השערורייה כאסטרטגיה שלטונית

איזה סקנדל גדול יותר? השמלה של מירי רגב בקאן או העובדה שרצח יעקוב אבו-אלקיעאן טרם נחקר? כאשר השליט הנבחר מייצר סביבו סקנדלים המוכרים מבתי מלוכה, תפיסתו כמלך בעיני הציבור מתחזקת ומסך העשן מכסה על אירועים מעוררי אימה ומאפשר זילות בחיי אדם
יאלי הששיאלי השש

ד"ר יאלי השש היא היסטוריונית חברתית של א"י-פלסטין ומדינת ישראל במאות ה-19 וה-20, חברת פורום היסטוריוניות במרכז מחקר פמיניסטי אשה לאשה חיפה, ומובילה שותפה למעבדה להיסטוריה שבעל פה באוני' ת"א

שמלת הכותל של מירי רגב באירוע הפתיחה של פסטיבל קאן הפכה לשיחת היום ויצרה שרשרת של תגובות פאבלוביות, ובהן התגובה שמחתה על התגובות הפאבלוביות. נראה שמהדורות החדשות בארצות הברית ובישראל עסוקות השכם והערב בשערוריות השלטון. מתנגדי השלטון של טראמפ או ביבי עוסקים בשערוריות של שרה נתניהו, מירי רגב או הטוויטר של טראמפ, בעוד שתומכי השלטון בזים להתעסקות בטפל ורואים בה דרך לנסות להפיל "ראש ממשלה/נשיא נבחר".

נדמה לי שצריך לחשוב אחרת על אותן שערוריות כדרך של משילות בעידן הנוכחי ולשאול – אם השלטון מנפיק כל כך הרבה שערוריות, כיצד אופן פעולה זה משרת אותו?

נראה כי שערורייה כאסטרטגיה שלטונית מבקשת להשיג שתי מטרות. ראשית, השערורייה השלטונית מבקשת לייצר לגיטימציה לשלטון אוטוריטטיבי ולמבנה חברתי שבו לאליטה הכלכלית – הטייקונים שהולידה הכלכלה הניאו-ליברלית – ולאליטה השלטונית יש פריבילגיות על חוקיות שמתנרמלות עם כל שערורייה. כאשר השליט הנבחר מייצר סביבו סקנדלים המוכרים מבתי מלוכה, הוא אכן נתפס בציבור יותר ויותר כמלך. מבקרי ביבי טועים לחשוב שסימונו כקיסר בעיני עצמו והצבעה על ראוותנותו היא פעולה המחלישה את כוחו; נראה שזוהי דווקא פעולה המחזקת את השלטון שמייצר לגיטימיות לשליט התופס עצמו, ומבקש מן הציבור לתפוס אותו כמורם מעם.

שרה נתניהו אינה מפריעה לבנימין נתניהו בהתנהלותה, אלא בדיוק להפך. היא מחזקת את התפיסה של בית ראש הממשלה כבית השליט שבו יש תככים, שיגעון, יחסים בעייתיים המפיקים תדיר סקנדלים לתקשורת מצהיבה והולכת, המזינה את העיסוק המתמיד בשליט, רעייתו וחייהם כפי שהבריטים למשל עסוקים באובססיביות בבית המלוכה.

שמלתה של מירי רגב מציעה שערורייה מסוג שונה מעט. כאן מטרת השערורייה האופנתית היא לייצר שיח שמסמן שמאלנים שלא מצהירים נאמנות למולדת ולועגים לפטריוטית הגאה. וכך, כל סקנדל מבית ראש הממשלה מוליד שיח חדש על נאמנות ובגידה, וכל סקנדל שמקורו במירי רגב מוליד שיח על פטריוטיות וגיס חמישי. קל לראות כיצד מי שרוצים לומר שהמדינה זה הם דווקא שמחים על האפקט המוצלח של השערוריות הללו.

כל סקנדל מבית רה״מ מוליד שיח חדש על נאמנות ובגידה, וכל סקנדל שמקורו במירי רגב מוליד שיח על פטריוטיות וגיס חמישי. קל לראות כיצד מי שרוצים לומר שהמדינה זה הם דווקא שמחים על האפקט

המטרה השנייה של אסטרטגיית השלטון השערורייתי היא לשמש מסך עשן תמידי, המונע מן הציבור להבחין בין אירועים שערורייתיים לבין אירועים מעוררי אימה. וכך, הרצח של יעקב אבו-אלקיעאן וההתייחסות אליו כאל טרוריסט למרות היותו קורבן תמים, כמו גם הירי בסבע נידאל עוביד, זכרו לברכה, שנהרג על ידי חיילים בעת פיזור הפגנה בנבי סלאח ב-12.05 – כאשר ההפגנה הייתה לקראת סיומה ולחיילים לא נשקפה כל סכנה – והן מקרי ירי רבים נוספים, הופכים לסיפור שערורייתי אחד מני רבים, כאשר שמלה, התעמרות בעובדי בית, הרג חפים מפשע ושחיתות במיליארדי שקלים זוכים לתשומת לב ציבורית דומה שעיקרה איזה סקנדל, או לחילופין האשמת המבקרים בחוסר נאמנות.

צילומסך + עמוד הפייסבוק של ראש הממשלה
מימין לשמאל: צילומסך מאירועי פסטיבל קאן ועמוד הפייסבוק של ראש הממשלה. מסך עשן

שני סוגי הסקנדלים – אלו הכרוכים בהצהרות רטוריות או העוסקים בהתנהגותה של אשת ראש הממשלה, ואלו הנוגעים לחיים ומוות ושחיתות הון-שלטון – מחזקים את התפיסה לפיה יש צורך בהצהרת נאמנות אקטיבית ובסימון מתנגדים כאויבים שיש להענישם בהקפאת תקציבים, מאסר, מעצרים מנהליים או ירי (תלוי בזהות הלאומית והאתנית של המתנגדים או בסוגיה שעומדת על הפרק). שני הסוגים מסמנים את כוחם של מקבלי ההחלטות להתמיד בהחלטותיהן אל מול ביקורת ציבורית תוך התעלמות ממנה, ושתיהן זוכות לעיתים קרובות לא רק לביקורת אלא גם לתמיכת הציבור.

איזה סקנדל גדול יותר? השמלה של מירי או העובדה שרצח אבו-אלקיעאן עדיין לא נחקר אפילו? ההחלטה להכפיל את שטח בז"ן למרות הזיהום המסרטן או הדיון בשירת התקווה בטקסי הענקת תעודות אקדמיות? נראה שהשילוב של שניהם מאפשר לייצר זילות מתמשכת בחיי אדם, ובמיוחד עד כמה שהם נתפסים כמתנגדי שלטון או הפרעה להמשך הצבר הון של טייקונים. זילות זו הכרחית על מנת לייצר לגיטימציה לשלטון שהבהיר לא אחת ששלום אינו מטרה ישראלית יותר, שישראל היא יותר יהודית מדמוקרטית, ושכלכלה ישראלית חזקה משמעה מכירת כל משאבי המדינה לידי בעלי הון מקומיים וזרים על חשבון הציבור.

בא/ה לפה הרבה?

במשך 14 השנים שחלפו מאז עלה העוקץ לאוויר, מאות כותבות וכותבים פרסמו פה טקסטים בכל נושא שבעולם, כאשר מה שמחבר ביניהם הוא מחשבה מקורית וביקורתית. נושאים שהתעקשנו עליהם לאורך שנים, תוך יצירת שפה ושיח, חדרו בסופו של דבר לתודעת הציבור הרחב. הקהילה שנוצרה סביב האתר מאתגרת אותנו מדי יום מחדש – כאשר אנחנו נוכחות שהחיבורים הנרקמים כאן בין תרבות לפוליטיקה, בין האקדמיה לשטח, אינם טריוויאליים בכלל.

אחד הדברים המרגשים שקרו לנו השנה הוא הקמתו של העוקץ בערבית, שעם קהל הבאים בשעריו – לצד הפלסטינים אזרחי ישראל ופלסטין – נמנים גם קוראות וקוראים ממדינות ערב השונות.

על מנת להמשיך ולעשות עיתונות עצמאית ולקדם סדר יום מזרחי, פמיניסטי, צדק ושוויון, אנו פונים כעת לעזרתכםן, קוראינו וכותבינו. בואו לקחת חלק בפרויקט יוצא הדופן הזה, ואנא תרמו לנו. כל תרומה יכולה לעזור לנו להתקיים ולהתפתח. תודה רבה.

donate
כנראה שיעניין אותך גם:
תגובות

 

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

  1. רחמן חיים

    התנהלות זו נובעת מזחיחות הדעת של השלטון ושל התומכים בו. לדעתי התנהלות זו היא חיונית כדי להביא למצב של מרד אזרחי / מהפכה / מלחמת אזרחים הנחוצה בשטעטל שנקרא ישראל, כמקבילה למהפכה הצרפתית.

    1. עידו לם

      תיקון טעות: מדינת ישראל היא לא שטייטל אלא גרוע מזה היא מלאח צפון אפריקאי. במלאח צפון אפריקאי לא יכול ולא יהיה שום מרד כי האוכלוסיה ירודה מדי בשביל להבין את חומרת מצבה והיא פאטליסטית מדי בשביל לקחת את גורלה בידיה, מזרחים הם לא צרפתים הם ערבים יהודים וככה נראה העסק.

      1. מזהה גזענים

        המוסדות בישראל עוצבו במתכונת מזרח אירופאית, לפי המודל המזרח אירופאי.לכן ישראל היא שטייטאל מזרח אירופאי. מזרחים הם מזרח אירופאים. אוסט -יודן. הצפון אפריקאים הם מע'רבים. אבל… כמובן שלאחר עשרות שנים ,אפילו הצפון אפריקאים הפנימו את המהות האוסט יודנית שהובאה ממזרח אירופה, וכעת רבים מהם פשוט מיישמים את מורשת מוסדות השלטון והפרלמנטים של מזרח אירופה.

        https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%95%D7%93%D7%9F

      2. ציקי

        מה קרה עידו בחיית ספר לנו

      3. עפר

        עידו, אני מוכרח להודות לך על כך, שבכל תגובה שלך אני נזכר שוב למה אני כל כך מתעב את הסמולבן של מרצ.

        1. עידו לם

          כל האספסוף שהגיב לי: קודם כל ישראל לא שטייטל היא כמו שאמרתי מלאח צפון אפריקאי מלא אמונות טפלות ופאטליזם נחשל ונכשל. בשטייטל בניגוד לדעתם של נבערים מקופחים היה הכל מהכל: אינטיליגנטים, ציונים, קומוניסטים, בונדיסטים וחרדים, בשטייטל אגב אנשים כמו מירי רגב או דוד ביטן לא היו מגיעים להנהגה בחיים מקסימום היו נותנים להם לשטוף את הבית כנסת וגם זה לא מחשש שהם ידפקו את הקופת צדקה. ישראל התחילה את דרכה בדיוק ההיפך משטייטל והפכה במרוצת השנים בדיוק לשטייטל צפון אפריקאי נבער בניחוח יידישקייט ומי שאחראי לכך זה בטח לא השמאל.

          לעופר: אתה שונא את השמאלבן של מרצ כי אתה גזען צבוע וחשוך שרוצה שיעשו נעימי לרגשות קיפוח, צר לי אבל לא מתפקידנו לנגב את דמעות התנין הצבועות שלך גזען קטן.

          1. עפר

            תגובה ילדותית של גזען לבן

          2. ליכודניק

            עידו, אם כבר הלכנו לכיוון הזה, הרי שבשטייטל כמעט *ולא* היו "אינטיליגנטים, ציונים, קומוניסטים, בונדיסטים", מפני שהם תוצר של חברה עירונית.

          3. עידו לם

            תלמד היסטוריה ליכודניק היו גם היו בשטייטל במאה 20 כל הקבוצות שציינתי. במלאח לא 🙂

        2. עידו לם

          גזען מזרחי כמוך חייב לקרוא לכולם גזענים כי רק ככה הוא יכול להתעלם מכך שהוא בהמה חשוכה, כי הבעיה היא לא בו אלא באחר כלשהו שמדכא אותו, פתטי.

  2. חזי הזקן

    כלומר העוקץ פינת פייסוש הוא חלק מאסטרטגיית השלטון? מעניין והגיוני

  3. ליכודניק

    להיפך.
    התקיפה האישית של ביבי היא אסטרטגיה של האופוזיציה להתעלם מההצלחה של האידיאולוגיה והפרקטיקה שלו; הצלחה שהביאה את מתחריו (לפיד, כחלון, ובמידה רבה גם בנט, ליברמן ודרעי) לאמץ אותן.
    מי בציבור רוצה מיסים גבוהים וממשלה רחבה (ולא רק לציבור שלו)? אף אחד.
    מי בציבור רוצה מדינה פלסטינית בעתיד המיידי? כמעט אף אחד.
    אותה "אסטרטגיה שלטונית" לא הפריעה למצביעי ליכוד אסליים- הקהל הטבעי שלה- להצביע יש-עתיד וכחלון. ממילא, כניראה שהציבור מצביע משיקולי מדיניות ולא משיקולי "נאמנות" ו-"אמונה בביבי המלך".

  4. רוני רז

    איזה שטויות. מדובר בפילוסופיה כללית בלבד שנכונה לכל צורת שלטון בהיסטוריה האנושית, אך כאן משמשת לניגוח נוסף של נתניהו. במידה ומשהו כן משרת את נתניהו, זה עיתונאים ששונאים אותו ברמה כזאת שהם יקחו כל פילוסופיה וגרם נתון כדי לנגח אותו ולהשמיץ אותו אישית. אני בטוח שהוא קיבל לפחות עוד עשרה מנדטים בבחירות, רק בגלל שלאזרחים נמאס מהרדיפה התקשורתית אחריו. מדינת ישראל נמצאת במצב מדהים בזמן שהמזרח התיכון נחרב, וכל זה תחת הנהגה סופר מאופקת ומתונה של נתניהו. המצב הכלכלי מעולה, ואל תבכו לי על מחירי הדיור כשכולכם נועלים נעליים שעולות 700 ש"ח בתור התחלה. מי שמוכן לעבוד ולהתאמץ יכול להרוויח יפה ויש שפע של עבודה.

    1. עידו לם

      המצב הכלכלי לא מעולה כזבן שכמוך, ישראל היא המדינה המערבית בעלת הפערים הגדולים ביותר חוץ מארה"ב, כלומר המצב מעולה עבור שכבה קטנה ותו לא.

  5. נתן

    האם באתר "העוקץ" נשמעת ביקורת על המלכה האם של המרד המזרחי , מלכת הפריפריה, נסיכת המקופחים, השושנה מעירות הפיתוח, ג'אן דרק של העניים, לוחמת החרות והשיויון ממשיכת דרכם של סעדיה מרציאנו וגו' עמר העושה לילות כימים למען אחייה המקופחים ?
    אני מסרב להאמין, בקצב הזה עוד תתחילו לכתוב מילים טובות על איזה אשכנזי.
    תתאפסו על עצמכם.

    1. עידו לם

      העוקץ מעולם לא מצאו מקופח מזרחי שקר כלשהו שהם לא אהבו.

  6. דןש

    שמלה איננה הורגת אבל סכין כן.
    יש שיאמרו שפרובוקציה מביאה את הסכין – אפילו אם הם צודקים, סכין היא אינה התשובה.

    1. עפר

      הפצצה הורגת הרבה יותר מהסכין. השמלה היא לא רק פרובוקציה. היא בעיקר נסיון להסתיר את הפצצה

  7. דוד אנקווה

    תודה על הכתבה.
    אכן נושא חשוב. אבל, מה הפתרון?? הרי העתונות לא תוותר על הרכילות והשערוריות. האם גם במקרה הזה אפשר "להלחם בספר הלבן כאילו אין מלחמה עם גרמניה ולהלחם לצד הבריטים כאילו אין ספר לבן"? בקיצור , לא מספיק להציף את הנושא. יש להציע גם דרכי פעולה