• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

בקרוב נהיה דמוקרטיה ריקה

הצעת החוק החדשה של ח"כ שולי מועלם-רפאלי מהבית היהודי היא ביטוי נוסף להליך הריקון של הדמוקרטיה ממרכיביה המהותיים. היא מצטרפת להסתה נגד ערבים, לאינדוקטרינציה לאומנית דתית־אורתודוכסית במערכת החינוך ולצנזורה פוליטית המגבילה את חופש הביטוי
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

דמוקרטיות אינן נעלמות בין לילה. מכרסמים בהן אט־אט. השלטון משיל בהדרגה קליפה ועוד קליפה ומה שנותר הוא מה שמכונה בספרות "דמוקרטיה ריקה" — כזאת שנעדרים ממנה מרכיבים מהותיים כמו כיבוד זכויות אדם וזכויות המיעוט, שוויון בפני החוק, תקשורת חופשית, רשויות מינהל מקצועיות שאינן מונחות על ידי שיקולים זרים, מערכת משפט עצמאית, וחברה אזרחית פלורליסטית שבה ארגונים אינם נרדפים על ידי השלטון.

המרכיב האחרון שנותר בדמוקרטיה ריקה הוא המרכיב הפורמלי של בחירות המתקיימות מעת לעת שבו עושה הרוב שימוש עריץ. הצעת החוק החדשה של ח"כ שולי מועלם־רפאלי (הבית היהודי) שהונחה בימים אלה על שולחן הכנסת, היא ביטוי נוסף להליך הריקון הזה של דמוקרטיה ממרכיביה המהותיים.

הצעת החוק הזו, שלא עוררה רעש תקשורתי או דיון ציבורי סוער, היא המשך טבעי לתהליכי חקיקה שמטרתם לרדוף ולהשתיק ארגונים הפועלים בחברה האזרחית הישראלית למען זכויות אדם, צדק חברתי — ונגד הכיבוש. ראשיתם ב"חוק העמותות", שקודם על ידי שרת המשפטים בשם ערך השקיפות — חוק המחייב עמותות הנתמכות על ידי מדינות זרות להצהיר על מקורות המימון שלהן בפני רשם העמותות וכן לציין זאת בפרסומיהן. באופן לא מקרי, מבדיקה שערך רשם העמותות התברר כי 25 מבין 27 העמותות שעליהן חל החוק הם ארגונים המזוהים עם השמאל והוא אינו חל על אף ארגון בימין.

הצעת החוק החדשה של מועלם־רפאלי מגדילה לעשות וקובעת שאותן עמותות גם לא יזכו לפטור מתשלום אגרה (הניתן לעמותות כיום) כאשר הן פונות על בסיס חוק חופש המידע לבקש ממשרדי ממשלה ומהרשויות מידע. יתרה מכך, הן אף יחויבו לשלם אגרה כפולה. מועלם־רפאלי אינה מנסה להסתתר מאחרי רטוריקה שקרית של "שקיפות", אלא מצהירה בגלוי שהצעת החוק נועדה להיאבק במי שבעיניה הם אויבי המדינה, ארגונים אותם כינה חברה לסיעה, ח"כ ניסן סלומינסקי, "גיס חמישי".

באותה רוח של שגרה פרלמנטרית של הטבעת אות קין על מצחם של אזרחים ופגיעה בזכויותיהם, הגיש לפני חודשיים ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) הצעת חוק המחייבת את העמותות הללו לחשוף בכל מסמך שהן מגישות לבית המשפט את העובדה שחלק ממימונן מגיע ממדינות זרות.

ח"כ מועלם־רפאלי אינה מנסה להסתתר מאחרי רטוריקה שקרית של "שקיפות", אלא מצהירה בגלוי שהצעת החוק נועדה להיאבק במי שבעיניה הם אויבי המדינה

לא מפתיע שהח"כים מועלם־רפאלי ופורר משמשים שליחים של תנועת הימין "אם תרצו" שיזמה את הצעות החוק הללו — תנועה שהשקיעה בשנים האחרונות מאמצים וממון רב, הכולל תרומות חסויות מגופים עלומים שדרישת "שקיפות" חוק העמותות לא חלה עליהן, בקמפיינים ציבוריים שנועדו לרדוף ולסמן כבוגדים, או בלשונה "שתולים", יחידים וארגונים המתנגדים לתפיסותיה הלאומניות והאנטי־דמוקרטיות.

לאפליה, לרדיפה ולפגיעה בזכות לחופש ההתאגדות של ארגוני חברה אזרחית, מצטרפת ההסתה המתמשכת של ראש הממשלה וחלק משריו כלפי האוכלוסייה הערבית המוכתמת כטרוריסטית. היא מצטרפת ל"חוק ההסדרה" העושק את קניינם של פלסטינים בשטחים שנחקק — למרות התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה — ומנוגד למחויבויותיה הבינלאומיות של המדינה. נוספות לכך גם פגיעה בשידור ציבורי עצמאי, אינדוקטרינציה לאומנית דתית־אורתודוכסית במערכת החינוך וצנזורה פוליטית המתנה מימון מוסדות תרבות בהגבלת חופש הביטוי.

הצהלה שנשמעה במחנה הימין על בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב ביטאה שמחה על בחירתו של בן ברית אידיאולוגי השותף לתפיסת הדמוקרטיה הריקה. גם קריאות הניצחון על מינויי ארבעת השופטים החדשים לבית המשפט העליון מבטאות שמחה על החלשתו של המוסד ותקווה שלא יפריע בעתיד לראש הממשלה, שריו ולחברי כנסת כשולי מועלם־רפאלי ועודד פורר לממש את חזונם.

פורסם ב"ידיעות אחרונות"

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רחמן חיים

    1. אנו חיים ב'שטעטל' ולא במדינה. במדינה, מעצם הגדרתה, האזרחים שווים והחוק קובע את זכויות האזרחים. לעומת זאת, בשטעטל הגְּבִיר קובע את הכל לפי שרירות ליבו.
    2. הפעילות של הצד הימני במפה הפוליטית, לכאורה מוצגת כפעילות אידיאולוגית-ערכית-אֱמונית. אך למעשה, היא פעילות כדי לכסות על לכאורה הגניבות הכספיות והעבירות הכלכליות של מנהיגיה וחבריה, בשם הדת, האמונה, הפטריוטיות, ומה לא.

  2. אלי אמינוב

    אם עפ"י הגדרת יוסי דהאן אנו קרובים לחיות ב"דמוקרטיה ריקה" צריך לזכור שישראל נולדה כדמוקרטיה חצי ריקה, הנשענת על חוקי החירום הקולוניאליים הבריטים ועל שני סוגי אזרחות לנתיניה המובחנים על פי מוצא/דת/גזע. לכן, במשך 25 השנים הראשונות של המדינה הציונית (עד מלחמת אוקטובר 73) הייתה החברה הישראלית חברה טוטליטרית, בעלת מונוליתיות אידיאולוגית, שביעות רצון עצמית, עיתונות צייתנית ומסורסת והערכה עצמית מגלומנית, הבנויה על קונצנזוס. אנשים ישבו בבתים ערביים שדודים ולא שאלו עצמם איפה האנשים שבנו אותם. קיבוצים ומושבים ישבו על אדמות שדודות, דברו על "סוציאליזם בימינו" ושרו את האינטרנציונאל. השאלה הפלסטינית נתפשה כבעיה אקולוגית – כמו הביצות, היתושים והקדחת. טיולי תנועות הנוער קיבלו את הכפרים הערביים ההרוסים כ"חירבה" שהייתה כאן מאז ומעולם, את הטרסות שיצרו הפלחים בהרים כחלק טבעי של "נוף המולדת", את עצי השקמים והבוסתנים כגידולי בר ואת משוכות הצבר (שיובאו ע"י הפלסטינים ממקסיקו) כסמל ישראלי הנטוע באדמות אבותיהם. אולם לא רק תודעת השכבות המשכילות בחברה הישראלית צמחה בחממה מורעלת המנותקת מהמציאות. כל מלחמת המעמדות בתוך מדינת ישראל נדחסה לתוך אותה מיטת סדום של החלוקה.
    בתוך סד מעוות זה לא יכולה הייתה להתפתח, לא מחשבה ביקורתית ולא יסודות הנושאים אותה. השמאל הציוני, הממשיך את מסורת מפ"ם, נולד נכה ומעוות בתוך מסגרת קולוניאלית, שנראתה לו כנזר הבריאה כשם שלצפרדע נראית הביצה כעולם כולו. בתוך ביצה זו רואה עצמו כל לאומן כמהפכן, כל גזען כהומניסט וכל מתחסד כצדיק הדור. אנו רואים כי הפתרונות הפוליטיים אותם הם מאמצים, קשורים כולם שוב ושוב בחזרה כפייתית לאותה רחם ממנה יצאו – החלוקה. כל אשליות השמאל בדבר חזרה נוסטלגית לאותה מציאות "אידיאלית" של "ארץ ישראל הקטנה והיפה" שלפני כיבושי 67, בנויות על התכחשות למהות החלוקה ולמדינת האפרטהייד שיצרה. רק בתוך הכחשה פתולוגית זו, יכלה להתפתח אותה גזענות עמוקה של השמאל הציוני הדורשת "הפרדה בין העמים", מדינה יהודית ללא "זרים" כפי שמנסח זאת א.ב. יהושוע "יפה הבלורית והתואר", בפנייתו לאנטון שמאס: "קח את חפציך ולך מזרחה וכך תוכל להיות אזרח חופשי במולדתו". גזענות, התנשאות כסנופובית וחוצפה קולוניאלית זו, הם פירות הראש והלענה שצמחו בחממה המורעלת שנוסדה בתוך החלוקה ומלחמותיה. למרות כל הקיטוב בחברה הישראלית והתפוררות הקונסנזוס, לאחר מלחמת אוקטובר, יכול היה השמאל הציוני, המקבל את הנחות היסוד של החלוקה, לנהל דיאלוג כנה ופתוח עם אנשי גוש אמונים, על בסיס של אינטרסים משותפים בקלות רבה יותר מאשר עם פלסטינים.
    השמאל והימין הציונים מסכימים עקרונית בכל שאלות היסוד של הציונות; עליה, התיישבות, בטחון ומדינת אפרטהייד יהודית – כאשר הוויכוח ביניהם הוא כמותי וצורני בלבד. כדאי לציין כי השמאל הציוני, הוא השמאל היחיד בעולם הרואה באימפריאליזם האמריקני בן ברית דמוקרטי, הומני, הגיוני וצודק, ועובדה זו בלבד הייתה צריכה להזהיר כל הומניסט לשמור נפשו מלחבור אליו.

  3. פריץ היקה הצפונבוני

    כמובן שדימוקרטיה מושלמט נ( סליחה על שיבושים במקלדט) יש רק אצל מלאכי השרט בנטיים בישראל של הקו הירוק עדיין עם כל הליקויים וההשטלחויוט נגד מיעוטים עדיין זא דימוקרטיה אבל כפי שכב נטן הוניגמן בפועל שהשלטון הישראל חל גם על מליוני נטינים חסרי כל זכויוטאז כמו ששרט ,,הטרבוט׳׳ קראהcut the bullsheet אין לישראל זכוט לקרו;א לעצמה דמוקרטיה וגם לא רודפט שלום

  4. פריץ היקה הצפונבוני

    טגובה קצרה לפוסט של אלי אמינוף אני אמנם מגדיר עצמי כציוני במובן זה שאני טומך בזכוטם של יהודים להגדרה עצמי ט אך ממרום שנוטי קצטי ב,,שמאל-ציוני׳׳ כפי שהגדיר בני ,,כין המלחמוט הם בעד שלום׳׳ סיפור א׳׳י הישנה הטובה לא היה אלא קשקוש בלבוש כמי שחו נך בילדוטו בא׳׳י העובדט (כאילו שהאחרים לא עבדו) אלו המנהיגים שלי ששקרו אוטי על,,כמיהטם לשלום׳׳ טמיד העדיפו הטפשטוט טריטוריאליט וגרוש פלסטינים הבעיה הפלסטינים הרי לא נעלמו ולאור מדיניוטה של ישראל במקום שהוה מקלט בטוח כפי שלמדטי בשיעורי ,,טולדוט הציונוט׳׳ אנחנו נדונים ; למלחמט נצח שבסופה יהו כום רק מפסידים

  5. שבתאי לוי

    קו ישר מ1984, ועד ל1948. שבתאי לוי

  6. ג. אביבי

    אין ספק שח"כ מועלם משרתת את הימין הקיצוני, מעמדה בשמינייה של 'הבית היהודי' תלוי במידת קיצוניותה כלפי הפלסטינים.
    הקביעה שמרוקנים לנו את הדמוקרטיה אינה נכונה. ישראל איננה דמוקרטית, אלא מקיימת מראית עיין של דמוקרטיה. מחד, הבעלות על אמצעי התקשורת היא של מעטים הקשורים לכל מערכות ההון והשלטון בישראל. מאידך, הקדקוד החזק ב"דמוקרטיה" הזאת – המערכת המשפטית – הוא אנטי דמוקרטי וגזעני ומעקם ללא היסוס את החלטות הכנסת והממשלה.
    בישראל יש קדקוד שלטוני חשוב שעד היום לא נבחר ע"י העם ולא ע"י נציגיו – בית המשפט העליון ושופטיו. לכן המעשה שהוביל הבית היהודי והשרה שקד – אמנם מתוך כוונה להוסיף לנבחרת השופטים הלבנים הגזעניים עוד לבנים תומכי התנחלויות – דווקא הכניס וקטור דמוקרטי למוסד האליטיסטי והגזעני הזה. הוא עדיין לבן מאוד ואנטי דמוקרטי קיצוני.

    1. ג. אביבי

      ועוד,
      תנאי לקיומה של דמוקרטיה הוא עיתונות חופשית ובלתי תלויה בגורמי כוח שונים. בן גוריון בחששו מפני דמוקרטיה אמתית בישראל, הקים לפני קום המדינה פורום לבלימת חופש המידע בשם 'ועדת העורכים'. ה'ועדה' הייתה מתכנסת ובה נציגי כל גופי התקשורת ומולם נציגי המנגנונים החשאיים, נציג ראש הממשלה והצבא. המנגנונים ומשרד ראש הממשלה היו קובעים איזה נושאים לא יאוזכרו (למעשה יצונזרו) ובאילו נושאים תהיה עמדה אחידה לכולם. כך למשל חטיפת ילדי תימן, מדיניות האכלוס העדתית, אחריותה של ישראל לתקריות גבול רבות, הסיפור האמתי של גרוש הפלסטינים וכו' מעולם לא עלו לדיון צבורי. כך גם בכל פעם שישראל יזמה מלחמה הייתה דעה אחידה בעד המלחמה לכל כלי התקשורת. מי שחרג מהחלטות ה'ועדה' או מרוחה נרדף ע"י מנגנוני החושך – 'העולם הזה' כדוגמה.
      לאחר עלית הליכוד ב1977 ה'ועדה' הפסיקה להתכנס פיזית אבל התיאומים בין מנגנוני החושך ומשרד רוה"מ לבין גופי התקשורת – ברוח אותה 'ועדה' אנטי דמוקרטית – נמשכים עד היום ובהקפדה. פראבדה בלבוש דמוקרטי.
      קשה לרוקן מדמוקרטיה מדינה שאינה באמת דמוקרטית.

  7. דןש

    הגיע הזמן שנבין שזו המדינה שמרבית בוחריה רוצים בה. רק הם שוכחים שההפליה מופנית גם כלפי עצמם. כל פגיעה במיעוטים או בערבים, זוכה למחיאת כפיים, של הבוחרים היהודיים המופלים ביותר במדינה. הם מתנהגים כמו אותו העבד הטוען "אהבתי את אדוני" ואפילו רציעת אוזנו אינה מביאה אותו לחשיבה, שניתן לצאת מהמצוקה.
    כאן בעוקץ ניתן ביטוי לאלו שיצאו מהמצוקה או אלו המכונית "משתכנזים" – אלו המבינים שההפליה פוגעת בכל והמנסים לפעול כנגד הממסד לשנות דברים. אבל ללא השתתפות ה"קהל הרחב" פעילותם תיפול על אוזן ערלה ו"תפליג" לתהום הנשיה.

  8. א

    אם עמותה ממומנת בכסף זר ופועלת לפגוע במדינה למה המדינה ואזרחיה צריכים לסבסד אותה? איך זה בכלל קשור לדמוקרטיה? למה אנחנו לא מסבסדים את כל החברות במשק ונותנים להם פטור מאגרות? או ממיסים? בהגדרה פטור הוא הטבה ואינו הכלל ולכן המדינה יכולה להחליט למי היא נותנת הטבה ולמי לא. השמאל הפו"צ כמו כותב המאמר גם רוצה לתקוף את המדינה וגם רוצה שאני אסבסד אותו אחרת כמובן זאת לא דמוקרטיה. לפי אותו שמאל פו"צ אנחנו כבר לפי 50 חוקים הפסקנו להיות דמוקרטיה ועדין כל פעם ששוללים מהם עוד זכות יתר הם צורחים פאשיזם ואובדן הדמוקרטיה.