מחבקים ומזניחים את הפריפריה

להצהרות, לתוכניות ולגילויי החיבה של מקבלי ההחלטות כלפי תושבי הפריפריה אין כל קשר למציאות והפערים הולכים ומתרחבים. השבוע, ראש מועצת ירוחם וראש עיריית עכו הגישו עתירה לעליון נגד שר האוצר ושר הרווחה
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

"פריפריה" היא אחת המילים האהובות על פוליטיקאים בישראל. הם תומכים נלהבים ב"חיזוק הפריפריה", "פיתוח הפריפריה" ו"שינוי בסדר העדיפויות הלאומי לטובת תושבי הפריפריה". בזמנים של מלחמות ומבצעים צבאיים, שבהם מומטרים טילים על יישובי הפריפריה, הם אף יוצאים מכליהם ו"מחבקים את הפריפריה".

פעם בכמה שנים ראש הממשלה ושריו מכריזים בחגיגיות על תוכנית רב־שנתית או על הקמת ועדת מנכ"לים ל"חיזוק הצפון" או ל"חיזוק הדרום". אולם להצהרות, לתוכניות ולגילויי החיבה של מקבלי ההחלטות אין קשר למציאות. מחקר שערך בנק ישראל לפני שנתיים מלמד על התרחבות משמעותית של הפער הכלכלי בין תושבי הדרום והצפון לבין תושבי המרכז. לפי המחקר, בעשור האחרון ניכרת גם מגמה של עזיבת הפריפריה לטובת המרכז. בבנק ישראל מייחסים את התרחבות הפערים הכלכליים למדיניות הממשלה, שצימצמה החל משנת 2003 את מספר יישובי הפריפריה הנהנים מהטבות מס. שר האוצר שביטל את הטבות המס הללו היה בנימין נתניהו.

הפערים בין המרכז לפריפריה עלו לאחרונה גם מנתוני משרד הבריאות שלפיהם מספר הרופאים במחוז תל־אביב כפול מזה שבמחוז הצפון ומספר מיטות האשפוז בבתי החולים בפריפריה קטן משמעותית מאשר במרכז. הזקנה בבית החולים בנהריה עדיין שוכבת במסדרון.

מציאות זו היא התוצאה של תפיסת הצדק המנחה כאן את מקבלי ההחלטות לאורך השנים. תפיסה שלפיה יש להזרים את רוב המשאבים החברתיים והכלכליים לבעלי האמצעים, החיים באזור המרכז. על תפיסת הצדק המעוותת הזו אפשר ללמוד גם מהעתירה נגד חיים כץ שר העבודה והרווחה ומשה כחלון שר האוצר, שהוגשה השבוע לבית המשפט העליון על ידי מיכאל ביטון ראש עיריית ירוחם ושמעון לנקרי ראש עיריית עכו. מהעתירה עולה שעל פי שיטת ההקצאה של משרד העבודה והרווחה, למטופל המקבל שירותי רווחה מעיריית רעננה מוקצים 6,300 שקלים בשנה, בעוד שלמטופל המקבל שירותי רווחה מעיריית לוד מוקצים 3,825 שקלים, ואילו למטופל ברהט כ־1,450 שקלים בלבד.

הפערים בין המרכז לפריפריה עלו לאחרונה גם מנתוני משרד הבריאות שלפיהם מספר הרופאים במחוז תל אביב כפול מזה שבמחוז הצפון ומספר מיטות האשפוז בבתי החולים בפריפריה קטן משמעותית מאשר במרכז. הזקנה בבית החולים בנהריה עדיין שוכבת במסדרון.

מציאות זו היא התוצאה של תפיסת הצדק המנחה כאן את מקבלי ההחלטות לאורך השנים, שלפיה יש להזרים את רוב המשאבים החברתיים והכלכליים לבעלי האמצעים, החיים באזור המרכז

לאי־הצדק המתמשך המשווע הזה אחראית מדיניות תקצוב שמעניקה יתרון לרשויות מקומיות עשירות על פני רשויות מקומיות עניות. אחד ממרכיבי השיטה הוא "המימון התואם" (Matching), שעל פיו התנאי להשתתפות המדינה ב־75% מעלות המימון של תקני עובדי רווחה הוא שהרשות המקומית תישא ב־25% הנותרים. המשמעות היא שרשויות מקומיות שאינן מסוגלות לכך מאבדות לחלוטין את זכאותן להשתתפות המדינה. כלומר, תושב בפריפריה שהרשות המקומית שלו אינה יכולה לשאת בחלקה במימון שירותי הרווחה מאבד את הזכות ליהנות מהתקציבים שהמדינה מייעדת לשירותי רווחה.

המנגנון השני שיוצר אי־שוויון ומנציח אותו הוא חלוקת תקציב הרווחה לפי מספר התושבים ביישוב ולא לפי מספר התושבים ביישוב הנעזרים בשירותי הרווחה. בנוסף, על פי שיטת מימון זו מוענק משקל נמוך מאוד למאפיינים חברתיים־כלכליים של היישוב בקביעת התקצוב. אגב, מצבם של תושבי ירוחם ועכו היה משתפר באופן משמעותי אילו גרו בהתנחלויות, שם נהנים התושבים מהתקציבים הממשלתיים הנדיבים ביותר.

העותרים טוענים כי שיטת תקצוב זו מהווה פגיעה בזכותם החוקתית של הנזקקים לשירותי רווחה לקבל סיוע שיאפשר להם קיום מינימלי בכבוד ומפרה את זכותם של מטופלים מירוחם ועכו לשוויון. כך, כמו בתחומים חברתיים אחרים כמו שירותי חינוך, מנגנוני החלוקה של התקציבים הממשלתיים משעתקים את אי־השוויון הלאומי והאתני בישראל, בין תושבי הפריפריה שרובם ערבים ומזרחים לבין תושבי הרשויות המקומיות המבוססות במרכז הארץ שרובם אשכנזים. הסדרים אלה מבטיחים שהגרים בפריפריה לא יצליחו להיחלץ ממצוקה ולזכות בהזדמנות שווה, ואפילו לא לקיום מינימלי בכבוד.

פורסם בידיעות אחרונות

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. אשכנזיה חד הורית בדירה שכורה

    הרבה חד הוריות עובדות בעבודות שמקלות עליהן את הטיפול בילדים, והתחשיב הוא האם שווה להכניס את הילד לצהרון אחרי ב"יס\גן, כדי לעבוד עוד שעתיים. מאחר שמחירי שכד במרכז , כמו מחירי הצהרון, גבוהים במרכז ביחס לשאר הארץ, בעוד שמשכורות בעבודות כמו מכירות או טיפול בקשישים\בעלי מוגבלויות, ובחברות כ"א ואפילו תיירות לא גבוהות בהרבה משאר הארץ, אימהות כמוני נדחקות לפריפריה.
    זה לא שיכולנו לעבוד בעבודות אחרות במרכז, כי העבודות תובעניות גם במרכז וגם בפריפריה ביחס לזמן שנדרש לילדים , זה פשוט חוסר המקום הפיזי במרכז שגורם למחירי הדיור לנסוק באופן לא פרופורציונאלי לפריפריה.

  2. אשכנזיה חד הורית בדירה שכורה

    וגם בפריפריה מחירי הדירות ממש לא נמוכים ביחס למשכורות של נונ-אקדמאים, ובהרבה מקומות בפריפריה מחירי הדירות גבוהים יותר מבכל עיר מרכזית בעולם. ביחס למשכורות שמקבלים בישראל, קשה מאוד לקנות גם בפריפריה דירה