• Fatima Zohra Serri, Instagram Collection
    זיארה زيارة
    בין הגגות של מרקש לכביסה אינסופית במרפסות של נתיבות
  • why does he do that
    זכותו המולדת
    'סינדרום האישה המוכה' גורם לנשים להיקבר תחת אלימות

הכרזת מלחמה על נפש האדם: הבידוד של וליד דקה

קריאה בהולה להוצאתו המיידית של האסיר הפלסטיני וליד דקה ממדור ההפרדה בכלא רמון
עבד אבו שחאדה

פעיל בל״ד וסטודנט לתואר שני במדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים

וליד דקה, האסיר הפוליטי הכלוא מזה שלושה עשורים בבתי כלא ישראלים, נשלח השבוע לתא הפרדה בפעם השנייה בתוך חודש על אותה עבירה לכאורה, הקשורה למעורבותו בהברחת טלפונים ניידים לכלא. זאת, למרות מחלת הדם ממנה הוא סובל ומצריכה טיפול רפואי שוטף. בפעם הראשונה נשלח דקה לתא הבידוד בכלא קציעות למשך עשרה ימים, וכעת הוא מוחזק בהפרדה לבדו בתא בכלא רמון, למשך תקופה לא ידועה. פעם אחר פעם אנחנו שומעים איזו ידיעה חולפת על אסירים פלסטינים שנשלחים לתאי בידוד או הפרדה, מבלי להפנים יתר על המידה מהי המשמעות של שהייה בתאים כאלה ומה עובר על נפש האדם כאשר הוא מוצא את עצמו לבד, מנותק מהעולם החיצוני, ללא ביקורים של בני משפחה או עורכי דין.

על פי נתוני השב"ס, מבין 6,188 אסירים פלסטינים הכלואים כיום בישראל, 30 נמצאים בהפרדה. נגזר עליהם לשהות ימים, חודשים ואולי אף שנים לעתים ללא אינטרקציה אנושית רציפה, נטולי ידיעה לגבי מה שקורה בעולם, מבלי לדעת לעתים אפילו מה השעה. רוב בני אדם לא יודעים מהן ההשלכות של הדבר, מה שאולי יכול להסביר את השתיקה הציבורית ביחס לשימוש בפרקטיקה הזאת. מרבית האנשים חוו למשל פגיעה פיזית במהלך חייהם, מה שמאפשר להם להבין מתוך ניסיון את חומרת הדבר ואולי אף להזדהות עם הכאב והקושי. מנגד, על רובנו לא נכפה בידוד אמיתי פיזי ונפשי בחיים, לא נגזר עלינו להיות כלואים בין קירות בטון תחת שליטתו של בית סוהר, ללא ידיעה מתי ואם זה ייגמר. זוהי אחת החוויות שניתן לקרוא עליה רבות ואף לשמוע סיפורים מקור ראשון ממי שחוו אותה – ועדיין לא להבינה לעומק.

מה שהציבור עוד לא יודע, הוא שפרקטיקות של בידוד והפרדה נחשבות להתעללות ויש אף מי שמגדירים אותן כאלימות יותר מהתעללות פיזית. במקרה של פגיעה פיזית, יש לפחות צד שני שמנהל עמך קשר או דיאלוג כלשהו, שמחבר אותך לעולם. אך ברגע שנמצאים בחדר של שלוש על ארבע לבד במשך שעות וימים נחשפת חולשתה של הנפש האנושית: מגיעות מחשבות אובדניות, ונחוצות רק 24 שעות בכדי שתיווצר פגיעה נפשית בלתי הפיכה. העיתונאי האיראני קיאנוש סנג׳רי (Kianush Sanjari) שחווה את ״העינוי הלבן״ בתאי המעצר באיראן, תיאר את הבידוד בתור הכרזת מלחמה על נפש האדם.

ברגע שנמצאים בחדר של שלוש על ארבע לבד במשך שעות וימים נחשפת חולשתה של הנפש האנושית. עיתונאי איראני תיאר את הבידוד בתור הכרזת מלחמה על נפש האדם

אינספור מחקרים מעידים על הנזק הנפשי הבלתי הפיך שיכול להיגרם לעצור בזמן שהוא מופרד או מבודד: הזיות, התקפי חרדה, בעיות קוגניטיביות, מחשבות אובדניות, מחשבות אובססיביות, פרנויה, סיוטים, עצבים, בעיות שינה, בעיות בלב והפרעות אחרות; אך למקרה של האסירים הפלסטינים המחקרים האלה לא רלוונטים: החוק הישראלי בעצם מתיר לכוחות הביטחון להשתמש באמצעי הבידוד בשלושה סיטואציות: בזמן חקירה, ככלי ענישה ובמה שמוגדר הפרדה לזמן לא מוגבל – ענישה שמופעלת כעת על דקה. במילים אחרות, החוק מתיר שימוש נרחב וכוחות הביטחון מנצלים זאת. כאשר כוחות המשטרה פרצו לביתי ללא צו ועצרו אותי ושניים מבני משפחתי, נאלצתי לחוות זאת באופן אישי לכמה שעות ספורות, כשאני כפות ומבודד בתא המתנה. למרות האלימות הפיזית בזמן המעצר, החוויות מהשהות בתא ההמתנה, לבד וללא תחושת זמן – אפילו שהיה זה רק לכמה שעות – ליוו אותי כמה חודשים אחרי המקרה. זוהי אמנם חוויה זניחה ביחס מה שאסירים חווים, אך כזו שגורמת לי להזדעזע מהמחשבה שישנם מי שעוברים זאת למשך חודשים ואף שנים.

וליד דקה
וליד דקה בבית המשפט בנצרת, 2009 לערך. עובר התעללות מהסוג האכזרי ביותר שאיש אינו אמור לעבור – במיוחד לא מי שנאבק למען מטרה צודקת

מטבע הדברים, במיוחד בספירה הפוליטית, ניתן להסכים או לא להסכים על הרבה דברים. אך למרות זאת חייב להיות בסיס מוסרי לפיו אנו פועלים. כי ביום בו האדם שוכח זאת, הוא מתיר בשתיקתו לאי צדק וזוועות להתרחש. ברגעים אלה וליד עדיין בגיהנום בתא הפרדה, עובר התעללות מהסוג האכזרי ביותר שאיש אינו אמור לעבור – במיוחד לא מי שנאבק למען מטרה צודקת. זוהי פרקטיקה דכאנית שלא משיגה שום מטרה מלבד להשפיל ולבזות את הפרט, וכפי שמרתין לותר קינג תיאר זאת:

"המחסום המכשיל ביותר במאבקו של האדם השחור למען החופש, הוא לא חבר מועצת העיר הלבן, או איש הקו-קלוקס-קלן, אלא האיש הלבן המתון, אשר מסור יותר ל'סדר' מאשר לצדק; אשר מעדיף שלום שלילי שהוא היעדרה של מתיחות, על-פני שלום חיובי שהוא נוכחותו של צדק; זה אשר תמיד אומר: 'אני מסכים עם היעדים של מאבקך, אבל איני יכול להסכים עם שיטות הפעולה הישירה שלך'; זה אשר באופן פטרנליסטי מאמין שהוא יכול לקבוע את לוח הזמנים לחירותו של האחר; זה אשר חי על פי תפיסה מיתית של הזמן ואשר תמיד מציע לאדם השחור להמתין ל'זמן נוח יותר'".

לשם כך אני קורא לכל מי שמאמין בזכויות אדם ומתנגד לפרקטיקת התעללות באסירים בכלל ואסירים פוליטיים בפרט, לקחת חלק במחאה שתתקיים הערב (חמישי) בכיכר השעון ביפו, בשעה 19:00 בערב.

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רחמן חיים

    השלטון המושחת והמדכא יורד לתהומות של התנהגות בדומה למשטרים פשיסטיים ונאציים של המאה הקודמת. סופו יהיה כסופם.

    1. דפנה

      חיים, אתה וה"גבעונים" מעמונה חולקים רעיונות משותפים, ותקוות משותפות.
      נוח לך במקום הזה?
      בבניין ציון תנוחם.

  2. ספקן

    אילו לא היתה תמיכה באידיולוגיה של העציר, לא היתה סערה במגזר הערבי על הרעת תנאיו. זה שיש מהומות לא רק על התנאים אלא מלכתחילה כתמיכה בקרע האידיולוגי של העציר הנ"ל, זה לא מפתיע, לאור החינוך במגזר הערבי על זכות היהודים לחיות כאן, שגורמת לעצירים על רקע אידיולוגי. אולי צריך לחשוב קודם על אחריות המגזר הערבי בתכנים שהוא מעביר לאזרחים הערבים בישראל. אם מדובר כאן על בידוד כעונש אוניברסאלי, הן לערבים הן ליהודים, הן לספרדים הן לאמריקנים ובכלל, כל העולם, זה היה בכלל כתבה אחרת.

  3. אלכס

    עבד, וליד תמם היה שותף לרצח חייל, משה תמם ז"ל. במעשה זה, מעבר לכך שרצח נפש, הוא גם הכריז מלחמה על נפשם של קרובי החייל, אשר אין הדעת מסוגלת לרדת לעומקה של הפגיעה בהם.
    עונש מוות אינו קיים במדינה וטוב שכך, אבל האם העונש של רוצח מורשע (או כל עבריין מורשע אחר) אינו צריך להיות מרתיע במידת מה ואולי גם לכלול איזושהי מידתיות?
    אינני תומך גם בבידוד לאסירים, אפילו לרוצחים המתועבים שביניהם (ותמם, לעניות דעתי, מוצא את מקומו בקטגוריה הזו). עם זאת, הוא הושם בבידוד לא בלי סיבה, ומכל מקום, אינני מרחם עליו כלל. מי, שכאמור, רצח נפש, ובכך הכריז מלחמה על נפשות רבות, ראוי שנפשו תיפגע גם כן.

  4. איזה גורן

    כל אימת שמתפרסמת ידיעה נוספת על המעצרים, המאסרים וההשפלות של יריבינו,לוחמי החופש הפלשתינאים, אני שב ונזכר בסיפורו של נלסון מנדלה.
    האיש הושם במאסר ממושך על ידי המשטר הלבן רק בשל היותו כהה עור ובגין תביעתו לשוויון זכויות לבני עדתו.
    שני רבות נחשב מנדלה לאויבו הנורא של המגזר הלבן השליט. והנה, יום אחד נבחר האיש הנורא הזה לנשיא המדינה. וראו נס. מדינת דרום אפריקה לא עלתה בלהבות, אנשים לבנים, כולל שוטרים אכזריים ובלתי אנושיים לא הועלו על הגרדום, ועל מנדלה נאמרו רק שבחים ודברי הלל.
    ויום אחד, יוצא אסיר פלשתינאי לחופשי מבית כלאו וייבחר לנשיא עמו ויכות ברית שלום עם ראש ממשלה ישראלי נאור שישכיח את שנותיהם של …. ( אבקש. יותר לי לוותר על השמות!!)
    ולא בשמיים היא.
    האמינו.

    1. דפנה

      וליד דקה הוא רוצח נבזה, לא לוחם חופש ולא בטיח.

      1. יוסי אמיתי

        דפנה, אפשר שווליד דקה הוא רוצח נבזה, ואפשר שאינו כזה. בכל מקרה, הוא נשפט ונושא את עונשו. הבידוד שנגזר עליו נראה כהתעללות לשמה, שאינה כלולה ב"תפריט" של גזר הדין. אני משער שלא היית מצדיקה בידוד נקמני כזה על רוצח פלילי נבזה שחיסל את אשתו וילדיו, ולא על כל רוצח אחר. לעניין זה כלל לא התייחסת בתגובתך למאמרו של עבד.

        1. דפנה

          ליוסי, אתה צודק. הייתי מתנגדת לצורת ענישה כזו לגבי אסיר פלילי, ואני מתנגדת לה גם כאשר מדובר במי שמוגדר "אסיר בטחוני". וזו עמדתי גם באשר לתנאי מאסרו של ווליד דקה.
          אבל בתגובתי לעיל לא הייתה לי כוונה להביע את עמדתי לגבי הענישה. התייחסתי אך ורק לכך שעבד רואה לוחם חופש, בהתייחס למי שהוא, בעצם, בסך הכל רוצח שפל.
          זו דווקא הזדמנות טובה לשאול האם עבד היה כותב מאמר כזה אילו היה מדובר, למשל, בתנאי מאסר דומים שהיו מוטלים על אסיר פלילי אחר כלשהו, לרבות מי שרצח את אשתו וילדיו, או יהודי שרצח ערבי על רקע לאומני. נראה לי שהתשובה לכך ברורה.