חוקי הטבע בשירות הגזענות

קל להזדעזע ולהתנער מדבריו של המפכ״ל, פחות נוח לחשוב במה דבריו משקפים ומייצגים אותנו: גליה בונה על ההכרח להפסיק להסביר תופעות חברתיות כ״טבעיות״
גליה בונה

דבריו של המפכ״ל רוני אלשיך עוררו דיון ציבורי חשוב והמחישו כיצד הגזענות הממסדית פועלת, ואיך מעשים גזעניים בשירות הציבורי מקבלים את הלגיטימציה שלהם מלמעלה. אך במקביל, הם אפשרו לנו לתייג את המפכ״ל כגזען, להתנער ממנו ולשחרר את עצמנו מאחריות. בספרו האחרון ״Between the World and Me״, העיתונאי האפרו-אמריקאי טה-נהיסי קואטס כותב את הדברים הבאים: ״בזמן הזה האימרה ׳רפורמה במשטרה׳ נהייתה אופנתית, והפעולות של השומרים שהציבור מינה לעצמו משכו את תשומת לבם של נשיאים ואזרחים כאחד. ודאי שמעתם דיבור על גיוון, כשירות תרבותית ומצלמות גוף. כל אלה טובים וישימים, אבל הם מקטינים את המשימה, ומרשים לאזרחים של המדינה הזו לדמיין שיש מרחק אמיתי בין העמדות שלהם לעמדות של אלו שמונו לשמור עליהם. האמת היא שהמשטרה משקפת את אמריקה בכל מאווייה  ופחדיה, ומה שלא נגיד על מדיניות הדין הפלילי במדינה הזו, אי אפשר להגיד שהיא הושתתה בכח על ידי מיעוט מדכא״. (תרגום חופשי, עמ׳ 78)

אמנם הדברים נכתבו על ארצות הברית, אך הם נכונים גם למקומותינו. קל להזדעזע ולהתנער מדבריו של המפכ״ל. פחות נוח לחשוב במה דבריו משקפים ומייצגים אותנו, ולזכור שכל העוולות שנעשות על ידי המשטרה כלפי יוצאי אתיופיה – וגם, אגב, כלפי ערבים, מבקשי מקלט וקבוצות נרדפות אחרות – הם תוצר של הרצונות שלנו כחברה.

עוד כותב קואטס: ״מעולם לא היה עידן בו רשעים עשו את מעשיהם ובקול רם הצהירו עליהם ככאלה. ׳היינו מעדיפים לומר שכאלה אנשים אינם קיימים׳, כותב סולצניצין, ׳כדי לעשות רע, בן אדם צריך קודם כל להאמין שמה שהוא עושה הוא טוב, או להאמין שזהו אקט שמתקיים בקונפורמיות לחוקי הטבע׳״. (עמ׳ 98)

חוקי הטבע. אין זה מקרי שהמפכ״ל גייס את חוקי הטבע כדי להצדיק התנהלות גזענית של המשטרה. ה״טבע״ הוא ההצדקה האולטימטיבית – אי אפשר להתרעם על דבר שהוא טבעי. כמו רעידת אדמה או צונאמי, אפשר לחוש כאב גדול על האבידות, אבל  את כוחות הטבע אי אפשר לשפוט, ואין על מי לכעוס כי הם מעבר לשליטתנו. על כן גם הניסיון לשנות את כוחות הטבע נידון לכישלון – על אף שהוא מזמן הערכה רבה. לפחות הוא מנסה.

אין זה מקרי שהמפכ״ל גייס את חוקי הטבע כדי להצדיק התנהלות גזענית של המשטרה. ה״טבע״ הוא ההצדקה האולטימטיבית – אי אפשר להתרעם על דבר שהוא טבעי. כמו רעידת אדמה או צונאמי, אפשר לחוש כאב גדול על האבידות, אבל  את כוחות הטבע אי אפשר לשפוט, ואין על מי לכעוס כי הם מעבר לשליטתנו

אך המפכ״ל אינו היחיד שאומר שגזענות היא טבעית. במהלך השנה האחרונה בה למדתי לעומק סוגיות של גזענות במסגרת לימודיי בבית ספר ״מנדל״ למנהיגות חינוכית, לא שמעתי טענה יותר רווחת מזו מפי אזרחים מן השורה ומומחים כאחד. לדוגמא, בכנס ״האם אנחנו גזענים״ באוניברסיטה העברית באפריל השנה, נאמר שצבע עור הוא סמן שבאופן טבעי מבדיל בין קבוצות, וכן שההטיה הטבעית של קבוצה היא לשלול את האחר ולבוז לו. על כן, כך נאמר, ללא התערבות מתמדת של החברה, המוח האנושי תמיד יוביל אותנו לגזענות.

ואני שואלת: במה דברים אלו שונים כל כך מדבריו של המפכ״ל? והאם אין, מבין קוראי שורות אלו, אנשים שמסכימים עם הטענה הזאת? בטענה שהגזענות היא בטבע שלנו יש כביכול הכרה בקיומה של הגזענות (הכרה אמיצה, כפי שניסו לטעון תומכיו של המפכ״ל), אך הטענה הזו מסתירה יותר משהיא מגלה ומעוותת את הבנת הבעיה: היא מגדירה אותה כבעיה של המוח האנושי ולא של החברה.

גזענות היא תוצר של הבניות חברתיות – מבנים שהחברה שלנו בנתה בתהליכים היסטוריים מקומיים וגלובאליים, ואשר שמורים ומתוחזקים דרך המוסדות והתרבות שלנו. המשטרה, על התנהלותה הגזענית, היא אחת ממנגנונים רבים שהקמנו על מנת לשמר את המבנים החברתיים על כנם. היא עוצרת ומדירה שחורים, שחומי עור ומיעוטים ממרחבים מסוימים כי הציבור לא רוצה לראות את  אותם אנשים במרחבים האלה. לא בגלל ההטיות הטבעיות של המוחות של השוטרים.

ניטיב לטפל בבעיות שלנו אם נפסיק להסביר תופעות חברתיות כ״טבעיות״, ובמקום זאת נחשוב את מי הן משרתות, בשם מי הן מתקיימות ואיך כל אחד ואחת מאיתנו משכפל ומשמר אותם.

ד"ר גליה בונה היא עמיתה בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. לאחרונה הובילה את צוות חינוך בועדת פלמור למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. גל

    הוא התכוון לומר שהיחס המפלה של שוטרים כלפי אתיופים הוא טבעי בגלל שאתיופים מעורבים יותר בפשיעה ולא בגלל נטייה מולדת, כפי שאת טוענת במאמר.

  2. שבתאי לוי

    לפי חוק הטבע (חוק הג'ונגל), שהגה הפילוסוף היטלר, לחלשים וחסרי הישע, אין זכות קיום, והם יפלו טרף לחזקים. גם מפקד חייל האוויר, פסק שלחלשים במזרח התיכון אין זכות קיום. חולשה וטיפשות זהו פשע חמור, שנענשים עליו בחומרה. מדינת ישראל, הדמוקרטיה היחידה, מיישמת בקפידה את פסיקתו של היטלר.
    שבתאי לוי

  3. יוסףה מקיטון

    אם היה לי שקל על כל פעם ששמעתי שמה שאני עושה הוא "לא טבעי" היתי היום אדם עשיר מאד… לנפגעי תיאוריית הטבעיות אפשר להוסיף את קהילות הלהט"ב. למעשה, אחת המשימות העקריות של הפוליטיקה הקווירית היא חשיפת הטבע עצמו כמבנה חברתי. תרומתי הצנועה כאן:
    https://bligeula.wordpress.com/2009/11/07/20/
    וגם כאן:
    https://bligeula.wordpress.com/2011/07/12/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%96%D7%94-%D7%9C%D7%90-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%99/

    1. גליה בונה

      תודה רבה על התגובות. יוסףה, נהננתי מאוד לקרוא את המאמרים. תודה על השיתוף!

  4. רחמן חיים

    ניתן לתקן חלק מתופעות אלה שהתפתחו בחברה על ידי מה שנקרא Afirmative Action (בכוונה אני לא כותב את המונח בעברית כי הקונוטציה של 'אפליה' שבו לא נשמע טוב) לפיו כל התפקידים הציבוריים והממשלתיים יאויישו על ידי אזרחים בעלי מוצא/מין/צבע/דת (וכל השוני האחר) באופן יחסי לאחוז שלהם באוכלוסיית המדינה. בנוסף כל אזרח הגון חייב להוקיע כל דיבור גזעני ולא שוויוני, כדי להגיע למכנה משותף מוסרי בחברה הסובבת.

  5. נורית גרינברג

    תודה לך על הזכרת היחס אל הערבים באותה נשימה עם היחס לאתיופים. זה מה שאני שמעתי כששידרו את דברי המפכ"ל. התקשורת לעומת זאת חתכה את המשפט אחרי הזכרת האתיופים ורק בזה דנה. מה זה מעיד על התקשורת המדוברת,למשל, רשת ב. מה זה מעיד עלינו שלא נזעקנו להצביע על כך. ואני שייכת לאחת מן הקבוצות. מתביישת ומתוסכלת

  6. דןש

    דברי המפכ"ל הם תמצית דמותה של המדינה.
    מה שהולך ומתבטל לאורך השנים. אבל שנים רבות תעבורנה ( שנים או שלושה דורות ) עד שהדבר יחלוף