• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

אום אל-חיראן: נתניהו נכנס בבדואים כדי להציל את עורו

הסיפור האמיתי הוא שאום אל-חיראן והמדינה היו לקראת הכרה והסכם עקרונות, אבל נתניהו החליט להתערב וזה מה שקרה

כרגיל, גם הפעם גרסאות סותרות מגיעות לגופי התקשורת ביחס לאירועי הבוקר באום אל-חיראן: גרסת התושבים הבדואים לעומת גרסת השוטרים ונציגי הממסד. בכלי התקשורת מתראיינים חברי כנסת ערבים ותושבים או עדי ראייה ולצידם אנשי משטרה. למרות הפער הגדול בין שתי הגרסאות, בתקשורת דוברת העברית מדווחים בהתמדה על הרג מכוון של שוטר על ידי תושב הכפר, מכנים את התקרית "פיגוע" ומייחסים לנהג שנהרג ודרס שוטר השתייכות לגופי אסלאם קיצוניים. ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנהל שותף ב"יוזמות קרן אברהם" ואחד המתווכים במשא ומתן של המדינה עם התושבים, ניסה משעות הבוקר המוקדמות להיכנס לכפר, אך ללא הצלחה. "אי אפשר להיכנס, הכפר מכותר מכל הצדדים, אפילו חברי כנסת לא מצליחים להיכנס. הייתי עם ח"כ איימן עודה בבית החולים סורוקה וכשהוא שוחרר באנו לכאן אבל לא נותנים לנו להיכנס."

מה אתם יודעים על מה שקורה שם בדקות אלה?

"יש כוחות גדולים של משטרה מסביב, ובתוך הכפר כבר הרסו שלושה בתים, הרביעי בדרך. יש מתח עצום בקרב התושבים, וועדת המעקב תתכנס בשעה 13:00 כדי לקבל החלטות."

מה היה הפתרון שהושג במשא ומתן עם התושבים?

המדינה כנראה לא מתכוונת להיות נדיבה, להיפך: היא הולכת לקראת אוקטובר חדש לצערי הרב. אנחנו לא ניתן לנתניהו להשתמש באוכלוסייה הערבית כדי לפתור את התסבוכת הפוליטית שלו

אני ייצגתי את הוועד המקומי במו"מ מול הממשלה. אנחנו מצויים כבר כמעט שנה בתהליך של תיווך. ח"כ איימן עודה גייס גם את נשיא המדינה שלחץ על השר אריאל שמחזיק בתיק הבדואים. יש הסכם עקרונות שגובש והוסכם על ידי שני הצדדים, התושבים בכפר מוכנים להתפנות, אבל לא לחורה. לתושבים באום אל-חיראן יש סכסוך של שפיכות דמים עם חורה. המדינה רצתה להעביר אותם לחורה כפתרון זמני לשלוש שנים, והם לא הסכימו. סיכמנו עם הרשות להסדרת התיישבות הבדואים שהתושבים יעברו לשטח שנמצא בין אום אל-חיראן לבין חורה. בעתיד הרחוק השטח הזה יהפוך לחלק מחורה, אבל בהתחלה הוא יהווה שכונה נפרדת משלהם. התושבים היו מוכנים לחכות חודש, חודשיים או שלושה או כל זמן שיידרש עד שהמדינה תכשיר את הקרקע באזור שאליו הוסכם שמעבירים אותם. אבל המדינה לא חיכתה.

כוחות פינוי גדולים באום אל-חיראן, הבוקר, 18.1.2017. צילום: יעלה רענן
כוחות פינוי גדולים באום אל-חיראן, הבוקר, 18.01.17. צילום: יעלה רענן
אום אל-חיראן, הבוקר, 18.01.17. צילום: יעלה רענן
אום אל-חיראן, הבוקר, 18.01.17. צילום: יעלה רענן
איימן עודה בסורוקה לאחר שנפגע בראשו מכדור גומי, 18.01.17
איימן עודה בסורוקה לאחר שנפגע בראשו מכדור גומי, 18.01.17

למה בעצם המדינה לא חיכתה?

כי מישהו החליט שכדאי להיכנס עכשיו בבדואים ובחברה הערבית בכלל. מה שקורה בשטח שבוער זה כנראה הוראה מנתניהו, שנמצא במצוקה פוליטית אדירה – פנימית וחיצונית. לא רק הוועידה בפריז שלא נסע אליה וההחלטה באו"ם, כעומק החקירות נגדו כך גודל המתקפה שהוא מוביל כנגד האוכלוסייה הערבית. רואים את זה בקלנסווה וגם באום אל-חיראן וכנראה שזה יימשך. נדרשת כאן ועדת חקירה ממלכתית, צריך להשיג את הכוחות ולהקים ועדה על מה שקרה פה הבוקר. 

לפי התיאור שלך את המשא ומתן של התושבים עם המדינה, היה ניתן לפתור את הסוגיה של אום אל-חיראן בהסכמה?

אני מכיר את התושב הזה. הוא מורה מצוין, בן 38, אשתו היא בעלת תואר דוקטור, שניהם עובדי משרד החינוך. עשו ממנו איש דאעש

לא רק של אום אל-חיראן – של כל הכפרים הלא-מוכרים. הנגב מהווה 60% משטח המדינה, גרים בו רק כ-10% מתושבי המדינה ורק שליש מהם הם בדואים. גם אם המדינה תהיה מאוד נדיבה ותיענה לכל הדרישות של הבדואים, הם יחזיקו רק 5% משטח הנגב. אבל המדינה כנראה לא מתכוונת להיות נדיבה, להיפך: היא הולכת לקראת אוקטובר חדש לצערי הרב. התהליך שהיינו בתוכו היה מוביל אותנו להסדיר את הסוגיות האלה, אבל נתניהו התערב. אנחנו לא ניתן לו להשתמש באוכלוסייה הערבית כדי לפתור את התסבוכת הפוליטית שלו. הוא מתייחס אלינו כאל גוף עויין ומשתמש בנו ככלי כדי לגרוף פופולריות בחברה היהודית.

מה אתה יודע לגבי התושב שנהרג ולגבי השוטר שנדרס ונהרג?

אני לא הייתי בפנים ולא ראיתי בעיניי, אבל שמעתי מח"כ עודה שהיה שם מאתמול בלילה. יש הרבה דיסאינפורמציה, אבל ממה שהבנתי התושב נורה ואיבד שליטה על הרכב ולכן דרס את השוטר. אני מכיר את התושב הזה. הוא מורה מצוין, אשתו היא בעלת תואר דוקטור, שניהם עובדי משרד החינוך. עשו ממנו איש דאעש. אף כלי תקשורת לא מספר את הסיפור האמיתי. הסיפור האמיתי הוא שבכפר הזה יש אנשים ששירתו בצבא. הסיפור האמיתי הוא שהוועדה הארצית לתכנון ובנייה המליצה על הכרה באום אל-חיראן, היה הסכם עקרונות שצריך להשלים אותו. נתניהו התערב וזה מה שקרה.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אמנון פורטוגלי

    כרם אלחירן נבות

    כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל–אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב, מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן. וַיְדַבֵּר אַחְאָב אֶל-נָבוֹת לֵאמֹר תְּנָה-לִּי אֶת-כַּרְמְךָ וִיהִי-לִי לְגַן-יָרָק, כִּי הוּא קָרוֹב אֵצֶל בֵּיתִי, וְאֶתְּנָה לְךָ תַּחְתָּיו, כֶּרֶם טוֹב מִמֶּנּוּ; אִם טוֹב בְּעֵינֶיךָ, אֶתְּנָה-לְךָ כֶסֶף מְחִיר זֶה. וַיֹּאמֶר נָבוֹת, אֶל-אַחְאָב: חָלִילָה לִּי מֵיְהוָה, מִתִּתִּי אֶת-נַחֲלַת אֲבֹתַי לָךְ. וַיָּבֹא אַחְאָב אֶל-בֵּיתוֹ סַר וְזָעֵף, עַל-הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר אֵלָיו נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי, וַיֹּאמֶר, לֹא-אֶתֵּן לְךָ אֶת-נַחֲלַת אֲבוֹתָי; וַיִּשְׁכַּב, עַל-מִטָּתוֹ, וַיַּסֵּב אֶת-פָּנָיו, וְלֹא-אָכַל לָחֶם. וַתָּבֹא אֵלָיו, אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ; וַתְּדַבֵּר אֵלָיו, מַה-זֶּה רוּחֲךָ סָרָה, וְאֵינְךָ, אֹכֵל לָחֶם. וַיְדַבֵּר אֵלֶיהָ, כִּי-אֲדַבֵּר אֶל-נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי וָאֹמַר לוֹ תְּנָה-לִּי אֶת-כַּרְמְךָ בְּכֶסֶף, אוֹ אִם-חָפֵץ אַתָּה, אֶתְּנָה-לְךָ כֶרֶם תַּחְתָּיו; וַיֹּאמֶר, לֹא-אֶתֵּן לְךָ אֶת-כַּרְמִי. וַתֹּאמֶר אֵלָיו, אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ, אַתָּה, עַתָּה תַּעֲשֶׂה מְלוּכָה עַל-יִשְׂרָאֵל; קוּם אֱכָל-לֶחֶם, וְיִטַב לִבֶּךָ–אֲנִי אֶתֵּן לְךָ, אֶת-כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי. וַתִּכְתֹּב סְפָרִים בְּשֵׁם אַחְאָב, וַתַּחְתֹּם בְּחֹתָמוֹ; וַתִּשְׁלַח הספרים (סְפָרִים), אֶל-הַזְּקֵנִים וְאֶל-הַחֹרִים אֲשֶׁר בְּעִירוֹ, הַיֹּשְׁבִים, אֶת-נָבוֹת. וַתִּכְתֹּב בַּסְּפָרִים, לֵאמֹר: קִרְאוּ-צוֹם, וְהֹשִׁיבוּ אֶת-נָבוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם. וְהוֹשִׁיבוּ שְׁנַיִם אֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, נֶגְדּוֹ, וִיעִדֻהוּ לֵאמֹר, בֵּרַכְתָּ אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ; וְהוֹצִיאֻהוּ וְסִקְלֻהוּ, וְיָמֹת וַיַּעֲשׂוּ אַנְשֵׁי עִירוֹ הַזְּקֵנִים וְהַחֹרִים, אֲשֶׁר הַיֹּשְׁבִים בְּעִירוֹ, כַּאֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם, אִיזָבֶל–כַּאֲשֶׁר כָּתוּב בַּסְּפָרִים, אֲשֶׁר שָׁלְחָה אֲלֵיהֶם קָרְאוּ, צוֹם; וְהֹשִׁיבוּ אֶת-נָבוֹת, בְּרֹאשׁ הָעָם וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים בְּנֵי-בְלִיַּעַל, וַיֵּשְׁבוּ נֶגְדּוֹ, וַיְעִדֻהוּ אַנְשֵׁי הַבְּלִיַּעַל אֶת-נָבוֹת נֶגֶד הָעָם לֵאמֹר, בֵּרַךְ נָבוֹת אֱלֹהִים וָמֶלֶךְ; וַיֹּצִאֻהוּ מִחוּץ לָעִיר, וַיִּסְקְלֻהוּ בָאֲבָנִים וַיָּמֹת. וַיִּשְׁלְחוּ, אֶל-אִיזֶבֶל לֵאמֹר: סֻקַּל נָבוֹת, וַיָּמֹת. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אִיזֶבֶל, כִּי-סֻקַּל נָבוֹת וַיָּמֹת; וַתֹּאמֶר אִיזֶבֶל אֶל-אַחְאָב, קוּם רֵשׁ אֶת-כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר מֵאֵן לָתֶת-לְךָ בְכֶסֶף–כִּי אֵין נָבוֹת חַי, כִּי-מֵת. וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אַחְאָב, כִּי מֵת נָבוֹת; וַיָּקָם אַחְאָב, לָרֶדֶת אֶל-כֶּרֶם נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי–לְרִשְׁתּוֹ.
    וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, לֵאמֹר. קוּם רֵד, לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל–אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן; הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת, אֲשֶׁר-יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ. וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ;

    מלכים א פרק כא

    מה הסיכוי שחברי הגרעין התורני 'אור' יענו לגודל השעה, יהפכו לאור לגויים ויודיעו שאינם מוכנים שיפנו את אלחירן כדי לבנות את הישוב התורני חירן.

    1. רחמן חיים

      אתה דורש יותר מדי מאנשי הדת. אם אלה היה להם אלוהים בלב, מלכתחילה לא היו צריכים אף להתקרב למקום הזה בו חיים אנשים אחרים. הדת רק מביאה לשפיכות דמים ואנשי הדת הם מעודדיה. יש כאן צ'אושסקו חדש שגורלו שחושב שמותר לו הכל. ההיסטוריה תתנקם בו בגלל שהוא מדכא את האזרחים.

    2. מני

      בערך כמו הסיכויים שתזרוק טבעת באוויר ויונה לבנה תחרבן דרכה

  2. דןש

    נושא התיישבות הבדואים חייב להיפתר. נושא כאוב שהחל מאז קום המדינה. כל ממשלה "זרקה" אותם ב"הסכמה" לאתר אחר – תוך כדי הבטחות מהבטחות שונות, שנרשמו על חולות המדבר.
    אבל , בכל מקרה, אין כל הצדקה לאלימות ולרצח. לא על פי תיאור המשטרה ולא על פי תיאור הבדואים.

  3. איזה גורן

    ואני שואל רק שאלה אחת.
    למי אתם מאמינים?

  4. אסטרטגיית השכנוע

    הבדואים הם אזרחים נאמנים למדינה, אבל היאחזויות לא חוקיות הן בעייתיות במדינה קטנה כמו שלנו, וגם בלי לבא בהאשמות כלפי הבדואים שאין תכנון כלכלי משפחתי, בזמן תכנון משפחה, כיוון שנהוג לבנות באופן בלתי חוקי. זה לא נתניהו, זה יותר הקמפיין של לתת את השטח שלא שייך לשום מדינה (יו"ש)לערבים בלבד (בנוסף להחלטת האום), והדאגה שבעוד עשרים שנים ישראל תראה כמו עיר אחת גדולה של יהודים וערבים עם מעט מאוד שטח בינעירוני , ועוד צריך לייעד שטח לחקלאות מקומית. ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, היא מדינה מאוד קטנה, זאת הבעיה העיקרית שאף אחד לא מדבר עליה. שתי האוכלוסיות, היהודית והערבית, גדלות כאן ותכנון עירוני לעתיד הוא בעייתי כשהערים במרכז כבר גדלות אחת לתוך השניה, ובעתיד הלא רחוק זה יקרה בשאר המדינה. גם אם חיראן תהיה ישוב ליהודים דתיים בעוד כמה שנים חורה וחיראן יהיו בעלי גבול משותף ואחכ יחיו אחד בתוך הבתים של השני, והשאלה תהיה האם לקרא לעיר חורה-חיראן או חיראן-חורה.
    והיה מי שכתב על הבעיה של הרוב הדומם יפה מימני:
    http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=2896

    אם יש מי שמתייחס לבעיות המועלות בטקסט, זה לא איימן עודה

  5. יוסי ברנע

    הסיפור בגדול הוא איך במקום להקים רפובליקה ישראלית ליברלית החליטו להקים ועד קהלה יהודית בפלסטינה – א"י העוסקת במדיניות שכותרתה " כיצד להפוך ציבור לגייס חמישי".