• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

תן לו גומי, פרק אותו

אלימות חיילים ומתנחלים כלפי פלסטינים בשטחים היא דבר שבשגרה, אך לאחרונה מופעיה מתרבים ומחריפים וגם פעילי זכויות אדם נמצאים על הכוונת. עדות טרייה מבקעת הירדן

ביום חמישי האחרון עברתי חוויה מטלטלת, לא לגמרי הבנתי מה עברתי באותו הרגע ועדיין איני בטוח שאני מבין את העניין לעומקו. מה שבטוח הוא שלצערי אני לא הראשון ולא האחרון שחווה על בשרו טראומה מהסוג הזה.

יצאנו עם כמה עשרות פלסטינים מראשי המחאה הבלתי אלימה נגד הכיבוש, להקים אוהל מחאה בצמוד למאחז ישראלי בבקעת הירדן. המחאה היתה נגד הרבה דברים אך במיוחד נגד הריסת המבנים (32 מבנים נהרסו בחודשיים האחרונים באזור הקרוב), הקמת מאחזים והתנחלויות שממררות את החיים לתושבים הפלסטיניים ועוד. המחאה שלנו כונתה על ידי השוטרים והחיילים הפגנה בלתי חוקית.

כידוע, כל התקהלות מעבר לקו הירוק (למעט ירושלים) שכוללת מעל 10 אנשים היא למעשה בלתי חוקית וניתן לפזר אותה. אז לאחר כארבע שעות הותקפנו באלימות רבה, בשימוש בכוח (מכות בעזרת כתות רובים), ברימוני הלם, גז, כדורי גומי וספריי פלפל. שני ישראלים נעצרו, ארבעה פלסטינים פונו לבית חולים וכמה נפגעים נוספים טופלו במקום.

דחיפות, מכות מסוגים שונים, רימוני הלם וגז וגם אמצעים אחרים כבר חוויתי על בשרי, זו אינה חוויה נעימה במיוחד. הפעם ירו לעברי גומי מטווח קרוב מספיק בכדי לפצוע באופן רציני – כי מטווח כזה גומי גם יכול להרוג. הכדור לא נועד עבורי, המטרה היתה עבדאללה אבו רחמה, ממנהיגי המחאה הבלתי אלימה בבלעין.

סרטון שצולם בזמן התקרית:

כמה שניות לפני הירי רוססו פניו של עבדאללה בספרי פלפל על ידי קצין בדרגת סגן אלוף שאיבד את עשתונותיו. עבדאללה נמלט כשהוא מועד במורד הגבעה לעבר אמבולנס של הסהר האדום. אחד החיילים נשמע שואל "לתת עליו גומי?" והקצין משיב: "תן לו גומי, פרק אותו…"

ירי באדם פצוע – וספרי פלפל בעיניים זה סיוט של כאבי תופת – ממרחק כזה, ועוד בגבו, הוא ענישה שאינה במקומה, בלשון המעטה, וכאן הייתה בפירוש כוונה לפציעה חמורה: "לפרק אותו" לכל הפחות.

באותה השנייה, הדבר היחיד שעלה בראשי הוא שאני חייב למנוע את הירי. הדרך היחידה היתה לעמוד בין החייל היורה לבין עבדאללה, הייתי בטוח שבגלל שאני מחזיק מצלמה כבדה ונראה כמו ישראלי או בינלאומי החייל יחשוב פעמיים. טעיתי. החייל ירה בלי להסס ולמרבה המזל החטיא הן את עבדאאלה והן אותי. הקצין שאיבד שליטה כבר קודם החליט להעניש גם אותי, רץ לעברי וריסס את פני בספריי פלפל, כאבי תופת כבר אמרתי.

רוב הסיכויים שהציבור בישראל לא ידע על המקרה הזה ועל עשרות מקרים שבועיים של אלימות חיילי צה"ל ומתנחלים כלפי פלסטינים ופעילי זכויות אדם בשטחים, מעט מאד אם בכלל מגיע לתקשורת הישראלית.

הציבור בישראל צריך להבין שהמצב ממשיך להדרדר בהתמדה כי מדינת ישראל דוחקת את האוכלוסייה הפלסטינית לפינה, במיוחד את האוכלוסייה בשטחי סי. הסיבה לכך שחוץ מאלימות נגדית מזערית אין ממש פרץ אלימות רציני היא שבשנים האחרונות הבינו הפלסטינים שאלימות עד עכשיו לא עזרה להם. הבעיה היא שללא שום אופק לחיים נורמליים (שימו לב שאני אפילו לא כותב 'סיום הכיבוש'), המשך הריסות הבתים, מניעת מים וחשמל, גזל קרקעות ועוד, אלימות קשה בהחלט עלולה לפרוץ.

המקרה הזה מעיד על כך שפעילי זכויות אדם נמצאים גם על הכוונת. הפעם זה היה כדור גומי שפספס וספריי פלפל, אבל מחר יהיו אלה כדורים חיים, הדרך לשם יותר קצרה ממה שאפשר להאמין.

צילום: אמיר ביתן
רגע של נחת לאחר סיום הקמת האוהל. צילום: אמיר ביתן
בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שבתאי לוי

    כי רבה רעת העם היהודי, וייצר היהודי רע מנעוריו, מחינוכו, ומתורתו הקדושה והתמימה, וכל מחשבות ליבו של היהודי רק רע כל היום, כיבוש, דיכוי, שיעבוד, ניצול, אפרטהייד, אונס, התעללות, השפלה, שחיתות, גניבות, הלנת שכר, שקרים, זדון, רצח, ורשע. פשע מארץ תצמח, ורשע משמים נשקף.

    שבתאי לוי

    1. דני

      זו עמדה אנטישמית מובהקת

  2. רחמן חיים

    הקלגסים של צבא הכיבוש נראים עצבניים ומשתוללים. החיים אומרים כי לכל רשעות תמיד יש סוף, בעיקר סופו של הרשע.

  3. א

    מה עם תן לו בלוק לשימשה? או אבן בראש? או סכין בחזה? ההפגנה תמיד כל כך לא אלימה שהכביש כל כך מלא באבנים שהגיעו לשם עצמונית להשתתף בהפגנה השלווה.

  4. פריץ היקה הצפונבוני

    רשעות קלגסי הכיבוש לדרגותיהם מהרמטכ׳׳ל עד לטר׳׳שים בשירות המתנחבלים,. אינה יודעת גבול. הסרדיוטות האלה הגלייתים של המאה ה21 בטירופם מתנהגים כמו פוליפמוס אחרי שאודיסאוס ניקר את עינו, בתוצאות הרבה יותר חמורות.. אז לא להתפלא אם התנהגותם זולגת גם כלפי קרוביהם ולתוך ישראל פנימה. . אבל לא לשכוח! האחריות היא על ממשלות ישראל!!

  5. Moshe Shy

    עו"ד לימור גולדשטיין נורה בראשו על ידי שוטר משמר הגבול מרטין פוקס בבלעין במהלך הפגנה לא אלימה נגד הגדר באוגוסט 2006. משרד הביטחון ומשטרת ישראל שילמו השבוע (יולי 2009) פיצויים בסך 3,250,000 שקל ללימור גולדשטיין. לפי ממצאי החקירה, הקליע חדר למוחו של גולדשטיין וגרם לו נזק חמור. בסרטון המתעד את הירי יש הוכחה להתנהגות כוחות הביטחון, אשר מנעו מגולדשטיין טיפול רפואי וסירבו להזעיק אמבולנס. רק כעבור שעתיים, במהלכן שכב פצוע ומדמם בשטח, פונה גולדשטיין לבית החולים תל השומר, שם נותח והקליע הוצא מראשו. בעקבות הפציעה סובל גולדשטיין מנזק מוחי ונכות גבוהה, המגבילים אותו בתפקודו היומיומי.

    http://tv.social.org.il/politics/2006/08/11/bilin6-limor