לא מלאך, לא עבריין: חנינה ליונתן היילו

יום הכיפורים הוא זמן לצדק ומחילה ולהבנה שכולנו כלים שבורים, גם יונתן היילו שבחר בחייו ולקח חיים של אחר. הקמפיין לבקשת החנינה מנשיא המדינה רואה את יונתן כמות שהוא – לא מלאך ולא עבריין – ומבקש לתת לו הזדמנות שנייה, לטיפול ושיקום במקום כליאה
עודד רון

יום כיפורים נע על הציר בין שני נרטיבים שאינם יכולים לכאורה לדור בכפיפה אחת: מחד, מצוות היום וקוד הלבוש המקובל מבקשות לשוות לאדם התנהגות של מלאך. מאידך, תפילות רבות במחזור התפילה של יום הכיפורים מציגות את האדם כעבריין וכפושע נפסד שצריך לתת את הדין על חטאיו.

כמלאכים, אנו נדרשים לוותר ביום כיפור על הצרכים הפיזיים והגשמיים שלנו. אנו מקבלים על עצמנו להתעלם מן הרצונות הטבעיים הקמאיים והבסיסיים ביותר בטבע האנושי – חל איסור מוחלט על אכילה, שתייה ותשמיש המיטה, משל אנו ניזונים אך ורק מקדושת היום. כמלאכים, אנו נדרשים להתמסר באופן טוטאלי לעבודה רוחנית אינטנסיבית, להתנקזות ולשיא הקרבה עם בורא העולם לאחר הכשרת הקרקע והלבבות במהלך חודש אלול ועשרת ימי התשובה.

כעבריינים, אנו נדרשים לתת דין וחשבון פרטני על חטאינו. כעבריינים אנו עומדים בפני השופט של כל הארץ, ומבקשים רחמים למרות מעשינו הבזויים. בתפילת כל נדרי, התפילה הפותחת את יום הכיפורים, מגדיל לעשות שליח הציבור ומכריז על דעת המקום ועל דעת הקהל שניתן ההיתר "להתפלל עם העבריינים". החזן שהופך להיות השופט והתליין.

איזון בין הנרטיבים מגלה כי יום הכיפורים משמש תזכורת לעובדה שאנו לא מלאכים ולא עבריינים – אלא בני אדם. באחד מרגעי השיא של יום הכיפורים, תפילת "ונתנה תוקף", אנו "מעדכנים" גם את אלוהים בתובנה זו: "אֱמֶת כִּי אַתָּה הוּא יוֹצְרָם וְאַתָּה יוֹדֵעַ יִצְרָם כִּי הֵם בָּשָׂר וָדָם". איננו צדיקים גמורים ואיננו רשעים גמורים – אנו בינוניים. מכך, במהלך יום הכיפורים תחושות הקדושה מחד, והחטא מאידך משמשות להם בערבוביה ולא סותרות האחת את השנייה אלא משתלבות ומשתרגות זו בזו.

לעתים, חלחול ההבנה הזו יכול להיות רגע קשה. בסיפור מופלא המופיע בהקדמה לספר "ימים נוראים", מתאר הסופר ש"י עגנון את השבר הגדול מנקודת מבטו של ילד עול-ימים, ברגע בו מתגלים "המלאכים", קהל המתפללים, כבני אדם:

מקצת מן האנשים הורידו טליתותיהם מעל ראשיהם ומקצתם התחילו מסיחים זה עם זה.
אותם שאהבתי נדבקה בהם החליפו פניהם פתאום והשחיתו את דמותם הנאה ואת דמות הבית ודמות היום. ועל זה היה דווה לבי ועל זה געיתי בבכייה.

מאידך, הרב מישאל ציון קובע במאמר מרתק כי התחפושת של המלאכים איננה משקפת באופן מדויק את רצונו של האל. נהפוך הוא. האל יודע שבני האדם אינם יצורים מושלמים ומאידך, גם לא עבריינים: "הקב"ה מתאווה לכלים שבורים. אין כוונתו לגאול את בני האדם מאנושיותם ולהפכם למלאכים, ואין כוונתנו להילחם באנושיות שלנו".

יונתן, כמו כולנו, הוא לא מלאך ולא עבריין – הוא בסך הכל בן אדם שבחר בחייו ובנפשו ולא הסכים שיפגעו בו שוב. ברגע שברירי, מתוך טראומה ויציאה מקפאון וכדי לא להיאנס בשלישית, הציל את חייו אך לקח גם את חייו של אחר. בבואנו לבקש חנינה מנשיא המדינה בעניינו של יונתן היילו, אנו מבקשים/ות להזכיר לו את אותן מושכלות יסוד.

הצטרפו אלינו בפנייה לנשיא המדינה. דווקא ביום הכיפורים, בתחילתה של שנה חדשה, זהו זמן לצדק ומחילה. זמן לאפשר ליונתן הזדמנות שנייה, טיפול ועזרה במקום כליאה.

מעל 3,000 איש ואישה כבר תמכו במתן חנינה ליונתן היילו. אלו אלפי אנשים שבחרו לעמוד לצד יונתן, שניסה להגן על גופו ונפשו וכעת עובר שנים קשות מאוד בכלא, שהגדיר את התמיכה בו כהצלת של הנפש שלו. הקמפיין ייסגר ביום כיפור, נותרו רק שלושה ימים, ואנחנו צריכות את עזרתכם ועזרתכן! שתפו את הלינק ובקשו מאנשים נוספים לשלוח מכתב לנשיא המדינה. זה לוקח פחות מחצי דקה.

בימוי: רפאל בלולו
צילום: אביגיל שפרבר

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.