טריפ גאווה ונשק בבועה התל אביבית

הרשתות החברתיות, הרחובות והשיח הקהילתי כולם גועשים ורועשים בימים אלה לקראת מצעד הגאווה שיתקיים ב-9 ביוני בתל אביב שרחובותיה כבר מתמלאים דגלים דגלים ותיירים תיירים חתיכים חתיכים.

למזלם של מארגני המצעד, השנה הוא מתקיים בשבוע השני של חודש יוני ולא בשבוע הראשון, בו ציינו חמישים שנה לכיבוש של שנת 1967, וראינו בירושלים את מצעד הדגלים במלוא תפארתו השנה, כולל סגירת עסקים פלסטינים ופינוי הרחובות מפלסטינים, כמו גם אלימות משטרתית חריפה נגד מפגינים יהודים שניסו לעצור את מעבר מצעד הדגלים אל תוך הרובע המוסלמי בעיר העתיקה. אלו, איך לומר, לא בדיוק תמונות הדגלים דגלים שמשרד התיירות ומשרד החוץ רצו שהתיירים יראו, שהרי אירועי הגאווה מיועדים בשנים האחרונות למטרות הסברה והצגת מיצג (שווא) אל מול העולם כאילו ישראל היא מדינה מערבית, פלורליסטית ודמוקרטית שמכבדת זכויות אדם, מה שנקרא בפי פעילות להט"ביות "פינקוושינג".

כך יצא שבשבוע הגאווה בתל אביב, עת שיגיעו הנה אלפי תיירים גאים מרחבי העולם לחגוג ולהרים בחופי תל אביב, יגיעו הנה גם משלחות מכל רחבי העולם כדי להתרשם מתוצרי התעשיות הצבאיות הישראליות בתערוכת ISDEF. תערוכה זו מתקיימת מדי שנתיים בגני התערוכה בתל אביב, ומתגאה בכך שהיא מציגה טכנולוגיות לוחמה חדישות ללקוחות מעשרות מדינות. מדובר באחת התערוכות הצבאיות הגדולות בעולם, והגדולה בארץ. יוצגו בה פיתוחים טכנולוגיים שנמכרים מישראל למדינות שונות ברחבי העולם, כולל מדינות שעליהן מוטל אמברגו נשק בשל הפרות זכויות אדם.

אין זה פלא שישראל היא אחת מיצואניות הצבאיות הגדולות בעולם, היות שישראל מחזיקה בשטחים כבושים ובעם תחת כיבוש, מה שמאפשר לה לפתח, לשכלל ולנסות בשדה הקרב את הכלים והטכנולוגיות החדשים ולהתחרות במעצמות העולם בשוק הנשק והטכנולוגיות הצבאיות בעולם. לא זאת בלבד אלא שהיא מחזיקה גם בנכונות למכור לכל המרבה במחיר, ללא התחשבות במצב זכויות האדם במדינות היעד.

ממש באותו המקום שבו יתקיים ה-ISDEF, בגני התערוכה בתל אביב, תתקיים יומיים לאחר הכנס מסיבת אפטר גאווה המסורתית של עופר ניסים. בדומה לאופן שבו מצעד הגאווה בתל אביב צועד בצבעוניותו מדי שנה כשהוא שוכח תחת צעדיו את המקור האמיתי של מצעד הגאווה – במאבק לזכויות אדם, ממנו לא נותרו כמעט שרידים כיום במצעד זה שחוגג קפיטליזם, פינקוושינג וחגיגות של זכויות שמעולם לא באמת קיבלנו כאן.

השבוע הקרוב מציע לנו יותר מתמיד הצצה לדיסוננס קוגניטיבי שהוא טריפ של ממש. בבועה שהיא תל אביב, יחגגו אלפים רבים גאווה ואהבה, באותה עת שלצדם יחגגו מיליטריזם ואלימות. ובעצם זה לא חדש לנו. בכל שנה צועדים במצעד בתל אביב חיילים במדים, צועדים נציגים של יוזמות שקוראות לשיוויון זכויות ללהט"בים שמשרתים בצבא ולוקחים חלק פעיל בדיכוי ואלימות כלפי אוכלוסיה אזרחית, צועדים להט"בים שעובדים בשב"כ ולוקחים חלק בעינויים והתעללות, וכל זה מתרחש בצעדה על אדמות שמהן גורשו פלסטינים ב-48, בחוף הים שאותו לא יכולים תושבים רבים מהגדה לבקר בשל הגבלות חמורות על חופש התנועה.

המאבק הלהט"בי היה בראשיתו מאבק על הזכות לחיים, הזכות לביטחון והזכות להגדרה עצמית. אלה אותן הזכויות שנשללות באופן שיטתי ואכזרי מהעם הפלסטיני על ידי אותם מוסדות ומנהיגים שנהנים מהשיווק הטוב של ישראל כמדינה ששומרת על זכויות אלו עבור (חלק מ)הקהילה הגאה.

באותו השבוע, יתקיים גם כנס "לא בטוח: כנס צללים לתעשיות הביטחוניות" של פרויקט חמושים בקואליציית נשים לשלום. בכנס זה יציגו פעילות ופעילים ממדינות שאליהן מגיע נשק ישראלי את האופן שבו הפיתוחים החדישים נוצרים כאן, ידברו על הקשר בין הכיבוש לבין התעשיות הצבאיות, על תהליך הפיקוח הקלוקל על הייצוא הביטחוני. בכנס תוצג פרספקטיבה פמיניסטית על נושאים אלו, ועל מושג ה"בטחון" בכלל, בניסיון להבין כיצד התעשיות האלו שמתהדרות במילה ביטחון בעצם מרוויחות מכיבוש והפרות זכויות אדם, ועולות לרבים ורבות בתחושת הביטחון ובחיים עצמם.

ביום שלישי, ה-6/6 תתקיים הפגנה מחוץ לתערוכת ISDEF
ביום רביעי, ה-7/6 יתקיים כנס לא בטוח: כנס צללים לתעשיות הביטחוניות