פחות שיקספיר, יותר אי-מייל: חזון הבלהות של בנט לשנת הלימודים הבאה

שלל הרפורמות של שר החינוך מעידות על תפיסה חינוכית המתייחסת לתלמידים כאל "הון אנושי" שיש למקסם את פוטנציאל הרווח שלו, לצד אינדוקטרינציה לאומנית
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

במסיבת עיתונאים חגיגית לקראת פתיחת שנת הלימודים, הציג שר החינוך נפתלי בנט את היעדים והרפורמות של משרדו. רפורמה מרכזית תתחולל בתחום הוראת האנגלית תחת הסיסמה "פחות שיקספיר, יותר מעשי". מעתה, במקום "בזבוז זמן" על לימוד יצירות ספרותיות בשפה האנגלית, כל תלמיד ילמד אנגלית מדוברת ויידע לכתוב אי-מייל באנגלית.

ההמלצה "פחות שיקספיר, יותר מעשי", הזכירה לי את דבריו של קן רובינסון, אחד מאנשי החינוך והמרצים המשפיעים בעולם, שכ-300 מיליון איש צפו בהרצאותיו ב"טד". כדוגמה לחינוך יצירתי מופתי, שמעניק לתלמידים הזדמנויות לתת ביטוי למגוון כישוריהם היצירתיים, רובינסון מספר על ביקורו בבית ספר בשכונת קוריאה טאון בעיר לוס אנג'לס, ששוררים בה אלימות ופשיעה ושאנגלית אינה השפה הראשונה של התלמידים ילדי המהגרים החיים בה. למרות שרבים מהם סובלים מקשיים בלמידת קרוא וכתוב, שיעורי ההצלחה של תלמידי בית הספר גבוהים יחסית, וחלק מבוגריו אף ממשיכים לאוניברסיטאות או עוסקים במקצועות אותם הם אוהבים.

אחד מסודות ההצלחה שלהם הוא המורה רייף אסקווית, המלמד בכל שנה את בני ה-9-11 בבית הספר מחזה אחד של שייקספיר. במקביל ללימוד המחזה, הילדים לומדים גם לנגן בכלי נגינה, ובסוף השנה, שופעי ביטחון, הם מעלים הפקה של המחזה מלווה בשירים של הביטלס, קולדפליי ואמנים אחרים. איאן מק'קאלן, מגדולי שחקני שיקספיר, אמר שזו הייתה אחת ההצגות הטובות ביותר שראה. על פי הרפורמה של השר בנט, אסקווית, שזכה לאות הצטיינות מנשיא ארצות הברית, היה צריך לזנוח את מפעלו החינוכי ולהתרכז בהוראת אנגלית שימושית של כתיבת אי-מיילים וניהול שיחה עסקית באנגלית מדוברת.

הציווי "יותר מעשי" עומד מאחורי יוזמה נוספת של השר – הקמפיין האגרסיבי שניהל משרד החינוך בחודשים האחרונים לקידום לימודי חמש יחידות במתמטיקה. קמפיין שהמסר שלו היה שאם אתה לא לומד חמש יחידות במתמטיקה אתה כישלון – מסר המצמצם את הפוטנציאל של ילדים לפיתוח הדמיון, היצירתיות והידע שלהם לתחום אחד בלבד. הציווי "יותר מעשי" בא לביטוי מערכתי דרמטי יותר גם בתוכנית של השר (שפעל לקידומה במרץ רב גם כשר הכלכלה) ושל התאחדות התעשיינים להרחבת החינוך המקצועי, שעל פי המחקר, כולל בחלקו הגדול מסלולי לימוד נחותים מלימודים תיכוניים עיוניים המיועדים לתלמידים מזרחים מהפריפריה, ערבים ואחרים בעלי מעמד חברתי וכלכלי נמוך.

שלל הרפורמות הללו הן ביטוי לתפיסה חינוכית וחברתית רחבה ונפוצה על פיה חינוך אינו בעל ערך פנימי עצמאי, אלא פעילות שמטרתה לשרת מטרות חיצוניות אחרות. מערכת החינוך היא שפחתה של המערכת הכלכלית. לפי תפיסה זו, ייעודה המרכזי הוא לתרום לצמיחה כלכלית על ידי הכשרת בוגרים בעלי כושר ייצור שיעניקו לישראל יתרון כלכלי בשוק הגלובלי התחרותי. ההתייחסות לתלמידים על פי גישה זו היא כאל "הון אנושי" שיש למקסם את פוטנציאל הרווח שלו.

האידיאל המעשי והכלכלי הזה אמור להחליף את החינוך הדמוקרטי הבלתי יעיל המעמיד את הילד במרכז, חינוך שמטרתו לאפשר לילדים לגלות ולממש את הפוטנציאל שלהם, להפוך לאזרחים דמוקרטיים בעלי ידע וכושר שיפוט ביקורתי, המסוגלים לקרוא תיגר נגד שרירות שלטונית, להיות אזרחים בעלי חוש צדק המגלים אמפטיה לאחרים – למוחלשים ולמודרים.

גם "הכרה של האחר", כפי שהצהיר שר החינוך, אינה אחד היעדים של המשרד. הוא מעדיף במקומה להנחיל לתלמידים זהות יהודית בגרסה הלאומנית והאנטי-דמוקרטית שלה, שבאה לידי ביטוי בספר האזרחות החדש ובפרויקטים של העמקת זהות יהודית הממומנים במאות-מיליוני שקלים.

הצירוף של חינוך ההופך ילדים למכונות כלכליות יעילות וקונפורמיסטיות, לצד אינדוקטרינציה לאומנית, הוא חזון בלהות חינוכי, חברתי ופוליטי.

פורסם ב״ידיעות אחרונות״

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. גל

    הגישה הפשטנית שלך רק מזיקה. מה כל כך נורא בחינוך מקצועי? בהרבה מדינות מתקדמות יש חינוך מקצועי מפותח. כיום הרבה ילדים סובלים כי ההתמקדות בחינוך העיוני לא מתאימה לכישוריהם.

  2. דןש

    לא צריך לבטל את ה"רוח" ( שקספיר או ספרות אנגלית קלסית אחרת ), אבל יש להרבות בתרגול השיחות האישיות וכתיבה ( אפילו "אי-מייל" ר"ל ). השיטה דהיום מניבה בוגר בור באנגלית שימושית, אפילו אם הוא יודע את שקספיר על פה. אגב, חלק בלתי מבוטל של התלמידים, לומד את שקספיר כאשר תרגומו לעברית על ברכיו.
    הדוגמא של לוס אנג'לס איננה רלוונטית כאן. שם התלמידים מצויים בסביבה דוברת אנגלית ומה שחסר להם הוא העידון וה"רוח".
    באשר לקמפיין המתמטיקה – כאן נעשתה טעות. אם כל חשיבותה היא איננה העיקר בחיים. אפילו בטכניון שהוא סמל הראליות, מחייבים לימודי הומניים בעבור התרוממות הנפש.

  3. שי

    אני תומך בדבריו של גל וגם של דן בהסתייגות אחת: למעשה, אין צורך ללמד לכתוב אימייל. היופי והתועלת שבתקשורת הזאת הוא שהיא יכולה להישען על שפת הדיבור, ולהשתמש בתחביר המיוחד שלה. שפת האימייל נקלטת מהשימוש בה בחיי היומיום בסביבתנו וממלאה תפקיד חשוב בחיינו היום. ואף שאינה נלמדת באופן פורמלי, למעשה, אין לה תחליף. לא נוכל לחזור לימים של בולים ומעטפות וסניפי דואר בפינות רחוב.

    מצד שני, טעות לחשוב שאפשר לוותר על קריאת ספרות מופת בבתי הספר. ספרות המופת מתאפיינת לא רק בשפה ההולכת ומתרחקת מהשפה של המקורות שלנו — היא גם מקור האתוס האנושי המקובל על בני התרבות המערבית — מקור ערכי החברה והקיום יחדיו. המקורות שלה הן, בין השאר, סיפורי התנ"ך, הטרגדיות היווניות, שייקספיר, דוסטוייבסקי, טולסטוי, צ'כוב, אם להזכיר שמות אחדים בלבד.

  4. שלהבת

    שמאלנות זו מחלה סופנית… בנט רוצה שהילדים יוכלו להתפרנס ולהיות חלק מהעולם הגדול כשיתבגרו ותוך כדי שיאהבו את הזהות והמורשת שלהם. השמאל רוצה ללמוד שקספיר, לבכות שאין לו פרנסה (כי הוא עסוק בתיאטרון חתרני) ולתמוך באויב. ממש נשמע לי אוי אוי אוי… פלא שאתם מפסידים בבחירות כל הזמן?!?

    1. דןש

      הפתרון לכל מחלותינו הוא להאשים את השמאל
      שקספיר, צ'כוב, בטהובן ואחרים הם אלו בגללם נהרס העולם.
      כפיים לשרה מירי רגב.
      יש לתמוך בתוכניותיו של בנט בההעצמת הידע במקצועות הליבה. חבל שאין בכוחו לכלול את כלל תלמידי ישראל ומותיר חלקים ההולכים וגדלים של בורים בתחום.

  5. שהם פוסמן

    כתבתו של יוסי דהאן היא חשובה. היא מציינת תפנית חשיבה חינוכית , שיטתית והמונית אשר משרתת את מי שבראשה. להחלטות אלה יש השלכות לדור העתיד להתחנך בה.
    אני עובדת בביה׳ס דמוקרטי מגן חובה עד יב׳ שבו הילדים לומדים להיות אחראים ללמידה האישית שלהם. הילדים המיוחדים האלה לומדים ערכים נוספים ואולי חשובים יותר מ5 יח בגרות במתמטיקה( דרך אגב, אצלינו מגישים רק 4 או 5 יח). כל אחד ע״פ יכולתו האישית , וכן גם אצלינו ילדים מסיימים תואר ראשון עם האו״פ עוד לפני סיום י׳ב… הכל תלוי באופציות הרחבות שאנו מעניקים לתלמידים ולילדינו בכלל.
    מקווה שהעניין לא יהפוך לתחרותי ויתייג את התלמידים למוצלחים או נכשלים. יש הרבה מעבר ל5 יח מתמטיקה…
    אני גם חוששת מכיוונו של מר בנט והשפעתו על הדורות הבאים.

  6. יוסףה מקיטון

    כתבת "שלל הרפורמות הללו הן ביטוי לתפיסה חינוכית וחברתית רחבה ונפוצה על פיה חינוך אינו בעל ערך פנימי עצמאי, אלא פעילות שמטרתה לשרת מטרות חיצוניות אחרות." אבל חינוך הוא תמיד כזה. בין המטרה של בנט למטרה שלך אני כמובן מעדיףה את שלך, אבל למען היושר יש להודות שאין, ולא יכול להיות חינוך "בעל ערך פנימי עצמאי" שאינו משרת מטרות "חיצוניות" אחרות.

  7. עינה ארדל

    מאמר פוקח עיניים עם אבחנות חשובות ומבהילות באמת.