• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

גבולות הידע ומאבק פוסט קולוניאלי: על מחאת הסטודנטים בדרום אפריקה

במסגרת שביתת הסטודנטים הגדולה שמתקיימת בימים אלה בדרום אפריקה, הועלו דרישות מוצדקות רבות לתיקון האפליה כלפי שחורים בהשכלה הגבוהה. אולם אחת הדרישות שנשמעו בשולי המחאה, הדרישה ל"דה-קולוניזציה של המדע", מזמינה דיון ביקורתי
אורי וולטמן

ציבור הסטודנטים היה, במקרה רבים, בשורה הראשונה של המחאות החברתיות והמאבקים לשינוי פני הפוליטיקה. כך היה בארה"ב בתנועה נגד המלחמה בווייטנאם, כך היה במרד הסטודנטים במאי 1968 בפאריס, וכן בשורה של תנועות חברתיות שעיצבו את פני מאה השנים האחרונות. בישראל, אם נתבקש להצביע על המחאה החברתית הנרחבת ביותר של העשור האחרון – לבד, כמובן, ממחאת האוהלים של קיץ 2011 – בחירה מתקבלת על הדעת תהיה שביתת הסטודנטים הארוכה של אביב 2007. גם בדרום אפריקה, עם המסורת המיליטנטית שהותירה התנועה נגד משטר האפרטהייד, ישנו ציבור סטודנטים פעיל ותוסס, ובימים אלה הוא מוביל מחאה המונית נגד הכוונה להעלות את שכר הלימוד – מחאה שכוללת בין היתר השתלטות על בנייני האוניברסיטאות ועימותים עם שוטרים.

ראשיתה של המחאה בשנה שעברה, אז הודיעו האוניברסיטאות על כוונתן להעלות את שכר הלימוד. בתוך שבועיים של מאבק – שהולידו את ההאשטאג הפופולארי בטוויטר FeesMustFall# ("שכר הלימוד חייב ליפול") – נכנעה הממשלה לדרישות הסטודנטים, והודיעה שלא יועלה שכר הלימוד. לפני כחודשיים התחדשה המחאה, בעקבות ידיעות על כוונת הממשלה לחזור ולנסות את המהלך.

במשרד האוצר הזהירו שאם לא יועלה שכר הלימוד – האוניברסיטאות יקרסו. ארגוני הסטודנטים ערכו בדיקה עצמאית, והודיעו כי חקירתם העלתה כי בעוד שעלות אחזקת מערכת ההשכלה הגבוהה היא 45 מיליון ראנד מדי שנה, הרי שההפסד השנתי לקופת המדינה בגין שחיתות עומד על 60 מיליון ראנד. מחאת הסטודנטים קיבלה במהירה ממד פוליטי מובהק: לא רק דרישה לעצור את העלאת שכר הלימוד, אלא הצבת סימן שאלה על עצם הניהול התקין של מערכות השלטון, והדרישה לשקיפות ולניקיון-כפיים.

בחודש שעבר נמסרה הודעה לפיה האוניברסיטאות יוכלו לבחור להעלות את שכר הלימוד, אולם העלייה תהיה בשיעור של עד 8% (השר האחראי על השכלה גבוהה, בלייד נזימנדה, שמסר את ההודעה בדבר הפגיעה בחינוך הציבורי, הוא – אוי לבושה – מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הדרום אפריקאית). הסטודנטים החלו להשתלט על קמפוסים, תוך השבתת הלימודים והתנגשות עם אנשי ביטחון ושוטרים. כוחות המשטרה נקטו ביד קשה, ערכו מעצרים, ואף ירו רימוני הלם וכדורי מתכת מצופי גומי תוך פציעת סטודנטים.

תנועת FeesMustFall# צמחה במהירות בקמפוסים ברחבי המדינה, והיטיבה להצביע על כך שאמנם משטר האפרטהייד הסתיים, אולם עדיין קיימים מנגנוני אפליה הפוגעים בסטודנטים שחורים, ועדיין קיימים חסמים המקשים על שחורים ועל נשים מלזכות בהשכלה גבוהה. פעילים רבים העלו את הדרישה למה שהם הגדירו "דה-קולוניזציה" של מערכת ההשכלה הגבוהה, כלומר – ביטול השרידים השונים של האפליה הגזעית כלפי שחורים באוניברסיטאות (למשל: העובדה ששיעור הסטודנטים השחורים ואנשי הסגל השחורים עדיין נמוך משיעורם באוכלוסייה הכללית).

feesmustfall

חלק מביטויי האפליה הם סמליים, וקל יחסית לתקן אותם. למשל: סילוק הפסל של הקולוניאליסט הבריטי ססיל רודז שעמד בחצר אוניברסיטת קייפטאון – דרישה שאכן הוגשמה בעקבות לחץ הסטודנטים. דרישות אחרות, דוגמת טיפול עומק בבעיית הגזענות כלפי שחורים והחסמים שהיא מייצרת, מחייבות תהליך ממושך שאמנם כבר החל, אולם הוא עדיין רחוק מסיום. שאלות אלה מעסיקות את תנועת הסטודנטים ומייצרות דיונים סוערים באסיפות שמתקיימות בקמפוסים שונים.

אסיפה סוערת בפקולטה למדעים

אחת מאסיפות הסטודנטים, שהתקיימה בשבוע שעבר באוניברסיטת קייפטאון, עוררה דיון ער בתקשורת וברשתות החברתיות. האסיפה התקיימה בפקולטה למדעים בהשתתפות סטודנטים שרובם נמנו עם פקולטה זו. בפגישה התעוררה השאלה: איזו משמעות יכולה להיות לדרישה לדה-קולוניזציה בהקשר של המדעים המדויקים? אחת ממנהיגות הסטודנטים ביקשה להשיב לשאלה זו, וארבע הדקות של הקלטת הווידאו של הדברים שאמרה חוללו סערה:

כך פתחה הדוברת, שישבה בשולחן בראש האסיפה: "אם אני, באופן אישי, מחויבת ליישם דה-קולוניזציה, [אזי דעתי היא ש]המדע בכללותו הוא תוצר של המודרניות המערבית, [ולכן] יש לבטל את הדבר כולו. אם אתה רוצה פתרונות מעשיים לשאלה 'כיצד לעשות דה-קולוניזציה למדע?', אז עלינו להתחיל-מחדש את המדע מנקודת המבט האפריקאית, מנקודת המבט שלנו, מאיך שאנחנו חווים את המדע. לדוגמא, יש מקום בקוואזולו-נטאל בשם אומחלאבויאלינגאנה שבו מאמינים שבאמצעות קסם – אתם קוראים לזה 'מאגיה שחורה', אבל אבל הם קוראים לזה 'כישוף' – ניתן לזמן ברק שיפגע במישהו. כיצד תוכלו להסביר את זה באופן מדעי, שהרי זה דבר שקורה?".

על כך, השיב קול אלמוני מהקהל (ותודתי נתונה לו על כך): "זה לא אמת!".

צחוק והמולה פרצו באולם, ומי שניהלה את אסיפת הסטודנטים קמה ממקומה במרכז השולחן ופנתה בדברים ישירות אל הסטודנט הסורר למדעים, ונזפה בו על קריאת הביניים שלו: "זהו מרחב לא-אנטגוניסטי. מה שאתה מנסה לעשות הוא להקריס את המרחב הזה, ולהפוך אותו לאנטגוניסטי. לא נרשה זאת. זהו מרחב פרוגרסיבי". היא המשיכה ודרשה כי הסטודנט יתנצל וכי יתחייב לנהוג לפי הכללים הנהוגים במרחב הזה, ואם לא – שיעזוב את המקום.

לאחר שהסטודנט התנצל וקיבל את הכללים, הדוברת המשיכה בדבריה והסבירה: "התגובה שלו היא הסיבה מדוע אני לא לומדת בפקולטה למדעים… המודרניות המערבית היא הגורם האנטגוניסטי הישיר לדה-קולוניזציה, משום שידע מערבי הוא טוטאליסטי. הוא אומר שניוטון, ורק ניוטון, הוא שראה תפוח נופל – ואז משום מקום החליט שכוח המשיכה קיים ויצר משוואה, וזהו זה. בלי קשר לשאלה האם אנשים הכירו את ניוטון או לא, ומה בעצם קורה באפריקה המערבית, באפריקה הצפונית… העניין הוא שהדרך היחידה להסביר את כוח הכבידה היא באמצעות ניוטון שישב מתחת לעץ וראה תפוח נופל. אם כך, המודרניות המערבית היא הבעיה שהדה-קולוניזציה מתמודדת איתה ישירות, באמצעות כך שאנחנו אומרים שנבצע דה-קולוניזציה באמצעות זה שיהיה לנו ידע שנוצר בידינו, שמדבר אלינו, ושיכול לקבל ידע מהפרספקטיבה שלנו".

הדוברת מודעת לכך שסטודנטים למדעים עשויים שלא לקבל את הגישה אותה הציגה. לדבריה, מי שחולק על גישה זו "מושקע בגישה המערבית, זו הסבורה שהבנה מקורה במקור יחיד. פירוש הדבר שאתה עצמך צריך לחזור, להתבונן פנימה, ולעשות דה-קולוניזציה לתודעה שלך. חזור ושאל עצמך 'כיצד אוכל להביט מחדש על מה שלמדתי כל השנים?', משום שידע מערבי הוא מאוד פאתטי, בלשון המעטה. אני, מנקודת מבט שעברה דה-קולוניזציה, מאמינה שבכוחנו לעשות יותר בתור יצרני ידע… לכן, דה-קולוניזציה של המדע פירושה להיפטר ממנו לגמרי, ולהתחיל לגמרי מחדש כדי להתמודד עם איך שאנחנו מגיבים לסביבה ומבינים אותה".

"המדע חייב ליפול"

חילופי הדברים המופלאים שתועדו בווידיאו הפכו לוויראליים ברשתות החברתיות, והולידו את ההאשטאג: ScienceMustFall# ("המדע חייב ליפול"). לא ברור אם מי שיצרו את ההאשטאג הזה התכוונו להתייצב ברצינות מאחורי המסר בדבר "דה-קולוניזציה של מדע", כמו זה שהוצג בסרטון הווידאו, אבל תוך זמן קצר עיקר מי שהחלו להשתמש בהאשטאג בטוויטר הם מי שביקשו ללגלג על עמדת הקיצון הנלעגת הזו. מדאיג במיוחד הוא שכלי תקשורת שמרנים וימנים בדרום אפריקה – המתנגדים מסיבות אידיאולוגיות להפחתת שכר הלימוד ולתנועת FeesMustFall# – החלו להשתמש בסרטון זה כ"הוכחה" לכך שהנהגת תנועת הסטודנטים מורכבת מטיפוסי שוליים מוזרים, הדוגלים בתפיסות חריגות.

נראה לי שאין מחלוקת כי העמדה הפוסט-קולוניאליסטית הקריקטורית גרמה נזק מסוים לתנועת הסטודנטים בדרום אפריקה. למרות זאת, ואולי משום זאת, נכון לערוך דיון ביקורתי ברעיונות שעולים מעמדה זו. לדעתי, נקודת מוצא מרקסיסטית כלפי המדע מאפשרת לאמץ מקצת מהקביעות הביקורתיות של הפוסט-קולוניאליזם והפוסט-מודרניזם כלפי האופן בו מובנה הידע בחברה בה אנחנו חיים, אולם מבלי לגלוש אד אבסורדום אל גישה רלטיביסטית קיצונית, כזו שסבורה שחוק הכבידה האוניברסאלי של ניוטון וכישוף לזימון מכת ברק – תקפים שניהם באותה מידה (או לא-תקפים שניהם באותה מידה).

סתירה בולטת של אלה הדורשים "דה-קולוניזציה של המדע", היא שעצם הדרישה – פירושה אימוץ של רעיון מערבי. הפוסט-קולוניאליזם נולד, כמו רבות מהגישות הפוסט-מודרניסטיות, באקדמיה המערבית, באירופה ובארה"ב. מי שמקדמים גישה זו אולי טוענים שהם מערערים על "המודרניות המערבית", אבל הם בעצם לגמרי משחקים על מגרש המשחקים של המערב, עם תיאוריות שנרקחו באוניברסיטאות מערביות ביותר בידי חוקרים שנהנו ממענקי מחקר מערביים מאוד, והפכו אופנתיים ביותר במערב… וגם בדרום אפריקה, למרבה הצער.

יתרה מזאת: לטעון כי "ידע אפריקאי" אין פירושו הידע המדעי שנתגלה בידי חוקרים אפריקאים (תרכובות כימיות שפותחו בידי כימאים מאפריקה, משפטים במתמטיקה שהוכחו בידי מתמטיקאים מאפריקה, ניסויים פיזיקליים שנערכו בידי פיזיקאים מאפריקה, וכיוב'), אלא ש"ידע אפריקאי" פירושו כישופים ומאגיה שחורה – זהו אימוץ של הסתכלות קולוניאליסטית-מערבית כלפי אפריקה, המזלזלת באפריקאים ובהבנתם את העולם.

1795 ,William Blake, Newton
1795 ,William Blake, Newton
לטעון כי "ידע אפריקאי" אין פירושו הידע המדעי שנתגלה בידי חוקרים אפריקאים (תרכובות כימיות שפותחו בידי כימאים מאפריקה, משפטים במתמטיקה שהוכחו בידי מתמטיקאים מאפריקה, ניסויים פיזיקליים שנערכו בידי פיזיקאים מאפריקה, וכיו״ב), אלא ש"ידע אפריקאי" פירושו כישופים ומאגיה שחורה – זהו אימוץ של הסתכלות קולוניאליסטית מערבית כלפי אפריקה, המזלזלת באפריקאים ובהבנתם את העולם

נקודת המוצא שאני מציע היא אחרת. ראשיתה בהבחנה כי המדע הוא פעילות אנושית. המחקר המדעי, לגווניו ועל כל שלביו, אינו מתקיים מעל החברה ובמנותק ממנה, אלא התפתחותו תלויה במידה רבה בתנאים הכלכליים ובנסיבות החברתיות המהוות את המסד עליו הוא מתבצע. כך, מוכתם המחקר המדעי בכתמי הלידה של החברה שברחמה הוא מתהווה.

החברה שלנו, למשל, היא חברה קפיטליסטית, וחלק ניכר מהמחקר המדעי בה ממומן ישירות או בעקיפין בידי גורמים פרטיים המונעים משיקולי רווח – בין אם במחלקות מחקר ופיתוח בתאגידים, ובין אם בפקולטות למדעים באוניברסיטאות, אשר תלויות במענקים מהתעשייה או מהמדינה כדי להמשיך להתקיים. משום כך, סדר היום של הקהילה המדעית מעוצב לא "באופן אובייקטיבי", כפועל יוצא של שאיפה טהורה לידע, אלא הוא תלוי בגורמים חברתיים-כלכליים: עבור איזה סוג מחקר ניתן לזכות במימון מקרנות פרטיות? אילו תוצאות מדעיות יסייעו ליצירת ערכי חילופין במסגרת כלכלת השוק, ולכן – יימצאו תקציבים עבורן? בזה האופן נולדים ומתים תחומי מחקר, נפתחות ונסגרות מעבדות, כתבי-עת מדעיים יוצאים לאור ומפסיקים לצאת.

החברה הקפיטליסטית בת-זמננו היא גם חברה בה עדיין קיימות צורות רבות של אפליה כלפי נשים וכלפי מיעוטים (אתניים, לאומיים, עדתיים, ואחרים). דוגמא לכך היא שבשנת הלימודים האקדמית תשע"ד (2014), נשים היוו 37% מהסטודנטים לפיזיקה בישראל, אך רק 13% מהסגל האקדמי. ואילו בתחום המתמטיקה ומדעי המחשב – נשים היוו 29% מהסטודנטים, אך רק 11% מהסגל האקדמי. גם באוניברסיטאות באירופה, שיעור הנשים המסיימות דוקטורט במדעים הוא 37%, שיעורן בסגל האקדמי – 25%, ואילו בסגל האקדמי הבכיר – 13% בלבד (הנתונים מ"גלובס", 30.09.16).

המדע הוא "גברי" במובן זה שמרבית העוסקים בו הם גברים, אשר מצטטים בכתבי-העת המדעיים שלהם תוצאות שהן ברובן של גברים אחרים. אולם האם פירוש הדבר שאין לחוקי המדע (נניח, לתורת היחסות הפרטית או לעקרונות הפוטוסינתזה בצמחים) שום תוקף עבור נשים? האם פירוש הדבר שמול ״המדע הגברי" נחוץ לייצר "מדע נשי"? הצבעה על הדפוסים הבעייתיים שבמנגנוני ייצור הידע המדעי צריכה להניע אותנו לתקן אותם, ולא לגרום לנו לפסול את הידע הנוצר. העובדה שהמדע היא פעילות אנושית הנעשית בהקשר חברתי, אין פירושה שניתן לייחס תוקף שווה לקביעות של מדע ולקביעות של לא-מדע.

השיטה המדעית מעמידה בפנינו את הדרך הטובה ביותר לגלות אמיתות אלה על אודות חלק מהמציאות. חוקי הטבע – שתיאורם והבנתם מצויים בלב העשייה המדעית – מצביעים וחוזרים-ומצביעים על קשרים בין תופעות הנחזות באמצעות החושים, באופן כמותי ומדיד, ושניתן לחזור ולחזות בהן בתנאים מסוימים הידועים מראש. הגישה הרלטביסטית למדע (כמו זו המבקשת לערוך "דה-קולוניזציה למדע", ומזהה תהליך זה עם ביטול כל גוף הידע הקיים והתחלה מאפס, "מהפרספקטיבה שלנו") מובילה לתוצאה אבסורדית, שסרטון הווידאו של אסיפת הסטודנטים בדרום אפריקה ממחיש חלק מביטויה (אף שקיימות גם גירסאות מעודנות יותר שלה).

חשוב להדגיש, כי ההתמודדות הנכונה עם הפגע הפוסט-מודרניסטי, המזיק לתנועות מחאה חברתיות, מחייבת גם ביקורת-עצמית מצד השמאל המודרניסטי. כאשר ארגונים פוליטיים דוגמת המפלגה הקומוניסטית הדרום-אפריקאית שותפים לפגיעה במערכת ההשכלה הגבוהה, הם מסמנים עצמם כחלק מהממסד נגדו נכון וראוי למרוד. אותם כוחות אשר מבקשים לשנות את החברה, וביניהם גם צעירים רבים, מביטים ימינה ושמאלה ורואים את המודרניסטים בצד שכנגד. לכן, מאבק בעמדות פוסט-מודרניסטיות מוטעות, במסגרת תנועות רחבות לשינוי חברתי ופוליטי, מחייב שינוי גישה בשמאל המודרניסטי.

אורי וולטמן הוא פעיל חברתי ופוליטי, עבד כמורה למתמטיקה ולמדעים במשך למעלה מעשור, והוא חבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) וחבר צוות התיאום הארצי של תנועת "עומדים ביחד"

כנראה שיעניין אותך גם: