• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

שהשמאל הציוני יאכל את התבשיל שלו

על פריווילגיות לא מוותרים מרצון. הרגשת העדר מחממת, מגוננת ומחבקת. נהג לא יעצור באדום אם אין קנס כספי או שלילת רישיון. כמה מחשבות בעקבות חוק הלאום, חוק קמיניץ, הטורטית של ברגותי וכל השאר
אבו לילא (סמיר אלאחמד)

נולד בכפר קרע אל תוך מציאות הממשל הצבאי. את לימודיו האקדמיים סיים באוניברסיטת תל אביב. פעיל פוליטי לשעבר ופעיל חברתי בהווה. כיום הוא מנהל עסק משלו, לומד לטבען עוגיות שהוא אוהב לאפות ומחדש את ההיכרות עם אלוהים

ולי לא ממש אכפת מחוק הלאום שלכם. אתם בישלתם את המרקחת המצחינה הזאת, אז תשתכשכו בה לבדכם, אל תקראו לנו. הצעת החוק הזאת מפנה הפעם את חצי הרעל שלה נגד שאריות השמאל היהודי, זו בעיה יהודית גרידא. כל המכות שמכילה הצעת החוק אנחנו ספגנו ואוכלים מזה 69 שנים. לנו זה לא ממש ישנה. השמאל הציוני בישל, השמאל הציוני יאכל את התבשיל שלו. פתגם ערבי עתיק אומר "طباخ السم لازم يذوقه", ובשפת הגזע העליון המובחר: "רוקח הרעל חייב לטעום את התבשיל שלו".

אז הצעת החוק מקדשת את יהדותה של המדינה על חשבון האופי הדמוקרטי לכאורה, אז מה? מאז ומתמיד זו הייתה דמוקרטיה ליהודים, ופה ושם יצא לנו ליהנות מכמה פירורים. אז הצעת החוק מכשירה קיומם של יישובים על טהרת הגזע המובחר, אז מה? למה מתי זה לא היה? אז הצעת החוק מבטלת את המעמד הרשמי של השפה הערבית, אז מה? מה יצא לנו בדיוק מהמעמד הזה מלבד שיבוש ועיוות השמות הערביים על השלטים?

נכון, הצעת החוק מבססת עוד יותר את משטר האפרטהייד גם בתוך גבולות 67', אז מה? לכו תבקרו בנצרת עילית ותראו כמה יישובים ערביים היא מקיפה בטבעת חנק, מבתרת את הרצף הטריטוריאלי שלהם וחוסמת כל אפשרות של התפתחותם. בשביל זה היא הוקמה וזה הייעוד שלה. והתנחלויות כאלה בתוך הקו הירוק יש עוד עשרות.

*

חוק קמיניץ הוא כן בעיה שלנו. מחדל התכנון המובנה ביישובים הערבים הפסיק לשרת את האורגזמה הקולוניאלית הציונית. זה שאין מספיק דחפורים העולים על בתיהם של ערבים, זה לא טוב ליהודים. החוק נועד לשקם את הזקפה הלאומית של העם המובחר. עכשיו יהיו יותר די-9 בשירות העם, ויותר ערבים בלי קורת גג.

מסד החוקים והצעות החוק הגזעניים של שתי הקדנציות האחרונות עבר את ה-50. עוד כמה הצעות ותגיעו ליעד. 1935, כלומר השנה, היא מקור השראה שאינו מכזיב. אז להשוות או לא להשוות? ומה אם זה ממש העתק-הדבק, גם אז לא להשוות?

*

במשטרים רודניים ופשיסטיים התקשורת והתעמולה נכפפות למרות המנהיג הכל-יכול, ומשמשות להטמעת האידיאולוגיה בקרב העם. העיתונות האופוזיציונית, החוקרת, המבקרת והמתריעה נעלמת שלא ברצונה. אבל מה כאשר כל כלי התקשורת במדינה – עיתונות, טלוויזיה, רדיו ועוד – מכפיפים את עצמם מרצונם החופשי לפיקוחו של המנהיג האחד והיחיד? מה כאשר אלה בוחרים מרצונם החופשי ליצור ולהזין את פולחן "הדוצ'ה" הגואל והמושיע את העם המובחר?

אולי הקלטת מפוברקת (דבר שאינו זר לשר ארדן העומד מאחור השקר הגדול של ההצתות והדריסה באום אל-חיראן), ואולי לא. אבל מי שואל ובודק? העיקר שהתקשורת שמאלנית גם כשהיא נהנית מחסות הדוצ'ה

מה כאשר כל אלה מתגייסים לחגוג על הקלטת שמראה כביכול את האסיר המנהיג מרואן ברגותי נוגס בסתר בטורטית בזמן שביתת רעב, ואף אחד לא עוצר לצעוק שזו חדירה זדונית ופושעת לפרטיות? ומה כאשר כל אלה ממלאים פיהם מים מרצונם החופשי במשך 20 ימי שביתת הרעב של האסירים הפלסטינים וגם לאורך כל שנות הכיבוש, ואף אחד לא רוצה לדווח על דרישות שובתי הרעב ותנאים כליאתם? או סתם להזכיר לעם המובחר את תנאי המעצר הפריווילגיים של הרוצח יגאל עמיר או של המחבל הטרוריסט עמי פופר? ואולי הקלטת מפוברקת (דבר שאינו זר לשר ארדן העומד מאחור השקר הגדול של ההצתות והדריסה באום אל-חיראן), ואולי לא. אבל מי שואל ובודק? העיקר שהתקשורת שמאלנית גם כשהיא נהנית מחסותו של הדוצ'ה. זוכרים שפעם מישהו מזמן מזמן הפיץ סרטונים על יהודים שזוללים כל טוב בעוד אחיהם גוססים? אמרנו כבר העתק-הדבק?

*

העלמת עצורים זה לא רק בעבר ולא רק בארגנטינה. מעצרים חשאיים רווחים בישראל. השב"כ עוצר, בתי המשפט מתגייסים להכשיר. השב"כ עוצר, מבקש צו איסור פרסום גורף על פרטי המעצר והעצור, בקשות הארכת מעצר גם כאשר יש צו איסור פגישה עם עורך דין, הכל על סמך חומר חסוי, ובתי המשפט מאשרים ללא בעיה. אין תיעוד חקירות. החוקרים רשאים להשתמש בכל אמצעי עינוי. זה לא מעצר. זה העלמת אנשים.

*

אז להשוות או לא להשוות? ומה אם זה ממש, אבל ממש, העתק-הדבק?

הכנסת היא בעיקר במה המתמחה בהפקת דרמה, לפחות מאז הכניסו את המצלמות לשם. הח"כים הם השחקנים. לא ממש שחקנים, אלא סוג של ליצנים, ולא באמת ליצנים, אלא סוג של צרחנים. התפקיד המועדף ביותר על הח"כים היהודים מקיר לקיר הוא ההסתה נגד ערבים ועלילות הדם. זה מצטלם יפה, מקבל זמן איכות בפריים-טיים, משלהב את העדר. התקשורת מחפשת את הליצנים האלה, מעודדת אותם, מפנקת אותם בזמן שידור איכותי. "טרור השריפות" נשמע יותר יפה ככותרת בתקשורת העברית מאשר כותרת כמו "השב"כ מעלים אזרחים בסיוע בתי המשפט", או "מדד הגזענות: יותר מ-67,500 פוסטים עם הסתה גזענית נגד ערבים בשנת 2016", או "בכל 46 שניות עולה ברשתות החברתיות פוסט גזעני נגד ערבים מטעם יהודים, כולל קריאה למעשה אלימות. המשטרה לא עצרה ולא חקרה אף מסית יהודי".

*

ישראל היא מדינה קולוניאלית התיישבותית. זו עובדה והיא מקובעת בשטח. החברה שקמה על חורבות עם אחר מרוויחה מזה גם ברמה האישית. אחד הערכים המכוננים והמלכדים ביותר של הפרט בחברה הזאת שרובה המוחלט ימין גזעני ואלים הוא הערך המיליטריסטי. פשיזם זה סוג מאוד מוגדר של שלטון, אבל במציאות הזאת לא צריך באמת הפיכה להפיכת המשטר למשטר פשיסטי. זה תהליך מובנה. ההגעה ליעד היא בלתי נמנעת. זו לא הצהרת אזהרה, ולא גרפיטי על קיר שנודע להתריע בטרם זה יתרחש. כי זה כבר מאוחר מדי.

על פריווילגיות לא מוותרים מרצון. על רווח אישי ולאומי מהכיבוש תוך שוד משאבי טבע ואנוש של הנכבשים לא מוותרים. הרגשת העדר מחממת, מגוננת ומחבקת. נהג לא יעצור באדום אם אין קנס כספי או שלילת רישיון. הנחשול הפשיסטי סוחף ולא נראה שמישהו פה מסוגל לעצור אותו.

*

אז איך עוצרים נהג הנוסע במהירות מופרזת, דרוס אנשים, פוגע והורס רכוש, עוצר בסופרמרקט של השכן ובאיום הנשק שודד את הקופה? איך עוצרים את הקאובוי באיזה התנחלות המשתלט על אדמה פרטית ועל מטעי הזית בחסות צבא העם? פשוט, מכריחים אותם לשלם מחיר אישי. לא ישלמו, לא יעצרו. ומהו מחיר אישי? למשל איסור כניסה בלי ויזה לצרפת; למשל הפסקת שיווק של די-9; למשל חרם על מוצרים ישראלים בעולם; בקיצור, BDS. או זה או חלופה אחרת נוראית שאף אחד לא מייחל לה. זה פתרון של מתנה העושה החסד עם כולם. במרווח שבין מלחמה ופשיזם, החרם הוא הפתרון האידיאלי. תשאלו את דרום אפריקה.

כנראה שיעניין אותך גם: