• לאה צמל
    גנובה עליה
    זכרונותיה של מתמחה לשעבר במשרד של לאה צמל
  • ריקי כהן בנלולו⁩
    קול העוני
    טור חדש של ריקי כהן בנלולו על מאבק יומיומי לחיים בכבוד

הנאורים מציגים: חזות מזויפת של שוויון

יהודים לא צריכים לסרב להיות אויבים של ערבים, אלא לסרב להתנחל באדמתם, לדכא אותם ולהוציאם להורג ללא משפט. בעקבות ההפגנה הגדולה במוצ"ש
דניאל רביצקי

מדי פעם פוקדות את תל אביב הפגנות משותפות ערביות-יהודיות, הקוראות לדו-קיום, ומבקשות לקדם אידיאולוגיה של שתי מדינות. באחד השלטים הבולטים שמופיע במרבית ההפגנות האלה, מתנוססת האמרה לפיה ״יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים״, סיסמה שגם נקראת בלהט בגרונות ניחרים. יש כל כך הרבה אי דיוקים ודיסוננס במשפט האחד הזה, עד כי לפעמים נראה שדווקא הוא זה שמעצים את הסטטוס-קוו של האפרטהייד וההפרדה, ומנציח את הדיכוי כלפי הפלסטינים.

מדינת ישראל נוצרה וקמה כמדינת אפרטהייד, שמנציחה עליונות יהודית, ומקנה זכויות יתר ליהודים על חשבון העם הפלסטיני הילידי. אנחנו לא צריכים לסרב להיות אויבים של ערבים, אלא לסרב להתנחל באדמתם, לדכא אותם ולהוציא אותם להורג ללא משפט. עדיף שהאמירה שתתנוסס על גבי שלטים תהיה: "יהודים וערבים מסרבים לחיות תחת משטר אפרטהייד ציוני". כי כל עוד המשטר הציוני ממשיך לדכא את העם הפלסטיני, אנחנו נהיה ונישאר אויבים.

במפגשים רבי עוצמה כמו הפגנות, יש לשאת שלטים שדורשים להפיל את הציונות, ולהפוך את המדינה למדינת כל אזרחיה, שוויונית לכולם. הסלוגן "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים״ זורה חול לא רק בעיני העולם, אלא גם בעיניהם של הישראלים עצמם, אשר באמת מאמינים לתפיסה הרווחת התל אביבית, זו המייצרת ליברליות שמטייחת את הגזענות האשכנזית.

סלוגנים ציוניים מעודדים את הישראלים להמשיך ולחשוב אך ורק על אג׳נדה יהודית אשכנזית מצומצמת ולא על האג׳נדה הפלסטינית-ילידית, המזרחית, האתיופית, וכל המיעוטים שקולם אינם נשמע

הגזענות הזאת מובנית בבסיסה של האידיאולוגיה הציונית שעליה בנויה מדינת ישראל, וגורמת לאנשים באמת ובתמים להאמין בקונספט הלעוס של ״שינוי מבפנים״ ובחלום של ״דו-קיום״ – עוד סלוגנים ציוניים המעודדים את הישראלים להמשיך ולחשוב אך ורק על אג׳נדה יהודית אשכנזית מצומצמת ולא לחשוב על האג׳נדה הפלסטינית-ילידית, המזרחית, האתיופית, וכל המיעוטים שקולם אינם נשמע.

האם הפלסטינים אזרחי ישראל היו גם רוצים שינוי מבפנים ודו-קיום? השאלה הזאת בכלל לא עולה בקרב מחנה השלום. מחנה זה רוצה להפסיק את הכיבוש בשביל להשקיט את המצפון, ולא למען קידום זכויותיהם של הפלסטינים. משמע: הם רוצים להפסיק לכבוש, אך להמשיך בדיכוי. לכן, בהפגנות של מחנה השלום, ובשיח שלהם בכלל, הם לא ידברו על ה-BDS, אותה קריאה אזרחית פלסטינית לחרם על ישראל. הם לא יתמכו בחרם, כי הם לא מוכנים לוותר על פריבילגיות למען טובת הפלסטינים. מחנה זה רוצה לחיות בשוויון בתוך אפרטהייד.

כן, שוויון ואפרטהייד זה אוקסימורון. אני מצפה מאנשים להרים שלטים הקוראים להפלת הציונות והגזענות שטמונה בה. ההתקשטות במילים ״יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים״ או "יהודים וערבים ביחד" משל היינו שווים, אנחנו – היהודים במדינה היהודית והערבים במדינה היהודית – רק מתקפת את הסטטוס-קוו של המשטר הברוטלי של מדינת ישראל ואת החזות המזויפת של שוויון.

הפגנה בעקבות הריסות הבתים בקלנסווה ובאום אל-חיראן, 4.2.2017. צילום: אמיר ביתן
הפגנה בתל אביב בעקבות הריסות הבתים בקלנסווה ובאום אל-חיראן, 04.02.17. צילום: אמיר ביתן

בעיניי זו אצילות נפש מצד ערבים בישראל להחזיק את שלטי הדו-קיום האלו, וזה שהם עדיין מוכנים לא לראות בנו אויבים. אני לא בטוחה שהייתי מצליחה להחזיק שלט כזה אילו הייתי ערבייה בישראל. כמו שאמרתי קודם, גם כאן כפות המאזניים אינן מאוזנות. בעיניי, זה ראוי להערכה רבה, שפלסטינים מסוגלים להסתובב בקולוניה (האם אפשר להודות כי כל ישראל היא בעצם התנחלות אחת גדולה, ולא רק מה שמוכר באו״ם?) ולהחזיק בשלט על האדמה שלהם, שנגנבה מהם, שאומר כי הם אינם רוצים להיות אויבים עם מי שגזל את אדמתם ועם מי שמדכא אותם עד עצם היום הזה.

לעומת זאת, יהודי שמחזיק שלט כזה של דו-קיום מנציח את האפרטהייד ״הנאור״. יהודים בישראל צריכים לזהות את דפוסי החשיבה הקולוניאליסטים שהוטמעו בהם נגד האוכלוסייה הילידית הפלסטינית. תמיכה באפרטהייד נאור בהכרח מובילה לתפיסה של שתי מדינות. הזעקה לשתי מדינות אינה קריאה לשוויון מלא, אלא מכתיבה לפלסטינים – ילידי הארץ – להסתפק, שוב, במה שהכובש הקולוניאליסטי קובע עבורם. בעל הפריבילגיה נהנה מהפריביליגיות ואף מנצל אותן כדי להכתיב לעם הפלסטיני כיצד לחיות עמו ב״דו-קיום״.

זו אצילות נפש מצד ערבים בישראל להחזיק את שלטי הדו-קיום האלו, שהם מסוגלים להסתובב בקולוניה ולהחזיק בשלט על האדמה שנגנבה מהם, שאומר כי הם אינם רוצים להיות אויבים עם מי שגזל את אדמתם

בנוסף, הסלוגן "יהודים וערבים מסרבים להיות אויבים" מיישר קו עם האידאולוגיה הציונית, הדוגלת בהפיכת היהדות לזהות לאומית, למרות היותה זהות דתית. הציונות יצרה קונספט של ״עם יהודי״, והצליחה להחדיר את הרעיון לקהילה היהודית שנרדפה באירופה. כמו כן, הצבת המילים יהודים וערבים זו לצד זו, כאילו מדובר בשתי זהויות מקבילות היא התכתבות עם הלך הרוח של המשטר הציוני, אשר הופך זהות דתית או אתנית לזהות לאומית. זו הדרך בה המשטר הציוני מקבע עליונות שאינה רק יהודית, אלא אשכנזית. באופן זה האידאולוגיה הציונית מדכאת לא רק את הפלסטינים, אלא גם את היהודים ממדינות ערב (מזרחים), היהודים האתיופים, ובכלל כל מי שאינו לבן.

אני כמובן תומכת בהפגנות ובאנשים שיוצאים לרחוב ומוחים נגד משטר, אך מרבית ההפגנות בישראל תומכות בהחלפת נציגי השלטון ולא בהחלפת המשטר הציוני, שהוא קולוניאליסטי, ואף ג'נוסיידלי ביסודו. הציונות מעניקה לקבוצה אחת עליונות על אחרת. דוגמא לכך הוא חוק השבות, לפיו כל יהודי, באשר הוא, מכל מדינה בעולם, מוזמן לבוא ולהתיישב פה ולקבל אזרחות וסיוע גם אם אין לו כל זיקה לארץ; בעוד פלסטיני, יליד האדמה הזאת, שגורש למשל בזמן הנכבה מאדמתו שלו, בכלל אינו מורשה לבקר בה. זאת ועוד, הציונות מבכרת את זכות ההגדרה העצמית של יהודים על פני ההגדרה העצמית הפלסטינית, תוך התעלמות מקיומם הפיזי, או גרימה לסיום קיומם בשטח הגאוגרפי של פלסטין המנדטורית, או סיום קיומם בכלל.

לכן, כדי להביא לשינוי עמוק, אני סבורה שאסור להתפשר על פתרונות ביניים. מחובתנו כיהודים במדינת ישראל, בעלי הפריבילגיות, לשאוף לפתרון רדיקלי שישנה את משטר האפרטהייד מהיסוד. אותו משטר ששואף לנכס לעצמו כמה שיותר שטח, עם כמה שפחות ערבים. אל לנו לייצר ססמאות המנציחות את השוויון המדומה ולחגוג את חוסר ההכרה שלנו בפריבילגיות. שינוי מהותי יבוא רק אם נדרוש סנקציות על המשטר הברוטלי שפועל בשמנו.

דניאל רביצקי היא מוזיקאית, שחקנית ופעילת זכויות אדם

בא/ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך 16 שנות קיומו של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים התורמים מכשרונם לאתר והקהילה שנוצרה סביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, ועל מנת להמשיך ולפתח את האתר בערבית, שעם קוראיו נמנים רבים ממדינות ערב, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם.

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. ספקן

    אם ערבים ויהודים הם אוייבים בגרסת המאמר, אזי רצוי שיחיו בנפרד, דהיינו שתהיה הפרדה, סגרגציה ואפרטהייד שעדיפים ממלחמה. אלא שזה לא ככה. למרות הטרור, ברוב הערים הגדולות בישראל חיים יהודים וערבים. זה לא דו קיום מושלם, למשל , יש כאלה שמקבלים זכויות קניין כי יש להם כסף לקנות, ויש כאלה שעושים מהומות ודורשים ועדות כדי לקבל תוקף חוקי למבנים שנבנו ללא אישור מתאים, ויש כאלה שיושבים ללא זכות קניין בדירה שאינה שלהם ומשלמים שכירות. אנשים מתקיפים עם העובדה שהם חשים נחיתות משום שבמקום כסף פרטי, משתמשים באלטרנטיבה הקשורה בכלל, כמו טענות בתקשורת כדי שיקבלו תוקף ציבורי, ומאמרים כדי לייצר לגיטימציה לוועדות או כספי ציבור אחרים. למרות זאת, העובדה שחיים יחד יוצרת דו קיום. לא כל אחד הוא מנהל, לא כל אחד אדם עמיד, לא כל אחד אינטלקטואל, אך יש בכל מגזר מנהלים ואינטלקטואלים ואפילו אנשים בעלי ממון (אצל האתיופים אולי פחות).

  2. דרור

    היה ברור שזה יגיע. הרי מה שחשוב לאנשים כמו הכותבת זה לשתף פעולה עם בנט ונתניהו ולצאת כנגד כל מה שמנסה לשנות את המציאות. ברור. זה הרי לא הדבר האמיתי. הרי רק מי שמבין שהיהדות אינה עם אלא רק דת זכאי לומר משהו בעד שוויון.
    התוצאה של צורץת המחשבה הזו היא הרסנית. "שומרי הגדר", מסוגה של הכותבת, מוודאים שלא יכנס למחנה השלום אף אחד שאינו ראוי באמת מבחינתם. אז הסירי דאגה מליבך, אין לך צורך לשמור כל כך חזק, לאט לאט ה"לא עם" הבינו את המסר. אף אחד כבר אינו מנסה להכנס למחנה. הצלחת!

  3. נתן

    חיסול המדינה הציונית והפיכתה למדינת כל אזרחייה תשחרר את האזרחים הערבים מהדיכוי והאפרטהייד ותאפשר להם להנות מהחופש השיויון החרות והקידמה בדומה לאזרחי סוריה מיצריים ירדן עיראק וסעודיה.

  4. נטול חרטא

    טוב, אז גם מצביעי חד"ש ובל"ד הם "נאורים", ציוניים מדי וצבועים. ובנוסף יש להם קופירייטר גרוע שבגללו, ורק בגללו משטר האפרטהייד משגשג.
    שמישהו יבשר לכותבת שהפוליטיקלי קורקט מת עם היבחרו של טראמפ. החלפת הסיסמאות לא תשנה את המציאות.

  5. ברוך

    לצערי אני מסכים עם דרור.

    ישראל הוקמה במהלך מלחמה ונכון שהתרחש במלחמה טיהור אתני.

    אין לי ויכוח על המשמעות הפרקטית של הציונות, עם זאת יש כאן
    סכסוך מדמם בן יותר מ-100 שנים והסיכוי לשינוי כפי שאת רוצה
    אינו ישים לטווח הקרוב.

    לכן עם כל הרצון הטוב את לא מעשית.

    אני מייחל ליום שהמדינה תהיה באמת דמוקרטית אבל זה ממש לא יקרה
    בבת אחת, בוודאי לא בדורנו.

    קודם כל צריך שהצדדים יפתרו את הסכסוך, כרגע זה חלום באספמיה כי
    הפערים בין הצדדים לא ניתנים לגישור.

  6. יורם שורק

    על מה נסמך הרעיון שהפעולה הנחוצה כיום היא שיהודים בישראל צריכים " לזהות את דפוסי החשיבה"? איזה שינוי משטר בהיסטוריה התחולל בזכות "זיהוי דפוסי חשיבה"? משטרי אפליה ודיכוי נופלים דרך מאבקים וקואליציות של נאבקים שלא עסוקים ב"זיהוי דפוסי חשיבה" אלא בזיהוי אינטרסים משותפים. בהפגנה המדוברת נשמעו קולות גם בין הצועדים וגם מעל הבמה שקישרו את אום אל חיראן לגבעת עמל. זהו חיבור מאבקים שיכול לחולל שינוי אמיתי וכדי ליצור את חיבור המאבקים הזה צריך לטפח שותפויות אינטרסים ושותפויות מאבק בין הקבוצות שלא נהנות מפירות האפרטהייד. השאלה "למה שואפים בעלי הפריבילגיות" לכן לא חשובה – עובדי הקבלן, דיירי הדיור הציבורי, האתיופים ושכבות רחבות הנדחקות מטה ממעמד הביניים: כל אלא נהנים מעט מאוד מהפריבילגיות של האפרטהייד אבל תמיכתם במשטר חיונית. לכן מנסים דוברי השלטון ליצור תחושה מתמדת של מלחמה אתנית ולכן חשובה ההסתה התקופתית נגד הציבור הפלסטיני (מ"הערבים נוהרים" דרך "אינתיפדת ההצתות" ועד "המחבל הדורס מאום אל חיראן"). נגד התעמולה הזו נדרש קרב בלימה ו"מסרבים להיות אויבים" היא סיסמת תגובה ליוזמת ההסתה מלמעלה. הסיסמה הזו לא "מנציחה את האפרטהייד" (עובדה: האפרטהייד הסתדר מצויין עשרות שנים בלעדיה) אלא היא ניסיון לחבל באחד ממנגנוני ההישרדות שלו.

  7. ליכודניק

    איני זוכר כמה פעמים כבר כתבתי כאן נגד הטיעון הקולוניאליסטי והפגיעה כביכול באוכלוסיה "ילידית",
    אך הנקודה החשובה בעיני היא שמטרת הציונות *אינה* להשתלט על ארץ עלומה*,
    אלא להציל יהודים ולתת להם קיום לאומי בריא במולדתם ההיסטורית.
    אלו הפרמטרים בהם יש לשפוט את הציונות- ורק אח"כ להעריך אם היא מצדיקה את הפגיעה באוכלוסיה המקומית.
    כמיזם קולוניאליסטי, ברור שהציונות היא כישלון- באוגוסט נציין 120 שנה לקונגרס הציוני הראשון, ועדיין יהדות התפוצות תורמת לישראל ולא להיפך. איפה בדיוק המטרופולין שמושך דיבידנדים מהקולוניה הציונית?…
    לוגית, להאשים את הציונות בכך שהיא קולוניאליזם גרוע שקול להתנגדות לפסנתר כי הוא גרוע בתור חליל.

    * אפשר להסתכל על הנתונים של מצרים, ירדן ולבנון ולחשוב כמה ארץ ישראל שווה לכשעצמה, כולל האוכלוסיה הילידית שלה.

    * פליט פלסטיני הוא מי שאבותיו גרו

  8. גבריאלה נדיר

    המאמר נוקט פעמים רבות את המונחים "ציונות" "ציוני", "אידאולוגיה ציונית", וכדומה. אודה לכותבת אם תאיר את עיניי: מה פירוש המונח "ציונות" ונגזרותיה בעיניה?
    למיטב ידיעתי "ציונות" הייתה התנועה שקמה בשלהי המאה ה-19 וחתרה להקמת מדינה ליהודים. אם אינני טועה, מדינה כזו הוקמה ב-15 במאי 1948. שמה: מדינת ישראל. מכאן ש"ציונות" ונגזרותיה הם מונחים אנאכרוניסטיים – אלא אם כן הכוונה להקים מדינה חדשה ליהודים (רעיון לא רע בכלל, בהתחשב בכישלונו הקולוסולי של פרוייקט 1948: מדינת יהודונים גזענית ורצחנית).

    1. יוסי אמיתי

      גבריאלה, הנחת המוצא שלך נכונה בהחלט. היעד הציוני הושג ב-1948 (לטוב ולרע). מכאן ואילך יש להיאבק למען טרנספורמציה מ"ישוב" ל"מדינה", כלומר ממסגרת קהילתית, הדואגת בלעדית לאינטרסים של חבריה, למסגרת מדינתית, הדואגת באורח שוויוני לאינטרסים של כלל אזרחיה.

  9. דני

    מאמר רווי סיסמאות וקלישאות. לפלשתינאים אין בעלות על האדמה כאן, והם לא יותר "ילידים" ממישהו כמוני, יליד פתח תקווה. אמירות שנכונות ביחס לקולוניאליזם האירופי אינן רלבנטיות ביחס לישראל, שהוקמה על יסוד קשר הסטורי בין היהודים לישראל. הרעיון לפיו ישראל נשלטת ע"י הגמוניה אשכנזית שדופקת את כל היתר כולל ערבים מזרחים ואתיופים, מגוחך. אין שום זהות אינטרס בין הערבים למזרחים ואתיופים, וזאת סתם פנטזית שמאל קיצוני חסרת אחיזה במציאות. המזרחים והאתיופים, אם ניתן בכלל לדבר על מזרחים כעל קבוצה בפני עצמה, הם חלק מובהק מישראל ומהעם היהודי והאינטרסים שלהם אינם זהים לאלו של אויבי העם היהודי. פתרונות ממסוג שהכותבת מנסה לקדם, אם בכלל, מעבר לחוסר התוחלת המובהק שלהם, הם לא ממש אוטופיים, אלא יותר דיסטופיים, כי יעצימו את האלימות ושפיכות הדמים, ולא להפך. מדינת כל אזרחיה עם זכות שיבה זה מתכון למלחמת אזרחים קטלנית בהרבה מהמצב הנוכחי. אין לאף אחד מונופול על הצדק, אנחנו לא צדיקים, וגם לא הערבים. אז בסופו של דבר כל אחד צריך לבחור צד, ואז לנסות ולבדוק אם יש פתרונות של שלום למצב, שהיום ככל הנראה לא קיימים, לאחר שהנסיון האחרון של השמאל הישראלי נתקל בחוסר נכונות פלשתינאית להגיע לפשרה. הכותבת לא מציגה עמדה עם עדיפות מוסרית כלשהיא, אלא פשוט בחירה פשטנית בנרטיב הערבי, שאם יתממש יהיה רצחני וקטלני פי כמה מהיהודי. המציאות לא נחמדה, אבל זה מה יש. אני חייב אבל להודות שאני שותף להסתייגות שלה מההפגנה בתל אביב. לא כי יש לי משהו נגד אנשים שמפגינים בעד שלום ושויון, אלא כי לדעתי זה היה בזיון לאפשר לאשתו של הנהג שנהרג באותו אירוע לנאום. עדיין לא ברור אם הוא ניסה לרצוח שוטר או לא, אבל האפשרות שכן בהחלט קייימת, אז לתת לה לנאום שם בנסיבות כאלו, היה דבר בזוי בעיני.

    1. בני זילברמן

      מה אתה מקשקש, דני הטיפש. "קשר היסטורי"? לאמי היה קשר היסטורי עם וילנה, עיר הולדתה, והיא היגרה לפלשתינה-א"י ב-1934 בגלל שאהוב לבה היגר לכאן. "קשר היסטורי" זו אגדה שהמציאו אלה שרצו להשתלט על הארץ. אחרת, איך ניתן להסביר שבמשך 400 שנות השילטון העותומני, כאשר כל מי שרצה להגר לפלסטין היה יכול לעשות זאת ולא עשה? שערי הארץ היו פתוחים מאז שנכבשה בידי העותומנים במאה ה-16 (1517), 25 שנה בלבד לאחר גירוש ספרד. יהודים רבים השתקעו באלכסנדריה, בקאהיר, בדמשק, בבירות, בסלוניקי, בבולגריה, ובמקומות נוספים ברחבי האימפריה העותומנית הגדולה, ורק למקום אחד נמנעו לבוא – "ארץ ישראל" למרות "הזיקה ההיסטורית" המפוברקת. לפלסטינים שחיים כאן מאות שנים יש זכות גדולה בהרבה על הארץ מאשר היהודונים שהגיעו לכאן, ורובם בניגוד לרצונם (הרי רוב ה"עליות" היו עליות מצוקה — למשל יהודי עיראק, יהודי מרוקו, ועוד). כדאי מאוד, דני הטיפש, שתוותר על הסיסמאות הילדותיות ותלמד את ההיסטוריה הלא-מכובסת של מדינתך שוחרת הגזענות וההתפשטות הטריטוריאלית.

      1. דני

        אתה לא אוהב יהודונים כמו שאתה קורא להם, אה? אני לתומי חשבתי שיהודונים זה ביטוי אנטישמי ניאו נאצי. מצחיק לראות שמאלן משתמש בו, אבל גם מלמד על המצב התודעתי שלך. דרך אגב, תרגיש חופשי לחזור לוילנה אם יש לך קשר חזק כל כך למקום.

    2. עידו

      אתה מתעסק עם מרקסיסטית קלישאתית ומביכה, אין הרבה טעם להתווכח איתה.

    3. יוסי אמיתי

      דניאל יקרה, מאמרך הוא דוגמה קלסית לנכונותו של הפתגם "הטוב מאוד הוא אויבו של הטוב". הסכם השלום, לכשיושג (אם וכאשר) יהיה – כדרכם של הסכמים דומים בכל מקום ובכל זמן – הסכם פוליטי ולא אידיאולוגי. אף צד לא ייצא ממנו ומלוא תאוותו בידו. אבל הוא עשוי לפתוח פרק חדש, צודק יותר ומבטיח יותר, ביחסי שני העמים. השוויון שאת מדברת עליו – יעד צודק ללא ספק – לא יושג באיבחת קולמוס, אלא כתוצאה של תהליכים חברתיים ותרבותיים שיתרחשו לאחר השגת ההסכם. לכן יש להציב מטרות בנות השגה, ולרכוש עבורן אחיזה בדעת הקהל כאן ושם, ולא להתעטף בצדקנות שתבטיח לך מאה שנות בדידות. אמר לי פעם עפיף סאפייה, מי שהיה נציג אש"ף בלונדון: "אינני מדבר על פתרון צודק, אלא על פתרון שיהיה מקובל אהדדי (MUTUALLY ACCEPTABLE SOLUTION)". ראוי ללמוד ממנו.
      והערה קטנה למגיב מעלי, המתקרא דני: לומר שהפלסטינים התכחשו להצעות פשרה של השמאל הישראלי, זה, במקרה הטוב, היפוכה של האמת, והיצמדות לדף המסרים האורווליאני של משרד ראש הממשלה.

      1. דני

        חולק עליך בענין. כשנחתמו הסכמי אוסלו היה ברור שהמטרה של ישראל היתה להגיע בסופו של דבר להסכם שיבוסס על מדינה פלשתינאית ביהודה שומרון ועזה. המטרה הזו לא הושגה בעיקר בגלל העובדה שזה לא סיפק את הפלשתינאים. לפחות מחצית מהאוכלוסיה הפלשתינאית בהערכה גסה תומכת בארגונים איסלאמיים, ומבחינתם אין אפילו אפשרות תאורטית לפשרה. והמחצית השנייה לא מקבלת את הויתור על זכות השיבה ההכרחי לפשרה,כך שגם איתם לא ניתן להגיע לפשרה. זה מצב עגום, אבל אלו העובדות. השורה התחתונה לדעתי היא שאין בציבור הפלשתינאי, בין אם מטעמים דתיים ובין אם לאומניים, נכונות להשלים עם קיום ישראל ולהגיע איתה להסדר. בקרב רוב הציבור הישראלי כן היתה בנקודת זמן מסויימת לפחות נכונות כזו. אני מקבל כמובן את האפשרות שהפלשתינאים לא חייבים לרצות להגיע לפשרה עם ישראל, וכמו ששייח יאסין אמר, יכולים לחשוב שהזמן לצידם, ולהמשיך להלחם עד להשגת מה שהם רואים כמלוא זכויותיהם. אבל אז לדעתי אין שום מימד מוסרי למאבק שלהם, וזה ענין כוחני בלבד. במאבק כוחני נטו, אני לצד השבט שלי.

        1. עודד

          דני, לי היו ברורים דברים אחרים על הסכם אוסלו. להבנתי, מדובר בהקמת הרש״פ כקבלן משנה של הציונות להמשך השליטה של ישראל בפלסטינים, שאמור לעשות זאת, כפי שהגדיר רבין ״בלי בג״צ ובלי בצלם״.

          1. דני

            לדעתי אם לא היתה התנגדות פלשתינאית אלימה להסכם, בסופו של דבר זה היה נגמר במדינה פלשתינאית. זו היתה המטרה. אף אחד לא היה מביא לפה את עראפאת רק כדי שיהיה קבלן משנה, הסתדרנו יפה לבד. אני באמת ובתמים חושב שהפלשתינאים לא היו מעונינים, ולכן זה נכשל. השמאל בארץ (לא מדבר על כאלה כמו כותבת המאמר שהם מעין לאומנים פלשתינאים בהשקפותיהם) פשוט לא מפנים את עומק והקף העוינות הערבית לישראל. במובן הזה, החמאס הוא מייצג אותנטי של הענין. כל עוד תנועה כמו החמאס היא דומיננטית, אין שום סיכוי לשום הסדר.

  10. יוסי ברנע

    כתבת "עוד סלוגנים ציוניים המעודדים את הישראלים" ואני שואל, מיהם הישראלים? מהי מהות ישראליותם? אזרחות? זהות לאומית? ? כי המאמר עצמו דיבר על "ערבים",ו"יהודים" ו"פלסטינים" ו"משטר ציוני"? מהי זהות הלאומית של המדינה אותו מציעה הכותבת?

    1. עודד

      דני, אני לא קורא מחשבות ולא יודע למה הביאו לפה את ערפאת. אני מסתמך על מה שאנשים עושים או אומרים ומנסה להסיק מסקנות. כאשר ראיתי את תנאי ההסכם ושמעתי את רבין ואת פרס, הבנתי שטוב לא יצא מזה.

      1. עודד

        ובעניין חמאס, אני לא מעריץ גדול של התנועה הזו, אבל במציאות שבה אבו מאזן מתקשר לשר הביטחון ברק במהלך עופרת יצוקה ודוחק בו להגביר את ההפגזות בעזה כדי להפיל את שלטון חמאס שם, זו נראית בעיני האופציה הפטריוטית היחידה לכל פלסטיני הגון באשר הוא.

        1. דני

          תומך בחמאס? התנועה שלפיה יהודים הם צאצאי קופים וחזירים שיושמדו ביום הדין? שלא לדבר על דינן של נשים סוררות, להטבי"ם וכיו"ב. אתה חושב שגם כל יהודי הגון צריך לתמוך בברוך מרזל ושות', כי זה הרי אותו דבר? חמאס זה סוג של דגל שחור, כמו לתמוך בדעא"ש. אבל בלי קשר לזה, כפי שאמרתי, עם תנועות כמו החמאס לא ניתן להגיע בשום מצב להסדר שלום, זה ברור, גם להם.

        2. ליכודניק

          במחילה, מדוע אותו פלסטיני הגון היפוטתי צריך לבחור רק בין פתח לחמאס? למה הוא לא יכול להקים דוקא אופוזיציה דמוקרטית ונקיה משחיתות לפתח?

  11. דפנה

    סבי וסבתי היו ציונים, כמו גם קרובי משפחתי האחרים. נולדתי להורים ציונים.
    הנחלתי את הציונות לילדי, ואנחיל אותה גם לנכדי בבוא היום. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי. על בסיס זה התקבלה החלטת האו"ם בנובמבר 1947, המאשרת את הקמתה, ועל בסיס זה היא הוקמה.
    אני ציונית. תודה.

    1. יוסי אמיתי

      דפנה, אין לי בעיה עם הגדרתך את עצמך כציונית, ובלבד שתנסי להתמודד עם משמעותה של הציונות כיום (מרזל? סמוטריץ'? שולי מועלם? אופיר אקוניס? בן דרור ימיני?). בנוסף, קבלי תיקון: החלטת החלוקה של האו"ם, שמכוחה קמה מדינת ישראל, לא הגדירה אותה כ"מדינת העם היהודי" (קרי, מדינת כל יהודי העולם), אלא דיברה על חלוקת א"י המנדטורית לשתי מדינות: האחת "יהודית" והאחרת "ערבית". הא, ותו לא.

      1. דפנה

        יוסי, גם אם יש לך בעייה עם הציונות שלי זה בסדר גמור מבחינתי. זו הרי הבעייה שלך, לא שלי. רק מוזר לי כמה רחוק רצת, כדי להביא דוגמאות ל"מיהו ציוני?" בעיניך.
        הציונות שלי דומה יותר לזו של שולמית אלוני ויוסי שריד, [עליהם השלום], עמוס עוז, יעל דיין, דוד גרוסמן ודומיהם. מקווה בשבילך שנרגעת.
        באשר להחלטת האו"ם, קבל אתה תיקון:
        בסעיף שכותרתו "סיום המנדט, חלוקה ועצמאות" , סעיף קטן 2) נאמר כך:
        "….. המעצמה המנדטורית תעשה כמיטב יכולתה להבטיח, ששטח הנמצא בטריטוריה של המדינה היהודית, ובכלל זה נמל-ים ועורף [הינטרלנד] מספיק למתן אפשרויות לעלייה ממשית, יפונו בהקדם האפשרי, ועל כל פנים לא יאוחר מה – 1 בפבר' 1948".
        זאת, על אף שהמנדט עצמו, על פי סעיף קטן 1) באותו סעיף, אמור היה להסתיים רק כחצי שנה מאוחר יותר, ולא יאוחר מאוג' 1948.
        כאשר מדברים על מתן אפשרויות לעלייה ממשית עוד בתקופת השלטון המנדטורי, ואין שום מגבלה על מספר העולים ועל ארצות המוצא שלהם, אז לי לפחות זה נראה כמו הכרה בכך שכל יהודי באשר הוא יכול להגיע לארץ ולהקלט בה.
        קל וחומר, כאשר אין שום מגבלה כזו לאחר תום השלטון המנדטורי.
        אז בין הדבר מוצא חן בעיניך, ובין אם לא, מדינת ישראל היא בהחלט מדינת העם היהודי, והיא הוכרה ככזו גם באותה החלטת או"ם, גם אם לא ניתנה לה כותרת כזו.
        הא ותו כן.

  12. קורא

    הכותבת מאבחנת נכונה את האופי הציוני של סיסמאות "יהודים וערבים כך-וכך-וכך". אך הדבר נובע מן העמדה הציונית של המפלגה הקומוניסטית הישראלית והחזית שהיא נמצאת במרכזה, חד"ש: עמדה ציונית התומכת בקיום מדינת ישראל והבטחת קיום זה; עמדה שלא השתנתה מאז 1941. פתרון רדיקלי לא יבוא בתוך אותה מסגרת פוליטית, אלא במסגרות אחרות.