• kara w.
    קריטי עד מוות
    מה יהיה על ילדינו השחורים בנערותם?
  • ראפינו
    גול מחאה
    על קולן המהדהד של הקפטן מייגן ראפינו וחברותיה לקבוצה

הם לא היו לבד لم يكونوا وحدهم

הם לא היו לבד, הכמרים שניהלו את האינקוויזיציה, ואלה שהובילו עם לכבשנים, ואלה שצרו על צ'ה בג'ונגל, ואלה שירו בלורקה, ואלה שתלו צעירים מריסיהם בכלא סידנאיא. שיר מאת מרזוק אלחלבי
מרזוק אלחלבימרזוק אלחלבי

משפטן, יועץ אסטרטגי, עיתונאי וסופר בעל טור קבוע בעיתון "אלחיאת"

הַכְּמָרִים שֶׁנִּהֲלוּ אֶת הָאִינְקְוִיזִיצְיָה

القساوسة الذين أشرفوا على محاكم التفتيش

לֹא הָיוּ לְבַד.

لم يكونوا وحدَهم،

הָיוּ מִי שֶׁקָּרְאוּ קְרִיאוֹת

هناكَ مَن هتَف

וּמָזְגוּ יַיִן בְּשִׂמְחָה עִם צְנִיחַת הַגִּילְיוֹטִינָה.

وصبّ النبيذَ فرحًا بحركة المقصلة

אֵלֶּה שֶׁהוֹבִילוּ עַם לַכִּבְשָׁנִים

والذين قادوا شعبا إلى الأفران

לֹא הָיוּ לְבַד.

لم يكونوا وحدهم،

הָיוּ מִי שֶׁמִּלְּאוּ גַּז בַּמְּכָלִים

فهناك من عبأ الغاز في الصفائح

וְנָהֲגוּ אֶת הָרַכֶּבֶת אֶל יַעֲדָהּ.

وهناك مَن قاد القطارَ إلى مبتغاه

אֵלֶּה שֶׁצָּרוּ עַל צֶ'ה בַּגּ'וּנְגֶּל

والذين حاصروا تشي في الغابة،

לֹא הָיוּ לְבַד

لم يكونوا لوحدهم،

הָיוּ עִמָּם גְּדוּדֵי עִתּוֹנָאִים

كانت طوابير من الصحفيين والعدسات تنتظر

וְצַלָּמִים שֶׁבִּקְּשׁוּ לְוַדֵּא אֶת מוֹתוֹ

لتؤكّد موته

וְתַחֲנוֹת רַדְיוֹ שֶׁהִמְתִּינוּ לַהוֹדָעָה

وإذاعات تنتظر الإشارة

אֵלֶּה שֶׁיָּרוּ בְּלוֹרְקַה, גַּם הֵם

والذين أطلقوا على لوركا، أيضا

לֹא הָיוּ לְבַד.

لم يكونوا وحدهم،

הָיוּ מִי שֶׁעָקְבוּ אַחַר שִׁירָיו

هناك مَن تعقّبه في القصائد

וְהִסְגִּירוּ אוֹתוֹ.

ووشى به

والذين علّقوا الشبان من رموشهم في صيدنايا

וְאֵלֶּה שֶתָּלוּ צְעִירִים מֵרִיסֵיהֶם בסִידְנָאיַא

واغتصبوا الصبايا

וְאָנְסוּ צְעִירוֹת וְקָרְעוּ

وسحبوا الأرواح من أجسادهن

מִן הַגּוּפִים אֶת הַנְּשָׁמוֹת

لم يكونوا وحدهم،

לֹא הָיוּ לְבַד.

كان في حيفا والجليل

הָיוּ בְּחֵיפָה וּבַגָּלִיל מִי

مَن يعاونهم على إخفاء الجثث!

שֶׁסִּיְּעוּ לָהֶם לְהַחְבִּיא אֶת הַגּוּפוֹת.

*

דאלית אל-כרמל, פברואר 2017

دالية الكرمل 8 شباط 2017

תרגם מערבית: עידן בריר

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
תגיות:
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. שי

    שיר ראוי מאד. מזכיר לי משהו משירי דן פגיס ז"ל. אם נראה את השיר כקומה ראשונה ניווכח שיש מקום לקומה שניה.

    שי

  2. רחמן חיים

    אכן כל איש ואישה בישראל צריכים לפשפש במעשיהם ולבדוק כיצד הם במעשיהם או בחוסר מעשיהם מסייעים לדיכוי של המיעוט.

    1. דפנה

      ואתה, חיים? כבר פשפשת?

  3. פריץ היקה הצפונבוני

    בין הסייענים היו כמובן אלו שעשו זאט בנפש חפצה ( סיחה על שיבושים במקלדט) מטוך אמונה שזה הדבר הנכון אבל גם כאלה שמצאו עצמם נגררים ממצוקט פרנסה או חוסר אומץ להטנגד מה גם שלהטנגד טבע לעטים מחיר גבוה מצילי יהודים בשואה או מצילי נרדפי החונטוט הצבאיוט בדרום אמריה או במקומוט אחרים במשארי עריצוט יש מקרים
    שמי אנחנו שנישפוט