• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

כור ההיתוך של אהובה עוזרי

אהובה עוזרי, שהלכה השבוע לעולמה, סירבה בעקביות להיכנס לתבניות שהחברה הישראלית ייעדה לה כאישה, כמזרחית וכמוזיקאית, והצליחה ליצור שפה מוזיקלית מקומית חדשה שהייתה גם אקט פוליטי מובהק. לזכרה
נועה בורשטיין-חדד ורחלי סעיד

בהספדים על אהובה עוזרי, שנפטרה השבוע, ציפינו לשמוע דברים רבים על היוצרת המבריקה שאיבדנו, על המוזיקה הנהדרת שלה ועל המורשת שהיא משאירה אחריה. אך התואר העיקרי שנשמע הוא "פורצת הדרך", תואר שזכתה בו על עצם קיומה בעולם המוזיקלי של שנות השבעים. היא נתפסה כעוף מוזר: אישה יחידה בקרב מוזיקאי הכרם של אותם ימים, ללא בעל וילדים ובין הבודדות שניגנו על הבולבול טרנג, שהפך לסימן ההיכר שלה.

במשך שנים רבות, תחנות הרדיו לא ניגנו את שיריה והזמנות להופיע על הבמות הממלכתיות לא הגיעו. אך הנמען של עוזרי היה הקהל. הוא, שעטף אותה באהבה והעניק לה שפע של כבוד והערכה, שימש לה מצפן ואבן בוחן. "גם כשאני כותבת אני חושבת על הקהל שלי, מה הוא יאהב, מה ינעם לו לאוזן", סיפרה בראיון ל"עכבר העיר" בדיוק לפני שנה.

הייחוד ביצירה המוזיקלית של עוזרי טמון בפתיחות שלה. אל המטען התרבותי והמוזיקלי שהביאה מביתה התימני, היא הוסיפה את מה שספגה מסביבתה ולמדה מאמנים נוספים. נהוג להתייחס לחזון כור ההיתוך הישראלי כאל כישלון, אולם למעשה נוצרו בישראל בהצלחה מרובה שני כורי היתוך שונים: בעוד יוצאי אירופה הותכו לתוך זהות תרבותית "אשכנזית", יוצאי אסיה ואפריקה הותכו אל תוך זהות "מזרחית". אשכנזיות ומזרחיות, במופעיהן הסוציולוגיים והתרבותיים בישראל הן תופעות מקומיות, יצירה ישראלית מקורית, השונה מסך הזהויות המרכיבות אותה.

כאשר התיכה עוזרי כלי נגינה הודי עם לחן תימני ומילים עבריות, היא בעצם יצרה שפה מוזיקלית חדשה ומקומית. המסורות המוזיקליות השונות בחברה הישראלית היו בשבילה כולן חומרי גלם, מבלי להצטרך לסווג או לדרג אותן. וכך, ללא כוונות פוליטיות, עם מלאי השראות מתחדש ושיתופי פעולה מגוונים, יצרה מוזיקה שהיא אקט פוליטי מובהק ומילאה תפקיד מהותי בניסוח התרבות המוזיקלית המזרחית הישראלית.

באוקטובר 2000 חלתה עוזרי בסרטן במיתרי הקול שהוביל לכריתתם באותו החודש. אפשר היה להניח שכאן תסתיים קריירת השירה שלה, מי יעלה על הדעת זמרת ללא קול. אבל עוזרי, בדרכה, המשיכה לכפור בקיומם של גבולות והעזה לערער על האקסיומה הבסיסית ביותר של המקצוע. מי שלימדה את זוהר ארגוב פיתוח קול לימדה את עצמה לשיר ללא מיתרי קול, ובכך העבירה את מעשה השירה מן הגרון אל הנשמה.

אהובה עוזרי לא רק העזה ליצור, היא סירבה באופן עקבי להיכנס אל התבניות שהחברה הישראלית ייעדה לה: כאישה, כמזרחית וכמוזיקאית. הזכות לבחור בעצמה עבור עצמה נראתה לה טבעית והיא לא חששה לממש אותה, ובבחירותיה הרחיבה פעם אחר פעם את ההגדרות המצומצמות של "ישראליות", "תרבות", "מזרחיות" ואפילו – שירה. במובן הזה, אין מדויק עבורה יותר מאשר התואר "פורצת דרך".

כנראה שיעניין אותך גם: