ימים רעים למאבק בגזענות

שנאת זרים ורדיפתם הפכו לנכס אלקטורלי רב-ערך עבור פוליטיקאים בעולם, וגם בישראל הגזענות וההסתה הן סחורה פוליטית עוברת לסוחר. מסתבר שבעשור האחרון לא נעשה כמעט דבר להיאבק בשנאה, האלימות, הפלגנות וחוסר הסובלנות שפושים כאן • יום המאבק בגזענות 2017
יוסי דהאןיוסי דהאן

מרצה למשפטים ומנהל אקדמי של "החטיבה לזכויות האדם" במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן, מלמד פילוסופיה באוני׳ הפתוחה, יושב ראש מרכז אדוה לחקר החברה בישראל

היום, כמו כל שנה ב-21 במארס, מצוין ברחבי העולם היום הבינלאומי למאבק בגזענות. בתאריך זה, ב-1960, ירתה המשטרה הדרום-אפריקאית לעבר משתתפי הפגנה שקטה בעיירה שרפוויל שצעדו במחאה נגד חוקי האפרטהייד. מירי השוטרים נהרגו 69 מפגינים. ב-1966 הכריזה העצרת הכללית של האו"ם על תאריך זה כיום המאבק בגזענות ובחוסר סובלנות – תופעות שיכולות ללבוש פנים שונות כמו אפליה, שנאת זרים, הסתה נגד קבוצות מיעוט והדרתן.

אבל אלה אינם ימים טובים למאבק בגזענות. אלה ימים שבהם שנאת זרים ורדיפתם הפכו לנכס אלקטורלי רב-ערך עבור פוליטיקאים בארה"ב, באירופה ובמדינות רבות בעולם, המסיתים נגד מיעוטים וזרים. נגד אלה שאפשר בקלות להאשימם בגזילת מקומות עבודה, בעלייה בשיעור הפשיעה ובזיהום התרבות הלאומית האותנטית.

גם בישראל גזענות והסתה הן סחורה פוליטית עוברת לסוחר, שמעניקה יתרון למי שעושה בה שימוש. ראש הממשלה נישא על גבה לניצחונו בבחירות האחרונות. האזרחים הערבים בישראל הפכו לשעיר לעזאזל עבורו ועבור חלק משריו. הם שימושיים לליכוד שורות ולהסחת הדעת מכישלונות וממחדלים. זהו ציבור שאפשר להאשימו ב"טרור הצתות" ולתייג אזרחים תמימים מקרבו כשליחי דאעש.

הפטריוטיזם המסית הפך גם לתו זהות מרכזי של חברי כנסת המחוקקים חדשות לבקרים חוקים הפוגעים במיעוטים ויוצרים דה־לגיטימציה לארגונים אזרחיים הנאבקים נגד גזענות ולמען שוויון וזכויות אדם. רק טבעי שביום העצמאות הקרוב יוענק פרס ישראל לדוד בארי, "מגדולי בוני ירושלים בעת החדשה", כפי שבירך אותו שר החינוך – אדם שמפעל חייו הוא נישולן של משפחות פלסטיניות מבתיהן בכפר סילואן.

באתר משרד החינוך לא שכחו לציין שהיום הוא יום המאבק בגזענות, ו"המטה לחינוך אזרחי וחיים משותפים" אף מציע למורים ולמורות חומרים ומערכי שיעור המבוססים, בין השאר, על ספרו היפה של הסופר והמשורר טאהר בן ג'לון, "הגזענות כפי שהסברתי לבתי", ובו הדברים שאמר לבתו בת העשר ששאלה "אבא, מה זו גזענות?". אולם הפעילות ה"חתרנית" של גוף מדולדל משאבים זה, המנסה להיאבק בגזענות, היא טיפה באוקיינוס שטיפת המוח הדתית־לאומנית שלה חשופים תלמידי ישראל.

הפטריוטיזם המסית הפך גם לתו זהות מרכזי של חברי כנסת המחוקקים חדשות לבקרים חוקים הפוגעים במיעוטים ויוצרים דה-לגיטימציה לארגונים אזרחיים הנאבקים נגד גזענות ולמען שוויון וזכויות אדם

באוקטובר האחרון פירסם מבקר המדינה דו"ח מיוחד על "חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות" ובו ציין כי "בחברה הישראלית קיימות תופעות קשות של שנאה, גזענות, אלימות, פלגנות וחוסר סובלנות. השסעים בין הקבוצות בחברה הישראלית מאפילים על המאחד והמחבר בין חלקיה. סובלנות וקבלת עמדה שונה הפכו במקומות מסוימים ל'מעשה מגונה'". המבקר ציין שבעשור האחרון לא נעשה כמעט דבר להיאבק בתופעות אלה.

נתניהו ובנט בבית ספר ערבי
נתניהו ובנט מבקרים בבית ספר ערבי. האידיאולוגיה החינוכית של שר החינוך היא למנוע מפגשים בין תלמידים מקבוצות בעלות מאפיינים שונים, ובכך הוא מונע סיכוי שיקיימו דיאלוג וילמדו אלה על אלה

סובלנות וקבלת האחר אכן הפכו ל"מעשה מגונה". האידיאולוגיה החינוכית של שר החינוך היא למנוע מפגשים בין תלמידים מקבוצות בעלות מאפיינים שונים, ובכך הוא מונע סיכוי שיקיימו דיאלוג וילמדו אלה על אלה. עם כניסתו לתפקיד ביקר השר תוכנית מרכזית של מערכת החינוך בשם "האחר הוא אני", שקודמה על ידי קודמו שי פירון.

בנט הצהיר: "האחר הוא לא אני, כל אחד הוא שונה". האפשרות שתלמידים יכירו וילמדו את תרבותם של תלמידים מקבוצות תרבותיות ולאומיות אחרות נפסלה. במקום דיאלוג והכרת השונה, משרד החינוך מממן במאות מיליוני שקלים עמותות, שרובן מקורבות למפלגתו של השר, העוסקות בהנחלה ובהפצה של פרשנות של יהדות צרה, מסתגרת, בלתי סובלנית ולאומנית.

לא ברור מה יהיה סופו של התאגיד הציבורי החדש, שהדיון בגורלו תופס את סדר היום. אולם הגזענות, שנאת זרים וכרסומו המתמיד של המשטר הדמוקרטי הם טעם מספיק להחלפתו של השלטון.

פורסם בידיעות אחרונות

בא.ה לפה הרבה?

נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שני עשורים של "העוקץ", תוך יצירת שפה ושיח ביקורתיים, הצליחו להשפיע על תודעת הציבור הרחב. מאות הכותבות והכותבים, התורמים מכישרונם לאתר והקהילה שסביבו מאתגרים אותנו מדי יום מחדש, מעוררים מחשבה, תקווה וסיפוק.

כדי להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו מזמינות אתכם/ן להשתתף בפרויקט יוצא הדופן הזה. כל תרומה יכולה לסייע בהגדלת הטוב שאנחנו מבקשות לקדם. יחד נשמן את גלגלי המהפכה!

תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

  1. רחמן חיים

    הזבל המופץ לעיל תחת השם 'שלום ישראל' הוא אותו הזבל שהופץ בכל הכתבות האחרות, די שהן התייחסו לגזענות. איש זה חושב שאם הוא אומר בהבל פיו כי אין גזענות בישראל, אזי אין גזענות.
    הוא גם משלב מספר הודעות יחד כדי לסתום את המקום שעל המסך, כבר מתחילתו, שהקהל לא יתחשק לו להגיב על הכתבה.
    אני מציע לאחראים באתר להגביל את האיש (למשל הודעה בכל יום) כי הוא, כביכול באופן דמוקרטי, מנסה להצר את צעדי אנשים אחרים להגיב באתר זה.

  2. ג. אביבי

    המאמר אמנם נוגע בבעית יסוד של החברה הישראלית, זאת שהולכת ונעשית חשוכה יותר, לאומנית-דתית וגזענית יותר המתקדמת בצעדים בטוחים לקראת מדינה קלריקאל פשיסטית . חבל שהמאמר הזה הדן בגזענות הישראלית לא מאזכר ולו ברמז את הגזענות הכל כך מושרשת בארצנו כלפי המזרחים.
    אם בין מקבלי פרס ישראל יש מזרחי אחד על כל 30 אשכנזים בממוצע ובועדות הקובעות את שמות הראוים לפרס אין כמעט אף מזרחי / ספרדי, זאת מדינה אולטרה גזענית. אם בין שופטי העליון (הקדקד השלטוני החזק ביותר) היה מקום עד כה לספרדי תורן אחד, וכשמציעים מועמד מזרחי נוסף (השופט יוסף אלרון) הנשיאה מכריזה עליו כעל מי שלא קורץ מהחומר המתאים – זה סממן מובהק למדינה גזענית. זאת גזענות המושרשת כאן משחר ההתישבות האשכנזית בישראל והציונית בפרט.
    חבל שיוסי דהאן, כמו אינטלקטואלים מזרחים רבים, נמנע בעקביות מלאזכר את "הפיל הלבן" (ביטוי של פרופ' עמור) של הגזענות האשכנזית הממוסדת.