• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

השערורייה כאסטרטגיה שלטונית

איזה סקנדל גדול יותר? השמלה של מירי רגב בקאן או העובדה שרצח יעקוב אבו-אלקיעאן טרם נחקר? כאשר השליט הנבחר מייצר סביבו סקנדלים המוכרים מבתי מלוכה, תפיסתו כמלך בעיני הציבור מתחזקת ומסך העשן מכסה על אירועים מעוררי אימה ומאפשר זילות בחיי אדם
יאלי הששיאלי השש

ד"ר יאלי השש היא היסטוריונית חברתית של א"י-פלסטין ומדינת ישראל במאות ה-19 וה-20, חברת פורום היסטוריוניות במרכז מחקר פמיניסטי אשה לאשה חיפה, ומובילה שותפה למעבדה להיסטוריה שבעל פה באוני' ת"א

שמלת הכותל של מירי רגב באירוע הפתיחה של פסטיבל קאן הפכה לשיחת היום ויצרה שרשרת של תגובות פאבלוביות, ובהן התגובה שמחתה על התגובות הפאבלוביות. נראה שמהדורות החדשות בארצות הברית ובישראל עסוקות השכם והערב בשערוריות השלטון. מתנגדי השלטון של טראמפ או ביבי עוסקים בשערוריות של שרה נתניהו, מירי רגב או הטוויטר של טראמפ, בעוד שתומכי השלטון בזים להתעסקות בטפל ורואים בה דרך לנסות להפיל "ראש ממשלה/נשיא נבחר".

נדמה לי שצריך לחשוב אחרת על אותן שערוריות כדרך של משילות בעידן הנוכחי ולשאול – אם השלטון מנפיק כל כך הרבה שערוריות, כיצד אופן פעולה זה משרת אותו?

נראה כי שערורייה כאסטרטגיה שלטונית מבקשת להשיג שתי מטרות. ראשית, השערורייה השלטונית מבקשת לייצר לגיטימציה לשלטון אוטוריטטיבי ולמבנה חברתי שבו לאליטה הכלכלית – הטייקונים שהולידה הכלכלה הניאו-ליברלית – ולאליטה השלטונית יש פריבילגיות על חוקיות שמתנרמלות עם כל שערורייה. כאשר השליט הנבחר מייצר סביבו סקנדלים המוכרים מבתי מלוכה, הוא אכן נתפס בציבור יותר ויותר כמלך. מבקרי ביבי טועים לחשוב שסימונו כקיסר בעיני עצמו והצבעה על ראוותנותו היא פעולה המחלישה את כוחו; נראה שזוהי דווקא פעולה המחזקת את השלטון שמייצר לגיטימיות לשליט התופס עצמו, ומבקש מן הציבור לתפוס אותו כמורם מעם.

שרה נתניהו אינה מפריעה לבנימין נתניהו בהתנהלותה, אלא בדיוק להפך. היא מחזקת את התפיסה של בית ראש הממשלה כבית השליט שבו יש תככים, שיגעון, יחסים בעייתיים המפיקים תדיר סקנדלים לתקשורת מצהיבה והולכת, המזינה את העיסוק המתמיד בשליט, רעייתו וחייהם כפי שהבריטים למשל עסוקים באובססיביות בבית המלוכה.

שמלתה של מירי רגב מציעה שערורייה מסוג שונה מעט. כאן מטרת השערורייה האופנתית היא לייצר שיח שמסמן שמאלנים שלא מצהירים נאמנות למולדת ולועגים לפטריוטית הגאה. וכך, כל סקנדל מבית ראש הממשלה מוליד שיח חדש על נאמנות ובגידה, וכל סקנדל שמקורו במירי רגב מוליד שיח על פטריוטיות וגיס חמישי. קל לראות כיצד מי שרוצים לומר שהמדינה זה הם דווקא שמחים על האפקט המוצלח של השערוריות הללו.

כל סקנדל מבית רה״מ מוליד שיח חדש על נאמנות ובגידה, וכל סקנדל שמקורו במירי רגב מוליד שיח על פטריוטיות וגיס חמישי. קל לראות כיצד מי שרוצים לומר שהמדינה זה הם דווקא שמחים על האפקט

המטרה השנייה של אסטרטגיית השלטון השערורייתי היא לשמש מסך עשן תמידי, המונע מן הציבור להבחין בין אירועים שערורייתיים לבין אירועים מעוררי אימה. וכך, הרצח של יעקב אבו-אלקיעאן וההתייחסות אליו כאל טרוריסט למרות היותו קורבן תמים, כמו גם הירי בסבע נידאל עוביד, זכרו לברכה, שנהרג על ידי חיילים בעת פיזור הפגנה בנבי סלאח ב-12.05 – כאשר ההפגנה הייתה לקראת סיומה ולחיילים לא נשקפה כל סכנה – והן מקרי ירי רבים נוספים, הופכים לסיפור שערורייתי אחד מני רבים, כאשר שמלה, התעמרות בעובדי בית, הרג חפים מפשע ושחיתות במיליארדי שקלים זוכים לתשומת לב ציבורית דומה שעיקרה איזה סקנדל, או לחילופין האשמת המבקרים בחוסר נאמנות.

צילומסך + עמוד הפייסבוק של ראש הממשלה
מימין לשמאל: צילומסך מאירועי פסטיבל קאן ועמוד הפייסבוק של ראש הממשלה. מסך עשן

שני סוגי הסקנדלים – אלו הכרוכים בהצהרות רטוריות או העוסקים בהתנהגותה של אשת ראש הממשלה, ואלו הנוגעים לחיים ומוות ושחיתות הון-שלטון – מחזקים את התפיסה לפיה יש צורך בהצהרת נאמנות אקטיבית ובסימון מתנגדים כאויבים שיש להענישם בהקפאת תקציבים, מאסר, מעצרים מנהליים או ירי (תלוי בזהות הלאומית והאתנית של המתנגדים או בסוגיה שעומדת על הפרק). שני הסוגים מסמנים את כוחם של מקבלי ההחלטות להתמיד בהחלטותיהן אל מול ביקורת ציבורית תוך התעלמות ממנה, ושתיהן זוכות לעיתים קרובות לא רק לביקורת אלא גם לתמיכת הציבור.

איזה סקנדל גדול יותר? השמלה של מירי או העובדה שרצח אבו-אלקיעאן עדיין לא נחקר אפילו? ההחלטה להכפיל את שטח בז"ן למרות הזיהום המסרטן או הדיון בשירת התקווה בטקסי הענקת תעודות אקדמיות? נראה שהשילוב של שניהם מאפשר לייצר זילות מתמשכת בחיי אדם, ובמיוחד עד כמה שהם נתפסים כמתנגדי שלטון או הפרעה להמשך הצבר הון של טייקונים. זילות זו הכרחית על מנת לייצר לגיטימציה לשלטון שהבהיר לא אחת ששלום אינו מטרה ישראלית יותר, שישראל היא יותר יהודית מדמוקרטית, ושכלכלה ישראלית חזקה משמעה מכירת כל משאבי המדינה לידי בעלי הון מקומיים וזרים על חשבון הציבור.

כנראה שיעניין אותך גם: