חוק החרם: מקום ראשון בתחרות החוק הטיפשי ביותר

תומכי תנועת החרם על ישראל (BDS) זכו לתמיכה ועידוד מכנסת ישראל באמצעות חוק שעבר בשבוע שבעבר. החוק, שאוסר על הענקת אשרת כניסה או רישיון שהייה בישראל לאזרחים זרים שקראו לחרם על ישראל, ודאי יגדיל את שורות תומכי תנועת החרם ויחזק אותה. בתחרות המתקיימת בזמן האחרון בין חברי וחברות הכנסת של הקואליציה מי יחוקק חוקים יותר אנטי־דמוקרטיים, זה בוודאי החוק הטיפשי ביותר. לפי החוק הזה, שיזמו בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) ורועי פולקמן (כולנו), המבוסס על חוק מ־2011, הביטוי "חרם על מדינת ישראל" מוגדר כחרם המוטל על אדם או מוצר כולל אנשים או מוצרים משטחי הגדה וההתנחלויות.

ח"כ פולקמן אמר בדיון בכנסת כי "אפשר להרגיש גאווה לאומית וגם להאמין בזכויות אדם. אפשר להגן גם על השם והכבוד של מדינת ישראל, וזו לא בושה". אלא שהדבר האחרון שהחוק הפטריוטי הזה עושה הוא להגן על שמה וכבודה של ישראל. אחת התוצאות האבסורדיות של החוק תהיה שאנשים רבים הנאבקים זה שנים בתנועת החרם נגד ישראל אך תומכים בחרם על ההתנחלויות, יוכנסו מעתה גם הם לרשימת האנשים שכניסתם לישראל תיאסר. כלומר, הנאבקים בתנועת החרם נגד המדינה יוחרמו מעתה על ידי המדינה. מדובר בעיקר בלא מעט מהליברלים היהודים האמריקאים, שהציונות שלהם שונה מזו של ח"כ סמוטריץ'. יעילות המאבק של אנשים אלה למען ישראל עולה בעשרות מונים על ההסברה הרשמית של שליחי הממסד הישראלי הממומנים במיליונים רבים של כספי ציבור.

הפילוסוף מייקל וולצר, אחד מהאינטלקטואלים הבולטים בארה"ב, בעל השקפה ציונית הנאבק שנים נגד תנועת החרם על ישראל אולם מצדד בחרם על ההתנחלויות, אמר בראיון ב"הארץ" בסוף השבוע: "אני יכול להבטיח שהחוק עוזר לתנועת החרם על ישראל (ה־BDS)… כבר קיבלתי מיילים מעמיתים שכותבים שבמצב שנוצר אולי כבר כדאי פשוט להצטרף ל־BDS".

החוק הזה כל כך גרוע ומזיק, שאפילו ארגונים יהודיים ממסדיים כמו ה"הליגה נגד השמצה" ו"הוועד היהודי־אמריקאי" הזהירו שהוא דווקא יפגע בישראל ובמאמציהם להיאבק בחרם נגדה, שכן מעתה יקשה עליהם יותר להציג את ישראל בפני הציבור האמריקאי כמדינה דמוקרטית ופלורליסטית. למעשה, החוק כבר יצר נזק: תוך שבוע בלבד חתמו כבר יותר ממאה חוקרים אמריקאים על עצומה שבה הם מאיימים לא להגיע לישראל.

בניגוד להצהרתו של אחד מיוזמי החוק, ח"כ פולקמן, כי הוא מאמין בזכויות אדם, החוק החדש פוגע פגיעה חמורה בעקרונות של משטר דמוקרטי ובזכויות אדם. הוא פוגע בזכות לחופש התנועה ובזכות לחופש הביטוי של אנשים שהשקפותיהם אינן מתיישבות עם זו של ממשלת ישראל. הוא פוגע גם בפלסטינים בעלי אשרת שהייה ארעית המתגוררים בישראל, בין השאר מתוקף איחוד משפחות. עמדת משרד המשפטים שביקש להחריג אותם מהחוק לא התקבלה, ומעתה הם יהיו חשופים לשלילת זכויותיהם בעקבות הבעת עמדות פוליטיות.

החוק הזה גם ניחן במידה בלתי רגילה של צביעות. מצד אחד, הוא מעניק לשר הפנים סמכות לתפקד כקומיסר של השקפות פוליטיות ולאסור כניסה של אנשים על בסיס השקפותיהם בעניין החרמת השטחים. מצד שני, ממשלת ישראל עצמה חתומה על הסכמים של שיתופי פעולה מדעיים עם מדינות שונות, ביניהם הסכם מדעי יוקרתי ומרכזי עם האיחוד האירופי המכונה Horizon 2020, שבו המדינה התחייבה כי ההסכם לא יחול על פעילות מדעית המתקיימת בגדה המערבית ובכך הצטרפה בפועל לחרם נגד פעילות ישראלית בשטחים. הוויתור הזה על הכבוד והגאווה הלאומית נעשה תמורת קבלת כמה מאות מיליוני יורו.

פורסם בידיעות אחרונות