זה מבקר המדינה או מפאר המדינה

ימים סוערים עוברים על תנועת בל"ד – מגל מעצרים, דרך הארכות מעצר של פעילים, להפגנות ברמה הארצית. אך הדרמה האמיתית שאמורה להדאיג את כולם התקיימה דווקא באולמות המשפט. מלבד ההאשמות המופרכות בתקשורת הישראלית שמזכירות סרטים הוליוודיים וכוללות מזוודות מזומנים, קטאר ופשיטות ליליות של אלפי שוטרים על בתיהם של פעילי מפלגה, כפי שרק כוחות הביטחון שפועלים ממניעים אידיאולוגיים ימניים יודעים לעשות, הפעם ראינו כיצד האדם שאמור לבקר את המדינה ולהגביל את שלטונה הופך להיות כלי בידה במה שניתן לכנות הפטישיזציה של מבקר המדינה.

עוד בספטמבר 2013 התריעו גידי וייץ ורויטל חובל מפני התופעה במאמר דעה ב״הארץ״, בו הצביעו על היותו אדם נינוח ואהוד על ידי בנימין נתניהו והביעו דאגה מכך שמינויו יהיה מינוי פוליטי שישרת את ראש הממשלה. המאמר מרחיב על כך שמשרדו מכונה "משבח המדינה" ושאצל ד"ר דורון נבות החוקר את השחיתות בישראל "התעורר החשש שהוא עומד להיות מבקר נוח. הוא זכה לתמיכת בנימין נתניהו, ויש לשער שנבחר בגלל ההערכה שיהיה נוח לשלטון, וקודם כל לראש הממשלה. אלה כמובן לא נסיבות טובות למינוי. צריך לזכור שבאותו זמן החלה במשרד חקירת פרשת ׳ביבי־טורס׳, והיה ברור שעלול להיווצר מצב של מסמוס הבדיקה". בנוסף לכך, יש להדגיש שמדובר באדם שצמח בבית המשפט הצבאי כשכיהן בתפקידים בכירים במערכת כגון שופט בית המשפט הצבאי לערעורים בשטחים, נשיא בית המשפט הצבאי באיו"ש ורק בשנת 2012 השתחרר מתפקידו בצבא בדרגת אלוף במילואים.

בימים אלה ניתן לראות כיצד מנצל יוסף שפירא את מעמדו ככלי בידיו של ראש הממשלה לצורך המשך מסע הרדיפות כנגד החברה הערבית בכלל ובל"ד בפרט. אך ראשית יש להבין מהן ההאשמות כנגד המפלגה וכיצד נראית השתלשלות האירועים. ככל הנראה מדובר בהתנהלות לקויה לגבי כמה מאות-אלפי שקלים בשנת הבחירות הן לכנסת והן לראשויות המקומיות ב-2013, שנה שבה בל"ד – כמו שאר המפלגות – ניהלה סכומי כסף ותקציבים גדולים מכורח הנסיבות. למותר לציין, כי בעולמן של המפלגות הסכום המדובר הנו מזערי ובמקרים בהם ישנן הרשעות בגין עבירות בסכומים אלה, בדרך כלל מסתפקים בקנס כספי של כמה אלפי שקלים וכמעט לא מגיעים לתקשורת.

אך לא במקרה של בל"ד. במקרה הזה החליט משבח המדינה יוסף שפירא להיכנס לפרטי-פרטים כדי לבחון את התנהלותה של בל"ד כמפלגה, מעבר להתנהלותה הכספית שבגינה היא מואשמת. השתלשלות האירועים החלה כתהליך פרוצדורלי במסגרתו העבירה בל"ד דוחות למבקר המדינה. המבקר החזיר תשובה של 40 עמודים ובה הוא מבקש פירוט על התנהלות המפלגה. חלק מן השאלות מנהליות, אך חלק מהשאלות מהוות ניסיונות ריגול אחר פעילי המפלגה ותומכיה. לדוגמה, בל"ד כמו שאר המפלגות עורכת קייטנות לילדים ומחנות לבני נוער, שנכללו כמובן בדוח הכספי של המפלגה. מבקר המדינה ביקש את שמות הילדים שקיבלו הנחות ולא את הקריטריונים להנחות – עניין בלתי קשור להתנהלות כספית קונקרטית או עקרונית של המפלגה.

שאלות אחרות העידו על רמת אינטליגנציה לקויה מטעם המבקר, לדוגמה לגבי אירוע שנערך לאחר הבחירות בעטיו שכרה בל"ד אולם אירועים שעלה 5,000 כולל כיבוד קל. בשנת 2016 מבקש המבקר לשאול מה נכלל במסגרת הכיבוד הקל. שאלות מסוג זה גרמו הן לבל"ד והן לעורכי הדין לחשוד שמדובר פה ביותר מבדיקה שגרתית. חרף החשד הזה, היה שיתוף פעולה מלא עם המבקר. בנוסף לכך, כל המידע שהיה בידי המבקר לא הגיע מחקירה או מחקירה סודית אלא מחומרים שהועברו אליו על ידי בל"ד בזכות שיתוף הפעולה המלא שכלל את העברת כל הניירת שנדרשה.

למרות שבל"ד התנהלה בשקיפות ובשיתוף פעולה מלא, החליט מבקר המדינה שהוא מעביר את הניירת למשטרה מבלי ליידע את בל"ד. המשטרה החלה לזמן אנשים לחקירה ולהפחיד אותם בעזרת שימוש בטכניקות של חקירת שב"כ, התנהלות לא חוקית בפני עצמה. הזימונים לחקירות נעשו באופן לא חוקי כשאנשים שלא נודע להם על מה הם נחקרים וללא ליווי של עורכי דין נשאלו על דברים כמו תרומות בסכומים של כמה מאות שקלים בשנת 2013. שאלות אלה לוו באיומים בכדי לסחוט תשובות רצויות.

בשלב זה לא התקבלה עדיין אף הודעה ממבקר המדינה, למרות שהניירת הועברה כבר לפני חודש. כשמדברים על משטר פשיסטי, זוהי לא סיסמה ריקה מתוכן, שכן הפעם ניתן לראות באופן ברור כיצד אותו מבקר מדינה שאמור לבקר את התנהלות המדינה ולדאוג לאינטרס הציבור ובמיוחד לאותם אנשים שהמשטר רודף בשל מניעים אידיאולוגיים, הופך לכלי בידו של המשטר ומנצל את תפקידו הציבורי על מנת לפגוע באופוזיציה ובתפקודה.

נקודת אור אחת מניבה הפרשה הזו. בשבוע האחרון ראינו כיצד בל"ד זכתה לתמיכה מקיר לקיר הן בקרב המפלגות הפוליטיות הערביות והן בחברה הערבית עצמה. כי מה שלא ידוע לחברה הישראלית כבר ידוע לנו מזמן: המשטר הנוכחי לא יעצור בבל"ד וימשיך את רדיפתו הפוליטית נגד כל מי שחושב אחרת מהימין הישראלי. שתיקתן של כל המפלגות ושל כל חברי הכנסת היהודים שלא אחד מהם התבטא נגד התנהלות המשטרה והמבקר מעידה על כישלון מוסרי.