• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

להילחם במערכת מחוץ למסדרונות השלטון

בחירתו של טראמפ בועטת את הפמיניזם החוצה, אבל הנשים האמריקאיות הן לא פראייריות. וצריך לזכור, שגם תנועת Black Lives Matter החלה את התקוממותה בזמן כהונתנו של נשיא שחור ראשון
רוני גרוסרוני גרוס

כותבת פמיניסטית, מתרגלת מדיטציה, עובדת במגזר השלישי, עוסקת ומתעניינת בכל הקשור לאוכל בריא, אמא לסילביה החתולה

עד היום, שום דבר לא שכנע אותי שאין לי סיבה מספיק טובה לשים את מבטחי בפמיניזם ובכוחן של נשים. ההיסטוריה לימדה אותי, וממשיכה ללמד אותי, שנשים מפתחות את הדרכים היצירתיות ביותר לעצב את מציאות חייהן, בכל מצב. אולם התעוררתי אתמול למציאות עגומה למדי, בה גבר שכל יחסו לנשים זועק שנאה, פטרונות, הקטנה, שלילה – נבחר להיות נשיא ארצות הברית. וכמו יחסו לנשים, כך גם יחסו כלפי שחורים, היספאנים, מהגרים ועניים מכל רקע. אך גם בחירתו של טראמפ לא משכנעת אותי שצריך להספיד את העולם.

אפשר להניח שארבע השנים הבאות תהיינה קשות יותר עבור כל הקבוצות החברתיות שמניתי, שלא לדבר על אנשים ברחבי העולם שנתונים לחסדיה וגחמותיה של ארצות הברית. בארצות הברית, נשים שנושאות את המאבק הפמיניסטי על כתפיהן, התחילו להתרגל להתחכך בחמימות עם המערכת, לעבוד איתה, בתוכה, לקבל את אישורה. לכאורה, המציאות החדשה תיאלץ אותן לחשב מסלול מחדש. אבל לדעתי, עלינו לערער דווקא על התפיסה שיש "לצדנו" ו"לא לצדנו". קלינטון נגד טראמפ.

תנועת Black Lives Matter החלה את התקוממותה כנגד המערכות הגזעניות שמרכיבות את הדנ״א של ארצות הברית בזמן כהונתנו של נשיא שחור ראשון. מפתיע? לא באמת. הציפייה שמוסד הנשיאות ישקף ויכיל אפילו את האינטרסים של הקבוצות שבחרו בו, אינה ריאלית. מדובר במוסד מערכתי שמושתת על כסף וקשרים עם גורמים מושחתים, וככזה, כוחו לעולם יהיה מושפע מאינטרסים לא נקיים. שמונה השנים של אובמה, על שלל הנאומים הכריזמטיים שלו והפיזוזים לצלילי שירי היפ-הופ, אולי השכיחו מלבנו את העובדה הבסיסית הזו, אבל טוב להיזכר בה שוב.

לו היתה קלינטון נבחרת, ייתכן שהיינו ממשיכות לשכוח היכן צריכה לעמוד הנאמנות שלנו, הנשים הפמיניסטיות. אם לרגע חשבנו שאנו צריכות ליישר קו עם הממסד, טעינו טעות מרה. אינני מזלזלת בכוח החקיקה ובכוח של איוש עמדות מפתח בשלטון, אבל גם כשהכוח לצדנו, תמיד צריך להביט ולראות איפה הוא מרוכז ולמה, ולהצביע לכיוון הזה גם כשהאצבע כבר כואבת

לו היתה קלינטון נבחרת, ייתכן שהיינו ממשיכות לשכוח היכן צריכה לעמוד הנאמנות שלנו, הנשים הפמיניסטיות. אם לרגע חשבנו שאנו צריכות ליישר קו עם הממסד, טעינו טעות מרה. אינני מזלזלת בכוח החקיקה ובכוח של איוש עמדות מפתח בשלטון, אבל גם כשהכוח לצדנו, תמיד צריך להביט ולראות איפה הוא מרוכז ולמה, ולהצביע לכיוון הזה גם כשהאצבע כבר כואבת, כדי להזכיר ולזכור שלכוח ולכסף לא נמאס אף פעם לרמוס את מי שלא זכה להימצא בקרבתם. לו היתה קלינטון נבחרת, עדיין היו קבוצות מוחלשות רבות, ביניהן נשים, שלא היו זוכות לחיבוק המערכת.

בחירתו של טראמפ בועטת את הפמיניזם החוצה מהבית הלבן, מבית המחוקקים ומבתי המשפט. אבל הנשים האמריקאיות הן לא פראייריות, והוכיחו לאורך ההיסטוריה שהן יודעות למצוא את הדרך להילחם במערכת מחוץ למסדרונות השלטון. המחירים הם כבדים יותר, קשים יותר. נשים בארצות הברית הקריבו את חייהן, נכלאו, נענשו, הוחרמו. ברחבי העולם, עדיין מדובר במציאות חייהן של נשים רבות. אסור להיבהל מהמציאות הזו, אלא להבין אותה לאשורה ולהתחיל לצופף שורות עם כל הקבוצות החלשות שצריכות להמשיך להילחם על זכויותיהן.

אתמול, כשתוצאות הבחירות כבר היו ברורות לכולם ולכולן, מאות נשים נאספו ונעמדו בתור לקברה של הסופרג'יסטית סוזאן ב. אנתוני. כל אחת בתורה הדביקה על הקבר מדבקה עם הסיסמה “I Voted”. הן הצביעו עבור אישה שהן קיוו שתהיה הנשיאה הראשונה של ארה"ב. אישה שלא הצליחה לשבות את לבם של מרבית האמריקאים והאמריקאיות – בצדק ושלא בצדק. הנשים האלה העדיפו את קלינטון על טראמפ מכל הסיבות הראויות, והן לא יעצרו עכשיו. הן יעמדו בעצרות ובהפגנות. קולן יישמע, גם אם במחיר כבד. ואני אמשיך להאזין לקול הזה מכל מקום בו הוא יזעק.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אבנר

    "אתמול, כשתוצאות הבחירות כבר היו ברורות לכולם ולכולן, מאות נשים נאספו ונעמדו בתור לקברה של הסופרג'יסטית סוזאן ב. אנתוני. כל אחת בתורה הדביקה על הקבר מדבקה עם הסיסמה “I Voted”.

    לא נכון – זה קרה ביום הבחירות לפני שנודעו התוצאות.

  2. ליכודניק

    הילרי קלינטון ואובמה באמת היו פמיניסטים בולטים.
    אני בטוח שהנערות היזידיות שנמכרו ללוחמי דאעש,
    התימניות שבתיהן נחרבו בלחימה,
    אלפי האלמנות והאמהות השכולות באוקראינה,
    ומיליוני הפליטות הסוריות מעריכות את מה הצמד הזה עשה בשבילן.
    שלא לדבר על עשרות מיליוני האמריקאיות שסבלו כשהן או קרוביהן פוטרו מעבודות טובות.
    מה זה קצת מוות וסבל לעומת ייצוג בבית הלבן בכבודו ובעצמו?