומך עליך לחלוטין. ברור שביחס לשאלה עובדתית כה קרדינלית לתיזה שלך, את משתמשת בשיטות עוד יותר מתוחכמות מאשר ספירת שפמים בתמונות של דה מרקר

    1. חזי

      גבר עם שפם. למי יש שפם בישראל (או ליהודים באמריקה)? לאיזה מגזר? אתה רוצה שתגיד "עם כיפה"? היא ממילא לא יודעת להבדיל בין ש"סניקים לדת"לים.

  8. חזי

    מעניין. מ-1948 עד 1965 שלטה בישראל מפלגה בשם מפא"י. ב-1964-5 התאחדה עם אחדות העבודה תחת השם "המערך". סך הכל שלט המערך 14 שנה, לעומת 17 שנה של מפא"י. כיום המפלגה ידועה בשם "המחנה הציוני", אחרי כמה עשורים שקראה לעצמה "העבודה". מדוע המרוקניסטים מתעקשים עדיין על השם "מפא"י", אבל לא, נגיד, על השם "חירות" לליכוד (שנקרא כך יותר זמן משנקראה העבודה מפא"י) – זאת שאלה טובה.

  9. בניטה לנצר

    זהו ניתוח מענין, אך יש בו כמה טעויות או יותר נכון להגדיר אותן כהנחות שניתן להחליפן בהנחות שונות, שתציירנה תמונה שונה במעט מזו המתוארת כאן. אני בהחלט מסכימה שהתנהלותה של מפא"י היתה התנהלות מקורבים. אך אנשים כמו יגאל אלון, פנחס ספיר, ישראל גלילי, חיו חיים צנועים ובמותם לא הורישו עושר אדיר. הנפוטיזם היום כולל ביזה של נכסים וכספים באופן מופגן. בנושא חלוקת העושר, עליי להזכיר את תשובה, רמי לוי, סבן, צדיק בינו, שלמה אליהו, כטייקונים ממוצא מזרחי, מתברר שהשיטה לא עובדת רק על מקורבים אשכנזים, אלא שיש הסברים אחרים שלא כוללים מוצא אתני. לגבי חלוקת הקרקעות; עיקר האוכלוסיה של העליות הראשונות לישראל (לפני ואחרי הקמתה) הגיעה מאירופה. מבחינה סטטיסטית, קיים סכוי רב יותר שאוכלוסייה זו תתבסס כלכלית מוקדם יותר ממהגרים שהגיעו מאוחר יותר. גם בחסות הציונות והאמירה "קיבוץ גלויות", היחס למהגרים חדשים היה יחס מכפיר ומזלזל; בשנות החמישים יישבו אותם במעברות, בשנות השישים בעיירות פיתוח הן את המהגרים מאירופה והן את המהגרים מצפון אפריקה, בשנים המאוחרות יותר, הם יושבו בשיכונים. החל משנות השבעים, לאוכלוסיה משכילה היה יתרון משמעותי בהסתגלות, ובשיפור מצבה הכלכלי – דוגמה מצוינת לכך היא הפער בין העלייה מרוסיה לעלייה מאתיופיה, שהאחרונה נאלצה להתמודד עם אתגרים קשים יותר מבלי שתקבל תמיכה ועזרה בהסתגלות לסגנון חיים שונה לחלוטין. לגבי הנטייה הפוליטית; אני לא בקיאה בפסיכולוגיה של העוני, אך ישראל היא לא המדינה היחידה שבה העניים מצביעים למי שפוגע בהם באופן מובהק. בארצות הברית המצביעים הלבנים המגיעים ממצב סוציו אקונומי נמוך, נוטים להצביע לרפובליקאים, שבאופן מכליל דואגים לבעלי הנכסים. המצב דומה ברבות מארצות אירופה. אני באופן אישי נוטה להאמין שהמאבק היומיומי על קיום, מונע מאותם אנשים לחשוב לעומק על מה נכון להם ומה לא. ססמאות קצרות, לאומניות המדברות על כח, חוזק ואחדות מסמאות את עיניהם והם נוטים ללכת שולל אחריהן. לסיכום על ההפליה המזרחית; בחברה הישראלית יש פוליטיקאים, אקדמאים, מדענים, אנשי מסחר, מצליחים ומעוררים השראה ומוצאם הוא "מזרחי", הרשימה ארוכה מאוד. אין היום בישראל מקום עבודה שלא ניתן להתקבל אליו על רקע המוצא, זה לכשעצמו הוכחה ניצחת לכך שאין הפליה. את הבכיה על הפליה הסטורית, על הדרה הסטורית יש להחליף במעשים. בתחום החינוך יש להוסיף נדבכים של ההסטוריה של היהודים בצפון אפריקה. בתחום החינוך יש לפעול להענקת חינוך גבוה חינם למעוטי יכולת. עם השכלה ומשכילים ניתן לשנות את הבון טון מבכינות למציאות שטובה לכולם.

    1. ג. אביבי

      לוגיקה בעייתית להצדקת הגזענות האשכנזית:
      מטיפה לנו הגברת לנצר להפסיק לדבר על קיפוח ולעבור לדום נוכח "ממצאיה". כך למשל טוענת גב' לנצר שבשנות ה50 וה60 מזרחים ואשכנזים הוכנסו לאותן המעברות וזכו לאותו יחס משפיל ופונו לאותם השיכונים וכו'. שאלת את עצמך כמה אשכנזים חיו במעברות וכמה מזרחים? 90% מתושבי המעברות היו מזרחים ועם הזמן האחוז הזה עלה. שאלת את עצמך כמה זמן חייתה משפחה אשכנזית במעברה וכמה משפחה מזרחית? רוב האשכנזים שהו בין מספר שבועות למספר חודשים, כאשר משפחה מזרחית בממוצע חייתה שם ביו שנתיים ל10 שנים. שאלת את עצמך איזה אחוז מהאשכנזים נכנס למעברות ואיזה אצל המזרחים? אצל האשכנזים הרוב הגדול נקלט ישירות ולא הגיע בכלל למעברות אלא למעונות קבע, אצל המזרחים כ95% הוכנסו למעברות. אבל למה לבלבל לנו את המוח עם עובדות זניחות?!
      כ"הוכחה ניצחת" שאין יותר אפליות נגד המזרחים נטען (לשיטתה) שבישראל כל אחד יכול להתקבל לכל ג'וב ללא קשר למוצאו. לא במקרה לא שאלת למי יותר סיכויים. נעשו אין ספור ניסוים, גם בזמננו, בהם קורות חיים זהים – חלקם מזוהים כמזרחים וחלק כאשכנזים – נשלחים למקומות עבודה רבים. התוצאות תמיד מראות/מאששות שמי שמזוהה כאשכנזי (עם אותם הכישורים) סיכויו להתקבל גדולים במובהק מאלו של מזרחים – בין עשרות למאות אחוזים. לכן האמירה הזאת היא צבועה וחסרת ביסוס. גם מבחן התוצאה – אחוזי נושאי המשרות הבכירות במשק ובהייטק – מפריכות את הטענה הצבועה הזאת.
      די לנו מהמכחישנות העלובה, המתנשאת והגזענית הזאת.

      1. שאול סלע

        מחזק את דבריו של ג. אביבי בתגובה לבניטה לנצר

        בזמן שאת היהודים שהגיעו מצפון אפריקה אילצו לישב בפריפריה ,חלק גדול מהיהודים שהגיע בעלית גומולקה (החל מ 1955 או 1956) שלחו לחולון ורמת אביב

        http://wp.me/pMLO5-or

        עוד על המדיניות המפלה של הסוכנות והממשלה כלפי המזרחים

        http://wp.me/pMLO5-oB

  10. דןש

    תיאור ממצא של המצב. אבל, חסרה הדרך כיצד לצאת ממנו.
    מפריע לי מאד ההשוואה הבלתי הגונה בין המזרחיים "לעומת זאת, היהודים המזרחים נעקרו בבהילות מארצותיהם בעטיה של אותה ציונות ורובם ירדו מנכסיהם וממעמדם החברתי והפכו עניים". כאילו ששארית הפליטה מאירופה היגיעו מבוססים ומרבי נכסים.
    שתי הקבוצות שהגיעו טופלו באותו הטיפול, שוכנו באותן המעברות, סבלו את אותו הסבל.
    ההתקדמות וההתערות בחברה הישראלית הייתה תלויה ותלויה עד עצם היום הזה, ביוזמה אישית וביכולת ההקרבה והעבודה הקשה.

    1. אוי ויי זמיר !

      דןש, כמה אפשר לחזור על המנטרות המטופשות שכאילו מזרחיים ואשכנזים קבלו אותו יחס?
      למי אתה מנסה למכור את הסחורה הזאת?
      למיזרחיים?
      חחחחחח !

    2. מרדכי כהן

      הם אמנם שוכנו באותן מחנות אבל הטיפול היה שונה בהחלט. המיון וההפניה ליישובי ישראל היו שונים. והיה ברור שאלה שיופנו למרכז ולערים יזכו ביתרונות רבים ביניהם והחשובים ביותר בחינוך ובתעסוקה.

    3. שאול סלע

      דןש

      פשוט לא טרחת לקרוא את התגובות האחרונות וחזרת על אותו טיעון של בניטה לנצר בדבר אי קיומה של אפליה ממוסדת שגם אני וגם ג.אביבי הפריכנו

  11. בן תמרי

    כל מה שהבנתי ממאמרך שמפא"י זה השטן.

  12. מרדכי כהן

    עניין שולי בעל משמעות. מדוע אנחנו מקבלים עלינו את ההגדרות שהמציאו אי שם בשנות החמישים והשישים. יש למחוק את המונח מזרחיים מהמילון שלנו אנחנו יהודים יוצאי מדינות אסלאמיות זהויות שונות כעלי מאפיינים שונים. קל יותר לסוציולוגים ולפוליטיקאים לטפל בנו כמקשה אחת.

    1. דוד

      המאבק בקיפוח חייב להמשך, אם כי כרגע הוא תקוע קצת בשל הקושי להפליג בחזרה לשנות השישים ולפרוס את כוחות הקידמה במעברות.
      בינתיים, באשליה הקרויה "מציאות", ישראלים ממוצא מזרחי גודשים את ההייטק, הרפואה, המדע, האמנות, הצמרת המשפטית, העלית הצבאית ועוד מוקדי כוח והשפעה. לצידם וסביבם גדל כבר דור שני של ילדים שעבורים "אשכנזי" ו"מזרחי" נשמעים סתומים כמו "מכונת כתיבה" או "מוכר קרח". למעשה, שני המקומות היחידים שבהם יש אי שוויון בולט בין מזרחים לאשכנזים, הם בצמרת הפשע, שם הפזורה המזרח תיכונית דומיננטית, וחוגי המהפכה האמיצים שמתאמצים בכל כוחם להנשים את הגוויה הקרויה "הפער העדתי בישראל".

      1. אוי ויי זמיר !

        חחח מר דוד, המזרחיים והאשכנזים חולקים את פרנסתם בהייטק….
        כמה מהם אשכנזים ובאילו תפקידים?

        כמה מהם מיזרחיים? 50% ? רק בין המחייטות והמלחימות.

        ובין נושאי התפקידים ההייטקיסטים המובהקים (תכניתנים, מהנדסים, מנהלים) 10% מזרחיים.

        תמשיך למכור קרח

  13. אילנה עמרמי ירימי

    גברת גבאי, התנערי מעפר ונערי מעלייך את כל תיסכולייך. כנראה ים הדמעות שלך הוא זה המפרנס אותך, אחרת אין דרך להבין את בכייך שמזמן עבר זמנו והוכחה לכך היותך "עיתונאית" מזרחית . האם חשבת פעם שהפילוג ואהבת הבצע בין המזרחים, הם הם שלא הביאו לאחדות ולהתקדמות יותר מהירה בקליטתם כאשר מכרו את קהילתם תמורת ג'וב אשכנזי ובכך ירקו על זקניהם ואחיהם? היכן היו "מנהיגי" המזרח כמו ישראל ישעיהו, קיסר ואחרים כאשר חטפו אלפי ילדים תימנים ומכרו אותם במקרה הטוב, ועשו עליהם ניסויים במקרה השטני? מדוע לא נשמע קולם ומדוע לא נשמע קולך כעיתונאית במאבק שלנו להסרת החיסיון ולחשיפת שמות היהודונאצים שחיים עדיין בתוכנו… כל הפילוסופיה יצאה כבר מהאוזניים, התחילי במעשים ואז יתיחסו אחרת לים הדמעות ולפילוסופיה הנטחנת שנים ללא שום תכלית. באשר לנתניהו והפיכתך את המזרחים כעדר, גם היום, בדקי שוב את השטח. הכצעקת??? ואצטט אותך בזלזולך המעיד מאין באת ועד כמה מצוקתך, וזה מה שכתבת:

    "מאחר ונתניהו שולט ממילא באמצעות הפמליה שלו, הרי שאין לו בעיה לשפר בקדנציה הנוכחית את תת-הייצוג שהיה למזרחים בממשלה הקודמת. הוא השכיל להציף את הרשימה לכנסת בנאמנים מזרחים מן הגורן ומן היקב – העיקר שלא תהיינה תלונות על חוסר ייצוג. את מירי רגב הוא מינה לשרת התרבות, את דני דנון לשגריר ישראל באו״ם ולחברי כנסת את אורן חזן, ירון מזוז, ענת ברקו ונאווה בוקר – שפשוט הוצנחה לתפקידה כח״כ במסלול ישיר שמונה ימים בלבד לפני הפריימריס על ידי אשת ראש הממשלה"

    לדברייך , חברי הכנסת שהזכרת, (מה עם צחי הנגבי, נורית קורן …) הם עדר מזרחי שהובל כצאן לטבח ע"י ראש ממשלה אשכנזי שקנה אותם בגרוש, כפי שכנראה השמאל הגוסס קנה אותך בליטוף כשופר שקולו זועק הצילו!!!
    ואסיים באשר לנתניהו, "רודף הכסף," שכר הרצאה אחת בארה"ב 100,000 דולר.
    ולאחר מאמרך הקנוי "והמעלף" , לנתניהו מחכות עוד כמה קדנציות.

    מה הפתרון הסופי גברת גבאי? חבל שלא כתבת.
    אולי "נתניהו מאוחדת"?